קודם כל, ממש כל הכבוד. באמת. חתיכת נסיון...

כשאני הייתי במצבך (גם - חברות עם בנים, ושעמום טוטלי בחופש כי כל דבר כרוך בקניון/ים מעורב/מפגש עם בנים), קודם כל נעזרתי בחברות שמצאתי פה, בערוץ 7.

דבר שני, הכנסתי לעצמי לראש שהבנים המסכנים האלה, גם לא מעניינים אותי (מי רוצה להיות חבר של בן 'זול'), וגם אני לא רוצה להיות "נאהבת" על ידם. ואז התחלתי לחשוב לעצמי - איזה סוג אני כן רוצה. וזה רק הגביר לי את הדחיה וההבנה שחוסר ההתיחסות שלהם אלי - פשוט לא מעניין אותי.

הבנים האלה לרוב לא מחפשים בדיוק אישיות, אלא בעיקר גוף. זה לא אומר שאת לא יפה - זה אומר שאם יש לך אישיות משל עצמך, רצונות יותר מדי (כמו - לא להיות חברה של בן) - הם לא רוצים אותך. זאת מחמאה גדולה!

 

תכניסי לעצמך שאת מעולה וטובה ונפלאה, ובבוא העת בעז"ה תמצאי את שלך מהר.

הם לא המדד למה שאת.

אם את עושה את מה שאת מאמינה וחושבת שנכון לעשות - זה מה שמעלה את ערכך. לא כמה בנים 'דלוקים' עליך...

 

בהצלחה!

 

* מומלץ גם לחפש תעסוקה וכיף לחופש חלופיים. והאתר הזה נפלא למילוי הצורך בחברות...

 

 

אין לי מושג אם מול ה..."אלה".

מסתבר שלא. ו...לפעמים כן.

 

אבל מול המוערכים - את מוערכת.

 

זה לא אומר כלום.

עזבי בנים בגיל הזה.

מה זה יתן לך?

שיגידו לך "מהממת" ואז תדעי - "אני מהממת"...

אז לא. את לא צריכה אותם בכדי להעריך את עצמך.

את מוערכת גם בלעדייהם. לא רק זה , הם מורידים לך את הערך.

כי ה"מהממת" שלהם [שהרבה פעמים ממש חנפנותי ולא אמיתי] -

הוא רוב הפעמים לא על הפנים-פנימיות.

ו...את לא חפץ שכל אחד יגיד לך "בובה שלי".

את זו הפנים שלך. ש...אותו , בד"כ הבנים האלה לא יודעים להעריך.

 

אל תעסיקי את עצמך אם את מספיק - "יפה , חמודה , טובה..." -

כי זה לא נמדד ככה. זה לא "שוק" ש..."וואלה אחי , עגבייה פצצה...אדומה...".

לא. אל תתני להם לעשות ממך את זה.

 

דבר אחד אני יכול לומר - את את לא עם האלה...אז את -

מוערכת. ו..."חן" , זה המתנה הכי גדולה שיכולה להגיע לבן אדם.

כולל - אהבה. יופי. לב טוב. נתינה. ה-כ-ל.

 

לכן , תהי מוערכת. וכך - תהי בעז"ה בבחינת -

"ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם".

 

 

אשרייך. תמשכי כמו שאת להיות את - הפנים שבך.

מקוה שקצת עזרתי.

בשורות טובות!

בהצלחה.

 

תכלס.. תחשבי רגע מה יצא לך מזה שתדברי אם בנים מה??

סתם כלום!!!מה את צריכה בנים עכשיו ????....

נכון שזה ניסיון שיא הקשה! אני מבינה אותך, באמת, אבל אם תחשבי שנייה תגיעי למסקנה שאת לא צריכה אותם! חוץ מזה שבעז"ה תיתחני עם אחד כזה...חוץ מזה כלום!!!

לא יעזור לך בחיים אם תדברי איתם!! תחשבי על זה אחות!

 

ו... בעייניך להיות דוסית זה לא לדבר עם בנים??? או קיי.. אם את אומרת....בעיניי  דוסית זה עוד הרבה יותר מזה

(מאחלת לך שתיזכי...חח...)

 

ו................................

דיייייייייייי... את רצינית??....

באמת ניראה לך שהבנים לא מדברים איתך כי את לא יפה או חמודה??... (תרשי לי לצחוק רגע....חחח...)

הבנים לא מדברים איתך.... "ישמעו אוזנייך מה שפיך מדבר"

כתבת שאת מנסה ליתרחק מבנים אז מן הסתם הם לא ידברו איתך כי הם רואים שאת מתרחקת!!...

(תיהיהי מציאותית בבקשה)

בתור בן, בסה"כ אני מסכים עם כל הנאמר כאן.

 

באמת הניסיון שלך הוא קשה, כי קשר עם בנים בגיל הזה הוא באמת מסובך ריגשית. יש רצון מאוד חזק לחיבור (שכשלעצמו הוא אמיתי וחיוני לחיים) , אבל בדרך הזו ובצורה הזו הוא מתבזבז וגם מזיק (לשניכם!!)..

 

אני לא חושב שכל הבנים חושבים רק על גוף. גם אצלנו זה מעורבב. ולכן זה עוד יותר עלול להפיל. כי אם מתמקדים בקטע הריגשי והחיבור לאישיות אז אפשר למצוא את זה, וזה עוד יותר מבלבל.

 

אז קודם כל תדעי שהרצון שלך לקשר עם בנים נובע ממקום מאוד טהור וגם קדוש, ובעז"ה אחרי החתונה, תזכי לחוות אותו ולהתקרב לה' באמצעותו. אבל להשקיע את הכוחות הגדולים והקדושים האלו כעת - זה בזבוז וגם עלול ליצור נזק לקשר טהור אח"כ.

