הכשלונות שלכם בחייםבא לי בירה

עד כמה אתם קורבן?

 

עד כמה זה באשמתכם?

 

ובאיזה מובן זה באשמתכם?

על הכשלונות שליימ''ל

אני אחראי ב100%. מאידך, מה שלא היה באחריותי הוא לא כישלון שלי.

 

קרבן אני בטח לא.

 

הכל זה משמיים, שום דבר לא אשמתינו או אשמת מישהו אחר,,,,,,,,
איכשהו המילה אשמה קצת קשה לי כאןחן,
אנחנו עושים כאן כמיטב יכולתנו
לפעמים מצליחים יותר
לפעמים פחות
(יותר פעמים פחות )
זה המסלול כאן
כשאני מסתכלת אחורה
גם הכשלונות שלי הם חלק מהמסע שלי וממי שאני בדיוק כמו ההצלחות..

לגבי הקורבנות,
כן, יש פעמים שהייתי קורבן של נסיבות אומללות
יש את מה שאני יכולה לעשות כדי שזה לא יקרה
ויש את מה שלא
הבעיה היא שלא תמיד מבינים את זה תוך כדי הסיטואציה
(לכן גם המילה אשמה קשה לי כל כך)
(ומרגישה שיש לי עוד מה לנאום כאן.. אבל אשתוק לעת עתה)
וואו, מזדהה ממש! תודה רבה על ההודעה הזו בא לי בירה


חן,
ותתחדש.. אחלה שם
תודה רבה בא לי בירה

אחלה חתימה!

גם חן,
100% קורבן של המציאותהשאלה.
כשאין 'שכל' יש 'כשל'. מצד שני השכל עוזר להבחין בכשלונות.חסדי הים
הבעיה שנכשלים כל יום, צריך לקום ולהתנער מהכשלונות, ולא להיות מהרשעים "ורשעים יכשלו ברעה".
אמממחפשת^
באשמתי בדרך כלל
אם זה כישלון שלי, הוא שלי לא?


אף אחד לא קורבן של כלוםבוז
יש אנשים שאוהבים להרגיש שהם כן כי זה עוזר להם לא לקחת אחריות על החיים שלהם.

תירוצים תמיד אפשר למצוא.

זו האמת הקשה לשמיעה.

מי אחראי על הכשלונות שלי? אני.
האם לתת לזה לדכדך אותי?
לא.
יש מצבים שבהם המילה קורבן ממש לא בגדר תירוץ.אמא לנסיך קטן
בין אם אשמים ובין אם לא.
נכון, למשל קורבן פסח.בוז
אממ.. פחות.אמא לנסיך קטן
תמיד של שחרבתוך בני ישראל
לחניכת המזבח
^^^ יש דברים שהם באמת לא בשליטתנובא לי בירה

ולפעמים יש דווקא משהו משחרר בלהכיר בכך

במקום לשים פולגז בניוטרל כל החיים

 

לדעת איפה אתה יכול להציל ולהתקדם

ולהשקיע שם

תודה לכולם על התשובות עד עכשיו בא לי בירה


תפרסם מסקנותהשאלה.
תובנותהשאלה.
קורבנותאורה2x
דיסציפלינותבא לי בירה


מעניין לשאול גםמחפשת^
עד כמה אתם מעורבים בכשלונות בחיים של אחרים,
או בהצלחות משמעותיות שלהם
גם שאלה מעניינת מאוד, שמעסיקה אותי לא מעטבא לי בירה


בעקבות השאלה(יותר נכון השאלות שבפנים)כוחות שמימיים
אני תוהה לעצמי אם היו לי כשלונות

כי קרבן אני לא
שום דבר לא באשמתי
ואין שום מובן באשמתי.

אממה-ההצלחות שלי נובעות גם מזה שתיקנתי את דרכיי והשתפרתי היכן שהייתי צריכה להשתפר,
שהרמתי את הראש למעלה ושחיתי חתירה ולא התקרבנתי לגל השוטף,
ובמובן הזה זה באמת ההצלחה שלי,
שה' נתן לי במתנה,
מאמינה שגם בזכות הרצון שלי.
ועוד נקודה,
לפעמים ההצלחה שלי היא דווקא לתת לגל השוטף לשטוף,
ולתת לעצמי להרגיש שטבעתי
ולבכות על זה...ומשם אפשר להתקדם הלאה..


אבל יש לי הרגשה שלא שאלת את השאלות האלו כדי לקבל את התשובה שלי,
כי המקום שממנו שאלת את זה הוא מאוד שונה,

מהו כשלון בעיניך?
התחושה שהיתה בך הבטחה מסויימת, ציפיות שתלו בך או שתלית בעצמךבא לי בירה

שלא התממשו, ושנדמה קרוב לוודאי שלא תוכל לממש

 

וכמובן תודה על התגובה

אז אפשר להגיד שזה כבר לא ממש כשלון?כוחות שמימיים
אלא יותר אכזבה,
אכזבה ממה שקרה,
אכזבה ממה שציפית מעצמך
אכזבה ממה שציפית שיקרה...

אולי כדאי לצאת מההגדרה הזו כישלון,
כי יש הרבה דברים שלא תלויים בנו,
כמו תוצאות ("ולמוות תוצאות")
וזה טבעי והגיוני להתאכזב,
אבל אני לא חושבת שזה בריא ונכון להסתכל על זה ככישלון,
זה בעצם מעמיד אותך בעמדת מפתח של גאווה,שהכל תלוי בך,
אבל האמת היא ששום דבר לא באמת תלוי בך,
ויש מישהו שמסובב את הכל,
ואם דברים יצליחו זה כי יש סייעתא דשמייא,וגם אם לא הצליחו,זה לא אומר שמבחינת האמת האלוקית הם לא הצליחו,כי לפי התוכנית הכל הולך כמו שתוכנן,אז בוודאי שיש פה הצלחה,
רק לא מה שציפית,
וזה טבעי להתאכזב מזה,
אבל נראה לי יותר בריא להסיר את האחריות המלאה מהכתפיים ולזכור שאנחנו עושים את ההשתדלות שלנו כפי ראות עיננו,וייתכן שנראה הצלחה וברכה,וייתכן שאנחנו טועים,ושלא תמיד קורה מה שאנחנו מצפים...
מסכים שאכזבה עוזרת לנו יותרבא לי בירה
לא קראתי את כל התגובותתופסת אומץ
אבל חשוב לי לכתוב:
לגבי אשמה, אם אדם לוקח אחריות ומשתדל
ובכל זאת קרה מה שקרה אז למרות הנטיה האנושית לאשמה עצמית, אין עניין שירגיש אשמה.
כי זה לא כישלון. ובטח לא הכישלון שלו.. זה יכול להיות אפילו הצלחה. כי מה שנחשב ככישלון לפי המדד של העולם בחוץ, באמת כלפי פנים היה ההצלחה של הבן אדם שעמד בנסיון. בין אם זה לעמוד בערכים שלו, בעקרונות שלו או להיות נאמן לתפיסת העולם שלו.

לגבי התקרבנות -
כן.יש תופעה של התקרבנות שגורמת להסרת אחריות.
אך האם זה אומר שמי שבאמת קורבן בהכרח לא לקח אחריות? ממש לא..

ולמרות שנצרכת השתדלות ולקיחת אחריות לכוון את המציאות לשאיפה ולדרך בה רוצים ללכת, בגלל שלכל אחד יש מסלול מדויק שצריך לעבור בו בעולם הזה, אז מה שנחשב "כישלון" לפעמים הוא בלתי נמנע כי הוא תואם במדויק את הדרך שהאדם צריך לעבור. בסוף הכישלונות וההצלחות הם חלק ממה שבונה ומעצב את האישיות.

ונראה לי שבסופו של דבר הכל תלוי במה אדם מגדיר ככישלון.
^^^תודה!!בא לי בירה


תלוי מהמשה

אני מסתכל על הרבה דברים שאני יודע שאני יותר חלש בהם, או שנכשלתי בהם.

בחלק אני יודע להגיד ממש איפה כשלתי או התרשלתי.

 

בחלק - זה קרבן של נסיבות. בעיקר של חוסר הבנה או ידע לעבוד יותר טוב.

 

האמת לרוב איפשהו באמצע -

אף אחד לא אשם בזה שנפל החשמל בחווה, אבל ראיתי שהם חיברו לא נכון את השקעים ושתקתי. סוג של אשם תורם.

 

ולפעמים -

באמת אפשר להגיד

לא ידעתי

לא היה לי מושג

 

להבא אפעל נכון יותר. אם יהיה להבא...

ב.ג.ל.אורות מאופל
הכל באשמתנו:
מה שלא באשמתנו לא נוכל לתקן.
כל כישלון ניתן לתקן.
מסקנה- כל כישלון הוא באשמתנו.
כל כישלון באיזה רמה? רוחנית, מעשיתהשאלה.
אז זהו, שממש לא
ב.ג.ל.אורות מאופל
בודאי שכן.
"אשמה" זה עניין אחד. יכולת לתקן זה עניין אחרמשה

אני לא אשם שנפל החשמל בחדר שרתים, או שיש לי פנצ'ר. אני יכול לתקן את זה.

ב.ג.ל.אורות מאופל
הדוגמאות שהצגת הן גם לא כישלונות שלך.
קצת כןמשה

כי בחדר שרתים יש שתי הזנות חשמל, ואני יכולתי לחבר שרת לשתיהן (סיפור אמיתי - פשלה בתכנון של הארון על ידי בזק בין לאומי).

אני לא אשם בנפילת הארון, אני אשם בזה שלא טיפלתי בזה קודם.

 

 

ב.ג.ל.אורות מאופל
יכול להיות, אבל הכישלון שלך הוא לא בנפילת החשמל אלא בטעות שלך שגרמה לו, וממילא אם תתקן את הטעות המחשבתית אצלך, שהיא עצם הכשל, תיקנת.
כל כישלון ניתן לתקן?41


ב.ג.ל.אורות מאופל
בודאי.
מה עם 'ומעוות לא יוכל לתקון'?41


ב.ג.ל.אורות מאופל
הגמרא מבהירה היטב על מה זה נאמר
עיין דברים כ"ב, פס' כג-כזגוונא
ההבדל נעוץ ב"צעקה" וביכולת "לצעוק". ואידך וכו'
תמיד אני הקורבן, איך אני יכול להיות אשם במשהו בכלל?אחיתופל
קורבן אשם בא לי בירה


אני יותר בכיוון של עולה ויורדאחיתופל
יותר בכיוון של עולים ויורדים בובא לי בירה


לאןאחיתופלאחרונה


הכשלונות שלי הם רק שליה-מיוחד

אני לא קורבן ורובם הגדול גם לא באשמתי

זה בעיקר באשמתיחופשיה לנפשי
בואו נודה בזה-כוח הרצון שלי לוקה בחסר או שבאמת טוב לי במקום שלי.

וכישלון זה משהו שניסינו ולא הצלחנו או משהו שאנחנו לא מנסים ולכן לא מצליחים?
האשמה היא שלך איפה שיש לך בחירה חופשיתנשר בשמיים

