מין מסלול שבסוף , בסוף הוא הופך למעגל קטן.
המסלולים האלה קבועים מאש, אם תעלה על אחד, וכולנו תמיד עולים על אחד, אתה יכול להמשיך בוא שנים.
אבל הם גם מאוד שבריריים, כמו עשויים מזכוית רוח או מים.
כול אחד בכול זמן יכול לשבור אותם, אך כדי לא לחזור אליהם שוב ושוב הוא ציך לשבור אותם, שוב ושוב.
כמה פעמים היינו צריכים לשבור את מסלול הכעס, הגאווה התאווה, כמה הם נשארו עוד בתוכינו וכמה נותר לשבור, כי תמיד נותר.
אבל המסוכן מכול הוא היאוש, הוא מעבר לכול מסלול, הוא הריק, כשאתה במסלולים אתה זז, מתקדם, גם אם בירידה, ושובר, תמיד שובר
אבל היאוש, הריק, הוא פשוט צלילה אין-סופית בחלל, התיאשת מלשבור מסלולים, לשבור דפוסי חיים
להישתנות
להתקדם
אפילו התיאשת מליפול
ברגע הזה אתה בצלילה.
היי רוצה דרך קלה?
מסלול מוגן?
ביטחון או אמונה?
אין, הכי טוב שתוותר עליהם כמה שיותר מהר,
בחיים יש רק את הפטיש או היאוש הרצון להקדם או הצלילה
רוצה דרך קלה? אין.
עכשיו קח את הפטיש או שתמשיך לצלול.