 

לגבי הערך שלך, אני לא באמת מאמין שאת שופטת את שוויך ע"פ מה הבנים אומרים. את גם חושבת איך מגזרים אחרים מעריכים אותך - מה הילדים בגן חובה חושבים? ואולי מה תיירים חושבים? ושמא מה 'צפונים' חושבים עלייך?

מה זה משנה מה אחרים חושבים?! הערך שלך הוא ע"פ המידות הטובות שלך וההתגברויות שלך, והרצון היקר שלך לעבוד את ה' ולהתרחק כעת מקשר מזיק עם בנים.

 

עוד סיבה טובה להתרחק מהקשר, זה הנזק הישיר לרגשות שיש בו. את בעצמך חווית כאב רב בקשר כזה, ואת גם מגדירה קשרים כאלה כ'פריקת עול'. באמת שזה לא שווה...

 

לדעתי, הקטע הקשה ביותר זו החברה שסביבך. זה שלחברות הכי טובות שלך יש חברים, וזה שכל הסביבה היא כזו, זו התמודדות מאוד קשה. אין לי מושג למה ה' נתן לך את הפרויקט הזה, אבל נראה לי שאם את תחשבי בכיוון הזה, אז אולי תהיה לך תשובה. ייתכן ויש לך כוחות מיוחדים שאת צריכה להוציא אל הפועל, והניסיון הקשה יעשה לך את זה. ייתכן שאת צריכה לצמצם את שהותך בחברה הזו ולחפש לך מקום רוחני יותר. אינני יודע, אך אני מעלה אפשרויות כדי לעזור לך למקד את עצמך. אז תחשבי, ואולי תנסי להיעזר בתפילה קצרה, וה' יאיר את עינייך...

 

בקיצור - תשתדלי להעסיק את עצמך בעיסוקים אחרים, ובעז"ה תזכי לפתח קשר טוב ואמיתי כשיגיע הזמן...

 

בהצלחה!!

בס"ד

 

מוטרדת!

 

אני מעריכה אותך!!!

פעם ת"ח הסביר לנו (כמה נערים) מה זה.

 

בקצרה - זה משו כמו "מטורף".

 

- אהה...אחלה , מהיום כל מי שמטורף - הוא...

- לא.

 

זה נהיה מילה לא יפה כי עשו אותה ככה.

ו...חבל.
גם שעשו אותה ככה (זה מראה משו על המצב) - וגם על המצב עצמו.

 

 

זו בעיה גדולה שאומרים את המילה הזו בתור ה - "סטיגמה" שלה.

לכן , כמובן...לא כדאי לומר כזו מילה. אבל בעקרון המילה עצמה לא "וואוו".

[לא שלהגיד "מטורף" זה בסדר...]

 

 

 

בשורות טובות!

 

בס"ד

 

חוצמיזה שסתם צחקתי

א. 'דוסיות' זה חיצוני, זה לא אומר כלום על הפנימיות.

ב. לזכותה יאמר, שהיא הדגישה שהיא רק "כאילו דוסה" - שזה רק חיצוני אצלה.

 

ובכל מקרה...

אולי לא צריך לחזור על המילה שוב...

הם רואים שאת קצת מתרחקת מהם ופחות מדברת איתם

כמו פעם ודוגרי לא כיף לדבר עם בנאדם שאתה רואה שהוא לא באמת רוצה לדבר איתך

אז אני לפחות מבינה למה את חושבת שהם פחות מתיחסים אליך.......

לדעתי- דברי איתם בסבבה מה נישמע? מקורה? אל תראי שלא נעים לך כי הם לא ירצו לדבר איתך.....

שאת בחברתם ולא ממש בא לך בדיוק לדבר איתם פשוט תקשרי לחברה ותדברו או שיע'ני תתעסקי בפלאפון

או שפשוט תדברי עם חברה שנימצאת שם לא דווקא עם הבנים ככה תרגישי פחות שהבנים לא מתיחסים אליך....

ואם את כבר בחברה הזאת אז תשתלבי ותזרמי עם חברות שלך ואם ממש לא כיף לך או לא נח לך-

פשוט תצאי ותבלי עם חברות מהאולפנה או בנות דודות ואפשר להחליף חברות עם את לא מרגישה נח בחברתם!

בהצלחה וחופש מועיל!!!!!!!

הם חושבים שאת לא בקטע.. ושלא תירצי לדבר איתם בגלל הגישה שאת מראה כלפי חוץ.. של דוסה כפי שאמרת.. זה לא אורמ משהו על האישיות שלך שאת לא חמודה או משהו..

תודה על מה שאמרת.. זה עזר גם לי אומנם בנושא לא קשור אבל עזר הקטע שאמרת לפי מה נמדד ערך של בן אדם.. אז קיצר תודה..

אני בן ואני בדיוק כמוך ואני גם פחדתי כל הזמן שזה שאפאחת לא מדברת איתי זה כי אני אולי לא יפה/חכם/חמוד/וכו'.

אבל במבט לאחור אני שמח שגרמתי לזה ושידרתי את זה שאני לא רוצה שידברו איתי.

וזה ניראה לי מה שקורה לך שאת משדרת שאת לא רוצה ולכן לא מדברים איתך,

 ולא שום חיסרון שבך.

צריך להיות באמת מי שאת..ולהיות גאה בכך! בעתיד,כשתסתכלי לאחור,תגידי:ב"ה שלא הייתי טיפשה..והחברות שלך-תהיי בטוחה-יצטערו ויתייסרו על מה שהן היו... לכן תאגרי כוחות,ואל תיפלי. ואני מבטיחה לך שלעולם לא תצטערי!

 

בהצלחה! =)