איך ניראה לכם אדם מגלה מי הוא??אנונימי (פותח)
האם הוא יוצר את עצצמו ובוחר אם הוא רואה שהוא שונה כל פעם.. בהתאם לזמן ולאנשים ורוצה להיות אחד.. האם הוא צריך לתת לזרום או לבחור לעצמו את הדרך.. (אופי) שהוא הכי חושב שהוא אוהב אם בכולם נוח לו??
והאם זה בסדר שאדם מתייחס לכל אדם בצורה שונה וקצת שונה איתו.. עם זה יותר אחראי או רציני ועם זה יותר צוחק ושטותניק..
שאלה טובה~!אוסנת
יש כמה דרכים.
יש מי ששואל ולומד ועל פי זה מחליט את דרכו.
יש מי שמנסה צורות התנהגות שונות - בודק מה מתאים לו.
יש מי שבהתחלה זה בהתאם לחברה - מה שהחברה מכתיבה לו. זאת החברה המתאימה לו, ואז הוא מברר את דרכה.
 
אבל אולי את מתכוונת לאופי. וזה פשוט מה שאת! עם הזמן והלימוד את מגלה יותר ויותר.
אם נוח לך עם כל סוגי האופי - זה אומר שאת חברותית...
ואם את מתיחסת לכל אדם בצורה שונה - זה אומר שיש לך יכולת קבלה ואינטלגנציה בין-אישית (ליצור קשר עם אנשים) גבוהה מאוד.
בקיצור, אפשר להיות חברה שלך?
 
[אדם לא צריך להיות רק בחברה מסוימת. יש לאדם אופי, אבל הוא יכול להסתדר גם עם אחרים... תחשבי איפה הכי נוח לך, איפה את הכי מסכימה, מה את הכי אוהבת, עם מי הכי נוח לך להסתובב]
זה באמת בסדר שמשתנים קצת באופי לפי אותה חברה שנמצאאנונימי (פותח)
נמצאים איתה?!?!
זה לא סוג של משהו לא בסדר??
זה באמת משהוא טוב?!?!
כאילו שאם זאת זה עושים שטויותאנונימי (פותח)
ואם זאת יותר שקולים ורציניים ואם זאת יותר מצחיקים.. וכו'..
תלוי...אוסנת
אם עושים דברים שהם בסדר גמור, ובאמת נהנים מהם - זה רק אומר שאת מתאימה את עצמך לחברות שונות. זה מעולה.
אבל אם את נגררת אחרי החברה, סתם בלי לחשוב אם מה שאת עושה נוח לך או שטוב לעשות אותו - אז זה לא מצב אידיאלי, אבל את ממש בסדר, כי לפחות את מודעת לזה (עדיין צריך לעבוד על זה. שלא תביני לא נכון...).
 
לגבי אופי -
כל אחד משתנה בהתאם לחברה, כי לא נעים להיות שונה.
השאלה היא, איפה נח לי? איפה אני מרגיש "בבית"? עם מי הכי כיף לי?
כשאני רצינית? או צוחקת? כשאני שובבה? או שאני צינית ופסימית?
איפה הכי קל לי להיות?
 
אחרי שברור לי מה האופי שלי, איפה אני מרגישה הכי טוב, הכי "אני" - די ברור שזאת החברה שאני אהיה בה רוב הזמן... ועם נוח לי בכמה מקומות - אז סבבה. אני בן אדם חברותי!
אי אפשר לגלות מי אתה ניראלי.........מתו"ש
בס"ד
 
אבל אפשר לגלות מה אתה אוהב ומה הדרך שלך לחיים..אבל להבין את עצמך לגמרי...זה אלוהי כבר
נכון.אוסנת
על השאלה השניהשלומי20104
זה לא שזה בסדר זה שככה צריך להיות.
עם חברים שלך בוגר אבל צוחק.
עם חניכים(היתי מדריך של זרעים)יותר זרמן.
עם רבנים שקול ורציני.
ועוד...
אני לא חושב שאפשר אחרת (תנסי להתנהג עם חניכים כמו לייד רבנים... ולהפך זה חוצפה). 
מותר להשתנות קצתאורושקוש
בין אדם לאדם שאתה מדבר איתו. כי אנשים בכל זאת אוהבים אנשים שנמצאים איתם ומתאימים את עצמם לסביבה.
אבל רק לא להיות צבועים! יש אנשים שכשמדברים על איזה משהו הם אומרים את דעת הרוב שנמצאים שם ואחר כך במקום אחר אומרים הפוך. זה פשוט מגעיל!
מסכימה עם אורושקוש...זכוכית מגדלתאחרונה
אי אפשר להיות צבוע לחלוטין .
אנשים שכל הזמן מתאימים את הדעה שלהם לזאת של אחרים , אפילו שהם לא חושבים ככה, פשוט מעוררים גועל.
למה אי אפשר להיות מי שאתה באמת ליד אנשים ששונים ממך!?
זה נכון , שאי אפשר להתנהג לילדים קטנים כמו שמתנהגים לרב , אבל יש הבדל בין התייחסות שונה , לבין מחיקת האישיות שלך (אפשר לקרוא לזה ככה?)
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך