חלודה.
טיפות מטפטפות בקול קשקוש, מפטפטות אחת עם השניה.
הקיר קלוף, נפוח, צהבהב.
יש גרפיטי מבולגן מעל לכל זה, כתוב בו חמלה,
אני לא יודעת מה אני חושבת על זה או אולי מה מרגישה.
החלון סגור ומעל כמה קורים ומזכרות של אבק, אפילו העכביש שטווה אותם כבר עזב, הלך מכאן.
בצד, מאחורי כורסת היחיד הפרחונית כמעט לא ניתן לזהות או שלא מחפשים, יש מרצפת רופפת שכבר מזמן לא הורמה.
טיפות מטפטפות בקול קשקוש, מפטפטות אחת עם השניה.
הקיר קלוף, נפוח, צהבהב.
יש גרפיטי מבולגן מעל לכל זה, כתוב בו חמלה,
אני לא יודעת מה אני חושבת על זה או אולי מה מרגישה.
החלון סגור ומעל כמה קורים ומזכרות של אבק, אפילו העכביש שטווה אותם כבר עזב, הלך מכאן.
בצד, מאחורי כורסת היחיד הפרחונית כמעט לא ניתן לזהות או שלא מחפשים, יש מרצפת רופפת שכבר מזמן לא הורמה.