בס"ד

 

יש לי הרבה חברים שהיו מאושפזים, היית באישפוז מלא או יומי?? ולאן רוצים לשלוח אותך?  זה חשוב זה א'

ב' אני לא יודעת בקשר לעתיד, את צריכה לבדוק עם מבוגר

איזה בית חולים את? יודעת מה? דברי איתי באישי

זו לא בעיה שבענין הרפואי אני יכול לעזור. צריך לבדוק אצל המבינים בענין.

רק ברור ש - "קורות חיים" לא עדיפים על החיים עצמם...

 

רק משו אחד.

חלק יראו את זה כ"לוקש" או לא - אבל זו עובדה.

אני לא אומר שלא צריך טיפול רפואי , אבל יש דבר שיכול לעזור ביותר והוא...
"סמים". סם חיים.

"ושמתם" - דורשת הגמ' - זכה , נעשת לו התורה סם חיים.

סמים , זו תרופה. התורה - תרופה.

 

אמונה. ביטחון.
אלו מילים שמאחוריהם מסתתרים דברים כ"כ עוצמתיים.

אולי נאמר - הדברים הכי חזקים אצל היהודי.

בלעדייהם - אין לנו מה לחיות.

 

 

תחזקי בעצמך את האמונה. אמונה אמיתית. אמונה שנרגשת.
זה ישנה אותך , ו...מי יודע , אולי , בעז"ה גם יוציא אותך מהמצב שאת נמצאת בו.

העיקר הוא שתתחילי.

יש המון ספרים שאפשר ללמוד מהם.
בין אם העיקרון של הדברים ובין אם זה המסתעפים לדברים אלו.
תתחילי ב - "אורחות צדיקים" [יש את זה בד"כ בכל בית דתי. או בכל בית כנסת.] ככה עשר דקות לפני השינה. (לא יותר מ 10 דקות. ו...לא פחות.)
אבל...אל "תלמדי" אותו בכדי לסיים אותו. אלא תלמדי אותו. באמת. בכדי שתוכלי לצמוח. ללמוד ממנו. ו...לא רק שאת למדי אותו...

לאחר הלימוד - כל יום ,
דקה - מה למדתי בסיכום? [אפילו לזמזם בשקט.]
חצי דקה - איפה אני עכשיו?

חצי דקה - מה לעשות בכדי להשתפר? לאן להתקדם?

 

זו דרך המלך. להיות ממש בדרך המלך - הדרך הבטוחה. האמינה באמת.

 

בעז"ה שיהיה לך המון בהצלחה!

 

מקוה שהובנתי.
בשורות טובות!

 

 

 

 

 

בס"ד

 

יפה מאוד!

זה לא כנראה דיכאון, אני חולה בדיכאון וזה לא משהו שאפשר לטפל בו בעזרת מה שאמרת תודה בכל מיקרה

[ו...יכול להיות שכבר ניסית.]

 

גדול רפואי הנפש , כך סבר כמדומני.

 

אני לא שולל ענין רפואי. ממש לא.

אבל , המון , תלוי במחשבה שלנו.

 

אם רק נשלוט על כח המחשבה שלנו - על מרכז הנפש שלנו -

בעז"ה המצב יהיה הרבה יותר טוב.

 

ו...לשלוט על כח המחשבה - לחשוב טוב - להרגיש טוב -

זה רק ע"י חיבור לצינור שמוריד את השפע לעולם.
לצינור שמחייה אותנו והכל ממנו. ל - ה'.

 

בקשי רחמים ממי שהחיים שלו.

 

בשורות טובות!

בכל מקרה שכוייח

בואי נעשה חושבים:

אם לא תתאשפזי, המצב רק יחמיר, לא?

ואז תהיי חייבת להתאשפז.

אם תתאשפזי - נכון, זה אולי יפגע בקורות חיים. אבל הנפש שלך תהיה בריאה יותר, וזה מה שחשוב!

אני באמת מבינה את הפחד הזה, שידפקו החיים.

אבל תזכרי, שהחיים לא נדפקו - ויש מקום לתיקון. וגם אם לא תוכלי להיות אשת קריירה מפורסמת (לאוניברסיטה בטוח תוכלי להתקבל) - זה לא מעיד עליך.

כל עבודה מכבדת את בעליה.

 

בכל מקרה,

הכי חשוב זה לשמוע לרופאים.

הם מבינים הרבה יותר טוב ממני, ממך ומכל אחד אחר.

 

*** לעניין מה שכתב "אח.." - בוודאי שכדאי ומומלץ להתחזק באמונה ולראות חיובי.

אבל במקרה שלך (אני כמעט בטוחה - אם את אצל פסיכיאטר, ובטח את מקבלת תרופות) זה לא דכאון שנובע מהנפש, זה דכאון שנובע מתקלות ביולוגיות בגוף.

לכן, רוב הסיכויים שכמה שתנסי להיות שמחה ומאושרת, וכמה שתאמיני - בלי תרופות וטיפול אמיתי, זה לא יעבוד.

 

מצטערת אם קצת ייאשתי... עדיך עכשיו, מאשר אחרי שתוותרי על הטיפול ותנסי כלים פסיכולוגים.

שיהיה באמת בהצלחה,

ותזכרי שאת מדהימה, והנתונים הביולוגים שלך לא אומרים על הנפש שלך כלום (אמממ. יש לי הרגשת דה-ז'וו).

|חיבוק|

מה שמפחיד אותי גם זה שאני לא הכי דתיה אבל אני רוצה להיות ואם אני יהיה שם זה להיות 24 שעות ביום במקום חילוני לגמרי שבטוח לא שומר שבת וגם מעורב שם..

גם מפחיד אותי שאני לא חולת נפש ויש שם הרבה כאלה.. פעם קודמת היתי באישפוז יומי שחוזרים כל יום הביתה וכל הזמן שמענו צרחות מהמחלקה של האישפוז המלא וחברים שלי שם קיבלו זריקות וקשרו אותם למיטות.. עכשיו רוצים לאשפז אותי בבית חולים אחר אז אני לא יודעת אם זה גם ככה אבל זה ממש מפחיד אותי

ולראות מה קורה שם. אם תראי מה קורה שם זה בטוח יעזור לך להשתחרר מהפחדים.

וןבקשר לאישפוז- כנראה באמת אין ברירה...

זה שווה את זה

קודם, כדי שיהיה לך יותר קל לקרוא את מה שאני כותבת - אני מכירה את ה'בלאגן' הזה של אשפוזים ממש מקרוב. דוד שלי חולה נפש באופן שהוא לא יכול לתפקד כאחד האדם (אני ח"ו לא משווה אותו אליך. ממש לא!!).

 

בקיצור -

מאוד קשה להיות דתי במקום לא כ"כ דתי. אבל אין לך ברירה, ומותר לך.

דבר שני, קחי את זה כמשימה (שזה גם עוזר להתמודדות עם המצב) - אני חזקה ולא מושפעת בקלות מהחברה! נכון, הם חילונים - אבל לי יש דעות, עמדות והרגלים - ואני לא מוותרת עליהם! זה הנסיון שלי עכשיו...

תדעי, שאת יוצאת ממצבים כאלו מאוד מורווחת - הרבה יותר יציבה, חזקה, מלאה נפשית. מכל התמודדות - צומחים.

יש לך שם מחשב? תשמעי שיעורים שמעניינים אותך - זה גם ממלא את הזמן, גם מעניין, וגם מחזק רוחנית (http://www.machonmeir.org.il/Hebrew/main.asp?rabbi=252&cat_id=256&only_this_cat=yes). והכי חשוב - בואי לכאן לפרוק ולשתף... בשביל זה אנחנו פה!

יש לך mp3? שימי מוזיקה, תקליטי גם שיעורים...

 

זה באמת קשה, וכמעט עומדות לי דמעות בעיניים לחשוב על זה (זה דבר נדיר, אני לא נוטה להתרגש. תביני שזה אמיתי...) שתצטרכי להיות שם, ולשמוע הכל.

ותמיד תמיד תזכרי, שכל דבר כזה - בונה אותנו יותר. עושה אותנו גדולים יותר (ולא בגוף, גדולים בנפש).

זה קשה, אבל בסוף זה משתלם. זאת ההתמודדות שה' הקציב לנו.

 

אוהבת,

אוסנת.

ומרגישה! לפי מה שאמרת לא מחייבים אותך להתאשפז רק ממליצים לך(ואפשר לחייב אנשים להתאשפז!) השאלה היא מה את באמת מרגישה אם את צריכה את זה,האם יש לך רצון וכח להתגבר על הבעיות שלך? את צריכה לזכור שאם תיהי טובה במה שתתעסקי אז קורות חיים לא תמיד קובעות דברים. זאת אומרת שאם תהיהי בריאה ונגיד(סתם דוגמא...) תלמדי פסיכולוגיה ותיהי פסיכולוגית או משהו כזה אז אם תיהי טובה זה לא יעניין אנשים שהיית פעם מאושפזת מעניין אותם מה את היום.צריך להסתכל על החיים מנקודה של אמונה ולזכור שה' מסדר את כולם בעולם הזה גם אם יש אנשים שזה לא נראה להם ככה ואי אפשר לדעת מאיפה תגיע ישועה. את צריכה לחשוב אם זה יעזור לך ואם את באמת צריכה את זה.ממש לא בטוח שאת צריכה את זה בימינו הרופאים עושים אנשים משוגעים, זאת אומרת שמכניסיםלאנשים(בתת מודע) לראש שיש להם בעיות והם חולי נפש.... וזה לא תמיד ככה! ואז בן אדם כבר משלים עם זה והוא בטוח שיש לו בעיה! ובעצם אין לו כלום רק איזה דיכאון קטן שניפחו אותו לדינוזאור.... כמובן שיש אנשים שלפעמים מגיעים למצב שחייבים את זה וכולי. אם לא מחייבים אותך זאת אומרת שאת לא חייבת אלא זה יכול לעזור הכל תלוי במה את חושבת ומרגישה. המון המון הצלחה ובריאות!