אמאלהאורושקוש
משהו עובר עלי אני מפסיקה לחייך הרבה וסתם מתנהגת מוזר. ואני לא מבינה מה קורה לי אז ככה אני אפילו לא יודעת איך לעזור לעצמי.
מה אני עושה כדי להבין את עצמי????????? 
זה ממש משגע!!!!!!!!!!!
קחי נשימה עמוקה...אוסנת
טבעי. נורמלי. אין מה להלחץ.
הלחץ רק יחמיר את המצב...
 
יש לך מחשבות בנוסף לכל? או שסתם יוצא לך להתנהג ככה?
אם זה סתם, בלי מחשבות - אז זה הורמונים ואין שום סיבה לדאגה.
אם זה עם מחשבות - גם אין סיבה לדאגה, רק שאולי לפתור אותן יועיל לך קצת...
 
בהצלחה וברוכה הבאה לגיל!
תבדקי אם את לפני..את יודעתמתו"ש
 
חח מתוקה שכזאת הרגת אותי מצחוקובקשר לשרשור-ואחת עם חצאית
דברי איתי באישי אם את רוצה.
מתוקה שכזאת זה בסדר גם אנחנו יודעים מה!!!אנונימי (פותח)
(בתור בן)...............חחח
מה אתה רוצה?פגזניקית גאה!
צל"ש...תפרגני לו,מגיע לו.ואחת עם חצאית
וואו! אתה ממש גאון!!!מתו"ש
כל הכבוד!מי שעוד לא פרגן לו-זה הזמן!ואחת עם חצאית
למה לחייך בכלל?!אח..
תעני על זה , ו...
בעז"ה , יש מצב שהחיוך יחזור אלייך.
 
שנזכה בעז"ה ל - "שמחה אמיתית".
 
בשורות טובות!
חח אח...שלבוקית
זה כלכך נכון!
אני כלכך הרבה פעמים שאלתי את השאלה הזאת..
ולמה לשמוח אין לי על מה ולמה...
וגם אם ענו לי לא הקשבתי ולא רציתי  לדעת....
קייצר ממש לענות לעצמך אחרת זה לא עוזר...
היישלבוקית
את מתחילהלחייך בעל כורחך ולהיות שותפה בהרבה דברים שלא יהיה לך משעמם וזה יחזור!
את מזייפת בהתחלה...
וזה קשה אז היכוני היכוני
ובהצלחה!
אני לא לפניאורושקוש
פשוט משהו עובר עלי. אמא שלי קראה לי ושאלה אותי מה קרה לי. והתחלתי להמציא לה תירוצים. מה אני אגיד לה?שאני בעצמי לא יודעת מה עובר עלי?!
למה הפסקת לחייך??... מוזר... לא קרה לי.....-עין שלישית
לפחות אני משתדלת שלא יקרה אפילו אם לפעמים מזה לא באלי לחייך אני מנסה לחייך את זה בכוח...
והשימחה באה כבר לבד(ר' נחמן אומר את זה)
ככה לפחות  יהיה לך יותר קל לעבור את הגיל הקשה הזה
לכולם פה- החיוך זה רקאורושקוש
משהו קטן שעובר עלי וגורם לאנשים לראות שמשהו קורה לי. אבל אני מתכוונת שפשוט אני אפילו לא דומה למה שהייתי לפני שבועיים. אני יודעת שזה בגלל משהו ואני לא יודעת מה.
אני מנסה להבין את עצמי אבל זה לא הולך
זאת השאלה שלי-איך אני אמורה להבין מה קורה לי?
...אוסנת
הודעתי הנ"ל עדיין תקפה...
לא התיחסתי רק לחיוך, אלא לשינויים בכלל.
את יכולה להבין שהגוף שלך גדל, הורמונים משתחררים - וזה גורם לך למצבי רוח מתחלפים ובכלל לקצת 'דיכי'.
ואם זה לא הורמונים אלא מחשבות, זה כי את באופן טבעי מתחילה לברר את דרכך...
מה שנקרא - "גיל ההתבגרות".
 
אני אגיד יותר מזה - כתבת ש"את לא דומה למה שהיית לפני שבועיים". אם את מתכוונת שכל שבועיים בערך את משתנה - זה הורמונים לגמרי. לכל אחת יש את זה, רק שאולי את לא שמה לב לפרטי הפרטים של בנות אחרות.
 
את משתנה, וזה נורמלי לחלוטין.
אם בכ"ז את רוצה להיות בטוחה שזה מה שעובר עליך, תחשבי עם עצמך טוב למה זה נגרם. אם באמת תרגישי שאין שום סיבה שבעולם - אז זה פשוט הגיל.
 
כולם עוברים את זה בצורה זו או אחרת, השאלה היא אם הם מתרגשים מזה (זה לא אומר שאת לא בסדר...).
אסנת צודקת..אנונימי (פותח)
גיל ההתבגרות המעצבןן!!
גם אני לפעמים מרגישה ממש לא טוב עם עצמי.. פעם הייתי ילדה טובה תמימה כזאת.. שקטה ועדינה.. וניראלי שהשתניתי פתאום אני מרגישה פחות כמו שהייתי פעם(וד"א אנשים אומרים שלא..אז תחשבי שאת מי ששמה לעצמך הכי לב ויכול להיות שהפסקת רק קצת ואת עדיין כן מחייכת הרבה אבל לא שמה לב..כי אנשים נוטים להחמיר עם עצמם.. ).. מה שהכרתי וצריך לגלות תא עצמך מחדש וזה מעצבן!!
אל תדאגי החיוך עוד יחזור רק השאלה היא איך.. למה?! לא לאותו ילדה של פעם אלא לחדשה זאת היותא בוגרת.. משהוא אחר יגרום לה לחייך לא אותו דבר שגרם לילדה הקודמת.. רק חכי ותראי מה קורה!!
רק אל תדאגי ואל תתיאשי!! כי זה קורה לכולם.. אצלי גם אני נעשיתי עצבנית!! אבל זה עבר כבר כמעט לגמרי!! השאלה רק עכשייו שצריך לגלות את עצמך!! כבר לא אותה אישיות של פעם..
בהצלחה לך לי ולכולנו!!
.......אנונימי (פותח)
- קחי חיוך....
סתם תתאמצי לשמוח ואז תגררי אחרי זה ותחייכי.....
בהצלחה מתוקה!!!!!!!!!!!
>>פגזניקית גאה!
מוסיפה על קודמיי.
גם, יש את צער הנשמה בעולם הזה.
תחשבי שהנשמה, שהיא דבר רוחני, מופשט, יורדת לעולם של חומר, בתוך גוף של חומר.
רע לה פה.
אנחנו צריכים למצוא לה דברים שימלאו אותה, שישמחו אותה.
תחפשי לה דברים שימלאו אותה, תורה, אמונה, עבודת ה' וכו'.

בכ"מ, תמיד יהיה צד של עצבות, כי עדיין לא טוב לה פה, עד כמה שמנסים לעזור לה.

וגם כמובן, שזה הגיל.

אבל בעיקר בעיקר לשבת ולחפש מה מפריע לי בהתנהלות של עצמי ביום יום- מה אני רוצה לשפר, איפה אני לא הכי בסדר, ולעבוד עלזה.
כשמתחילים לחפש, באמת שיש כ"כ הרבה דברים שמוצאים, ואפשר להסיק מכך, שזה מעיק, וגורם לעצבות.

ותתפללי לה', שיחזיר לך את השמחה בעבודתו.

בהצלחה נשמה!!
ישבתי עם עצמי לילות שלמים.אורושקוש
לא הצלחתי למצוא את כל מה שמציק לי(ולא נראלי שזה אפשרי בכלל למצוא הכל.
אחד הדברים שמציקים לי זה שבחופש שעבר עברתי דירה. ואני מניחה שמי שעבר את זה יודע כמה זה לא פשוט... אני לא יודעת איך לעזור לעצמי לצאת מהדיכאון הזה. הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה לחזור לשם אבל זה לא תלוי בי...
יש למישו רעיון?
אני מיואשת
אולי...אוסנת
קודם כל, אל תכנסי ליאוש. חוץ מכל העצות הרגילות ("אין יאוש", "תמיד בשמחה"...) - זה פשוט מחמיר את המצב. זה הופך את הבעיה ל'בעיה'.
במקום להעצר, להבין שאני במצב מסוים קצת שונה - אני נתקעת על המצב הזה, מפחדת ממנו, מתייאשת בגללו, חושבת עליו כל הזמן... ככה הופכים מצב מסוים לבעיה.
יש למצב פתרון, וגם אם לא - הוא טבעי ונורמלי ואין צורך להלחץ.
 
מה כן אפשר לעשות?
*"חפש תמיד רק את הטוב..." |מזמזם|
*לעשות דברים משמחים שיעלו לך את המצברוח - מוזיקה, ללמוד לנגן, לקרוא, לרקוד, לשיר... מה שמתאים לך.
*לשים דגש על הדברים השמחים שיש לנו בחיים, לא על כל ה'תקלים' שקורים. נכון, עברנו דירה - אבל אין מה לעשות. בואו נראה כמה טוב במקום החדש, כמה הרווחתי...
בהתחלה זה מאולץ וחופר, אח"כ זה כבר בא באופן טבעי - ראיה חיובית.
(לא שאני טובה בזה. ממש לא... אבל לכן אני יכולה לומר לך - שכשיש לי תקופה של כח רצון אדיר לראות טוב גם אם לא ממש טוב - אני באמת מרגישה הרבה יותר משוחררת ובריאה, גם בגוף).
 
 
--------
תכל'ס, אני עדיין מחזיקה בדעה שזה טבעי לגיל.
את אומרת בעצמך שאת לא ממש יודעת מה בדיוק גרם. א ו ל י מעבר דירה...
גם אם מעבר הדירה גרם לך להרגשה כללית כזאת, הוא רק ה'תירוץ' למצב. אם לא היית עוברת דירה - גם היית מרגישה כך מסיבות שונות...
 
