ניקיתי הכל,פשוט התחלתי מוקדם

(ובתנור גם הבערה בחום גבוה)

הלכתית זה מספיק. נכון שזה לא יוצא נוצץ כמו אחרי חומרים ייעודיים, אבל בתפיסה שלי זה יוצא נקי יותר (למרות שהחומר שקוף ולא רואים אותו, הוא בהחלט נשאר שם - מרגישים בבירור לפי הריח, והחומר הזה הוא הכי לכלוך שיש, לא רוצה אותו על האוכל שלי).

או לא מסוכנים כמו חומץ וסודה לשתיה

שמנקה טוב?

וואלה לא נתקלתי עדיין.

אבל מנסיון- עדיף שיהיו בפנים מאשר בחוץ בשלב הזה!!

אומנם מתנהלים לאט, אבל לפחות אפשר לעשות משהו.. כשהם מתרוצצים הרבה יותר קשה ב"ה..

ממליצה לך לכתוב הכל ברשימה מסודרת ולעבוד לאט לאט. להתחיל אפילו מעכשיו..

ככה מגיעים לפסח בנחת.

יומיים אחרי לידה אין כח! המוגלובין נמוך בגלל הלידה.. לא ישנים בלילה בגלל הנקות..

קיצור- אל תחשבי שתוכלי באמת.. אולי לפקד על צוות עוזרים.

לפני לידה סוחבת הכל

אחרי לידה מרוסקת. לא יוצאת שישה שבועות מהמיטה. לא לוקחת נעל מהסלון לחדר

בשביל המקומות שניקית מלמעלה או שהם בחזקת נקיים (ארונות עליונים למשל) ואולי נשאר פירור איפשהוא מספיק ביטול חמץ

אפילו מכירת חמץ לא חובה למקומות האלה

מקווה שאני לא טועה

ואולי זה נסתר במקומות לא ידועים...אז לא יעזור למכור..

אין מוצא אלא לנקות את זה וזהו

אחרי המשלוחי מנות הכל אפשרי.

אני לא מזמן מצאתי בחדר של הילדים חתיכת לחם די גדולה ממש במשחקים... אם לא הייתי רואה את זה בזמן, סביר להניח שזה היה עוד יותר מתחבא אח"כ... או נופל, או מתפורר או לא יודעת מה. 

בקיצור- חייב לבדוק טוב

שנה אחת מצאתי בסלקל מאחורה תקוע בפלסטיק- ביסקוויט שלם. בכלל לא חשבתי לבדוק שם.. סתם במקרה ראיתי...ב"ה

קסם מדהים! אומרים שאין חמץ ופוף אין חמץ, תנקו אחרי ההריון כי אין שום מצווה לנקות לפסח.

אין!!! שום!!! מצווה!!! לנקות!!! לפסח!!!

חלאס!

חג שמח ובשורות טובות.

אתה אומר שכל חמץ שלא ראית אותו וכו'-בטל ומבוטל

זה ממש לא מבטל חמץ שברור לך שקיים

לכן גם לא קוראים לזה ביטול חמץ אלא הממ... ממ...

אם יש במקרר פירורי חמץ והם נדבקו לעגבנייה שאכלת בפסח - עברת על איסור. גם את זה לומדים בישיבה.

נגיד בייגלה שתקוע מתחת לארון וא"א להגיע אליו ולנקות - גם אי אפשר להגיע ולאכול אז אין חשש, אבל עדיין אסור שהוא יהיה ברשותך (בל ייראה) - ולכן צריך לבטל.

אסור לאכול פרורי חמץ מבוטל ולכן כאדם סביר שמימלא לא אוכל שאריות ביגלה מתחת לארון או קוסקוס מהמדפים במקרר אני לא חושש לזה שהתריסים שלי יהיו מאובקים בחג.

העניין הוא שמדפי המקרר צריכים קרצוף כדי שתהיה בטוח שלא דבוק בהם חמץ. כנ"ל ארונות הכלים, התנור... אבל אוי א-ברוך, בהריון מתקדם קשה לקרצף.

לא ביקשתי לפרק כלום

אין לי שום נטייה לכבס מצעים לפסח

אמרתי במפורש ואגיד שוב: צריך לקרצף את מדפי המקרר. לא יודעת איך אצלך, אבל אצלי בהחלט דבוקים אליהם פירורי קמח רטוב ושות'. זה חמץ גמור ואסור באכילה בכלשהו. ובשביל שזה יירד צריך קרצוף. צריך באותה מידה לנקות כל כלי ומשטח שמאכסנים או מכינים בו אוכל וכלי אוכל שיהיו בשימוש בפסח. זה הכול. זה מעט לעומת מה שעושים בחלק מהבתים, אבל גם זה הרבה מאוד כשזה נופל על האישה והעובר לבדם.

אבל אם אתה רוצה שוב לכתוב ולהדגיש שלא צריך לאדות את הווילונות של האמבטיה או משהו, סבבה, תכתוב. אני אתך. לא צריך. זה אפילו לא קשור לביטול חמץ. אין בווילונות שום חמץ בעל ממשות שמצריך ביעור, ביטול, מכירה או כל פרקטיקה הלכתית אחרת.

לי יותר נוח להוציא את המדף לכיור ולקרצף מתחת לזרם מאשר לכרוע ולקרצף במגבון, אבל כל אחד ואיך שנוח לו. העיקר שלא יישאר רוטב דבוק, ואין לזה שייכות לביטול חמץ. הרוטב הזה יכול להידבק לכלים או לאוכל שמשתמשים בהם בפסח. ביטול חמץ לא מנטרל את זה... איסור אכילה קיים בפני עצמו.

תמצית דיני פסח בשישים שניות:

בחמץ יש שני איסורים - איסור אכילה (+איסור הנאה שכרוך בו), ואיסור החזקה (=בל ייראה ובל יימצא). הביטול נועד לתת מענה לבעיות שצצות עם האיסור השני. הוא לא קשור לאיסור הראשון. רוטב חמץ במקרר יכול להידבק למאכל ולהיאכל בפסח. ביטול לא עוזר לזה.

אני מקווה שדברי הרב  קנוהל זצ"ל והרב אריאל כן נחשבים בעיניך.

20190326111002.pdf

גם אני בעד קולות כשצריך, ויש הרבה כאלה, אבל אני חוששת שאתה מציג פה את ההלכה בצורה משובשת, ועוד בפסקנות שכזאת...

קולות צריכות לבוא על רקע הבנה בהירה של האסיורים השונים, לא על רקע ערבוב וטשטוש.

ברור. לא מומלץ להשתגע.

אבל כתבת למעלה שרוטב חמץ במקרר קשור לביטול חמץ. על המשפט הזה אני שואלת אם יש לו כיסוי הלכתי. חבל להפיץ בציבור שיבושים. אם אני טועה ויש לך מקור, אשמח ללמוד.

ביטול זו לא איזו שטות. ביטול זו פרקטיקה הלכתית אמיתית שפותרת בעיות מסוימות. היא לא קשורה לעניין של ניקוי משטחי אוכל מחמץ. זה עניין אחר.

נשאר רק המשפט המעליב ההוא הבעלים שיודעים הכול כי הם למדו בישיבה לעומת הנשים. וואללה, אולי לפעמים לפעמים גם אישה יודעת משהו מהחיים שלה. בסוף הודית בחצי פה שלא דייקת בהלכה.

יש עוד כמה אי דיוקים אבל אניח להם. זה מייגע מדי.

זה לשפשף עם חומר ולהוריד את הלכלוך... 

להעביר מגבון על מדפי מקרר זה כמו להעביר סמרטוט לח על רצפה מלוכלכת.

אני מבינה שיש לך אשת חיל שהמקרר שלכם נקי ככה כל השנה... ;)

לא על השיש, מתחת לציפוי, ולא בכיור שגם ככה לא אוכלים ממנו.

לדעתי ככה צריך להיות.

תמצא לי אשה שזה סבבה לה.... לא נראה לי תצליח..

והעבודה הזאת לוודא שכל משטחי אכסון והכנת האוכל יהיו נקיים בצורה סבירה - היא עבודה שדורשת שעות ומאמץ, במיוחד כשמסתובבים באזור ילדים ובבטן בועט עובר.

כברהתמודדתי עם מצבים משפחתיים שונים

כבר צצו לי שאלות כאלה ואחרות

כבר יצא לי לפתוח פה ושם ספרים, להאזין לשיעורים, לפנות לפסיקה לפי הצורך...

נדמה לי שאני כבר יודעת דבר או שניים על הלכות חמץ.

אבל אתה צודק, תמיד כדאי ללמוד עוד. תורה היא ולימוד היא צריכה. תודה על התמריץ.

גם ניקיון של יום שישי אשה בהריון לא מסוגלת לעשות!  

גם שטיפת רצפה זה ממש קשה...

אז מקרר זה עוד יותר... כי אפשר בכלל להתכופף...

לשפשף דווקא זאת לא הבעיה.. 

אתה פשוט יוצא מנק' הנחה שיש דבר כזה ניקיון קליל כזה שסבבה לעשות אותו בהריון עם כובד כזה

פשוט אף פעם לא היית בהריון ב"ה, אז אתה לא מבין מה זה.  

ואז גם אם לא קרצפת במאה אחוז שום פירור לא ידבק לך לאוכל של פסח

את המדפים...זה סופר להתכופף ולהגיע למקומות

שאולי נשאר פירור חמץ שעלול להגיע לאוכל אז מקרר הוא אחד היותר בעייתיים מהבחינה הזאת

אם קרצפת אותו בצורה מושלמת ואת רגועה שאין בו שום פירור את באמת לא חייבת לצפות

כל המטרה היתה להקל על הניקיונות..לא להקשות עליהם..

חוץ מזה, צריך להרגע, לא רק האישה נמצאת בבית ואפשר להביא עזרה, זה לא סוף העולם.

אחרי שמפרקים את הדלת. אם מעולם לא עשית את זה אני ממליצה לך להציץ שם השנה...

תנור זה הדבר הכי קשה לנקות לפסח. אח"כ כיריים. אח"כ מקרר... שזה יחסית בקטנה רק שגם במקרר יש את הדלתות שמצטברים שם פירורים...

לא חייבים לנקות אותו, אפשר לסגור ולמכור 

זה חמץ שהוא יותר מכזית

זה אוכל, סחורה שרוצים למכור ולאכול אותה אחרי פסח

זה בכלל לא קשור לפירורים בתנור שלא מתקרבים לכזית, הם לא נגישים ולא עומדים לאכילה אחרי פסח

אין חובה לקרצף את התנור

לצורך העניין - מבחינת פסח מספיק להעביר סמרטוט לח ממש בקטנה מלמעלה ומה שנשאר בטל ומבוטל, אפילו לא יודעת אם צריך למכור במכירת חמץ

מדגישה שזה מבחינת פסח

הנושא היה איך אישה בחודש תשיעי מתמודדת עם ערב פסח - לנקות תנור במצב כזה זה אחד הדברים המיותרים

מה הגזמתי? להשאיר תנור מלוכלך? זה לא הנושא

אם נח לך לקרצף תנור תעשי את זה בכיף, אין בזה שום חובה הלכתית מצד כשרות הבית לפסח

חוץ מזה שלפני שמוכרים צריך לנקות היטב. ככה בהלכה... זה מה שכתוב.

מה גם שכלים אי אפשר למכור..הם לא חמץ ואח"כ מסתבכים עם להטביל שוב את הכלים. אז לא מוכרים כלי אוכל.

לא את הכלים עצמם. ברור

אם הערבי יבוא לבקש את החמץ שלו שבכלים- תוכלי להביא לו?

מנקים אותו וזהו. זאת ההלכה גם.

מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע...

קצת מאמץ והכל יהיה נקי.

לפי כמה וכמה פוסקים גדולים וחשובים - זאת *לא* ההלכה.

ההלכה היא שעוברים בבל ייראה ובל יימצא על חמץ ממשי (לא צריך להיות כזית, אבל צריך להיות בעל חשיבות. למשל חתיכת בייגלה שלמה ולא שבר בייגלה); ועוברים באיסור אכילה על חמץ שאוכלים - לא על כזה שנמצא בתנור סגור ומסוגר (שאכן אין שום צורך ועניין למכור אותו).

וזהו, אלו שני האיסורים בפסח - אכילה (+הנאה) ובל יימצא. אין עוד איסור. מי שרוצה ומעוניין לנקות מעבר זה נראה לי מבורך, שיהיה בית נקי ויפה לחג הגדול, אבל לא קשור להלכות חמץ.

מקבלת שיש גישות הלכתיות אחרות. רק באתי להציג לך צד שאת כנראה לא מכירה.

"מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע..." - כל מה שכתבת פה זה ההלכה! להגיד על זה מוגזם?? נסחפת.

כמובן שזה גם לא רק קצת מאמץ ומדברים פה על זמנים שאין אפשרות לעשות אפילו דברים הרבה יותר קלים מזה

כשקשה לעשות, אני אחפש קולות וקיצורי דרך לגיטימיים. אבל זה שפירורי חמץ הם לא בבל ייראה זו לא קולא, זו עיקר ההלכה כמו שאני מכירה אותה. ואני בהחלט אסתמך על זה גם בשנה רגילה, ואבחר אם לנקות או לא משיקוליי, לא משיקולי הלכה אם הם לא קיימים בהקשר הזה.

אם לא משתמשים בתנור בפסח

ואם מה שיש בו זה פירורים ולא כזית (ברור...)

אז לא צריך למכור (וגם בעייתי למכור). הפירורים בטלים ומבוטלים, לא צריכים אפילו ביטול חמץ. הם לא נחשבים כמשהו ששייך לנו ולא עוברים עליהם בבל ייראה ובל יימצא.

אבל באופן אישי - אנחנו רוצים כן להשתמש בתנור בפסח, אז הוא צריך להיות נקי מפירורים למופת, מלובן וכשר כהלכה

לא יותר פשוט לקנות טוסטר אובן לפסח? זה לא כזה יקר

אני מדברת על ממש חמץ. שגם עבורו אתה צריך כמה ימים ושעות טובים מאוד

אני אחרי מדף אחד שתים מתעיפת. כשאני באה בארבע עיפה וגם אם בעלי שומר על הילדים שעתים והספקתי שני מדפים של סירים אני מעולפת מעיפות ואחכ זה להאכיל ולקלח ולהשכיב. זהו גמורה.

וכל זה בעלי לא יכול במשך שבועיים להשאר כל יום אחרי צהרים!!! יכול יומיים שלושה. אז מה נשאר כל הימים??? זה עם הילדים לנקות.. אין לי ביבי סיטר.וגם יש חלק ילדים גדולים לא מוכנים ביבי סיטר והם בינים רבים וזה אומר להפריד ביניהם תוך כדי נקיונות

ואם צריך את זה במשך שבועים כדי להספיק. ואני מדברת מינימום. מדפי מטבח ומגירות של כל ארונות מטבח. ספה בסלון ושולחן וכסאות. ורק מסילות שיש בהם שאריות אוכל. על תריסים בכלל לא מדברת

ולהזיז מיטות, כי אצלי מאחורה יש סיכוי שנפל ביגלה. רק זה זה לוקח שבועיים של כל יום שעתים שלוש אחרי צהרים וזה לבוא בעילפון לפסח

וחובה מגירות בארונות בגדים למטה. בכל מגירת צעצועים אצלי יש או וופלה או  ביגלה או קרקר. אני בכלל לא ממיינת בגדים. בכלל לא עושה מדפים שמעבר לגובה של הידים של הילדים. אם כל זה זה טונות עבודה

זה אומר לנקות אחרי שהם נרדמים בעשר בלילה. ואז גם לקום בלילה לתינוקים. היו שנים שהיתי ערה מעשר בלילה עד שלוש בלילה. חלאס לא רוצה להתמוטט בשביל בית נקי.

איך מכירת חמץ תעזור? עדיין הילדים יכולים לאכול מזה בפסח, וזה איסור גמור.

וכן לגבי שאר דברים שכתבה.

תפסת אותה על שתי המילים האחרונות 'בית נקי'. לא קראת את שאר ההודעה.

אבל ילד בן שנתיים לא תמיד זוכר את זה.

ולכן לא עוברים בה על בל ייראה ובל יימצא

ואסורה למאכל באיסור גמור ולכן אסור להשאיר אותה בהישג ידו של ילד בן שנתיים

אז צריך לסגור אותם טוב בצורה שילד בן שנתיים לא יוכל לפתוח ולהוציא משחק בחג

אפשר גם להסתכל די מלמעלה שאין חמץ ממש גדול ובולט לעין בלי לנקות את המשחקים יסודי מכל הפירורים ואח"כ למכור במכירת חמץ

עדין לוקחת כל מגירה שופכת. ואין מגירה!!!! שאין בה ביגלה. וופלה. ביסקויט. ממש שלמים!!!

אם רב אומר לי שאני יכולה למכור ככה מגירות. הלוואיי!!!! אין לי כח להפוך מגירות.

אני לא מהנשים שלוקחות את הקליקס ומכבסות!!! ולא מנקות קפלה קפלה.

אצלי בקופסת קפלה פשוט יש אוכל. יכול להיות גם בורקס או רוגעלה

שונאת לנקות!! אז שלא יגידו פה לא חיביים וסתם מנקים כי אוהבים. לא רוצה לנקות! לא אוהבת לנקות! לא כיף לי לנקות! זה חוסר ברירה.

עדין חיבת לעשות בשואב אבק. כין כסאות הסלון בריפוד לביו המשענת יש טונות חלה משבת כנל הספה איך אפשר בפסח לשבת על כיסא מלא מלא בחלה בסדק של הכסא בין הריפוד

במיוחד הכסאות סלון - זה אזור האכילה. אין ברירה

אצלי המושב של הכסאות סלון נשלף ואין שם הצטברות של פירורים אז זה לא בעיה

הילדים לא בגיל שיכולים כבר לעבור בעצמם על המגרות משחקים?

אבל אל תדאגי לילד בן שנתיים כי הוא לא בגיל חינוך ולכן אי אפשר לומר לו לא לאכול בפלה בפסח לכן אין בעיה בכלל, הכל בסדר.

גם לילד שלא בגיל חינוך אסור לאפשר לאכול אוכל לא כשר, ובכלל זה חמץ בפסח.

נכון שיש הקלות לקטן כשצריך מאוד מאכל מסוים, אבל הדין הבסיסי הוא שאסור. אסור להשאיר בהישג ידו של בן שנתיים חמץ בפסח. חייבים או לעבור ולהוציא את החמץ או למיין ולהוציא עבורו בגדים לכל החג ולסגור הרמטית. כך או כך - יש עבודה לעשות.

אבל אסור לילד לאכול אותה - גם אם הוא עוד לא בגיל חינוך.

