אני לא יודע אם לקרוא לזה טרגדיה או להכניס את זה לקטגוריה ביקורתית יותר.
מה את חושבת על זה?

קודם כל, אי אפשר להתעלם מזה שזה נוגע ללב ובכלל מצטלצל נכון יותר לתת לילדים האלה לעשות מה שהם רוצים כדי שהם יהיו מאושרים. נראה שלפחות חלקם עושים את זה מכן איזשהו מקום חושב שבאמת סבל עד עכשיו והחליט לשנות.
מצד שני, מוזרה לי הקלות היחסית שההורים זרמו עם הסיטואציה. אני יכולה להבין שכהורה אתה מתכווץ לראות את הילד שלך סובל אבל בסופו של דבר זה גיל ההתבגרות, איך אפשר להחליט בגיל הנזיל הזה החלטות ככ קריטיות?
ומצד התורה, כמובן, זה דבר שלא עושים. למרות שקשה לומר את זה לילד שבוכה לך במשך שנים שהוא לא מרגיש נכון בגוף שלו
בסופו של דבר, הכי כאב לי לשמוע את האבא הדתי אומר שהוא היה מעדיף אם הילד לא היה נולד, זה באמת דבר קשה להגיד לילד למרות שמה שהוא עשה בניגוד לכל מה שאתה מאמין בו.
קיצר, לא יודעת. באמת מבולבלת. זה מהסוגיות שיתיישבו לנו אני מאמינה רק בגאולה

את האמת לגבי הדבר הזה אנחנו יודעים כבר עכשיו, ואפשר להשמיע אותה בצורה חכמה, שהדברים יישמעו והקטסטרופה תיעלם.

איך חכמה?

ספרים, מאמרים בעיתונות, דוכנים ברחובות וכד'. לא באותו קונספט של תנועת חזון, משהו יותר רציני שמסביר את המהות ולא מקיף אותה במשפטים לא הכי מוצלחים

אתה מאמין לעצמך שזה יעזור?
שמרנות הפכה למילה גסה. לאט לאט העולם מקדש את הליברליות, אפילו דתיים מרוב יאוש מציעים את החירות המוחלטת בתור האופציה האחרונה שיש לה סיכוי איפשהו לפתוח פתח להקשבה. אתה חושב שבעזרת דוכנים תוכל להחזיר את השמרנות לעמדת כוח בהלך רוח הציבור? קשה לי להאמין

גם אנחנו נצליח...

רוב האנשים עדיין שמרנים, ועם ההקצנה של דוברי הפוסט, הציבור מפסיק לנהות אחריהם.
השמרנות טבעית לבני אדם, והיתרון הזה מאפשר לה לנצח. למה טבעית? כי מה לעשות, רובם המוחלט של האנשים חושבים על עצמם מתוך ההקשרים שהם נולדו לתוכם (רגש לאומי, מגדר וכן הלאה).
הציבור נרתע מהפרוגרסיביות הקיצונית, כי אי אפשר לחיות באמת לפיה, בלי להיות קשור לשום דבר ממשי. בני אדם משוועים לשייכות.
הנה, עכשיו הדרום מופגז וחצי מדינה רוטטת, למרות שהליברלים מסבירים שכל אינדבדואל הוא נק' שנעה לבדה.

הבעיה היא שכמעט ואין דוברים טובים שמרנים בארץ

מקווה שאתה צודק. יש לי הרגשה שזה יותר מורכב מאיך שאתה מתאר את זה

יאללה, לך על זה, אתה די סבבה בזה

מכירה את משה רט? תעקבי אחריו בפייסבוק, הוא מהמומחים

למטה מזה אי אפשר לעשות שום שינוי שהוא בלתי הפיך או אפילו משמעותי. אי אפשר לשחק לבני נוער עם הורמונים כשההורמונים שלהם עוד מבולגנים לגמרי. אי אפשר. זה כמו שאדם אחרי משבר יבקש שיעשו לו המתת חסד. מישהו חיצוני צריך לקחת אחריות לזה. סמכתי על הרופאים במדינה הזו. וזה רק מחזק אצלי את המחשבה שכל הורה חייב לעבור איזשהו קורס לפני שהוא נהיה הורה, ובכלל זה קצת פסיכולוגיה על ילדים ונוער.

"התחלתי להרגיש שאני טרנס כבר בגיל 3"- כפרה עליך, לא יודעת סטטיסטיקות אבל המוני ילדים מרגישים שהם טרנסים בשלב הילדות והנערות. עד גיל 20, אם אני מפרגנת, אתה פשוט לא יכול לדעת. זה כמו להחליט שאתה עומד למות כשרק התחיל לך כאב ראש. יש סיכוי קטנטן שכאב הראש הזה מוביל למוות, אבל בוא, אל תאבחן את עצמך כבר עכשיו.

זה פשוט מפגר.

ילד בן שלוש שנועל עקבים ומנסה איפור

וממשיך בזה בגל ארבע, חמש, שש, שבע

בגיל שמונה מתעקש שיפנו אליו בתור נקבה

את תגידי לו בגיל 18 שהוא לא מבין מהחיים שלו?

חכה עם ניתוח והורמונים- בהחלט כן.

צריך לשים את הגבול איפשהו. אחרת מגיעים למצב הקיים- ילד בן 16 שלוקח הורמונים כבר שלוש שנים, כשאת רוב הידע שלו הוא ביסס על כתבות באינטרנט שבשום אופן לא מונגשות לילדים. להיפגש אח"כ עם רופא שמסביר את ההשלכות זה כלום, בעיקר כי הוא משולהב על עצמו.

זה יכול להיות אמיתי, יכול להיות שהוא באמת מרגיש ככה, אבל אני בטוחה במאה אחוז שיש ילדים שעושים דברים משמעותיים מאוד כשזה פשוט לא נכון בשבילם.

שלא כפו אותו להפסיק עם זה.

כי אין לו מושג מהחיים שלו

 

כמו שההורים כופים לא לצעוק, להגיד תודה וכו

צריכים לכפות גם על זה.

אחרי צפייה קצרה - ריעות, את צודקת.

הם לא באמת מבינים מהחיים שלהם. וזה עצוב.

אבל הכי מסכנים ההורים.

היא שזה נהיה מאוד מאוד פופולרי. כמויות הילדים שיוצאים מהארון בגיל 14 פשוט מגוחכות. זה לא רק לגיטימי, זה פתאום שיא הנאורות ושיא היופי.

אני לא אומרת שכשילד בן ארבע מודד שמלות צריך לקרוע אותן ממנו ולומר לו שזה מזעזע ואסור. אני כן חושבת שצריך לכוון אותו, באופן כללי ולא נקודתי, שיש גברים ויש נשים, שהוא נולד בן ושמלות הן רק משחק.

כל הטשטוש הזה בין מגדרים מוביל לדברים גרועים ביותר ששוביניזם הוא רק ההתחלה שלו.

ואז מטילים וטו על כל פיפס פמיניסטי, גם אחד חיובי.

סתם הערתי את זה כי זה דבר שנתקלתי בו אינספור פעמים

אשכרה.