בימין מגבים את סמל חנניה דיין, שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל , רב-אלוף דן חלוץ, בטקס חלוקת האותות לחיילים המצטיינים בבית הנשיא ביום העצמאות. חייל המשרת בגבעתי, שפונה מגוש קטיף לפני מספר חודשים אמר ל-ynet: "כל הכבוד על מה שעשה. לא קל לשרת בצבא אחרי מה שאני והמשפחה שלי עברנו. יש התלבטות אם להמשיך או לסרב לשרת בצבא הזה שגירש אותנו מהבית. גם אני לא הייתי מסוגל ללחוץ יד לרמטכ"ל בטקס".

הרב שלום דב וולפא מהמטה להצלת העם והארץ הודיע שיערוך טקס מיוחד לחייל, שבו תוענק לו תעודת גיבור ישראל. לדברי הרב וולפא, החייל סירב ללחוץ יד שמגואלת בגירוש ובחורבן ישובים.

חבר הכנסת צבי הנדל מהאיחוד הלאומי–מפד"ל, שפונה מגוש קטיף אמר שהוא מבין את התנהגותו של החייל. "אני מציע לרמטכ"ל לבדוק את עצמו ואת התנהלותו השחצנית, המתנשאת ולעיתים המסיתה כלפי ציבור המתיישבים ובפרט כלפי המגורשים". הנדל הוסיף ש"רק שמדובר במתנחלים ובמפעל חייהם בוחר הרמטכ"ל להשוות את הביטוי 'לא נשכח ולא נסלח' לחילול זכר השואה. חלוץ לא ראוי לעמוד בראש הצבא שהינו גוף המאחד את העם".

גם חוג הפרופסורים לחוסן מדיני הביע את הערכתו למעשהו של החייל "הן על היותו מצטיין והן על המחאה המוסרית שביטא בכך כשסירב ללחוץ את ידו של רמטכ"ל הגירוש. חברי החוג מביעים את הבנתם להתנהגותו הערכית והנורמטיבית של החייל שלא יכול היה להתנהג כבימים ימימה ביום העצמאות הראשון לאחר הפעלת צה"ל לגירוש אזרחים ישראלים מבתיהם בארצם".

המפונים: "הוא הביע מחאה בדרך אצילית"

מפוני גוש קטיף ששמעו על המקרה סבורים שהוא יעלה את המודעות למצבם. "כאשר ביקשנו לקיים טקס ביום הזיכרון וביקשנו את עזרת משרד הביטחון והצבא לקיום הטקס בניצן בו קבורים שני חיילים, איש לא עזר לנו ולכן הצטרכנו לנהל מלחמה בכדי לקיים את הטקס", אומרת תושבת אמציה שפונתה מגוש קטיף, "אין ספק שחננאל היה בוודאי ובוודאי לא היה צריך ללחוץ את ידיו. עבורנו הוא האיש שכעת נמצא בקידמת מאבקנו, הוא הגיבור הקטן שלנו במאבק על קיומנו".

קובי בורשטיין תושב ניצן סבור שדיין מייצג את ההתלבטות שבה נמצאים המפונים ביום העצמאות. לדבריו העניין הוא לא רק לחיצת היד. "אני רואה את החיילים שמתגייסים לצבא, אלו שעברו פינוי קשה על-ידי חיילים. אני רואה את ההתלבטות שלהם ויש להם לבטים איומים. הנוער שעומד לפני גיוס נמצא במצב מאוד לא פשוט. אם יש חייל כזה שבני משפחתו עברו כזו טראומה והוא מצליח להמשיך בשירותו ולהצטיין זה בעיניי הפלא הגדול.

"יום העצמאות הזה היה חג קשה מאוד עבורנו, התחושה היתה מאוד מעורבת. בפרספקטיבה רחבה יש את העניין של עצמאות המדינה שלנו מצד שני תחושה מאוד קשה שבה השלטון הזה פעל בצורה נוראית כלפינו. אני חושב שכל אחד מצא לעצמו את האיזון ביום הזה, בין הצורך לציין את עצמאות המדינה לצורך למחות. החייל הזה, שהוא חייל מצטיין, המשיך בשירותו הצטיין אבל הביע את מחאתו בדרך הזו, דרך אצילית בעיני, והוא מבטא יותר מכל את הקושי הזה".

