היום סמי הכבאי הלך לגן זית. היו שם גם מלכת אסתר, פרפר, אינדיאני, חייל גיבור ועוד המון אחרים. סמי הסתובב בין כולם, צוחק ומופתע. הוא הביא לאיתן האסטרונאוט משלוח מנות, צלחת עם תפוצ'יפס אחד והמון שוקולדים שאמא עטפה יפה. כמו שאיתן אוהב. איתן חייך ואמר: "יוסף? קשה לנחש שזה אתה!". אחר כך, הגננת בתיה צלצלה בפעמון והם מיד התאספו במפגש. כשכולם התיישבו בכסאות, יוסף שם לב שכיסא אחד נשאר ריק, הכיסא של הדס. הוא נזכר שאתמול, כששאל את אמא למה היא בוכה, היא סיפרה לו בשקט שמחבל רשע הרג את אבא של הדס וזה עצוב וכואב. בטח בגלל זה היא לא באה, הוא חשב. פתאום נהיה ליוסף עצוב. הוא חשב על הדס, על התחפושת של מלכת הלבבות שהדס לא הפסיקה לדבר עליה, ובטח היא נשארה בארון. הוא חשב על זה שבטח בבית של הדס כולם עצובים עכשיו, ואולי בוכים כמו אמא. שבטח אין שם שירים ואין ממתקים. וגם אין אבא.
יוסף החליט, כשאבא יבוא לקחת אותו מהגן הוא יגיד לו שהוא רוצה להביא להדס צ'יטוס בטעם קטשופ. כמו שהיא אוהבת. שישמח אותה.
יוסף החליט, כשאבא יבוא לקחת אותו מהגן הוא יגיד לו שהוא רוצה להביא להדס צ'יטוס בטעם קטשופ. כמו שהיא אוהבת. שישמח אותה.