מה עושים בקשר למצב רוח כללי דפוק? שמחים. אבל בעזרת עוד אפשרויות:
*לימוד אמונה - להבין מי אני ומה אני. זה נותן בטחון ואושר בחיים. ידיעה שהעולם הזה טוב ואני באה להיטיב עוד יותר. [איך לומדים אמונה? במקום להתחיל להרחיב הכל במסר קטן, תשאלי בששון!]
*התנדבות, סיפוק.
אם יהיו עוד רעיונות... נשתדל.
כמה דברים -אח..
דבר ראשון - חשבת כבר למה להיות שמח עם כל ה"מצבי קאנטים" שבעולם?!
 
דבר שני - הנה , מצאת משו שהוריד לך את השמחה שהיה לך פעם.
עברת דירה. זה מציק לך. זה לא פשוט. זה לא כיף לך -
פחות שמחה. הנה , כבר משו אחד.
שבי עוד עם עצמך. תחפשי - לימודים , חבר'ה , הורים , משפחה , חיים....
תעברי על הדברים. תחפשי שינויים. שינויים שלא עשו לך טוב. שנפגעת מהם.
או שיניים בהווה שלא עושים לך טוב - שינויים בעתיד שאת מפחדת מהם.
 
אם זה באמת דברים אמיתיים > 
שהשכל אימת שצריך לדאוג מהם -
חזקי בעצמך את האמונה. כמובן , עם השתדלות מצד עצמך.
 
אם אלו דברים שהשכל לא אישר שצריך לפחות > שהם באים ממקור הרגש -
שבי עם עצמך ותחשבי , אני?! לפחד? לא. אין ממה.
 
יש משפט יפה. [אני יותר אוהב לשיר ["לזמזם"] אותו , אבל גם לראות אותו...]
 
"העבר - אין. העתיד - עדיין. ההוה - כהרף עיין - דאגה מניין?!"
זה כ"כ יפה. תוכלי לזמזם לך אותו. או...לשמוע אותו - בקיצור - להחדיר אותו לנפש שלך. ה' פה. אני פה. זהו. דאגה מניין?!
 
תחשבי על זה. זה עמוק מאוד. באמת.
קחי "חשבון נפש" בספסל שבגינה ו...תדברי לעצמך!
 
 
מקוה שהובנתי.
המון בהצלחה!
 
 
 
אח..ואואנונימי (פותח)
בס"ד
 
ואו אח..
 
עדיין לא נתקלתי בדברים כאלה!!..
 
לדעתי אתה תהיה איזה רב ראשי או משו כז'ה!!
 
 
אח ואוסנתאורושקוש
תודה על התגובות אני מקווה שהם יעזרו..
ואם למישו יש עוד מה להגיד אני אשמח.
נשמה..אנונימי (פותח)
את יודעת.. לי הרבה פעמים קורה לי שאני עצובה/עצבנית ממשהו, ואני פשוט לא יודעת ממה..
אז אני מתיידבת מול דף ועט עד שאני מגיעה לתשובה..
 
ולפעמים, אני כן יודעת למה אני עצובה.. אבל זה נראה לי סיבה קטנה מדי בשביל הדיכי..
ולכן אני סתם נכנסת לדיכי יותר ויותר..
שתדעי לך גם- גם אם ה'משהו' הזה שמפריע לך הוא קטן! ואת מתפדחת מעצמך אפילו להודות שזה זה..
זה שזה מפריע לך זה אומר שזה לא כ"כ קטן!!
אבל איכשהו זה כן קטן.. וזה לא שווה ת'עצבים שלך..
 
וגם סתם ככה.. יש תקופות כאלה בחיים.. צריך ללמוד להתמודד איתם..
 
תימצאי תסיבות לעצב ותנסי ליפתור אותם! ואז תשמחי!!!כיפה אדומה!!!אחרונה
..גיימס פוטר
הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 
עכשיו בגלל המלחמה הם עוד יחסית פעילים😅הרמוניה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

כבר זמן רב שאין מצטרפים צעירים חדשים לפורומיםפ.א.
והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 
חד משמעית בקורונה היה ה הרבה.סוורוס סנייפאחרונה

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

מי רוצה לחזור ללימודים??ניגון❤️

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

אני כבר שנה וחצי בבית...ההרהמורניקאחרונה
גם פרה זקנה יכולה להניב חלב..😌😌עוד חומייני חי
כעעען כען
למה אתם חיים?מעייןאהבה

מה הסיבות שלכם בחיים?

חתירה מתמדת להגשמה עצמיתפ.א.
כי ככההרשפון הנודד

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

אני חיהניגון♥️
כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף
נהנה מהחיים פשוטההרהמורניק
וואוצאצא

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

אם כבר הגעתי לעולם ואני כאן - נעשה הכל כדי להנותGini
מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן 
אני הגעתי למסקנה שהחיים זהגלגל שבו אני עולה ויורדתתמימלה..?אחרונה

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....

יש אנשים!הרשפון הנודד

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

למישהו יש הדרן?איידן

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

למישו יש את היי סקול מיוזיקל בדרייב?נחט

או סרטים אחרים 

יש פה אנשים ערים?מעייןאהבה
תמיד...אנא בכחאחרונה

אולי יעניין אותך