את מלאה מחשבות ותהיות שאת חלקן את לא מכירה.
את מתנכרת לאמת ומאמצת חוויה.
ברחי מהבל אל מקום בטוח ודעי שיום יבוא, תוכלי לנוח.
החיפוש הזה בתוך התוהו הוורוד המבט הזה של כל הפחד שמנסה לשרוד.
בואי הרוח ופחי בי חיים.
בסמטאות מאירות מאנשים הזויים.
וקול של תפילה זעקה וצרחה של שמות הקודש בוקע מהיכל קטן ובו שמשות פסיפס זורחות, לקול קריאת שירתה של זלדה.
ואת, את מחופשת ומשילה מסיכות.
תני בית. תני בית לקולות.
מהומה לא תפגע בך ולו מאומה.
ואת תהי נוראה איומה קדושה מלובשה בגוף אנושה.
ככה כמו שאת,
אוהבת אותך ילדה (נשמה).
את מתנכרת לאמת ומאמצת חוויה.
ברחי מהבל אל מקום בטוח ודעי שיום יבוא, תוכלי לנוח.
החיפוש הזה בתוך התוהו הוורוד המבט הזה של כל הפחד שמנסה לשרוד.
בואי הרוח ופחי בי חיים.
בסמטאות מאירות מאנשים הזויים.
וקול של תפילה זעקה וצרחה של שמות הקודש בוקע מהיכל קטן ובו שמשות פסיפס זורחות, לקול קריאת שירתה של זלדה.
ואת, את מחופשת ומשילה מסיכות.
תני בית. תני בית לקולות.
מהומה לא תפגע בך ולו מאומה.
ואת תהי נוראה איומה קדושה מלובשה בגוף אנושה.
ככה כמו שאת,
אוהבת אותך ילדה (נשמה).