אמאלהאורושקוש
משהו עובר עלי אני מפסיקה לחייך הרבה וסתם מתנהגת מוזר. ואני לא מבינה מה קורה לי אז ככה אני אפילו לא יודעת איך לעזור לעצמי.
מה אני עושה כדי להבין את עצמי????????? 
זה ממש משגע!!!!!!!!!!!
קחי נשימה עמוקה...אוסנת
טבעי. נורמלי. אין מה להלחץ.
הלחץ רק יחמיר את המצב...
 
יש לך מחשבות בנוסף לכל? או שסתם יוצא לך להתנהג ככה?
אם זה סתם, בלי מחשבות - אז זה הורמונים ואין שום סיבה לדאגה.
אם זה עם מחשבות - גם אין סיבה לדאגה, רק שאולי לפתור אותן יועיל לך קצת...
 
בהצלחה וברוכה הבאה לגיל!
תבדקי אם את לפני..את יודעתמתו"ש
 
חח מתוקה שכזאת הרגת אותי מצחוקובקשר לשרשור-ואחת עם חצאית
דברי איתי באישי אם את רוצה.
מתוקה שכזאת זה בסדר גם אנחנו יודעים מה!!!אנונימי (פותח)
(בתור בן)...............חחח
מה אתה רוצה?פגזניקית גאה!
צל"ש...תפרגני לו,מגיע לו.ואחת עם חצאית
וואו! אתה ממש גאון!!!מתו"ש
כל הכבוד!מי שעוד לא פרגן לו-זה הזמן!ואחת עם חצאית
למה לחייך בכלל?!אח..
תעני על זה , ו...
בעז"ה , יש מצב שהחיוך יחזור אלייך.
 
שנזכה בעז"ה ל - "שמחה אמיתית".
 
בשורות טובות!
חח אח...שלבוקית
זה כלכך נכון!
אני כלכך הרבה פעמים שאלתי את השאלה הזאת..
ולמה לשמוח אין לי על מה ולמה...
וגם אם ענו לי לא הקשבתי ולא רציתי  לדעת....
קייצר ממש לענות לעצמך אחרת זה לא עוזר...
היישלבוקית
את מתחילהלחייך בעל כורחך ולהיות שותפה בהרבה דברים שלא יהיה לך משעמם וזה יחזור!
את מזייפת בהתחלה...
וזה קשה אז היכוני היכוני
ובהצלחה!
אני לא לפניאורושקוש
פשוט משהו עובר עלי. אמא שלי קראה לי ושאלה אותי מה קרה לי. והתחלתי להמציא לה תירוצים. מה אני אגיד לה?שאני בעצמי לא יודעת מה עובר עלי?!
למה הפסקת לחייך??... מוזר... לא קרה לי.....-עין שלישית
לפחות אני משתדלת שלא יקרה אפילו אם לפעמים מזה לא באלי לחייך אני מנסה לחייך את זה בכוח...
והשימחה באה כבר לבד(ר' נחמן אומר את זה)
ככה לפחות  יהיה לך יותר קל לעבור את הגיל הקשה הזה
לכולם פה- החיוך זה רקאורושקוש
משהו קטן שעובר עלי וגורם לאנשים לראות שמשהו קורה לי. אבל אני מתכוונת שפשוט אני אפילו לא דומה למה שהייתי לפני שבועיים. אני יודעת שזה בגלל משהו ואני לא יודעת מה.
אני מנסה להבין את עצמי אבל זה לא הולך
זאת השאלה שלי-איך אני אמורה להבין מה קורה לי?
...אוסנת
הודעתי הנ"ל עדיין תקפה...
לא התיחסתי רק לחיוך, אלא לשינויים בכלל.
את יכולה להבין שהגוף שלך גדל, הורמונים משתחררים - וזה גורם לך למצבי רוח מתחלפים ובכלל לקצת 'דיכי'.
ואם זה לא הורמונים אלא מחשבות, זה כי את באופן טבעי מתחילה לברר את דרכך...
מה שנקרא - "גיל ההתבגרות".
 
אני אגיד יותר מזה - כתבת ש"את לא דומה למה שהיית לפני שבועיים". אם את מתכוונת שכל שבועיים בערך את משתנה - זה הורמונים לגמרי. לכל אחת יש את זה, רק שאולי את לא שמה לב לפרטי הפרטים של בנות אחרות.
 
את משתנה, וזה נורמלי לחלוטין.
אם בכ"ז את רוצה להיות בטוחה שזה מה שעובר עליך, תחשבי עם עצמך טוב למה זה נגרם. אם באמת תרגישי שאין שום סיבה שבעולם - אז זה פשוט הגיל.
 
