הרופאה אמרה לי שכשהחלב כבר מבוסס זה לא מפחית כי גוף מייצר כבר כמו מפעל.

ואכן לא הוריד.

במאוחדת עולה לי באיזור ה 50

יש תינוקות יותר בררנים

שלי עד גיל שנתיים אכל בעיקר תפו"א ומעט דברים אחרים

לא העלאתי על דעתי שיש בעיה עם זה

כל עוד המשקל תקין ואין בעיה בריאותית

(אחרי שבדקתי וראיתי שתפו"א מכילים ויטמינים ומינרלים רבים)

(עם הזמן הוא נפתח למאכלים נוספים

היום בגיל 6 הוא עדיין בררן אבל אוכל את מה שאוהב בצורה טובה

ולא חסר לו כלום)

נהייתה בררנית

זה לא מדאיג אותי

אני עצמי בררנית מאוד

היא כנראה דומה לי בזה (לצערי 🤭)

אני משתדלת לא להתייאש ולהמשיך להציע לה הכל

רואים ממש העדפה ברורה לפחמימות ולמתוק 

(תפוחי אדמה ופסטות היא עפה עליהם לעומת ירקות... וגם מבושל היא תעדיף את המתוק ולא המלוח)

נראה לי שכדאי להמשיך לחשוף בלי לחץ... לתת לה להתנסות בנחת.

אבל כמובן אני לא מקצועית. 

אני כן מרגישה שזה מדאיג, בעיקר כי פעם היא הייתה מוכנה לאכול יותר (ופירות וירקות היא מוכנה לאכול, אבל לא תמיד).

וכן, גם אני בררנית, ויש לי עוד כמה ילדים בררניים, ודווקא בגלל זה אני רוצה כבר עכשיו לטפל בזה כדי שלא תגרור את זה שנים.

חוץ מזה שהיא הרבה פעמים עצבנית, ואנחנו מרגישים שזה בגלל שהיא רעבה...

ממליצה ממש על תרצה שני. היא מומחית בנושא בררנות אכילה. מקבלת בזום.

בכל אופן ממה ששמעתי ממנה (מקווה שאני זוכרת נכון) זה תהליך שעובר על הרבה ילדים בגיל שנתיים בערך, ואחר כך מתאזן.

אז אם זה הגיל-לא הייתי מתרגשת בכלל.

מישהי שאלה על הבת שלה שבת שנה ועשר ונהייתה בררנית

ומלא כתבו שזה קרה אצלן סביב הגיל הזה...

לדעתי זה היה השבוע. ואני לא מצליחה להיזכר מי הייתה הפותחת רק שקראתי ואמרתי לעצמי "אה! אז זה ממש סבבה מה שקורה פה אצלנו..."

לא שאני חושבת שלהתייעץ זה שלילי וגם מאמינה שבגלל שהיא התשיעית שלך זה ממש הגיוני שאת מרגישה שמשהו אצלה לא רגוע לך ותרצי להתייעץ, יש לך פרספקטיבה.

אבל אולי שווה לך למצוא את השרשור ההוא ולראות אם זה פשוט שלב התפתחותי כזה..

והתלבטתי אם "להתלבש" עליו, אבל בסוף החלטתי לפתוח שרשור משל עצמי, גם כי הגיל שונה בסופו של דבר וגם כי הסיפור קצת שונה.

בכל אופן, אני מרגישה שזה לא שלב התפתחותי אלא מעבר. לא זוכרת שינוי קיצוני כזה משאר הילדים שלי. אבל יכול להיות שאני סתם מגזימה ולוקחת את זה קשה... (השנה האחרונה העלתה לי את סף החרדות ההוריות שלי...)

ממה שאני מכירה מודדים גובה ומשקל לאורך תקופה לראות שגדל ולא נעצר ,  ומחשבים אחוזונים(לא בטוחה שיהיה לכם מעקב לאורך תקופה כי התחלנו בגיל צעיר יותר) חשוב להם לדעת באיזה אחוזון הוא.

ומה הגובה של ההורים

שולחים לבדיקות דם, צילום כף יד

אחכ מעקב אצל רופא ממוחה לזה. לא זוכרת את שם התפקיד

בדיקת הורמון גדילה בבית חולים

לראות אם הילד לא גדל כמו שצריך,

עושים צילום כף יד כדי לראות גיל עצמות.

רופא משפחה יפנה אתכם לאנדוקרינולוג להמשך טיפול.

בד''כ עושים אצלו מעקב, מבקשים את הגובה של ההורים, של האחים הגדולים אם יש וכו'...

אם חוששים שיש עיכוב משמעותי, עושים בדיקה של הפרשת הורמון גדילה, ואם יש צורך אפשר לקבל את ההורמון בזריקה (על בסיס יומיומי) מגיל מסויים.

אני לא בקיאה ממש בכל התהליך, כי הבת שלי בגיל 6, אז כרגע רק עשתה צילום כף יד וביקרה אצל אנדוקרינולוג.

בכללי כל המשפחה שלנו נמוכים, ויש דפוס של צמיחה מאוחרת. עם זאת, חלק מבני המשפחה המורחבת קיבלו/מקבלים הורמון גדילה עקב חוסר.

אבל מכירה מישהי שלבת שלה היה עיכוב בגדילה, ובסוף גילו שזה בגלל צליאק.

אז אני מניחה שזה גם אחד הכיוונים שצריך לבדוק, בנוסף לגיל עצמות והורמון גדילה שכתבו פה.

אגיד את זה לרופא

הבדיקות דם מעמיקות וצילום כף יד. רופא משפחה יכול לתת וגם לוודא שאין משהו רפואי כמו צליאק נגיד.

עם התוצאות ללכת לאנדוקרינולוג. לרוב עוקבים ואם צריך בשלב מסויים בודקים הורמון גדילה בבי''ח. 

השאלה אם חוץ מהורמונים יש מה לעשות (כמובן אם שוללים צליאק). הוא גם מאד בררן באוכל וזה לדעתי מעכב את הגדילה שלו. הוא רודף כל הזמן אחרי סוכר. אני כבר כמה חודשים נותנת לו על בסיס קבוע שייק חלבון עם ויטמינים וכו' אבל לא ראיתי שיפור כלשהו (זה בעיקר היה כדי להכניס לו קצת ויטמינים לגוף אבל ציפיתי שיצמיח אותו טיפה). הוא נגעל כמעט מכל אוכל מבושל או אוכל כלשהו, נמשך רק לממתקים וסוכר (נותנת לו בכמות מוגבלת מאד) ומכינה לו דברים שהוא אוהב.

האנדו' שלח לדיאטנית וזה עזר, הוא גדל משמעותית עם ההמלצות שלה.

עדיין נמוך וצנום אבל פחות דרמטי

הלידה עצמה היתה טובה, והייתה לי מיילדת מדהימה!

כל הלפני והאחרי היה פשוט מזעזע...

לא ספרו אותי, הייתי במעקב אחרי התחלת זירוז במחלקת אם-ועובר אבל אף אחד לא בא לעשות לי מוניטור, והייתי צריכה להתחנן שיעשו לי.

במחלקת יולדות הייתי בהיות מלא במחלקה רגילה, והיה על הפנים. התעקשו שאני אגיע לבדיקות (ולא אמא שלי) שעה אחרי לידה, ואף אחד לא נתן לי כיסא עד שכמעט התעלפתי שם.

לא כיבדו את הבקשה שלי לא לחלל שבת, למרות שווידאתי לפני שבת שיעשו התאמות בשבילי וכו'.

היו עוד הרבה דברים שאין לי כח לפרט, אבל לסיכום- אני לא ממליצה.

לא מתאים לי לפרט עכשיו אבל היה לי ממש לא טוב בבלינסון, לפני תוך כדי ואחרי הלידה...

וממליצה על מאיר.

ילדתי את האחרונים שם, אחרי השינוי שהם עברו.
תענוג פשוט תענוג מכל הבחינות, החל מהקבלה ועד לשחרור.
רק תתפללי שלא תהיא בחדר עם בני ברקית שילדה את הילד ה 10 שלה, וכל הילדים באים כל הזמן לבקר, כולל בשבתות.
לא מקפידים שם על זמני הביקור, לי זה ממש הרס בחלק מהלידות.

ילדתי שם שנים מתוך שש ילדים, בשניהם חוויה מצויינת מבחינת הצוות, הרגשתי ממש בידיים טובות, קשובות, נעימה, מקצועיות.

מבחינת האישפוז אח"כ במחלקה, בילד הראשון שיילדתי שם (לפני 6 שנים…) עדיין לא הייתה את המחלקה של 0 הפרדה. הוא היה איתי כל הזמן אבל הרגשתי שהתנאים היו פחות מתאימים, וגם היה לי קצת מגעיל במחלקה, משהו בעיצוב שלה, רצפה ישנה כזו, וגם האוכל לא משהו בכלל🫣

בלידה האחרונה שם (לפני שנה וחצי) התאשפזתי במחלקה החדשה, היה חלום!!! חוץ מהלילה הראשון (וגם לא באמת לילה, יילדתי ב12 אז לקח זמן עד שהעבירו אותי לחדר) הייתה לבד בחדר כל האישפוז. המחלקה הייתה ממש ריקה (בניגוד למחלקות הישנות שהיו מפוצצות) נקי, נעים, אחיות מקסימות, אוכל סבבה בהחלט.  ממש ממליצה.

בסוף כל אחת הולכת עם החוויה שלה. אבל יכולה לומר שילדתי שם 3 לידות. באחת מהן הצילו לי את הילד פשוטו כמשמעו. בהשוואה לבי''ח גדול אחר שהגעתי בו לזירוז וחיכיתי בעמידה כי לא היו כיסאות פנויים בהמתנה, בבלינסון נתנו לי חדר עם מיטה לשכב שם בנחת ולהמתין. מקצועיות ביותר. לא 'דחפו' את הגוף שלי בזירוז אלים (בבי''ח אחר כמעט איבדתי את התינוק ונפגעתי פיזית בצורה קשה לשיקום בגלל זירוז מאסיבי מדי. בבלינסון תיקנו לי את רוב הנזק בלידה אחרי..) נכון שהחוויה הדתית שם אולי פחות גבוהה, והייתי שם האשפוז בשבת פעמיים. אבל מרווח, והיו קשובים לצרכים שלי ואפילו החליפו לי חדר כשביקשתי.

לא יודעת לומר על מעייני מניסיון. אבל שתי אחיות שלי עברו שם חוויות מזעזעות.. גם ברמת המקצועיות, גם ביחס וגם בתנאי האשפוז

ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב

ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה 

שחרי גאולה

שחרי אורה

שחרי הודיה

שחרי אליה

שחרי ציון,

שחרי טליה

שחרי תחיה

שחרי

שחרי ארגמן.

שחרי שמחה.

(איילה גם טבע וגם איילת השחר)

מבחינת הצליל של האחיות שלה יושב טוב שחרי אורה.

אפשר גם שחרי אהבה אם את אוהבת.

שחרי אלה (העץ)

שחרי הילה

שחרי אורה

שחרי תפארת

שחרי נועם

שחרי גאולה

שחרי פדות

שחרי אהובה

שחרי עתרה (עתרה = תפילה)

שחרי רינה (גם רינה זה לפעמים במשמעות של תפילה, כמו "קומי רני בלילה)

המילים העבריות המדויקות למה שהייתי רוצה לשחר לו, לרוב לא נשמעות יפה בשם, או לא באווירה של השם שחרי.

הייתי מנסה לחשוב על רעיון ולקחת מילה שקשורה אליו

שחרי גפן (צמיחה, שבעת המינים-א"י, קשור לחודש שבט)

על אותו קונספט יש כליל (גם צמח וגם איזשהו רעיון של שלמות), רותם (צמיחה, מדבר), שקמה (צמיחה, שיקום), אפשר גם הדר (שזה גם צמח וגם מלכות, הוד וכו)

שחרי שקד (הפריחה שלו, חודש שבט)

שחרי פרת (א"י, נהר פרת)

שחרי קמה (יש לשם הרבה פירושים, זה במקור מהתנ"ך, אולי הייתי מחברת לעניין התקומה, תמיד להתקדם, לקום. קשור גם לתקופה בעמ"י)

שחרי כרם (משהו בכרם מתחבר לי להתיישבות, התקרקעות)

אפשר משמות ירושלים

שחרי אריאל

שחרי הראל

שחרי ציון

שחרי נחלה

שחרי כרמל

אני הבעיה שלי שאני ככ מתחברת למהות של המילה שאני שוכחת שיש מילים שזה לא הולך בשם חחחח

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...

אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש

ממש בקטנה, אני מרטיבה וסוחטת חזק ומניחה לייבוש עד שזה נהיה לח כזה סוג של כמעט יבש וזה מושלם, אני סובלת מיובש רציני ובדיקות עם עד יבש פצעו אותי. 

באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...

וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.

אבל זה דברים שצריך לשאול רב.

ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק

כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד

כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא

מים מותר

אני תמיד בודקת בעד רטוב

לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.

אני עושה לפני

שאז אם יש קצת רטיבות זה נשאר ולא נשטף במקלחת...

לגבי מה לשים, לגמרי שאלה הלכתית

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

והלך לי מצויין ובקלות

בארבעה הראשונים.

אבל הייתי חשופה להרבה הנקה (במשפחה ובעבודה, עבדתי כמה שנים בתינוקיה) ואני חושבת שזה פרמטר משמעותי.

עם זאת

עם החמישית היה טירוף

ב"ה היא יונקת, שפכנו על זה הרבה דם יזע ודמעות

אם היא היתה הראשונה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה ללכת עד הסוף עם זה

והכנה בוודאות היתה משפרת את הסיכויים (לתפוס את הבעיה מוקדם, למצוא יועצת הנקה טובה,לדעת מראש מה זה ידרוש ממני, להכין מראש סביבה תומכת הנקה)

מצטרפת להמלצה על מיה. לא ראיתי את הקורסים שלה אבל היא תותחית מהיכרות אישית וכמובן מההנקה של הקטנה.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

🤷‍♀️

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.