מנהג ישראל קדושים הוא לפלפל בפורים 'פילפולי סרק', וכו'ע מסכימים דהוא בגדר 'פילפולים-בילבולים'.
אלא דיש לחקור בגדר מנהג זה.
האם זה חיוב על הגברא או שזה (חחח)חפצא של מצווה.
ונראה דהרי נפסק בשו'ע ש-ל' יום קודם החג דורשים מענייני החג, וא'כ פורים שעניינו שמחה, יש לדרוש מעניינו ולשמח את הלב בפילפולים הנ''ל. וידוע דדין זה מוטל על הרבנים לדרוש ברבים מענייני החג - וא'כ גם הכא י'ל בפשטות שהוא חובת הרבנים לפלפל ולהרבות בשמחה. (א'ה - נראה דמכאן למדו המנהג למנות 'רב-פורים' והוא משום דהרבנים דכולא שתא לא מצליחים לפלפל בלי דברים רציניים, ועי' שו'ת מן האגדות וד'ל).
ואכתי איכא למידק, האם חובת רבנים זו היא חובת גברא לרבנן או חובת (חחח)חפצא בפוריא. ואין לומר דמהא דממנין רב לפורים הוא ראיה שזו חובת (חחח)חפצא דפורים, דהא איכא למימר דשליחותיהו קעבדינן.
אך נראה לענ'ד להוכיח מהא דמצינו באולפנות דהן ממנות 'רבנית פורים' ואם הוא חובת גברא אין הוא חובת נשיא, א'כ פשוט דהוא חובת (חחח)חפצא.
אלא דאכתי לא ברירא לן האי מילתא, דיש לחקור עוד האם זה בגדר 'מנהג ישראל דין' או כעין הא דאמרי אינשי 'מנהג אותיות גהנם'.
ונראה דע'מ לפשוט ספק זה יש לברר מהו גהנם או אז נדע האם מנהג זה מתאים לשם או לא.
וזכורני ששמעתי בימי חורפי שאין בין גן עדן לגהנם אלא השעון שעל הקיר, דבתרוויהו קא מתעסקי באורייתא, אלא שבגהנם לית להו מורה שעות על הקיר, דכך היא המידה, דמי שכל ימיו בעוה'ז קא בדק זימנא דסיום הסדר או התפילה, כשיגיע לעולם האמת ייסרהו בכך דלא יוכל לדעת השעה.
ועפ'ז נ'ל בפשיטות דאין ספק דמנהג ישראל זה אינו 'גהנם' דאף אלו שבשיעור דעלמא קא בדקי שעתא כל רגע, בשיעורי דפילפולי הבל אינם שמים ליביהו לשעונא וממילא פשיטא שזה אינו בגדר 'גהנם'. וק'ללל.
אלא דיש לחקור בגדר מנהג זה.
האם זה חיוב על הגברא או שזה (חחח)חפצא של מצווה.
ונראה דהרי נפסק בשו'ע ש-ל' יום קודם החג דורשים מענייני החג, וא'כ פורים שעניינו שמחה, יש לדרוש מעניינו ולשמח את הלב בפילפולים הנ''ל. וידוע דדין זה מוטל על הרבנים לדרוש ברבים מענייני החג - וא'כ גם הכא י'ל בפשטות שהוא חובת הרבנים לפלפל ולהרבות בשמחה. (א'ה - נראה דמכאן למדו המנהג למנות 'רב-פורים' והוא משום דהרבנים דכולא שתא לא מצליחים לפלפל בלי דברים רציניים, ועי' שו'ת מן האגדות וד'ל).
ואכתי איכא למידק, האם חובת רבנים זו היא חובת גברא לרבנן או חובת (חחח)חפצא בפוריא. ואין לומר דמהא דממנין רב לפורים הוא ראיה שזו חובת (חחח)חפצא דפורים, דהא איכא למימר דשליחותיהו קעבדינן.
אך נראה לענ'ד להוכיח מהא דמצינו באולפנות דהן ממנות 'רבנית פורים' ואם הוא חובת גברא אין הוא חובת נשיא, א'כ פשוט דהוא חובת (חחח)חפצא.
אלא דאכתי לא ברירא לן האי מילתא, דיש לחקור עוד האם זה בגדר 'מנהג ישראל דין' או כעין הא דאמרי אינשי 'מנהג אותיות גהנם'.
ונראה דע'מ לפשוט ספק זה יש לברר מהו גהנם או אז נדע האם מנהג זה מתאים לשם או לא.
וזכורני ששמעתי בימי חורפי שאין בין גן עדן לגהנם אלא השעון שעל הקיר, דבתרוויהו קא מתעסקי באורייתא, אלא שבגהנם לית להו מורה שעות על הקיר, דכך היא המידה, דמי שכל ימיו בעוה'ז קא בדק זימנא דסיום הסדר או התפילה, כשיגיע לעולם האמת ייסרהו בכך דלא יוכל לדעת השעה.
ועפ'ז נ'ל בפשיטות דאין ספק דמנהג ישראל זה אינו 'גהנם' דאף אלו שבשיעור דעלמא קא בדקי שעתא כל רגע, בשיעורי דפילפולי הבל אינם שמים ליביהו לשעונא וממילא פשיטא שזה אינו בגדר 'גהנם'. וק'ללל.
))))