ניקיתי הכל,פשוט התחלתי מוקדם

(ובתנור גם הבערה בחום גבוה)

הלכתית זה מספיק. נכון שזה לא יוצא נוצץ כמו אחרי חומרים ייעודיים, אבל בתפיסה שלי זה יוצא נקי יותר (למרות שהחומר שקוף ולא רואים אותו, הוא בהחלט נשאר שם - מרגישים בבירור לפי הריח, והחומר הזה הוא הכי לכלוך שיש, לא רוצה אותו על האוכל שלי).

או לא מסוכנים כמו חומץ וסודה לשתיה

שמנקה טוב?

וואלה לא נתקלתי עדיין.

אבל מנסיון- עדיף שיהיו בפנים מאשר בחוץ בשלב הזה!!

אומנם מתנהלים לאט, אבל לפחות אפשר לעשות משהו.. כשהם מתרוצצים הרבה יותר קשה ב"ה..

ממליצה לך לכתוב הכל ברשימה מסודרת ולעבוד לאט לאט. להתחיל אפילו מעכשיו..

ככה מגיעים לפסח בנחת.

יומיים אחרי לידה אין כח! המוגלובין נמוך בגלל הלידה.. לא ישנים בלילה בגלל הנקות..

קיצור- אל תחשבי שתוכלי באמת.. אולי לפקד על צוות עוזרים.

לפני לידה סוחבת הכל

אחרי לידה מרוסקת. לא יוצאת שישה שבועות מהמיטה. לא לוקחת נעל מהסלון לחדר

בשביל המקומות שניקית מלמעלה או שהם בחזקת נקיים (ארונות עליונים למשל) ואולי נשאר פירור איפשהוא מספיק ביטול חמץ

אפילו מכירת חמץ לא חובה למקומות האלה

מקווה שאני לא טועה

ואולי זה נסתר במקומות לא ידועים...אז לא יעזור למכור..

אין מוצא אלא לנקות את זה וזהו

אחרי המשלוחי מנות הכל אפשרי.

אני לא מזמן מצאתי בחדר של הילדים חתיכת לחם די גדולה ממש במשחקים... אם לא הייתי רואה את זה בזמן, סביר להניח שזה היה עוד יותר מתחבא אח"כ... או נופל, או מתפורר או לא יודעת מה. 

בקיצור- חייב לבדוק טוב

שנה אחת מצאתי בסלקל מאחורה תקוע בפלסטיק- ביסקוויט שלם. בכלל לא חשבתי לבדוק שם.. סתם במקרה ראיתי...ב"ה

קסם מדהים! אומרים שאין חמץ ופוף אין חמץ, תנקו אחרי ההריון כי אין שום מצווה לנקות לפסח.

אין!!! שום!!! מצווה!!! לנקות!!! לפסח!!!

חלאס!

חג שמח ובשורות טובות.

אתה אומר שכל חמץ שלא ראית אותו וכו'-בטל ומבוטל

זה ממש לא מבטל חמץ שברור לך שקיים

לכן גם לא קוראים לזה ביטול חמץ אלא הממ... ממ...

אם יש במקרר פירורי חמץ והם נדבקו לעגבנייה שאכלת בפסח - עברת על איסור. גם את זה לומדים בישיבה.

נגיד בייגלה שתקוע מתחת לארון וא"א להגיע אליו ולנקות - גם אי אפשר להגיע ולאכול אז אין חשש, אבל עדיין אסור שהוא יהיה ברשותך (בל ייראה) - ולכן צריך לבטל.

אסור לאכול פרורי חמץ מבוטל ולכן כאדם סביר שמימלא לא אוכל שאריות ביגלה מתחת לארון או קוסקוס מהמדפים במקרר אני לא חושש לזה שהתריסים שלי יהיו מאובקים בחג.

העניין הוא שמדפי המקרר צריכים קרצוף כדי שתהיה בטוח שלא דבוק בהם חמץ. כנ"ל ארונות הכלים, התנור... אבל אוי א-ברוך, בהריון מתקדם קשה לקרצף.

לא ביקשתי לפרק כלום

אין לי שום נטייה לכבס מצעים לפסח

אמרתי במפורש ואגיד שוב: צריך לקרצף את מדפי המקרר. לא יודעת איך אצלך, אבל אצלי בהחלט דבוקים אליהם פירורי קמח רטוב ושות'. זה חמץ גמור ואסור באכילה בכלשהו. ובשביל שזה יירד צריך קרצוף. צריך באותה מידה לנקות כל כלי ומשטח שמאכסנים או מכינים בו אוכל וכלי אוכל שיהיו בשימוש בפסח. זה הכול. זה מעט לעומת מה שעושים בחלק מהבתים, אבל גם זה הרבה מאוד כשזה נופל על האישה והעובר לבדם.

אבל אם אתה רוצה שוב לכתוב ולהדגיש שלא צריך לאדות את הווילונות של האמבטיה או משהו, סבבה, תכתוב. אני אתך. לא צריך. זה אפילו לא קשור לביטול חמץ. אין בווילונות שום חמץ בעל ממשות שמצריך ביעור, ביטול, מכירה או כל פרקטיקה הלכתית אחרת.

לי יותר נוח להוציא את המדף לכיור ולקרצף מתחת לזרם מאשר לכרוע ולקרצף במגבון, אבל כל אחד ואיך שנוח לו. העיקר שלא יישאר רוטב דבוק, ואין לזה שייכות לביטול חמץ. הרוטב הזה יכול להידבק לכלים או לאוכל שמשתמשים בהם בפסח. ביטול חמץ לא מנטרל את זה... איסור אכילה קיים בפני עצמו.

תמצית דיני פסח בשישים שניות:

בחמץ יש שני איסורים - איסור אכילה (+איסור הנאה שכרוך בו), ואיסור החזקה (=בל ייראה ובל יימצא). הביטול נועד לתת מענה לבעיות שצצות עם האיסור השני. הוא לא קשור לאיסור הראשון. רוטב חמץ במקרר יכול להידבק למאכל ולהיאכל בפסח. ביטול לא עוזר לזה.

אני מקווה שדברי הרב  קנוהל זצ"ל והרב אריאל כן נחשבים בעיניך.

20190326111002.pdf

גם אני בעד קולות כשצריך, ויש הרבה כאלה, אבל אני חוששת שאתה מציג פה את ההלכה בצורה משובשת, ועוד בפסקנות שכזאת...

קולות צריכות לבוא על רקע הבנה בהירה של האסיורים השונים, לא על רקע ערבוב וטשטוש.

ברור. לא מומלץ להשתגע.

אבל כתבת למעלה שרוטב חמץ במקרר קשור לביטול חמץ. על המשפט הזה אני שואלת אם יש לו כיסוי הלכתי. חבל להפיץ בציבור שיבושים. אם אני טועה ויש לך מקור, אשמח ללמוד.

ביטול זו לא איזו שטות. ביטול זו פרקטיקה הלכתית אמיתית שפותרת בעיות מסוימות. היא לא קשורה לעניין של ניקוי משטחי אוכל מחמץ. זה עניין אחר.

נשאר רק המשפט המעליב ההוא הבעלים שיודעים הכול כי הם למדו בישיבה לעומת הנשים. וואללה, אולי לפעמים לפעמים גם אישה יודעת משהו מהחיים שלה. בסוף הודית בחצי פה שלא דייקת בהלכה.

יש עוד כמה אי דיוקים אבל אניח להם. זה מייגע מדי.

זה לשפשף עם חומר ולהוריד את הלכלוך... 

להעביר מגבון על מדפי מקרר זה כמו להעביר סמרטוט לח על רצפה מלוכלכת.

אני מבינה שיש לך אשת חיל שהמקרר שלכם נקי ככה כל השנה... ;)

לא על השיש, מתחת לציפוי, ולא בכיור שגם ככה לא אוכלים ממנו.

לדעתי ככה צריך להיות.

תמצא לי אשה שזה סבבה לה.... לא נראה לי תצליח..

והעבודה הזאת לוודא שכל משטחי אכסון והכנת האוכל יהיו נקיים בצורה סבירה - היא עבודה שדורשת שעות ומאמץ, במיוחד כשמסתובבים באזור ילדים ובבטן בועט עובר.

כברהתמודדתי עם מצבים משפחתיים שונים

כבר צצו לי שאלות כאלה ואחרות

כבר יצא לי לפתוח פה ושם ספרים, להאזין לשיעורים, לפנות לפסיקה לפי הצורך...

נדמה לי שאני כבר יודעת דבר או שניים על הלכות חמץ.

אבל אתה צודק, תמיד כדאי ללמוד עוד. תורה היא ולימוד היא צריכה. תודה על התמריץ.

גם ניקיון של יום שישי אשה בהריון לא מסוגלת לעשות!  

גם שטיפת רצפה זה ממש קשה...

אז מקרר זה עוד יותר... כי אפשר בכלל להתכופף...

לשפשף דווקא זאת לא הבעיה.. 

אתה פשוט יוצא מנק' הנחה שיש דבר כזה ניקיון קליל כזה שסבבה לעשות אותו בהריון עם כובד כזה

פשוט אף פעם לא היית בהריון ב"ה, אז אתה לא מבין מה זה.  

ואז גם אם לא קרצפת במאה אחוז שום פירור לא ידבק לך לאוכל של פסח

את המדפים...זה סופר להתכופף ולהגיע למקומות

שאולי נשאר פירור חמץ שעלול להגיע לאוכל אז מקרר הוא אחד היותר בעייתיים מהבחינה הזאת

אם קרצפת אותו בצורה מושלמת ואת רגועה שאין בו שום פירור את באמת לא חייבת לצפות

כל המטרה היתה להקל על הניקיונות..לא להקשות עליהם..

חוץ מזה, צריך להרגע, לא רק האישה נמצאת בבית ואפשר להביא עזרה, זה לא סוף העולם.

אחרי שמפרקים את הדלת. אם מעולם לא עשית את זה אני ממליצה לך להציץ שם השנה...

תנור זה הדבר הכי קשה לנקות לפסח. אח"כ כיריים. אח"כ מקרר... שזה יחסית בקטנה רק שגם במקרר יש את הדלתות שמצטברים שם פירורים...

לא חייבים לנקות אותו, אפשר לסגור ולמכור 

זה חמץ שהוא יותר מכזית

זה אוכל, סחורה שרוצים למכור ולאכול אותה אחרי פסח

זה בכלל לא קשור לפירורים בתנור שלא מתקרבים לכזית, הם לא נגישים ולא עומדים לאכילה אחרי פסח

אין חובה לקרצף את התנור

לצורך העניין - מבחינת פסח מספיק להעביר סמרטוט לח ממש בקטנה מלמעלה ומה שנשאר בטל ומבוטל, אפילו לא יודעת אם צריך למכור במכירת חמץ

מדגישה שזה מבחינת פסח

הנושא היה איך אישה בחודש תשיעי מתמודדת עם ערב פסח - לנקות תנור במצב כזה זה אחד הדברים המיותרים

מה הגזמתי? להשאיר תנור מלוכלך? זה לא הנושא

אם נח לך לקרצף תנור תעשי את זה בכיף, אין בזה שום חובה הלכתית מצד כשרות הבית לפסח

חוץ מזה שלפני שמוכרים צריך לנקות היטב. ככה בהלכה... זה מה שכתוב.

מה גם שכלים אי אפשר למכור..הם לא חמץ ואח"כ מסתבכים עם להטביל שוב את הכלים. אז לא מוכרים כלי אוכל.

לא את הכלים עצמם. ברור

אם הערבי יבוא לבקש את החמץ שלו שבכלים- תוכלי להביא לו?

מנקים אותו וזהו. זאת ההלכה גם.

מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע...

קצת מאמץ והכל יהיה נקי.

לפי כמה וכמה פוסקים גדולים וחשובים - זאת *לא* ההלכה.

ההלכה היא שעוברים בבל ייראה ובל יימצא על חמץ ממשי (לא צריך להיות כזית, אבל צריך להיות בעל חשיבות. למשל חתיכת בייגלה שלמה ולא שבר בייגלה); ועוברים באיסור אכילה על חמץ שאוכלים - לא על כזה שנמצא בתנור סגור ומסוגר (שאכן אין שום צורך ועניין למכור אותו).

וזהו, אלו שני האיסורים בפסח - אכילה (+הנאה) ובל יימצא. אין עוד איסור. מי שרוצה ומעוניין לנקות מעבר זה נראה לי מבורך, שיהיה בית נקי ויפה לחג הגדול, אבל לא קשור להלכות חמץ.

מקבלת שיש גישות הלכתיות אחרות. רק באתי להציג לך צד שאת כנראה לא מכירה.

"מוגזם כל ה-זה מתבטל זה פחות מכזית זה לא נראה לעין זה אי אפשר להגיע..." - כל מה שכתבת פה זה ההלכה! להגיד על זה מוגזם?? נסחפת.

כמובן שזה גם לא רק קצת מאמץ ומדברים פה על זמנים שאין אפשרות לעשות אפילו דברים הרבה יותר קלים מזה

כשקשה לעשות, אני אחפש קולות וקיצורי דרך לגיטימיים. אבל זה שפירורי חמץ הם לא בבל ייראה זו לא קולא, זו עיקר ההלכה כמו שאני מכירה אותה. ואני בהחלט אסתמך על זה גם בשנה רגילה, ואבחר אם לנקות או לא משיקוליי, לא משיקולי הלכה אם הם לא קיימים בהקשר הזה.

אם לא משתמשים בתנור בפסח

ואם מה שיש בו זה פירורים ולא כזית (ברור...)

אז לא צריך למכור (וגם בעייתי למכור). הפירורים בטלים ומבוטלים, לא צריכים אפילו ביטול חמץ. הם לא נחשבים כמשהו ששייך לנו ולא עוברים עליהם בבל ייראה ובל יימצא.

אבל באופן אישי - אנחנו רוצים כן להשתמש בתנור בפסח, אז הוא צריך להיות נקי מפירורים למופת, מלובן וכשר כהלכה

לא יותר פשוט לקנות טוסטר אובן לפסח? זה לא כזה יקר

אני מדברת על ממש חמץ. שגם עבורו אתה צריך כמה ימים ושעות טובים מאוד

אני אחרי מדף אחד שתים מתעיפת. כשאני באה בארבע עיפה וגם אם בעלי שומר על הילדים שעתים והספקתי שני מדפים של סירים אני מעולפת מעיפות ואחכ זה להאכיל ולקלח ולהשכיב. זהו גמורה.

וכל זה בעלי לא יכול במשך שבועיים להשאר כל יום אחרי צהרים!!! יכול יומיים שלושה. אז מה נשאר כל הימים??? זה עם הילדים לנקות.. אין לי ביבי סיטר.וגם יש חלק ילדים גדולים לא מוכנים ביבי סיטר והם בינים רבים וזה אומר להפריד ביניהם תוך כדי נקיונות

ואם צריך את זה במשך שבועים כדי להספיק. ואני מדברת מינימום. מדפי מטבח ומגירות של כל ארונות מטבח. ספה בסלון ושולחן וכסאות. ורק מסילות שיש בהם שאריות אוכל. על תריסים בכלל לא מדברת

ולהזיז מיטות, כי אצלי מאחורה יש סיכוי שנפל ביגלה. רק זה זה לוקח שבועיים של כל יום שעתים שלוש אחרי צהרים וזה לבוא בעילפון לפסח

וחובה מגירות בארונות בגדים למטה. בכל מגירת צעצועים אצלי יש או וופלה או  ביגלה או קרקר. אני בכלל לא ממיינת בגדים. בכלל לא עושה מדפים שמעבר לגובה של הידים של הילדים. אם כל זה זה טונות עבודה

זה אומר לנקות אחרי שהם נרדמים בעשר בלילה. ואז גם לקום בלילה לתינוקים. היו שנים שהיתי ערה מעשר בלילה עד שלוש בלילה. חלאס לא רוצה להתמוטט בשביל בית נקי.

איך מכירת חמץ תעזור? עדיין הילדים יכולים לאכול מזה בפסח, וזה איסור גמור.

וכן לגבי שאר דברים שכתבה.

תפסת אותה על שתי המילים האחרונות 'בית נקי'. לא קראת את שאר ההודעה.

אבל ילד בן שנתיים לא תמיד זוכר את זה.

ולכן לא עוברים בה על בל ייראה ובל יימצא

ואסורה למאכל באיסור גמור ולכן אסור להשאיר אותה בהישג ידו של ילד בן שנתיים

אז צריך לסגור אותם טוב בצורה שילד בן שנתיים לא יוכל לפתוח ולהוציא משחק בחג

אפשר גם להסתכל די מלמעלה שאין חמץ ממש גדול ובולט לעין בלי לנקות את המשחקים יסודי מכל הפירורים ואח"כ למכור במכירת חמץ

עדין לוקחת כל מגירה שופכת. ואין מגירה!!!! שאין בה ביגלה. וופלה. ביסקויט. ממש שלמים!!!

אם רב אומר לי שאני יכולה למכור ככה מגירות. הלוואיי!!!! אין לי כח להפוך מגירות.

אני לא מהנשים שלוקחות את הקליקס ומכבסות!!! ולא מנקות קפלה קפלה.

אצלי בקופסת קפלה פשוט יש אוכל. יכול להיות גם בורקס או רוגעלה

שונאת לנקות!! אז שלא יגידו פה לא חיביים וסתם מנקים כי אוהבים. לא רוצה לנקות! לא אוהבת לנקות! לא כיף לי לנקות! זה חוסר ברירה.

עדין חיבת לעשות בשואב אבק. כין כסאות הסלון בריפוד לביו המשענת יש טונות חלה משבת כנל הספה איך אפשר בפסח לשבת על כיסא מלא מלא בחלה בסדק של הכסא בין הריפוד

במיוחד הכסאות סלון - זה אזור האכילה. אין ברירה

אצלי המושב של הכסאות סלון נשלף ואין שם הצטברות של פירורים אז זה לא בעיה

הילדים לא בגיל שיכולים כבר לעבור בעצמם על המגרות משחקים?

אבל אל תדאגי לילד בן שנתיים כי הוא לא בגיל חינוך ולכן אי אפשר לומר לו לא לאכול בפלה בפסח לכן אין בעיה בכלל, הכל בסדר.

גם לילד שלא בגיל חינוך אסור לאפשר לאכול אוכל לא כשר, ובכלל זה חמץ בפסח.

נכון שיש הקלות לקטן כשצריך מאוד מאכל מסוים, אבל הדין הבסיסי הוא שאסור. אסור להשאיר בהישג ידו של בן שנתיים חמץ בפסח. חייבים או לעבור ולהוציא את החמץ או למיין ולהוציא עבורו בגדים לכל החג ולסגור הרמטית. כך או כך - יש עבודה לעשות.

אבל אסור לילד לאכול אותה - גם אם הוא עוד לא בגיל חינוך.

וגם בתחילת הריון (לפעמים זה עוד יותר קשה מאשר בהריון מתקדם)

סוגרים ומוכרים את כל הארונות/מגרות צעצועים, קונים או מנקים משחק שניים לחג.

אם ארונות בגדים דורשים הרבה עבודה אז מארגנים מדף אחד עם הבגדים שצריך לחג ואת שאר הארונות מוכרים במכירת חמץ. כנ"ל כל מדפי הספרים חוץ מכמה ספרים שמוציאים לחג

גם במטבח - לא מנקים את כל המגרות של הסירים. מארגנים פינה במטבח או במרפסת שירות ששמה אפשר לשים את כלי הפסח במהלך החג ואת שאר הארונות עם כלי החמץ - סוגרים ומוכרים, בלי לנקות.

תנור אפשר לסגור ולמכור בכלל לא צריך לנקות בפנים

מקרר - לשטוף מדפים, אין הרבה ברירה אבל אם מצפים אותם אח"כ בניירות יש הרבה פחות חשש שאיזה פירור שנשכח ידבק לאוכל של פסח

לא אוהבת את זה שהבית לא נקי אבל אין אפשרות טכנית לנקות הכל

אם אפשר להשיג עזרה ולעשות יותר זה בטח יותר נחמד אבל אם לא אז לא.

כשיש ילדים גדולים שכבר ממש יכולים לנקות אפשר לעשות יותר

כשכולם קטנים וצריך גם לטפל בהם בערב פסח - עושים סדר עדיפויות חדש.

כי האישה טורחת ועובדת קשה. וזה מעצבן שאתה חושב שאתה עושה טובה שאתה סותם את הפה

הטובה צריכה להיות בעזרה!!! לא בסתימת הפה. וכן מאוד מאוד להעריך אותה על העבודה הקשה שלה ולהגיד כל הזמן שזה עבודה מיותרת זה לא רק שזה אל עוזר זה מעצבן

כל המינימום שאני לפחות תיארתי זה רק אבל רק במצבים שקשה מאד לנקות כמו תחילת הריון, הריון מתקדם, זמן קצר אחרי לידה

בזמנים רגילים יותר אי אפשר להסתפק במינימום אחרת נחיה קבוע בדיר

בית נורמלי צריך תחזוקה, לא חייבים לתחזק את כל הפינות בערב פסח, אפשר בזמנים אחרים בשנה לעשות דברים שהם פחות הכרחיים לפסח אבל אי אפשר ללכת על המינימום הנ"ל באופן קבוע.

יפה שלמדת עם השנים לסתום את הפה, עכשיו אתה יכול להתחיל ללמוד להעריך את אשתך שדואגת לתחזוקה של הבית באופן קבוע

הוא נורמלי רק למצבי קצה

היה להן עשירית מהציוד שיש לנו לנקות לפסח.

ויותר שכל ישר מאיתנו.

אבל-

אני לא חושבת שלא ניקו יסודי

כי לא היה כסף לכלים חדשים לפסח ובשביל להכשיר כלי חמץ כן צריך לעמול קשה.

וכן, לא כולן ככה

לא משתמשת בחומרים רעילים כמעט בכלל- למעט תנור ובזה בעלי עוזר. 

מנקה מפורים- כדי להגיע בנחת. לא כדאי להוסיף לעצמי פרויקטים נוספים

לא מנקה חלונות, מקסימום שוטפת רשתות תחת זרם מים. לכולנו שלום

אכן ניקו כמו משוגעות... את כל המצעים והשמיכות תלו בחוץ, ניקו יסודי למדי. חוץ מזה שנראה לי היו להם עוזרות ערביות... 

גם הערביות השכנות ניקו באותה תקופה... כנראה נכנסו לזה מהשכנות היהודיות

כל פעם קצת. עדיף שתתחילי ממה שהכי חשוב כמו המטבח סלון. ואז מה שנשאר כח. לא הפוך. 

והאמת שזה היה יותר קל מתחילת הריון עם הבחילות ההקאות והעייפות הבלתי נשלטת...

מה שכן צריך לנקות גם לפי דבריו לוקח הרבה יותר זמן ממה שהוא כותב שם

הוא מניח שבחדרים אין בדר"כ חמץ גדול מכזית - לדעתי זה לא נכון ברוב הבתים עם ילדים קטנים, יכול להיות חמץ יותר מכזית בכל מקום

זה באמת כמעט בלתי אפשרי לבד... 

ותעשי רק לפסח.. מיון בגדים בארון אפשר גם בחודשים אחרים בשנה.. לא יקרה כלום.

ומתפלאה איך כל שנה, עדיין יש לי עוד מלא מה לזרוק...

בכל מקרה, נראה לי שהנקודה הכי קשה לניקוי באמת היא התנור.

אבל למה להשתמש בכלל בתנור בפסח, אם אפשר להביא טוסטר אובן ייעודי לפסח וזהו? 

כל שאר הדברים שצריך לנקות, אם בימות השנה דואגים שהחמץ לא יטייל בכל הבית,

מספיק לעבור בדיקה יסודית שבאמת אין חמץ בחדרים, ורק לסדר יפה.

סה טו.

הצד הפראנואידי-חשדני-ביקורתי שלי אומר, שכל ההתעסקות עם הניקיונות המוגזמים הללו, זה נטו בשביל להסיט את תשומת הלב היהודי/ת מעיקר חג הפסח, והוא לזכור שיצאנו מעבדות לחירות, ושעלינו להמשיך להשתחרר מהעבדות של יצה"ר למינהו: מידות רעות וכיוצ"ב, ולא להתמודד בתחרות כפייתית וילדותית שעיקרה - של מי הבית הנוצץ ביותר?

* אפרופו, תחרות ילדותית - גם פורים עבר הסבה לחג תחרותי שעוסק בתחפושות מנצנצות ויקרות, משלוחי מנות רעילים, ומי עושה הכי הרבה רעש עם נפצים, אלמנות ושאר מרעין בישין שהערבים דואגים לספק לנו כדי להפוך ילדים למקוטעי איברים...

עיקר פורים היה ועדיין לזכור שאין שום המן בעולם שיכול עלינו, כי ה' איתנו תמיד!!!

ביסודיות וכהלכה, ובע"ה שנזכה לכך גם השנה!!!

גם אני עכשיו מנקה מסילות, ותתפלאי, מצאתי שם פירורי עוגות שהקטנים פיזרו, כך שכל מקום שמנקים/מסדרים צריך להיות חשוד כמקום מסתור לחמץ, בייחוד כשיש ילדים בני שנתיים בבית.

עם זאת, אני חושבת, שההיסטריה סביב הסנט מוריץ ואיזה חומר יכול להרעיל את הבית ויושביו יותר טוב - לא מוצדקת בעליל!

אפשר לנקות את הבית, להישאר בריאים, שמחים ושפויים.

הרי מלאכת הניקיון אמורה בסופו של דבר לתת סיפוק ונחת מהתוצאות, ולא להביא את בני האדם למצב של שגעת בליל הסדר, שהוא היה תכלית כל הניקיון, לא???

טוב, לא חידשתי שום דבר.

בכ"ז אני מרגישה שנלחמת בטחנות רוח, כי זה כבר כ"כ מושרש בנו, ורק משיח יציל אותנו מעצמנו...

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

וממש מתאים לחנוכה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.

בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי