מעניין אותי מאוד.. בנוגע ל'חברות'אנונימי (פותח)
כשאתם שואלים את החברים שלכם  מה שלומם, מה התוכניות שלהם, מה עשו השבוע,
כל מיני שאלות מהסגנון..
 
זה באמת מעניין אותכם? או שאתם פשוט מחכים שישאלו אותכם גם..?
 
ההתעניינות בשלומו של החבר, זה ממניע אגואיסטי? (אצליכם..)
 
מה התפקיד של חבר בחיים? (לדעתך..)
 
כרגע, באמת, אם נותנים לך את האפשרות או לצאת עם חברים/ות או עם המשפחה, עם מי אתם בוחרים?
ומה לדעתכם תבחרוח בעוד 10 שנים?
 
 
ובנוגע אלי.. כשאני מתענייינת בשלומה של חברה אני באמת מתעניינת..
 
 
 
אתייחס לנק' הראשונה שהעלית.אוהבת את אבא
בס"ד להשי"ת
את יודעת מה? תכל'ס, כששואלים את החברה מה שלומך, האם אנחנו באמת מתעניינים בה?
שאלה יפה.
את יודעת מה? נחדד עוד יותר.
כשאת שואלת את חברתך "מה שלומה", את באמת מתכוונת עכשיו להתחיל לשמוע את כל מה שעובר עליה?
אוקי, אז השאלה מה שלומך לדעתי מוטעת.
או- יותר נכון להגיד.
השאלה "מה שלומך?" היא מבחינת מה קורה אצלך, האם משהו השתנה מהפעם האחרונה שפגשתי בך,
האם למדת דברים חדשים, הספקת עוד דברים, האם השתנית.
ואפשר להכניס את הרובד היותר עמוק. איך המצב הנפשי/פנימי שלך.
אבל תכלס, אפחד לא באמת מתכוון לשמוע את התלאות והצרות של השני. ומי שאומר שכן עובד על עצמו.
היום, הפכנו את הצירוף מילים הללו למילים כ"כ פשוטות שאפילו לא כ"כ שמים חשיבות.
לפעמים שואלים "מה שלומך" להתחלת שיחה בלבד. לרוב זה ככה.
את, כשאת שואלת חברה שלך מה שלומה,אנונימי (פותח)
זה לא באמת מעניין אותך? זה לא חשוב לך לדעת?
 
גם מאוד מעניין אותי לדעת, למה זה חשוב לי לדעת?! בשבילה או בשבילי?
 
כי זה סתם מעניין אותי כי אני אהמ.. אחת שאוהבת סיפורים? או כי אכפת לי ממנה? אבל את זה נראה לי אני יכולה לגלות רק מעצמי..
 
אבל מה המצב אצלך בנושא הזה?
 
ברור שאני שואלת כדי לדעת.אוהבת את אבא
בס"ד
וגם אם היא תגיד לי "לא טוב" אני אשאל אותה "מה קרה?" ברור שאני מתעניינת.
אבל זה לא אמיתי. ואמרתי בתג' הראשונה למה.
"מה שלומך" נהפך להיות מושג רדוד.
יוצא גם המון פעים לשאול "מה שלומך" ואפילו לא לחכות לתגובה.
לא מתוך רוע, אלא מתוך הרגל כבר.
 
אני כמעט לא שואל אנשים מה שלומםאלישע בן אבויה
בס"ד

רק כשאני באמת רוצה לדעת. ואני לא נותן להם ללכת עד שאני יודע אמת בקשר לשאלה.

('הרועה' - בבקשה לא למחוק לי את ההודעה גם אם הבנת יותר מדי. יש למנהלים נטייה ליותר מדי שכל. במיוחד אם הם מסכימים איתי בעניין אבולוציה.)
ת'אמת..אני חושב שאני שואל מה נשמעשואף להתנחל
כי...כה מתחילים שיחה..שאני פוגש משהו בגלל הנימוס אומרים מה נשמע...אני חוושב שבגלל זה אני עושה את זה..
אוהבת את אבא, אני לא מסכימה איתך..אנונימי (פותח)
למה את לא מתכוונ תלשמוע על הצרות של/ה?
 
אם את באמת רוצה לדעת אז אני חושבת שדי ברור שיעניין אותך מה עבר עליה..
 
מהחברות שלך, אמיתי, אכפת לך מהם? או אכפת לך מהם רק בשביל שכשתצתרכי אותם הם יהיו שם בשבילך?
ילדה, עשית בלאגן מן הדברים.אוהבת את אבא
בס"ד
ברור שכאשר מישי באה לספר לי תצרות שלה אני מקשיבה.
ועוזרת לה כמובן, ואין, הקשבה זה תכונה נפלאה.
אך הביטוי שאת משתמשת בו לקוי.
שאת שואלת את חברתך "מה שלומך?", את רוצה להגיד לי שכל הפעמים את מתכוונת למובן הצמד-מילים?
[עזבי שהשאלה "מה שלומך?" פירושה- איפה את עומדת במצב הרוחני, מצב גשמי וכו']
לא כל הפעמים את מתכוונת.
 
אני רוצה באמת לשמוע, אבל היום כשאומרים את המיליםרוצה להבין
האלו  הפירוש שלהם הוא לא מה קורה אצלך אלא מן פתיחת שיחה שכזאת, ולכן אני אחכה להמשך השיחה כדי להתעדכן בשלומה של חברתי...
אני שואלת ומצפה לתשובה אמיתית..כשלא רוצים לענות..(=טליה=)
בפירוט,אז מסתפקים ב-ב"ה,מצוין וכו' וזה כ"כ לא אמיתי...
 
ולשאלה השניה-די ברור שאם יש משהו עם המשפחה-הולכים איתם.. אבל אם זה משהו שאני יודעת שלא אהנה או הייתי בזה,אני אלך עם חברות..
אממ..הסנה-בוער
לה"ו
לי אישית אין בעי'ה לשבת ולשמוע צרות של אחרים, אבל כמו שאוהבת את אבא אמרה זה נהיה מן מושג שפשוט פותחים יתו שיחה.. יצא לי כבר כמה פעמים שאנשים פשוט שאלו אותי מה שלומי, ובלי לשים לב פשוט במשיכו "ברוכשם".
נראה לי שככה זה היום "מה נשמע?" "ברוכשם" "מה שלומך" ברוכשם".
אף אחד לא באמת מתכוון לספר אחד לשני את כל הצרות שלו, את כל השמחות שלו, וכו'.
וואי..פעימה
בס"ד
 
[ראשון-ראשון ואחרון..]
 
אם יש נק' שחשובה לי זה שכשאני שואלת 'מה שלומך?' זה באמת מתוך התעניינות והכי בציפיה שיענו לי כמו שצריך וקצת יותר מ'ב"ה'..
אם סתם באלי להתחיל שיחה זה בד"כ 'מה נשמע? מה קורה?' וכד'..
משתדלת גם אם אומרים לי 'סיוט' אז לשאול למה, לברר אם אפשר לעזור..
אגואיסיטי? אולי.. אולי הרצון לדעת עוד, התאווה שיהיה יותר ידע מלאחרים.. ייתכן..
 
תפקיד של חבר- לעזור, לתמוך, לשמוח איתך, [לא להיות עצוב איתך!], לאהוב אותך כמו שאתה.

כרגע ונראלי גם בעוד 10 שנים- משפחה יותר חשובה לי.. אין מה לעשות- זאת המשפחה שלי שנשארת איתי בכל מצב כל החיים. חברים- לא תמיד..

......זכוכית מגדלת
מן הסתם , כששואלים מישהו מה שלומו , מצפים לשמוע ב''ה או משהו בסגנון .
אבל אם הוא עונה , נורא...ו''שלא תדעו מצרות'' סימן שהוא רוצה לשתף.
 
____יעל =)
בע"ה
 
בד"כ כשאני שואלת חברה מה שלומה, זה סתם כדי להתחיל שיחה,  אא"כ לא דיברתי איתה הרבה זמן או שאני יודעת שמשהו עובר עליה ואז אני מצפה לקצת יותר פירוט. ואם היא לא מפרטת, אני שואלת בסגנון אחר ('איך היה ב_____', 'וואי הרבה זמן לא דיברנו, מה חדש?', 'הכל טוב?? מה קרה?' וכו'..), ואם לא בא לה לענות, ואני רואה שהיא מתחמקת או משהו - אני פשוט עוברת נושא..
וברור שאם חברה שלי לא מרגישה טוב מאיזושהי בחינה, אני ארצה שגם כשאני שואלת סתם מה נשמע היא תגיד לי שלא הכל טוב, ואולי אני אוכל לעזור לה, או סתם לעודד..

אממ.. למה שההתענינות בחברה תהיה ממניע אגואיסטי? אם אני באמת רוצה לדעת מה קורה לחברה שלי זה בשביל לעזור בד"כ, כי אין לי באמת מה לעשות עם המידע הזה אח"כ..

נראלי שהתפקיד של חבר בחיים בגיל הזה הוא לבלות ביחד, לשמוח איתך, סתם לדבר, לצחוק, לעודד כשצריך, לייעץ..

אממ.. אם עכשיו שואלים אותי אם אני מעדיפה לבלות עם המשפחה או עם חברות, זה יהיה תלוי במצברוח שלי באותו יום, ובמה עושים..
בעוד 10 שנים אני מקווה שבע"ה אני אהיה נשואה עם ילדים ואז אני אבלה יותר עם המשפחה, כי תהיה לי יותר מחויבות אל הילדים שלי..
מסכימה עם יעל..שואלים כדי לדעת!כיפה אדומה!!!
בעצם תלוי בבנאדם..כל אחד שונה..כיפה אדומה!!!אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך