דתייה, בערך גדולה ממני בשנתיים, אני בת 22
נשואה כ9 חודשים.
היא לא הפסיקה לשאול אותי אם יש לי ילדים, עניתי לה שלא. שאני נשואה די טריה. (לא רציתי להתחיל לספר שטיפה יש קשיים אבל סומכת על הקב"ה.) ראיתי שהיא מסתכלת עליי בתמיהה.
הרגשתי אי נוחות, שמשהו בי לא בסדר. לא תקין! לא כמו כולן.
היא חיפשה מישהי שתשמור לה על הילד באופן קבוע.
ואמרתי לה שאני נמצאת בקבוצה של בייביסיטר.
שוב תמיהה? למה את שם? אמרתי לה, מימי בת שירות.
ואז היא אמרה, אבל בת שירות היית מזמן..
התחושה שלי שיצאתי ממנה, היא תחושה שמשהו בי לא כשורה. לא טוב, לא מתפקד.
וחבל לי, כי אני בעצם באה להעביר מסר. בנות זה שהכול מסתדר לכן בחיים, ובלי עין הרע כל שנה ילד.
או שהתחתנתן מוקדם, עדיין. יש טקט, יש מקום לטיפה רגישות בשאלות שלכן. אתן לא יודעות מי עומדת מולכן, ואולי השאלה הזאת ששאלתן, יכולה להרוס לאותה בחורה את היום. קצת רגישות..

את כשורה 