וגם בתחילת הריון (לפעמים זה עוד יותר קשה מאשר בהריון מתקדם)

סוגרים ומוכרים את כל הארונות/מגרות צעצועים, קונים או מנקים משחק שניים לחג.

אם ארונות בגדים דורשים הרבה עבודה אז מארגנים מדף אחד עם הבגדים שצריך לחג ואת שאר הארונות מוכרים במכירת חמץ. כנ"ל כל מדפי הספרים חוץ מכמה ספרים שמוציאים לחג

גם במטבח - לא מנקים את כל המגרות של הסירים. מארגנים פינה במטבח או במרפסת שירות ששמה אפשר לשים את כלי הפסח במהלך החג ואת שאר הארונות עם כלי החמץ - סוגרים ומוכרים, בלי לנקות.

תנור אפשר לסגור ולמכור בכלל לא צריך לנקות בפנים

מקרר - לשטוף מדפים, אין הרבה ברירה אבל אם מצפים אותם אח"כ בניירות יש הרבה פחות חשש שאיזה פירור שנשכח ידבק לאוכל של פסח

לא אוהבת את זה שהבית לא נקי אבל אין אפשרות טכנית לנקות הכל

אם אפשר להשיג עזרה ולעשות יותר זה בטח יותר נחמד אבל אם לא אז לא.

כשיש ילדים גדולים שכבר ממש יכולים לנקות אפשר לעשות יותר

כשכולם קטנים וצריך גם לטפל בהם בערב פסח - עושים סדר עדיפויות חדש.

כי האישה טורחת ועובדת קשה. וזה מעצבן שאתה חושב שאתה עושה טובה שאתה סותם את הפה

הטובה צריכה להיות בעזרה!!! לא בסתימת הפה. וכן מאוד מאוד להעריך אותה על העבודה הקשה שלה ולהגיד כל הזמן שזה עבודה מיותרת זה לא רק שזה אל עוזר זה מעצבן

כל המינימום שאני לפחות תיארתי זה רק אבל רק במצבים שקשה מאד לנקות כמו תחילת הריון, הריון מתקדם, זמן קצר אחרי לידה

בזמנים רגילים יותר אי אפשר להסתפק במינימום אחרת נחיה קבוע בדיר

בית נורמלי צריך תחזוקה, לא חייבים לתחזק את כל הפינות בערב פסח, אפשר בזמנים אחרים בשנה לעשות דברים שהם פחות הכרחיים לפסח אבל אי אפשר ללכת על המינימום הנ"ל באופן קבוע.

יפה שלמדת עם השנים לסתום את הפה, עכשיו אתה יכול להתחיל ללמוד להעריך את אשתך שדואגת לתחזוקה של הבית באופן קבוע

הוא נורמלי רק למצבי קצה

היה להן עשירית מהציוד שיש לנו לנקות לפסח.

ויותר שכל ישר מאיתנו.

אבל-

אני לא חושבת שלא ניקו יסודי

כי לא היה כסף לכלים חדשים לפסח ובשביל להכשיר כלי חמץ כן צריך לעמול קשה.

וכן, לא כולן ככה

לא משתמשת בחומרים רעילים כמעט בכלל- למעט תנור ובזה בעלי עוזר. 

מנקה מפורים- כדי להגיע בנחת. לא כדאי להוסיף לעצמי פרויקטים נוספים

לא מנקה חלונות, מקסימום שוטפת רשתות תחת זרם מים. לכולנו שלום

אכן ניקו כמו משוגעות... את כל המצעים והשמיכות תלו בחוץ, ניקו יסודי למדי. חוץ מזה שנראה לי היו להם עוזרות ערביות... 

גם הערביות השכנות ניקו באותה תקופה... כנראה נכנסו לזה מהשכנות היהודיות

כל פעם קצת. עדיף שתתחילי ממה שהכי חשוב כמו המטבח סלון. ואז מה שנשאר כח. לא הפוך. 