שאלה חשובה- מי אשם? הרי כמעט תמיד יש מעורבות סביבתית כל שהיא, 
לדעתי, זה מתחלק לשניים. 
גיל בגרות- יש גיל שבו נכנסת באדם היכולת לחשוב ולהכריע ולבחור מתוך דעת ושכל (שאינו בוסרי), נקרא לכך מצב של  בגרות מלאה- במצב הזה, כל כישלון -מאה אחוז אשמתי.
 איפה שיכלתי לבחור מתוך דעת, במרחב הזה אני אשם.
האשמה של האדם כשהוא פעל ללא היכולת שניתנה בו- לבחור מתוך דעת .
זה שנסחפת עם החברה, שנסחפת אחרי הרגשות- זו בדיוק הבעיה.
על האדם הבוגר יש אחריות לדאוג ללמוד ולדעת מה טוב ולבחור בכך,
בדיוק כדי  להכריע  מול רגשות וגורמים סביבתיים , אם הם נכונים או לא. בשביל זה יש לנו ב"ה דעת ובחירה חופשית.
מלפני הגיל הזה של הבגרות-כל נזק רוחני ומעשי   לא היה באשמתי,כי לא היה בי יכולת להשליט את השכל על מעשיי.
לא הייתה בי דעת להבדיל בין טוב לרע כ"כ,והשכל אינו תופס מקום מרכזי בחיים, ואכן ילד אינו נענש.
-
אז מי אשם  בנזקים שקרו לפני הבגרות? 
במשפט אחד - אז - הם אשמים(גורמים אחרים) . היום- יתכן ואתה הפכת להיות האשם בהם !
תשובה:  מסיבה פשוטה, מי שהיה או עודנו בידו לתקן- הוא האשם.
 כעת שבגרת ויש לך שכל ודעת ויכולת לבחור באמת , אז כעת אחריותך וחובתך לתקן את עצמך, גם בדברים שנגרמו על ידי אחרים .
,ואם יש יכולת בידך לתקן מה שעוות על ידי אחרים ,ואתה לא עושה את זה ואתה עסוק בלהאשים אחרים- אתה אכן לא תתקן, ותשאר בעיוותים שלך ,ועל כל רגע כזה - זה אשמתך בלבד!.
אז יתכן ואחרים היו אשמים בעבר, אבל היום  שיש בידך לתקן, גם בידך האשמה על אי התיקון.
 רק מי שבידו יכולת לתקן ואינו עושה כן - בידו האשמה אם לא יתקן.

 כשהיית ילד  יתכן וזה היה ביד הוריך,היום -יש דברים שבידך לתקן.
ובמידה ואין יכולת לתקן עכשיו את מה שקרה - - אכן, לא אשמתך.

למעשה , אני מצטרף למה שאמרו קודמיי- שרק אם האחריות והאשמה שלי - אני גם יכול לתקן.
תחילת התשובה בוידוי.
ממתי זה לא אשמתי?
מרגע שלקחתי אחריות מלאה,התחלתי לצעוד  לעבר תיקון,אז  אני משתנה,
אם אתה שם אותי באותה סיטואציה של כישלון ואני היום פועל אחרת, אז הכשלונות האלו כבר אינם אני, כי אני היום הייתי פועל אחרת, יתכן והם שלי , רק כשהאני שלי היה אחר'.

כביש 60עשב לימון

מישהו יודע אם לאור כל התפתחות ההתיישבות בצפון השומרון,

אפשר לנסוע עכשיו לכיוון עפולה דרך כל ציר 60, בלי צורך לעבור לכביש אחר?

נראלי שלאל המשוגע היחידי

אחרי אזור שבי שומרון וצפונה הוא עובר ליד כמה כפרים וגם בתוך ג'נין עצמה

משבי שומרון לחומש ושא-נור אין בעיה ליסוע אם מכיריםהסטורי

את הדרך, נסענו, חופשי.

צפונה משם לא נסעתי אישית, אבל להבנתי עד מבוא דותן והלאה לכיוון חריש אין בעיה. לא יודע לכיוון עפולה.

עוד לארקאני

יום יבוא בעזרת ה'

אם אני מבין נכוןמשה

חוקית מותר ליסוע. פרקטית זה בעייתי כי אין באמת כביש שעוקף את ג'נין. יש מחסום נפרד בגלבוע לכל היישובים החדשים של צפון השומרון ממש (גנים כדים ואלה).

מצויין.. אז יש דרךעשב לימון

צריך פשוט לנסוע שם יותר כדי שיהיה מסודר.

תודה

תיזהרי!נחלת

גם אני צריכה להגיע לעפולה השבוע. אבל מירושלים.

אני לא מגיעה לאזור בקרובעשב לימון

פשוט מעניין אותי איפה אנחנו עומדים בגאולת הארץ

דרך מבוא דותןיהודי חסידי

כמו שכתבו אפשר לסוע דרך חומש-שאנור-מבוא דותן-ואדי ערה-עפולה, משבי שומרון וחומש והאזור יותר קצר משם, אבל מבנימין ירושלים וכדו, יותר ארוך, מתכונן כביש עוקף ג'נין שיחבר את האזורים ויקצר הרבה את הדרך.

בקרוב ממש!

משיח נאו!

יפה על הבקיאות.עשב לימון

אתה ממגדל העמק?

אכן כןיהודי חסידי

איך שמת לב?

חחח

הרב שניאור מסגירעשב לימון

שניאור זה שם חב''דניקימשה

כמעט כמו מנחם מנדל

אבל יש שם תמונה, שכל מי שמכיר לא יכול לפספסל המשוגע היחידי

כן נכון עשב לימון

את גם מהאזור?משה

הגאוגרפי

והרוחני.

הייתי. געגועיי לתקופה התמימה ההיאעשב לימון

הישיבה הזו 'נחלת ישראל' היתה פעם בכפר חסידים ואז עברה למגדל העמק

הרב שניאור קץ היה ראש הישיבה ובעל החזון הגדול

לגמרי בעל החזוןיהודי חסידי

יש גם שניאור אחר מהצפון הזה בערךמשה

אבל זה מכפר חסידים ולדעתי הוא כבר איננו.

הרב שניאור קץ נפטר גם יחסית לאחרונהל המשוגע היחידי

נכוןמשה

(פעם הוא שלח לי פקס)

אם שרשור מוצה את עיקרו מותר לנצלש אני מניחל המשוגע היחידי

אפשר לשאול על מה הוא שלח לך פקס?

משהו שקשור בפורום של הישיבה שלו פה באתרמשה

שהוא ביקש שנסגור אותו. נדמה לי שניסה לדבר איתי או לא היה. אז זה נגמר בפקס שהוא שלח למערכת. עם לוגו של הישיבה. בדיעבד חבל שלא שמרתי את זה.

זה אותו הרב שניאור זצ"לברגוע

הוא הקים ישיבה בכפר חסידים שעברה בהמשך למגדל העמק

נפטר לפני פחות משנה

קצתיהודי חסידי

והוא באמת היה קשור לחבד

לא. כביש 60 עובר ממש בתוך ג'ניןנפשי תערוגאחרונה

אפילו צה"ל לא נכנס לשם ברכב אחד

אלא בשיירה עם תיאום של החמ"ל ותוכנית חילוץ למקרה הצורך.

לאזרח פרטי (גם אם חמוש) זה משחק בחיים לכל דבר ועניין

אפשר מסביב.

אני לא בטוח שמעבר ג'למה ידע לטפל בך כמו שאתה חושב. זה לא המעברים של השומרון שיש בהם אוטוסטרדות ורבע בידוק.

בג'למה (נכון ללפני עשור פלוס שהייתי בצבא) זה בעיקר מעבר סחורות וזה.

הפלה בחודשים הראשוניםצע

היי.

חבר שיתף אותי שלמרבה הצער לפני כמה ימים אשתו עברה הפלה (פחות או יותר באמצע ההריון..)

כמובן שבאותו הרגע השתדלתי להקשיב, לשמוע להצטער איתו להיות איתו..

מניח שבימים/שבוע/שבועיים הראשונים מאז המקרה זה לא שייך, וכמובן סליחה שאני בכלל כותב את זה אף אחד לא חושב להביא להם משהו בתור "נחמה"..

אבל שובר לגלידריה/לפיצה משפחתית במקום שיכינו א ערב /מתנה לילדים שלהם זה משהו ששייך לתת כעבור זמן מה?

רעיון אחר?

לא לתת כלום?

שנתבשר כולנו רק בעה רק בשורות טובות.... ותבוא נחמה למשפחה הזו בפרט ולכולם..

כן. זה בהחלט שייך לתת משהועשב לימון

אפילו משלוח מנות של שוקולדים עם פתק יכול ממש לחמם את הלב

כן אנוני.מית

ואם אפשר אל תכתוב רק ממך אלא משניכם.

סליחה, לא הבנתי מי זה שניכם?צע

אתה לא נשוי?אנוני.מית

פשוט כי האישה פה כאובה עוד יותר מהבעל ששיתף.

