בערב כמו כל שנה רוב העולם יהיה מוצף בטרנסים
שירקידו אנשים ותחפושות שלא הכי ישמחו את אבא הקדוש.

ויש גם קדושים שישמחו באמת אחרי קריאת מגילה, אחרי סיפור ההשגחה המופלא הזה! ומתוך ההבנה הפשוטה שאין עוד מלבדו באמת, תתפשט בכל גופם אהבה לבוראם ושיחרור מאחיזה בדעת.
כי כלום לא בידיים שלנו! מה לנו לדאוג?! יש לנו מלך ואבא שדואג לכל הפרטים הכי קטנים והגדולים כאחד.

כדי להעריך את האור שמלכו של עולם משפיע עלינו אנחנו צריכים להיות בחושך.
וזה ההסתכלות שלי על היום הזה.
יום שנועד להיכנס לנעליים של אסתר המלכה.
אישה שמסרה את הנפש שלה וויתרה גם על העולם הזה וגם על העולם הבא -" וכאשר אבדתי אבדתי".

כל כולה ומהותה מספרת חן , אצילות וכאב.
כאב לא על עצמה, עליו היא כבר וויתרה.
על הכלל, על עם ישראל שהולך להעלם ביום אחד כליל.
אסתר שהוקרבה למען הצלת כולנו, למען חיותנו , למען ייעודו של עמנו.

היום הזה נותן מקום להנכיח את הכאב, ההסתר, הגלות, החושך והציפייה לגאולה.
זאת ההכנה הטבעית וההכרחית לפורים.
רק מתוך כךאפשר להיכנס באמת לפורים ולהרגיש את האור, ההצלה, את ה', את הגאולה והגילוי פנים שנמצא גם בטבע .

רק אחרי חושך אפשר להעריך את האור..
שנזכה!

* הכל נכתב בפשטות לעניות דעתי הגמורה וכמובן שיש ביום הזה המון עומק שלא נכנסתי אליו.