היא הולכת בינהם בשקט, מנסה לחפש את הרסיס ההוא שכל כך חסר לה, מנסה להיזכר איפה המקום שבו הוא נעלם לנצח.
היא ממשיכה ומחפשת ובדרך דורכת על כל השאר, מועכת את כל מה שנשאר.
היא לא שמה לב, היא מחפשת.
האמת? היא כבר יודעת שהוא אבד. לנצח.
כי בפעם הקודמת שבו היא חיפשה, היא מעכה אותו, כמו הרסיסים שהיא מועכת עכשיו.
היא לא ידעה שיום יבוא והוא יהיה חשוב לה
היא לא ידעה שיום יבוא והיא תגלה שבלעדיו היא שום דבר



היא מבינה שהוא איננו ובורחת רחוק. כי הרסיסים? כולם הם ליבה. והרסיס החסר? הוא המפתח שלה.
ולה? אין בה אפילו טיפה קטנה של כח.