כולם עוברים את זה בצורה זו או אחרת, השאלה היא אם הם מתרגשים מזה (זה לא אומר שאת לא בסדר...).
אסנת צודקת..אנונימי (פותח)
גיל ההתבגרות המעצבןן!!
גם אני לפעמים מרגישה ממש לא טוב עם עצמי.. פעם הייתי ילדה טובה תמימה כזאת.. שקטה ועדינה.. וניראלי שהשתניתי פתאום אני מרגישה פחות כמו שהייתי פעם(וד"א אנשים אומרים שלא..אז תחשבי שאת מי ששמה לעצמך הכי לב ויכול להיות שהפסקת רק קצת ואת עדיין כן מחייכת הרבה אבל לא שמה לב..כי אנשים נוטים להחמיר עם עצמם.. ).. מה שהכרתי וצריך לגלות תא עצמך מחדש וזה מעצבן!!
אל תדאגי החיוך עוד יחזור רק השאלה היא איך.. למה?! לא לאותו ילדה של פעם אלא לחדשה זאת היותא בוגרת.. משהוא אחר יגרום לה לחייך לא אותו דבר שגרם לילדה הקודמת.. רק חכי ותראי מה קורה!!
רק אל תדאגי ואל תתיאשי!! כי זה קורה לכולם.. אצלי גם אני נעשיתי עצבנית!! אבל זה עבר כבר כמעט לגמרי!! השאלה רק עכשייו שצריך לגלות את עצמך!! כבר לא אותה אישיות של פעם..
בהצלחה לך לי ולכולנו!!
.......אנונימי (פותח)
- קחי חיוך....
סתם תתאמצי לשמוח ואז תגררי אחרי זה ותחייכי.....
בהצלחה מתוקה!!!!!!!!!!!
>>פגזניקית גאה!
מוסיפה על קודמיי.
גם, יש את צער הנשמה בעולם הזה.
תחשבי שהנשמה, שהיא דבר רוחני, מופשט, יורדת לעולם של חומר, בתוך גוף של חומר.
רע לה פה.
אנחנו צריכים למצוא לה דברים שימלאו אותה, שישמחו אותה.
תחפשי לה דברים שימלאו אותה, תורה, אמונה, עבודת ה' וכו'.

בכ"מ, תמיד יהיה צד של עצבות, כי עדיין לא טוב לה פה, עד כמה שמנסים לעזור לה.

וגם כמובן, שזה הגיל.

אבל בעיקר בעיקר לשבת ולחפש מה מפריע לי בהתנהלות של עצמי ביום יום- מה אני רוצה לשפר, איפה אני לא הכי בסדר, ולעבוד עלזה.
כשמתחילים לחפש, באמת שיש כ"כ הרבה דברים שמוצאים, ואפשר להסיק מכך, שזה מעיק, וגורם לעצבות.

ותתפללי לה', שיחזיר לך את השמחה בעבודתו.

בהצלחה נשמה!!
ישבתי עם עצמי לילות שלמים.אורושקוש
לא הצלחתי למצוא את כל מה שמציק לי(ולא נראלי שזה אפשרי בכלל למצוא הכל.
אחד הדברים שמציקים לי זה שבחופש שעבר עברתי דירה. ואני מניחה שמי שעבר את זה יודע כמה זה לא פשוט... אני לא יודעת איך לעזור לעצמי לצאת מהדיכאון הזה. הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה לחזור לשם אבל זה לא תלוי בי...
יש למישו רעיון?
אני מיואשת
אולי...אוסנת
קודם כל, אל תכנסי ליאוש. חוץ מכל העצות הרגילות ("אין יאוש", "תמיד בשמחה"...) - זה פשוט מחמיר את המצב. זה הופך את הבעיה ל'בעיה'.
במקום להעצר, להבין שאני במצב מסוים קצת שונה - אני נתקעת על המצב הזה, מפחדת ממנו, מתייאשת בגללו, חושבת עליו כל הזמן... ככה הופכים מצב מסוים לבעיה.
יש למצב פתרון, וגם אם לא - הוא טבעי ונורמלי ואין צורך להלחץ.
 
מה כן אפשר לעשות?
*"חפש תמיד רק את הטוב..." |מזמזם|
*לעשות דברים משמחים שיעלו לך את המצברוח - מוזיקה, ללמוד לנגן, לקרוא, לרקוד, לשיר... מה שמתאים לך.
*לשים דגש על הדברים השמחים שיש לנו בחיים, לא על כל ה'תקלים' שקורים. נכון, עברנו דירה - אבל אין מה לעשות. בואו נראה כמה טוב במקום החדש, כמה הרווחתי...
בהתחלה זה מאולץ וחופר, אח"כ זה כבר בא באופן טבעי - ראיה חיובית.
(לא שאני טובה בזה. ממש לא... אבל לכן אני יכולה לומר לך - שכשיש לי תקופה של כח רצון אדיר לראות טוב גם אם לא ממש טוב - אני באמת מרגישה הרבה יותר משוחררת ובריאה, גם בגוף).
 
 
--------
תכל'ס, אני עדיין מחזיקה בדעה שזה טבעי לגיל.
את אומרת בעצמך שאת לא ממש יודעת מה בדיוק גרם. א ו ל י מעבר דירה...
גם אם מעבר הדירה גרם לך להרגשה כללית כזאת, הוא רק ה'תירוץ' למצב. אם לא היית עוברת דירה - גם היית מרגישה כך מסיבות שונות...
 
מה עושים בקשר למצב רוח כללי דפוק? שמחים. אבל בעזרת עוד אפשרויות:
*לימוד אמונה - להבין מי אני ומה אני. זה נותן בטחון ואושר בחיים. ידיעה שהעולם הזה טוב ואני באה להיטיב עוד יותר. [איך לומדים אמונה? במקום להתחיל להרחיב הכל במסר קטן, תשאלי בששון!]
*התנדבות, סיפוק.
אם יהיו עוד רעיונות... נשתדל.
כמה דברים -אח..
דבר ראשון - חשבת כבר למה להיות שמח עם כל ה"מצבי קאנטים" שבעולם?!
 
דבר שני - הנה , מצאת משו שהוריד לך את השמחה שהיה לך פעם.
עברת דירה. זה מציק לך. זה לא פשוט. זה לא כיף לך -
פחות שמחה. הנה , כבר משו אחד.
שבי עוד עם עצמך. תחפשי - לימודים , חבר'ה , הורים , משפחה , חיים....
תעברי על הדברים. תחפשי שינויים. שינויים שלא עשו לך טוב. שנפגעת מהם.
או שיניים בהווה שלא עושים לך טוב - שינויים בעתיד שאת מפחדת מהם.
 
אם זה באמת דברים אמיתיים > 
שהשכל אימת שצריך לדאוג מהם -
חזקי בעצמך את האמונה. כמובן , עם השתדלות מצד עצמך.
 
אם אלו דברים שהשכל לא אישר שצריך לפחות > שהם באים ממקור הרגש -
שבי עם עצמך ותחשבי , אני?! לפחד? לא. אין ממה.
 
יש משפט יפה. [אני יותר אוהב לשיר ["לזמזם"] אותו , אבל גם לראות אותו...]
 
"העבר - אין. העתיד - עדיין. ההוה - כהרף עיין - דאגה מניין?!"
זה כ"כ יפה. תוכלי לזמזם לך אותו. או...לשמוע אותו - בקיצור - להחדיר אותו לנפש שלך. ה' פה. אני פה. זהו. דאגה מניין?!
 
תחשבי על זה. זה עמוק מאוד. באמת.
קחי "חשבון נפש" בספסל שבגינה ו...תדברי לעצמך!
 
 
מקוה שהובנתי.
המון בהצלחה!
 
 
 
אח..ואואנונימי (פותח)
בס"ד
 
ואו אח..
 
עדיין לא נתקלתי בדברים כאלה!!..
 
לדעתי אתה תהיה איזה רב ראשי או משו כז'ה!!
 
 
אח ואוסנתאורושקוש
תודה על התגובות אני מקווה שהם יעזרו..
ואם למישו יש עוד מה להגיד אני אשמח.
נשמה..אנונימי (פותח)
את יודעת.. לי הרבה פעמים קורה לי שאני עצובה/עצבנית ממשהו, ואני פשוט לא יודעת ממה..
אז אני מתיידבת מול דף ועט עד שאני מגיעה לתשובה..
 
ולפעמים, אני כן יודעת למה אני עצובה.. אבל זה נראה לי סיבה קטנה מדי בשביל הדיכי..
ולכן אני סתם נכנסת לדיכי יותר ויותר..
שתדעי לך גם- גם אם ה'משהו' הזה שמפריע לך הוא קטן! ואת מתפדחת מעצמך אפילו להודות שזה זה..
זה שזה מפריע לך זה אומר שזה לא כ"כ קטן!!
אבל איכשהו זה כן קטן.. וזה לא שווה ת'עצבים שלך..
 
וגם סתם ככה.. יש תקופות כאלה בחיים.. צריך ללמוד להתמודד איתם..
 
תימצאי תסיבות לעצב ותנסי ליפתור אותם! ואז תשמחי!!!כיפה אדומה!!!אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך