הספיגה של הברזל עלתה

אם אין ספיגה טובה,כל ברזל שתקחי לא יעלה לך 

הורדתי סוכרים והוספתי המון פירות וירקות,ועלים ירוקים

יכול להיות שהיא חושבת כל מיני דברים . בסדר שתחשוב.

בשביל מה שהו

פותחת תתעצבן מניהול שיחה איתה בענין.  הכי טוב להתעלם וזהו.

אם כבר עם הבעל צריך לשוחח. זה הילד שלו. הוא לוקח אחריות על אשתו ועל העובר?

אני לא יודעת מה המצב ולמה הומלץ על שמירה.צריך לשוחח על כך לערב את הרופא אולי.

המוגלובין נמוך זה (עד כמה שאני יודעת) עדיין לא סיבה לשמירה. כנראה שיש עוד משהו...

אבל אין מצב בעולם שהתגובות שלך על כך שזו אלימות תועיל לאלמונית.

שיש מקרים של אלימות.

הם קיימים, אפילו נתקלתי בהם.

אבל, מסיפור מקרה בודד, של צד אחד 

חלוש קצת כרגע לפחות פיזית, שמספר לך אנקדוטה אחת קטנה

ועד לקבוע בוודאות שזו אלימות

נראה לי יש דרך מסוימת.

ואני לא מדברת אליך ספציפית אבל יש כאן נטיה בפורום

ויותר מזה בפורות נשואים טריים

להגדיר מאד מהר,

קשיים טריוויאליים שיש כמעט לכל זוג

כ'אלימות' והגדרות קשות נוספות.

אני בקלות יכולה לדמיין את מה שהיא ספרה

את הקושי שלה

כסיטואציה של בעל שאוהב את אשתו ודואג לה

שרואה שהיא קצת חלשה ככרגע

אז 'לוקח פיקוד' בכדי להקל עליה

ומכוונה טובה

ומדאגה כנה ואמיתית.

כן,

אני חושבת שהוא טועה,

ושאשתו מיואשת כפי שהגדירה כי אין לה כח.

והחמות פה נשמעת קצת קלאפטה.

אבל נראה לי מדי מהר אנחנו שופטים פה.....

יכול להיות ששווה להביא את בעלך לרופא שיסביר למה נתן שמירה. מה הסיכונים? מה הקשיים? מה יכול להיות אם תעבדי?

רוב הרופאים (יש יוצאי דופן) לא מחלקים שמירות בצומת...

אולי זה ענין כלכלי, כי לא תמיד ביטוח לאומי מקבל את הבקשה?

אולי כי נוא/חמותך חושבים ששירה זה מותרות/התפנקות או משהו כזה?

תביני מאיפה זה נובע ןאז אפשר לדון על זה...

אני האמת חושבת שלעבוד זה גם בריאות, אבל הכל תלוי בסוג עבודה, שעות, כוחות, מצב גופני וכו'

באמת כדורים זה לא אוכל אבל

עכשיו את זקוקה להם.

אני לא יודעת איזה הריון זה אבל נשמע שהכל קצת חדש לך

ואם כן אז גם לבעלך...

והוא פונה למי שמבחינתו יודע ומכיר שזו אמא שלו.

אבל

אמא שלו לא יכולה להחליט בשבילכם.

קחי את בעלך לכו יחד לרופא נשים ותתארי לרופא את המצב בנוכחות בעלך.

(שישמע שהרופא שמע הכל)

ותבקשי מהרופא שימליץ לך באופן מקצועי מה לעשות כרגע.

מאמינה שבעלך יתרשם מהרופא שבכ"ז יש לו יותר נסיון מאמא שלו...

ואז תעשו מיד מה שהוא אומר

לפני שבעלך רץ לאמא שלו.

ובדרך אגב אם את באמת מסוגלת לעשות דברים(לאו דוקא לעבוד.)

אז באמת אני יכולה להעיד כמו גם הרבה נשים 

שהסחת דעת מועילה לפעמים, ברעבון מוגבל.....

אבל זה קורה. וזה אומר להוריד הילוך באותו רגע.

