מצב מסריח.
אי ידיעה.
רע לי או טוב לי.
יופי מפגרת. תמשיכי להראות לכולם שחיצונית טוב לך ואת מדלקת וצוחקת בלי הפסקה.
ואולי זה בכלל בגלל הריטלין הדפוק הזה שהופך אותי לאבן.
כל המצב החרא הזה הוא רק בגלל הכדורים מה*****.
חיצונית טוב לי ושמח לי.
אני מרגישה שבפנים אני נרקבת מחוסר ידיעה ושליטה.
אוקיי, כבר מלא זמן לא עשיתי כלום. יופי.
אבל לדעת שזה בגלל כדורים מסריחים זה רע.
זה אפילו בלי להתאמץ. בלי לנסות.
אז. אני לא יודעת מה אני באמת מרגישה.
אני טובעת בעצמי ובעומס הנוראי הזה.
בעזרה בבית, באולפנה, בסניף.
לא מעט אמרו לי:"טליה, אדר. תשמחי".
לא רוצה לשמוח. אין לי טעם ואין לי סיבה.
די די שקרנית. די.
פשוט.
פשוט. תעלמי. די.
ידעתי שאני אקרוס. הנה, זה קורה.
נמשיך עם ההצגה המסריחה הזו ובשקט בשקט נקרוס.
אני רוצה לישון ולישון. וזהו.
עייף לי.
מתוסכל לי.
כואב לי.
קורס לי.