אני בטוח שהאישה כאובה יותרצע

ולא , אני לא נשוי..

לא. הוא פשוט חבר של הבעלהסטורי

אז מתאים שיתייחס לכאב שלו.

אותי מאוד שימחמתיכון ועד מעון

ששלחו לי פינוקים

❤️אנוני.מיתאחרונה

רמבם הודף טענות מהראבד ומוכיח מסוגיית שפחה חציקעלעברימבאר

חרופה של לוחם פצוע, שהלכה כמותו.

ראבד בתגובה: לא הצלחתי לתקוף אותו על מורה נבוכים, הכל זה ערבית, לא מבין כלום, השאירו אותנו הצרפתים בחוץ

פראיירים, אל תמלאו דאבל!פשוט אני..

ראיתי עכשיו את הכתבה הזאת:

ונזכרתי בכלל חשוב מאוד שנכון כמעט לכל תחום בחיים:

תועלת שולית פוחתת.

מה הכלל הזה בעצם אומר?

בכלכלה:

אם פיצריה שיש לה תנור אחד, תקנה תנור אחד נוסף - היא תוכל להכין פי 2 פיצות.

אם היא תוסיף עוד תנור פיצה - היא תוכל להכין רק פי 2.5 מהמצב המקורי (כי אין לה מספיק עובדים בשביל לתפעל 3 תנורים במקביל, ואין מספיק לקוחות שיצדיקו זאת).

אם היא תוסיף את התנור ה-100 שלה, הוא כבר לא יתרום דבר ורק יתפוס מקום ויעלה את חשבון החשמל שלה.

ברפואה:

אם אדם שלא זז מהכסא כל היום, יתחיל ללכת 5,000 צעדים ביום - זה יעשה שינוי חיובי מאוד למצבו הבריאותי.

5,000 הצעדים הבאים עדיין יוסיפו לבריאות, אבל פחות מה-5,000 הראשונים.

5,000 הצעדים הבאים יוסיפו פחות (ויסכנו אותו בפציעות).

ואיך זה קשור ללוטו?

הסיכוי לזכות בלוטו הוא נמוך מאוד, וזהה לכל טופס שאתם שולחים.

דאבל לוטו אומר שאתם משלמים כפול על הטופס שלכם, ואם תזכו - הפרס שתקבלו יהיה כפול (למשל 80 מיליון במקום 40 מיליון).

למה מבחינה רציונלית זו טעות לשלם כפול כדי להכפיל את הפרס?

כי 40 מיליון ש"ח ישנו את חייכם מקצה לקצה, לא תצטרכו לעבוד יום אחד לפרנסתכם, תוכלו לקנות דירות לילדים, ליהנות מהחופשות הכי מפנקות שיש לעולם להציע וכו'.

40 המיליון הנותרים, פחות ישפיעו על חייכם. ביום יום, אין הבדל גדול בין 80 מיליון לבין 40 מיליון ש"ח.

אמנם תוחלת הרווח תהיה זהה, בין אם תשלמו כפול בשביל למלא טופס נוסף ובין אם תשלמו כפול בשביל להכפיל את הפרסים (תוחלת רווח = הסיכוי לזכות כפול שווי הזכייה. 5% מ-80 זה בדיוק כמו 10% מ-40, כך שתוחלת הרווח זהה). אבל מבחינה כלכלית ההבדל בין 40 מיליון ש"ח ל-0 ש"ח הוא עצום, ואילו ההבדל בין 80 מיליון לבין 40 מיליון הוא קטן, וזה משהו שהמשוואה של תוחלת הרווח מפספסת.

לכן, אם כבר חשקה נפשכם לשלם סכום כפול על ההגרלה, הדרך הרציונלית היא לא להכפיל את גובה הפרס אלא להכפיל את הסיכוי לזכות, ופשוט למלא עוד טופס לוטו.

הגדלת הסיכוי לזכות עשויה להשפיע על חייכם מקצה לקצה, לעומת הגדלת הפרס מ-40 ל-80 שלא תשנה הרבה.

(הפוסט נכתב על פי כללי הסטטיסטיקה והכלכלה הארציים והגשמיים. בבקשה בלי תגובות כמו "אין טעם להכפיל את הסיכוי כי אם ה' רוצה שאני אזכה אז אני אזכה")

מגזיןראובן255

היי מישהו שמע על מגזין של דתי לאומי שאפשר לקרוא בשבתות (כבר שמעתי על פנימה נשים אותיות לילדים ומקום בעולם אשמח לשמוע על עוד מגזינים שאפשר לקרוא בשבתות ארוכות כאלה

יש מגזינים לא דתי לאומי אלא חרדיעשב לימון

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

במקור ראשון יש מגזינים שמגיעים עם העיתוןפשוט אני..

קל: "אתנחתא" של "בשבע"shaulreznik
מגזין זמןנקדימון

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

"משפחה" החרדי מעניין מאודאורין

בהחלט. במיוחד המגזין - יש גם בתוך המשפחה שלהםנחלת

אם זה יעניין אותך. נסה.

המקוםנחלת

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

ייתכן ש"המקום" בהפסקה כלשהי, בקש את הישנים. כדאי.נחלת

זמן - 02-5002834נחלת

עולם קטן/שביעי/מצב הרוחארץ השוקולד

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

עיתוני שבתנקדימון

זה מה שהוא חיפש במגזינים, לא?ארץ השוקולד

מקום בעולםיודע לא יודע

אבל זה מנוי, בתשלום

ביחס למנוי בתשלום זה לא שונה ממשפחה שהוצע פהארץ השוקולדאחרונה

צרפת, ספרד, שריפות ענק. אין מקרה בעולם.נחלת

בטח שהיו מצבים כאלהפשוט אני..

בצורת שפגעה בכל יושבי הארץ, כובשים שמגיעים לכאן ונלחמים לא רק בנו אלא בכל העמים... החיים בארץ ישראל לא היו ניסיים בהגדרה, זה לא כמו מכות מצרים ש-ה' הפלה אותנו ''ולבני ישראל היה אור''.

פוליןנחלת

האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע

לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?

חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת

כזה עכשיו.

הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה

של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר

מהודר, וצניעות.

נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.

הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.

יישר כוח!

.

רק אתרים יהודיים מלפני השואה?פשוט אני..

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

חושבת שאפשר אבל לא רק הם יהיו בדיכאון תודה רבה!נחלת

רק אחד טוב שם פשוט?נחלת

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

איזה יופי. תודהאורין

יפה מאודנוגע, לא נוגעאחרונה
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך כ"ז באב תשפ"ו 9:18

השילוב בין מזרח ומערב (וג'ונגל)..

יש גם את זה, זה מוכר נראה לי אבל למי שלא

זוכר את הויכוח על האסטרונומיה?נחלת

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

האם ראיתם את "ההופעה" של הנסיך הירוקנחלת

באוקספורד?

מסכן. לא היה לו כל סיכוי.

חושבת שהיה צריך להציג את זה אחרת, כך שזה יתאים למזג האנגלי.

וגם - אולי בצורה מאתגרת, שאלות אולי...

ככה, הם באו עם דיעות מקובעות ולא נראה שמישהו שינה אותן

בעקבות מה שאמר.

ריחמתי עליו. ממש. התסכול....

אנחנו, היהודים, כבר לא מתרגשים ומתוסכלים כי התרגלנו

לכך במשך שנים ארוכות, דורות רבים...

אבל הוא, מסכן, בשבילו זה עדיין חדש...

באמת צריך להתפלל עליו שהשם ישמור עליו.

לא צפיתי בהופעה באוקספורדאריק מהדרום

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

המנחה כל הזמן צעק order order - שקט תפסיק תפסיקנחלת

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

כי הוא מדבר על כבוד עצמי כיהודי. לכן הזכרתי את זהנחלת

ויש לו בטחון עצמי שבטוח ישרוד את האנגלים הדוחיםאורין

אבל הוא לא שרד כל כך, הם התנפלו עליו המנווליםנחלתאחרונה

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

אולי יעניין אותך