גם ליאור כלפה מניצן מבין את החלטתו של החייל. לדבריו הדבר דומה למאבק שנוהל נגד המלחמה בלבנון, כאשר חיילים נאבקו בקצונה ובאריאל שרון שהיה אז שר הביטחון. "מדינת ישראל עשתה עוול לאוכלוסיה שלמה והצבא בהחלט היה שותף לכך לא פחות מהדרג המדיני. החייל ביקש להביע את מחאתו מול הצבא, הוא בחור עם עקרונות אמיתיים שבחר להביע אותם גם במחיר קשה. מבחינתנו הוא משרת את המאבק שלנו כי לצערי הרב המדינה מתעלמת ממה שקורה לנו. החלום שלנו להקים ישובי קבע הולך ומתרחק והדבר לא נמצא ביעדי הממשלה הזו. בעיית פתרון הקבע שלנו הרבה יותר חשובה מהשאלה האם הרמטכ"ל נעלב כשלא לחצו את ידו?".

הצבא: "אם הוא יתנצל, הסיפור הזה יהיה מאחורינו"

גורם צבאי בכיר אמר ל-ynet כי "האירוע בבית הנשיא מעיד שלמרות שעברו תשעה חודשים מאז תוכנית ההתנתקות, בקרב חיילים רבים מהציבור הדתי לאומי עדיין שוררת תחושה קשה ויש להמשיך לפעול לאיחוי השברים". בימים הקרובים יבדקו בצה"ל כיצד להתייחס לאירוע החריג, שכן לא זכור מקרה בעבר בו נשקל ביטול הענקת אות מצטיין לחייל. "הנושא יתברר עם מפקדיו של החייל, ולבסוף נבדוק מי יהיה הקצין שיקבל את ההחלטה", הסבירו בצה"ל.

לפני מספר חודשים העריך הרמטכ"ל כי למרות שההתנתקות עברה יחסית בשקט, בכל הקשור להיקף גילויי סרבנות בקרב החיילים מהציבור הדתי לאומי, קיימת תחושה קשה כלפי המערכת, סוג של פגיעה באמון. הדבר אמנם לא בא לידי ביטוי בסרבנים חדשים בקרב המתגייסים לצה"ל, אבל קיים חלל עמוק בתוך היחידות. חלוץ מינה את תת אלוף טל רוסו כפרוייקטור בתחום, הקצין הבכיר כבר הסתובב כמה שבועות בשטח בדק את הדופק אצל החיילים ושוחח עם רבנים וראשי מכינות. "אמנם מדובר באירוע בודד, אבל הוא מוכיח שבקרב חיילים שהיו בגוש קטיף יש משקעים, זה לא בא לידי ביטוי בפעולות קיצוניות כמו סרבנות, אבל זה יכול לקרות בדמות תגובות שראינו היום", אמר הגורם הבכיר.

כבר הערב שאלו גורמים בצה"ל מדוע מפקדיו הישירים של דיין לא העריכו מראש כי הוא מסוגל להרגיש קושי במעמד כזה. בני משפחתו של החייל סיפרו ל-ynet כי מאז שקיבל הודעה כי זכה במצטיין נשיא (הפרס היוקרתי ביותר המוענק לחייל בצה"ל), הוא התלבט האם להגיע לטקס. "אם מישהו מהמפקדים היה משוחח איתו, אולי היינו יודעים שיש כאן בעיה ומתנהגים אחרת", אמר הגורם. בצה"ל נוהגים באחרונה נימה של פייסנות עם הציבור הדתי לאומי, למשל בהחלטה למנות את הרב אבי רונצקי לרב הצבאי הראשי , גיוס של 22 צעירים שנפתח נגדם תיק פלילי בעבירות התנתקות והחזרתם של 16 חיילים סרבנים שהודחו מתפקידי לחימה לצה"ל, לאחר שהביעו צער על מעשיהם. גם בפרשת דיין נשמעים קולות של פיוס. "אם הוא יתנצל, הסיפור הזה יהיה מאחורינו", אמר הגורם.