אפשר להסביר לבעלך יש מצבים שלעבוד זה בריאות וזה עושה טוב ומעסיק. ויש מצבים כמו שאת אולי חשה על עצמך שזה מתיש עד כלות את הכוח.

בהריון גם ככה עייפים מאוד חלשים מאוד מאוד. יש נשים שיותר יש שפחות. כנראה שאת פחות הרבה.

וגם לא כל הריון הוא אותו דבר. יש הריונות קשים יותר ויש פחות. למה? ככה. לא ידוע. 

אני זוכרת שגם לי בהריון (הראשון) היה בהתחלה מלא כדורים והיה ביקורת כל שבועיים (הייתי בסיכון) ובאמת התחרפנתי מהאובר-בדיקות האלו. אבל לא ידעתי לדלל מה חשוב מה פחות. הכל היה חדש לי.

מהניסיון שלי, הייתי בשמירה. לא ארוכה, וזה עשה לי רק טוב. זה היה בתחילת הריון הייתי חלשה מאוד, עייפה מאוד. בסיכון להפלות. העבודה שלי פיזית מאוד ודורשת מאמץ. חששתי מאוד. מנוחה בהריון לא מזיקה בכלל. אח"כ חזרתי עם כוחות לעבודה כדי למלא את הפערים שהיו לי. וגם היה לי לא קל אבל להמשיך לשבת כל ההריון בבית גם לא רציתי. כשהרגשתי שמסוגלת והרופא אישר אז חזרתי. אבל אמצע הריון זה לא כמו תחילת הריון זה משתנה.

באיזה שלב את?

מבדיקות רפואיות שיש בהן סיכון וטיפול תרופתי שיש בו סיכון?

חמותך היא לא צד כאן בכלל. 

עם בעלך את חייבת לשוחח - אם זה החשש שלו, תעשו התחלה של בירור אצל נוירולוג, ובמקביל תבררו על אפשרות לטפל במצב באמצעות רפואה אלטרנטיבית.

כמו שכתבה @למה לא123 וכתבה אמא ל2 אוצרות, יש פתרונות טובים להעלאת ברזל, ואם צריך, אז גם עירוי, ויתכן שזה עצמו יפתור את סוגיית המיגרנות.

אם לא אלו הנקודות שבבסיס החששות שלו, ואת מרגישה במצוקה ושהוא אכן מונע ממך טיפול רפואי, תשתמשי בעצות הטובות שנתנו לך כאן.

בעז"ה רפואה שלמה והריון קל ותקין.

לקבל שמירה, על סמך מה ההמלצה לשמירת הריון?

נראה לי שאין הרבה סיכוי שיאשרו שמירה בגלל המוגלובין 9.8, זה לא כזה נמוך

שמירה מאשרים במצב שהמשך עבודה יכול לסכן את חיי האם או העובר

לא מספיק שהרופא המטפל ממליץ, רופא של ביטוח לאומי בודק את זה ויכול לאשר או לא לאשר (והם מערימים המון קשיים עד שהם מאשרים)

כדאי שתבדקי את זה

באתר של ביטוח לאומי כתוב:

לתשומת לבך, רופא גניקולוג מומחה מטעם הביטוח הלאומי בודק שהסיבה לבקשה לשמירת היריון היא בהתאם לחוק. הרופא יכול לבקש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי. אם הסיבות הרפואיות אינן מצדיקות שמירת היריון, או שסוג העבודה או עיסוקה של האישה אינם מהווים סכנה לאם ולעובר לפי החוק, הרופא יכול לא לאשר את תביעתך.

אבל לא שמעתי שאישרו למישהי שמירה בגלל זה

בלי קשר לשמירה או לא שמירה - אם הרופאה המליצה ללכת לנוירולוג את חייבת ללכת לנוירולוג, הבריאות שלך והכאבי ראש שלך קודמים!

נשמע קשה מאד גם להתמודד עם הקושי הפיזי וגם עם חוסר התמיכה מצד המשפחה. 

נתנו לך כאן עצות טובות בכיוונים שונים אם את מרגישה שאת צריכה אני כאן בפרטי כדי לנסות לעזור עוד. חיבוק! 

וכמה שנים כל אחת מהן עובדת?

"תקשיבו" לקלינאית שמומחית דווקא בהיגוי ושוותיקה ומנוסה יותר בתחום... אבל גם תקשיבו ללב שלכם ולמה שאתם מרגישים, כי זה המדד הכי טוב לדעתי❤️

ממליצה להקשיב לקלינאית שטוענת שהוא צריך גן שפתי.
בלי קשר, גן שפתי זה מתנה לכל ילד, בפרט למי שצריך. ואם המליצו לך את הזכות הזו, קחי אותה באהבה...
ובאמת מוזר שקלינאית שניה אומרת שאיןלו כלום, קטעים.

מקסימום במקרה הכי גרוע, תתיעצו עם קלינאית שלישית שתכריע

בגן שפה ליד גן שלנו חצי ילדים לא מדברים . רואים שיש עוד קשיים . למרות שהם רק שבעה והמון אנשי צוות , אווירה שם הרבה פחות רגועה מגן רגיל עם שלושים ילדים.

אז למקום כזה הייתה שמה רק במקרה של אין ברירה...

אבל לא כל גן שפה הוא כזה

אבל לא חושבת שיעזור לה לבדוק איך גן השפה השנה, כי כל שנה זה משתנה בהתאם לילדים... 

אם זו בת אגב, פחות הייתי מהמרת על גן שפתי...
לבן זה הימור בטוח יותר, כי רוב ילדי הגנים האלו אצלנו וגם בעיר לידנו יש לרוב בנים (ברמה של בת אחת בגן, או שתיים...)

המוחלט של גני השפה הם גני "בוטיק" מתוקים במיוחד.

צוות מסור שקובע מטרות בשיתוף ההורים וחותר ללא הפסקה ע"מ להגיע לשם.

ילדים מתוקים וחכמים שסובלים מקשיי שפה כאלו ואחרים, אבל בריאים בנפשם ובגופם, רק מקבלים כח ודיוקים כל אחד בתחום שצריך.

הלוואי שילד "רגיל" שלא קיבל התוויה יוכל ללמוד בגן כזה

הם מתפתחים שם בצורה מדהימה, בכל תחום אפשרי.

יש שם אווירה נעימה, מכילה ומעודדת למידה.

היגוי/אוצר מילים/עיבוד שמיעתי וכד'

ילד "רגיל" רק ירוויח מגן שכזה!!!

יש ילדים שדווקא טוב להם להיות בקבוצה גדולה של ילדים ובהתנהלות רגילה של גן, לא עם הרבה שעות טיפול.

אבל מסכימה איתך שאם יש קצת הווא אמינא שילד צריך גן כזה - אז כדאי לעשות מאמץ שזה יקרה, כי הוא ייתרם מזה מאוד, גם אם לכאורה היה יכול להסתדר בגן רגיל.

לק"י

לא רק קשיי שפה.

ועל זה כנראה היא מדברת.

(מקווה שאני לא טועה. או ששינו את השם ויש גני שפה שמיועדים לקשיי שפה, וגנים לקשיים נוספים שיש להם שם אחר).

רוב הגנים הם גני עיכוב התפתחותי עם מגוון קשיים.

ממש לא רק קושי בהיגוי 

גם הורידו את המכסה דל הילדים מ 11-12 ל 8-9

מקווה מאוד שהבן שלי יצליח להכנס לשם, עם כל המורכבויות שלו אני חוששת

לק"י

או שבאמת מחלקים לגנים עם יותר מורכבויות ופחות.

שזה יותר הגיוני האמת.

בכל מה שתבחרו בסוף

תזכרי- יש 1 למעלה בשמיים שהוא מכוון הכל והוא יודע מה הכי טוב ונכון לילד גם אם לכם זה לא נראה כרגע.

לנו הבן הגדול למד בכיתה קטנה בא +ב ובכיתה ג העברנו לכיתה רגילה בבי"ס אחר בגלל שהרב היה שם מצוין והכרנו אותו אישית, ה' רצה ששבוע לפני תחילת השנה הוא עבר תאונת דרכים והוא לא חזר ללמד מאז בכלל, נכנס רב מבוגר שלא בא לנו בטוב בהתחלה חששתי מאוד מאוד אפילו חשבנו להחזיר לכיתה הקטנה, אבל הרב הזה לקח את הבן שלי תחת חסותו ופשוט הרים אותו. הבחורציק היום בישיבה קטנה הכל אבל כל ההצלחות שלו במשך השנים זה בזכות אותו רב מבוגר, כעסנו ואמרנו בורא עולם אתה יןדע ומכיר את הילד למה עשית ככה? מצד שני התפללנו שזה יהיה הכי טוב בשבילו ובאמת זה ה-כי טוב שיכול להיות

אז מחזקת אותך שתמשיכי לבדוק שוב אצל קלינאית נוספת אבל לצד זה תתפללי לה שיכוון אותכם וישים אותו במקום הכי טוב בשביל הבן שלך

זו הקלינאית החדשה שטוענצ שאין בעיות.

הקלינאית הקודמת ילדה בשבוע 28, הדבר האחרון שאני חושבת לעשות עכשיו זה לבקש ממנה דוח.

מעצבן אותי, כי לילד יש קושי!

והיא נורא מחליקה את זה

אומרת שזה ממש בקטנה

אוף, אין לי כח.

לגבי הגן שפה, מקסימום נמיר לסל שילוב. 

אם יש עוד זמן, יהיה שייך עוד כמה שבועות לדבר עם הקלינית הקודמת?

אולי שהיא תדבר עם הקלינית הנוכחית?

להתייעצות /אבחון / דו"ח. לא מתמצאת אז לא יודעת איך קוראים לזה אבל מניחה שאפשר להשיג.

גם בתור חוות דעת נוספת, שתדעו מה עדיף לילד, לנסות למצוא לו גן שפה או להשאיר בגן רגיל.

וגם אולי לבקש ממנה דו"ח או להתייעץ איתה מה לעשות, איך להשיג דו"ח שיאפשר גן שפה. אני יודעת שזה לא השיקול העיקרי שלכם מן הסתם, אבל גן שפתי טוב 'חוסך' הרבה כסף בטיפולים ו תיזוזים והפסד שעות עבודה. אז זה שווה גם השקעה כספית

לצורך וועדת זכאות.

אולי באמת שווה לשקול בדיקה אצל קלינאית שלישית, שמעתי על זה שיש כאלה שעושות אבחון מקוצר בעלות לא גבוהה.

כמובן שאחרי הכל אנחנו תלויים בועדה, אבל אם שתיים המליצו על גן שפה מוזר לי שדווקא השלישית לא. השלישית היא זאת שתפיק את הדוח ולכן חשוב לי שתכתוב דברים נכונים שיהיו גם לטובתו. 

כלומר, יש כבר בכתב משהו שהיא כתבה לפני שיצאה לחופשת לידה?

יכול לסייע.

ובכללי, אם יש ממונה על הקלינאית תקשורת- תפנו אליה ותסבירו את המצב

אם זה הכל פרטי וביחידות, אולי פשוט אחת שלישית?

אבל ממליצה להביא את המסמכים שהראשונה כתבה על ההתרשמות שלה. למרות שהם לא כחלק מהטופס הרשמי. בשביל שהקלינאית שכן תמלא את הטופס, תקרא קודם את חוות דעתה של הראשונה

רק עם בעיית שפה לגן שפתי. בגלל שיש מצוקה. אצלינו הפכו את הגנים השפתיים לגנים התפתחותיים ורק ילד עם יותר מקושי 1 יוכל להכנס לגנים האלה. רק שתדעי שיש מצב שאומרים לך תמישכו בגן רגיל ותקבלו סל אישי.

אולי אני טועה אבל זה מה שאמרו לנו. גם הבן שלי (בן 3) עתיד להכנס לגן שפתי אבל אצלו יש מורכבות בכל התחומים ובינהם שפה

אלא אם כן יש ממש קושי שפתי קשה אז כן, תלוי בניקוד מסויים. ככה אמרו לי אולי זה תלוי אזור

אם היה רק קושי שפתי..

אני יודעת שיש ציונים, ולכן אם המצב כל-כך טוב איך הקלינאית הראשונה וגם באבחון שתיהן היו כל-כך בטוחות בזה

שונאת להתקע במחשבות. 

ומצב עכשיו שונה ממה שהיה לפני כמה חודשים?

רק רופא התפתחותי יכול לאשר ועדה.

בלי קשר אם את מרגישה שהיא לא רואה נכון את הילד אפשר לבקש לעבור למישהי אחרת

הרי הקלינאית השנייה גם אומרת שיש קושי, פשוט לא קושי ש"יתרץ" כניסה לגן שפה.

גן רגיל זה לכאורה קבוצת השווים של הילד, בגן שפה יהיו לפעמים גם ילדים עם התמודדויות נוספות (שיכול להיות גם יהיו לא מאובחנות עדיין) ואז יהיו כאלה שיחשבו שעדיף לילד להיות עם ילדים "רגילים" כדי אולי לא לצבור פערים ואחר כך יחווה קשיים במעבר למסגרת עם מספר ילדים גדול וצוות מצומצם יותר.

מצד שני גן שפתי נותן מענה מאוד עוטף ותומך. גן יותר קטן, צוות מקצועי שיראה את הילד ואת הקשיים שלו וייתן להם מענה מותאם.

הרבה פעמים מגיעים ילדים צעירים שרק התחילו טיפול ובהתפתחות הילד ישר מציעים גני חנ''מ. בוועדות לא מאשרים לילד שרק עכשיו התחיל פעם ראשונה טיפול זכאות לגן חנ''מ רוצים לראות אם יש או אין התקדמות בקהילה.

ובעיקר אם הקושי של הילד הוא היגוי אז רוב הסיכויים שלא יקבל זכאות

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

ומתרוקנת בתדירות מספקת? 

כדאי גם להרגיל להתאפק מעט ו"לשחרר" גזים בשירותים ולא בכיתה ליד החברות שלה. 

היא מספיק גדולה כדי להצביע לבקש להתפנות ולצאת עבור זה בדיוק כמו שהיא יוצאת עבור קטנים או גדולים. 

בהצלחה 

אבל הייתי מנסה להפסיק לה לגמרי את הקטניות.

כולל ממרח חומוס אם היא אוכלת

אצלי למשל גם קטניות מונבטות גרמו לגזים ... למרות שזה בריא

זה בהחלט מבאס אז הייתי מנסה להוריד וגם לעשות איזה בירור אולי משהו טבעי יעזור ...

אפילו שעוברות השריה ארוכה. עדיין זה קטניות…

גם כרוב, כרובית, ברוקולי ידועים כמחוללי גזים בעיכול.  

ויכולה להיות גם רגישות לחלב, בגלל חוסר באנזים הלאקטוז.

מומלץ להתחיל עם רופאת הילדים שלכם.  היא תפנה לתזונאית, כנראה גם לבדיקות גסטרו.  

ללעוס היטב לפני שבולעים, לאכול בישיבה, לא לנשנש בין הארוחות חוץ מארוחת ביינים.

ואני חושבת שפירות הדר במיוחד יכולים לגרום לזה.

פירות הדר (תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות וכו') נחשבים לרוב לפירות "בטוחים" יחסית מבחינת גזים.

לאנשים עם אי-סבילות לפרוקטוז, סוכר פירות (אפילו קלה), הסוכר לא נספג טוב במעי הדק, עובר למעי הגס, ושם חיידקים מתסיסים אותו ויוצרים גזים.
 

לכן ממש חשוב ללכת לבירור רפואי ולא לנסות סתם ככה מעצות לא מבוססות.  

אני לא תזונאית ולא מומחית. 

אבל כן מאוד קרובה ומתמצאת מנסיבות החיים, לצערי.  

עקב מחלת קרוהן אצל בני המשפחה.  

אי סבילות. לאנשים שונים יש תגובות שונות במערכת העיכול.

כן יש אנשים בריאים לחלוטין שפירות הדר עושים להם תסיסה בעיכול.

לדעתי גזים לא מצב שדורש בירור רפואי, אלא שימת לב להרגלים ומשחקים של ניסוי ותעיה.

אם הפותחת הייתה מתארת עוד בעיות שקשורות למערכת העיכול זה כבר היה משהו אחר.

התופעה המתוארת בפוסט הפותח נראית שווה התייעצות מקצועית.  

הילדה סובלת וגם נתונה לדחייה חברתית.  

 האם הבטן שלה נפוחה? האם סובלת מעצירות?

שמעתי פעם מרופאה שאומרת שגם סדר האכילה משפיע על העיכול

כדאי לאכול קודם פירות ואז ירקות (וגם בתוך הפירות והירקות יש סדר, לדוגמא, פירות הדר לפני תפוח. עגבניה לפני מלפפון)

אחרי הירקות פחמימות ורק אח''כ חלבונים

העיקרון הוא לפי מהירות העיכול

זה לא משהו שאמור לקרות,וכדאי לבדוק לפחות ברמה בסיסית, לפני שעושים ניסוי ותעיה ומטילים על ילדה קטנה מגבלות באוכל. או לפחות לעשות את הבירור במקביל לניסויים.

נכון שיש מאכלים יותר ידועים שמגבירי גזים,

ונכון שהרבה פעמים רכישות במערכת העיכול היא לא משהו שהרופאה הקונבנציונלית מכירה / פותרת,

אבל ייתכן שזה כן משהו ששייך לרופא, וחבל שלא לבדוק.

מכירה מישהו שזה גורם לו לגזים.

מה שכדאי להוריד קודם קניות שידועות כגורמות לגזים ולראות אם עוזר..

מקווה שתמצאי כמה שיותר מהר איך לעזור לה... 

לפעמים יש משהו מסויים שגורם לזה-

כמו שכתבו קטניות

ממרח חומוס (קטניות...)

שתיה מוגזת

מאכל כלשהו שרגישים אליו

אפשר למפות מה אוכלים ולבדוק אם הגזים מופיעים אחרי אכילה של משהוא מסויים ,

להוריד אותו מהתפריט ולבדוק אם באמת מפסיקים הגזים.

(לפעמיםהגזים מופיעים ביום אחרי שאוכלים, זה ממש ניסוי ותהיה) 

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

Tween Girl שמלת שמלה ארוכה ורוד עם כף שקופה, שמלת ילדת פרחים לחתונה, מסיבת יום הולדת

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

Tween Girl שמלת שמלה ארוכה ורוד עם כף שקופה, שמלת ילדת פרחים לחתונה, מסיבת יום הולדת

אבל היא בלי שרוולים

האיכות ממש ממש טובה

לק"י

אם את לא מחפשת משהו ממש נפוח, אז בתמנון יש לפעמים שמלות עם שכבת טול בחצאית.

עולות במבצעים 30 שקלים. 

ומתחת הלבשת חולצת בסיס?

נראית ממש יפה! תודה!

וכן, מתחת חולצת בסיס

היא עלתה לי 68 

Buy Ivory Cream - שמלת שושבינה עם פפיון (גיל 3 חודשים עד 16 שנים) from Next Israel

ותלוי גם כמה נפוח הילדה אוהבת…

אני לא יודעת מה להגיד לך, לא מבינה בזה בכלל

המון כוחות!!!

בעניי זה רק הולך ומחמיר, הקלנאית בכלל לא מתרגשת מזה. אמרה שזה לגמרי תואם גיל

אצלי הוא אצל קלינאית בגלל עיכוב בדיבור

ברגע שהשטף יגיע זה אמור לעבור

אם את לא רגועה תתייעצי 

זה נראה מלחיץ ומפחיד אבל לגמרי תואם גיל

הילדים שלנו באותו גיל...

עם גלים של שיפור ואז שוב חזרה לגמגום.

התחיל לגמגם בגיל שנתיים ומשהו, והפסיק סופית כעבור כשנה, לא זוכרת בדיוק.

אבל בגדול אם היא מגמגמת כבר כמה חודשים כן הייתי ממליצה לפנות לקלינאית, כי יש דברים שאפשר לעשות כדי לעזור לה (נראה לי פחות טיפול ישיר בגיל הזה, אבל את יכולה לתת לה דגם של דיבור שהיא תחקה וזה יעזור לה). אני באופן אישי התייעצתי עם חברה שטיפלה בגמגום וכיוונה אותי מה אני יכולה לעשות כאמא כדי לעזור לו. (אחר כך היה לי עוד בן שגמגם, ואצלו זה עבר מהר יותר. לא זוכרת בדיוק זמנים. אבל אולי זה קשור לזה שאצלו כבר הייתי מנוסה והתחלתי יותר מוקדם לעשות את מה שעשיתי עם אח שלו...).

תחושה של מה את עושה איתו בכלל? כלום ושום דבר

או שהיא לא מקצועית בכלל.

שורפת כמה שעות כל שבוע ונררה לי שהיא לא עובדת איתו, גם בעלי אמר את זה כשהלך איתו לטיפול פעם 1

קצת מוזר לי. להחליף מטפלת לא ניתן לצערי כי אחרת אחכה עוד שנה...

קלינאית תקשורת קידמה את הבן שלי ממצב שלא דיבר, אולי שתי מילים, למצב שהיה לו אוצר מילים מספיק להגיד כל מה שרצה כולל צירופים ימשפטים קצרים

בה המשיך להתקדם גם אחרי סדרת הטיפולים הראשונה

יש מטפלות טובות יותר ופחות

ויש עניין של התאמה בין מטפל למטופל(ואצל ילדים בין מטפל למטופל להורים)

ואם את מרגישה ככה ממש לא הייתי ממשיכה להילחם על הטיפול הזה, אלא סוגרת יפה ומחפשת מטפלת אחרת שתתאים לכם יותר. אולי שווה בפרטי(אנחנו הולכים למרב"ע פרטית מדהימההה. זה לא זול אבל שווה כל שקל, אחרי שהיינו בציבורי אצל מרפאה בעיסוק גרועה.. זה לא אומר שכל המרפאות בעיסוק גרועות, זה אומר שזו שהיינו אצלה ספציפית הייתה גרועה, ועכשיו אנחנו אצל אחת מדהימההה)

כשאת משקיעה כל שבוע במיוחד לקחת אותו אליה...

ניסית לדבר איתה? לשאול על מה היא עובדת איתו? אם היא רואה שהוא מתקדם (כי את לא ספיר מרגישה שיפור)? ואיך אפשר להמשיך לעבוד איתו גם בבית?

קלינאיות הרבה פעמים עובדות דרך משחקים, ולפעמים למי שלא מבין זה נראה שסתם מעבירים את הזמן ולא עובדים על כלום. אבל אולי אם היא תסביר לכם תוכלו להבין יותר ואז גם להמשיך את העבודה איתו בבית.

מבאס ממש שחיכיתם לזה כל כך הרבה ובסוף את מרגישה שזה לא אפקטיבי...

אם מתייחסים או מלחיצים את הילד זה עלול לקבע את הגמגום

אם הילד מודע לגמגום שלו וזה מתסכל אותו - לא להתייחס לזה יכול לגרום לזה להיות 'הפיל בחדר' וזה לא בהכרח נכון.

כשאני ראיתי עם הילדים שלי שזה מפריע להם, אמרתי משהו כמו 'לפעמים הדיבור קצת נתקע לך בפה, וזה מעצבן ומתסכל, זה בסדר וזה קורה לפעמים לילדים, אנחנו מקשיבים לך בסבלנות עד שתגיד כל מה שאתה רוצה להגיד'. לא צריך לחזור על זה יותר מידי. אבל כן נכון להתייחס למצוקה של הילד ולא להתעלם.

אם נראה שזה לא מטריד יותר מידי את הילד אז לא צריך בהכרח להתייחס.

וכמובן לא להחליץ, לא להשלים מילים, ולהיות עם הרבה סבלנות.

ממליצה לקרוא באתר של אמב"י, יש פה עוד הרבה מידע שיכול לעזור:

מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב"י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.

אצלנו עבר אחרי כמה חודשים.

זה היה נורא.

ברמה שהילד היה מנסה לדבר ומסתתר מאחורי החצאית שלי ממש בקושי רב לחלץ מילים

מדובר בילדים שהיו מדברים שוטף לגמרי לפני.

לי אמרו בשבוע כזה בגלל אותה סיבה חשד לתסמונת דאון.

הבדיקות עד אז היו תקינות. (לא בטוחה שעשיתי באותו הריון שקיפות וחלבון. מניחה שלא עשיתי). ב"ה נוחד ילד מקסים ובריא.

לא נראה לי שיש מה לעשות בשלב כזה. ואם עד עכשיו הכל היה תקין, מניחה שזה סתם כסת"ח של הרופאה ולא סיכון ממשי.

ד"א, אם את או בעלך נמוכים, אז הגיוני למה עצם הירך קצרה. לא חייב נמוכים מאוד. אבל לא גבוהים.

שנינו 1.70

כל הבדיקות יצאו תקינות

ששאלתי אותה למה אמרת עכשיו

אין לה תשובה

לכן אני חושבת גם לתבוע את כללית על רשלנות רפואית 

מה הסיכויים, האם יש סיכון משמעותי או שזה סתם אמירה שהיא זרקה לאוויר.

אל תבזבזי כוחות על מחשבות על תביעה, זה אירוע גדול שבכל מקרה אין לך יכולת לנהל רגע לפני לידה. למרות שמאד מכעיס לחשוב שלא היו מספיק אחראיים (לא בטוח שזה המקרה - יכול להיות שפשוט לא ראו)

כשאני הייתי בהריון לפני שנתיים עשיתי את כל הבדיקות השגרתיות והכל יצא תקין. בסוף נולדה לי התינוקת הכי מתוקה וכובשת שיש- עם תסמונת דאון. בשום שלב של ההריון לא ראו את זה, ועשיתי אולטרסאונד כמה וכמה פעמים, וגם אמרו לי שאפשר לראות בכל צילום אולטרסאונד רגיל.

יכול להיות עד עכשיו לא ראו ורק עכשיו זה עלה.

במקומך, הייתי מנסה לשחרר ומתפללת לה' שהתינוק יהיה בריא, כי זה מה שחשוב.

לידה קלה ובזמנה ובשורות טובות 

לפעמים מדידה אחת יוצאת לא מדויקת.

וגם יכול להיות שהוא פשוט נמוך.

את ובעלך גבוהים או נמוכים?

לגבי חשד לאוטיזם, על סמך מה?

זה לא משהו שאפשר לראות בבדיקת אולטרסאונד, ובדרך כלל גם לו בבדיקות אחרות.

בשלב הזה אין כל כך טעם בייעוץ גנטי.

יכולים להמליץ לך על בדיקת מי שפיר, אבל עד שתעשי ויהיו תוצאות כבר תלדי.

(שזו תסמונת שלא מזהים בהיריון וגם לא אחרי הלידה)

אלא בתסמונת כמו דאון וכדומה.

בכל אופן, ממה שסיפרת שהיה לבעלך נשמע שזה לא משהו מולד אלא "תקלה" שקרתה בלידה שלו. אז אין לך מה לדאוג לעובר בהקשר הזה. (ובכל אופן, צליעה זה לא משהו שאפשר להסתיר... מן הסתם ראית את זה כשנפגשתם ויכולת לברר אז ממה זה...)

בשבוע 37 כבר לא עושים הפלה, זו לידה לכל דבר... אז אחרי שתלדי תראי אם יש לתינוק בעיה, ואז תנסי להחליט מה לעשות עם זה...

מה שלא יהיה, חיבוק ובשורות טובות❤️

שבוע 37 זה לגמרי לידה טבעית

אבל אני רק חושבת

אולי כן כדאי פגישה שתיים עם מטפלת רגשית?

גם לבוא קצת יותר נקייה ללידה

וגם עם קצת כלים לזמן הקצר של אחרי הלידה

בע"ה יוולד תינוק בריא ומתוק

אבל נכון שרפואית אין ככ מה לעשות עכשיו, אבל יש חשש, אז אולי כדאי משהו רגשי, לבוא במצב מנטלי שונה קצת.