אני גם פעם תמיד הייתי פותחת ארונות לבדוק אם יש אוכל...

עד שהתרחקתי מהבית כי הלכתי לאולפנה אז אני כבר לא מחפשת אוכל 

א. בגיל ההתבגרות, זו לא תופעה נפוצה, אבל אתה צריך להתגבר על רצונתיך הפיזים, לא לאכול ממתקים בשביל הקיבה, אלה לאכול אוכל בריא בשביל הנפש והנשמה. זו באמת בעיה נפוצה בגיל הזה ואני לא יודעת מה לעשות, לדעתי תשתדל להפחית באוכל.

ב. בקשר לריטלין, אם הריטלין מפחית לך את התיאבון ויוצא שאתה לא אוכל כלום, אולי כדאי שתלך לרופא שיעשה לך תרגילי מח, ע"מ שלא תצטרך לקחת את הריטלין.

לפעמים יש תאבון בעיקר בגיל ההתבגרות

אני התחלתי לאכול יותר מהנורמא שלי וניהיתי שמנמנה אבל זה לא סוף הספור זה הגיל פשוט

לפעמים יש חשק לאכול משעמום או מרעב עצמי אבל אין מה לפחד אני כול הזמן אוכלת

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....