שמוע שמעתי מנהג ישראל לרסס לפני פסח
ומה תמהתי במקור מנהג זה, ואף שיש התולים זה במציאותא דהני מזיקי בחודשי דקייטא, וע'כ הם מקדימים רפואה ל(מקק)[מכה].
אולם ישראל אם אינם נביאים הם, בני נביאים הם, ומנהגם ודאי מקורו בהררי קודש. וע'כ ננסה לעמוד במקור המנהג והשתלשלותו.
ונראה לומר שהוא חלק מצוות מחיית עמלק, דעמלק בגימטריא מקק. וע'כ היו מביאים ריסוס באזור חג הפורים, אלא דהיו דטעו ותלו טעמא במציאות ולא במחיית עמלק.
לטעם זה יש נ'מ לדינא. דהרי ידוע דמצווה בו יותר מבשלוחו, וא'כ יש להדר ולרסס בעצמו, ומי שאינו יודע לרסס, יוכל למנות למרסס כשליח ולומר לו, הרי אתה שליחי למחיית עמלק.
אלא שהיו כאלו המזמינים להמרסס בעידנא דאינם בבית מחששות שונים, וע'כ לא מינהו לשליח כדינא נשכח עיקר הטעם הנ'ל.
עוד משמע מהנ'ל דיש להזמין הריסוסא קודם חג הפורים ודווקא ע'מ לסמוך מצות מחיית עמלק למחייתו של המן.
ומצאתי כתוב סגולה שלא יהיו מקקים כלל לרסס בתענית אסתר. ונראה שהוא משום דבו היתה המלחמה נגד עמלק, וכמו שזכינו להחלישו אז, כן נזכה להחלישו בימים האלו. אלא דיש דכתבו שאם מפאת הריסוס יתקשה בצום ויאכל וישתה, טוב שלא ירסס ביום התענית. ומאידך יש לעיין האם יש חובה בצום זה ואולי עדיף לקיים מצות מחיית עמלק בהידור וצ'ע.
עוד יש לחדש דמכיוון שהוא בבחינת מחיית עמלק, לאחר הריסוס אין לזורקם סתם כך אלא יש לדורכם היטב ולכוון למחיית עמלק בהידור.
ואילמלא דין הריגת כינה בפני חברו ודיני כבוד ביה'כ, הו'א דיש להביא כמה פגרים לקריאת המגילה למחותם היטב בהידור כנ'ל.
ואמר לי הר'ר יוחאי הי'ו דלפ'ז יש לתקן להביא מצעצועי הילדים בצורת בעה'ח הנ''ל כעין הא דמצינו דבר על הנעל 'עמלק' במקום להביא עמלקי ממש. ודפח'ח.
ויש להוסיף על דבריו, דאין לחוש לחוכא ואיטלולא, דבימי הפורים כל מה דמוסיף חוכא מוסיפים לו מן השמים.
אחרי כותבי זאת, נתחדש לי דהני גובריא בשחורא הוי שלוחי דרבנן למלחמה בעמלק. ואכמ'ל.
ומה תמהתי במקור מנהג זה, ואף שיש התולים זה במציאותא דהני מזיקי בחודשי דקייטא, וע'כ הם מקדימים רפואה ל(מקק)[מכה].
אולם ישראל אם אינם נביאים הם, בני נביאים הם, ומנהגם ודאי מקורו בהררי קודש. וע'כ ננסה לעמוד במקור המנהג והשתלשלותו.
ונראה לומר שהוא חלק מצוות מחיית עמלק, דעמלק בגימטריא מקק. וע'כ היו מביאים ריסוס באזור חג הפורים, אלא דהיו דטעו ותלו טעמא במציאות ולא במחיית עמלק.
לטעם זה יש נ'מ לדינא. דהרי ידוע דמצווה בו יותר מבשלוחו, וא'כ יש להדר ולרסס בעצמו, ומי שאינו יודע לרסס, יוכל למנות למרסס כשליח ולומר לו, הרי אתה שליחי למחיית עמלק.
אלא שהיו כאלו המזמינים להמרסס בעידנא דאינם בבית מחששות שונים, וע'כ לא מינהו לשליח כדינא נשכח עיקר הטעם הנ'ל.
עוד משמע מהנ'ל דיש להזמין הריסוסא קודם חג הפורים ודווקא ע'מ לסמוך מצות מחיית עמלק למחייתו של המן.
ומצאתי כתוב סגולה שלא יהיו מקקים כלל לרסס בתענית אסתר. ונראה שהוא משום דבו היתה המלחמה נגד עמלק, וכמו שזכינו להחלישו אז, כן נזכה להחלישו בימים האלו. אלא דיש דכתבו שאם מפאת הריסוס יתקשה בצום ויאכל וישתה, טוב שלא ירסס ביום התענית. ומאידך יש לעיין האם יש חובה בצום זה ואולי עדיף לקיים מצות מחיית עמלק בהידור וצ'ע.
עוד יש לחדש דמכיוון שהוא בבחינת מחיית עמלק, לאחר הריסוס אין לזורקם סתם כך אלא יש לדורכם היטב ולכוון למחיית עמלק בהידור.
ואילמלא דין הריגת כינה בפני חברו ודיני כבוד ביה'כ, הו'א דיש להביא כמה פגרים לקריאת המגילה למחותם היטב בהידור כנ'ל.
ואמר לי הר'ר יוחאי הי'ו דלפ'ז יש לתקן להביא מצעצועי הילדים בצורת בעה'ח הנ''ל כעין הא דמצינו דבר על הנעל 'עמלק' במקום להביא עמלקי ממש. ודפח'ח.
ויש להוסיף על דבריו, דאין לחוש לחוכא ואיטלולא, דבימי הפורים כל מה דמוסיף חוכא מוסיפים לו מן השמים.
אחרי כותבי זאת, נתחדש לי דהני גובריא בשחורא הוי שלוחי דרבנן למלחמה בעמלק. ואכמ'ל.
))))