והאמת שזה היה יותר קל מתחילת הריון עם הבחילות ההקאות והעייפות הבלתי נשלטת...

מה שכן צריך לנקות גם לפי דבריו לוקח הרבה יותר זמן ממה שהוא כותב שם

הוא מניח שבחדרים אין בדר"כ חמץ גדול מכזית - לדעתי זה לא נכון ברוב הבתים עם ילדים קטנים, יכול להיות חמץ יותר מכזית בכל מקום

זה באמת כמעט בלתי אפשרי לבד... 

ותעשי רק לפסח.. מיון בגדים בארון אפשר גם בחודשים אחרים בשנה.. לא יקרה כלום.

ומתפלאה איך כל שנה, עדיין יש לי עוד מלא מה לזרוק...

בכל מקרה, נראה לי שהנקודה הכי קשה לניקוי באמת היא התנור.

אבל למה להשתמש בכלל בתנור בפסח, אם אפשר להביא טוסטר אובן ייעודי לפסח וזהו? 

כל שאר הדברים שצריך לנקות, אם בימות השנה דואגים שהחמץ לא יטייל בכל הבית,

מספיק לעבור בדיקה יסודית שבאמת אין חמץ בחדרים, ורק לסדר יפה.

סה טו.

הצד הפראנואידי-חשדני-ביקורתי שלי אומר, שכל ההתעסקות עם הניקיונות המוגזמים הללו, זה נטו בשביל להסיט את תשומת הלב היהודי/ת מעיקר חג הפסח, והוא לזכור שיצאנו מעבדות לחירות, ושעלינו להמשיך להשתחרר מהעבדות של יצה"ר למינהו: מידות רעות וכיוצ"ב, ולא להתמודד בתחרות כפייתית וילדותית שעיקרה - של מי הבית הנוצץ ביותר?

* אפרופו, תחרות ילדותית - גם פורים עבר הסבה לחג תחרותי שעוסק בתחפושות מנצנצות ויקרות, משלוחי מנות רעילים, ומי עושה הכי הרבה רעש עם נפצים, אלמנות ושאר מרעין בישין שהערבים דואגים לספק לנו כדי להפוך ילדים למקוטעי איברים...

עיקר פורים היה ועדיין לזכור שאין שום המן בעולם שיכול עלינו, כי ה' איתנו תמיד!!!

ביסודיות וכהלכה, ובע"ה שנזכה לכך גם השנה!!!

גם אני עכשיו מנקה מסילות, ותתפלאי, מצאתי שם פירורי עוגות שהקטנים פיזרו, כך שכל מקום שמנקים/מסדרים צריך להיות חשוד כמקום מסתור לחמץ, בייחוד כשיש ילדים בני שנתיים בבית.

עם זאת, אני חושבת, שההיסטריה סביב הסנט מוריץ ואיזה חומר יכול להרעיל את הבית ויושביו יותר טוב - לא מוצדקת בעליל!

אפשר לנקות את הבית, להישאר בריאים, שמחים ושפויים.

הרי מלאכת הניקיון אמורה בסופו של דבר לתת סיפוק ונחת מהתוצאות, ולא להביא את בני האדם למצב של שגעת בליל הסדר, שהוא היה תכלית כל הניקיון, לא???

טוב, לא חידשתי שום דבר.

בכ"ז אני מרגישה שנלחמת בטחנות רוח, כי זה כבר כ"כ מושרש בנו, ורק משיח יציל אותנו מעצמנו...

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

מתהליך ההחלמה.. אצל שני ילדים

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)

באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.

היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה

לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...

אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים

אבל זה שווה לנו

אוהבים מאוד את אנ"א

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.

יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

בסוף זה באמת לגמרי שלנו..

אשמח אם תוכלי לחפש לי

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

שתיה מוגזת

תה

מים קרים

קרטיבים

גלידה

במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה

אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו