זה התחיל בחמישי שהתחילו לי דימומים בקטנה בזמן העבודה. הרופאים אמרו לי שהכל בסדר (חוץ מזה שהיה קטן
נראה 5+5 והייתי 5+6 אבל תירצו את זה בביוץ מאוחר) אני הרגשתי שזה כבר הפלה.. וזה נגמר.
אבל אמרו לי להפסיק להיות שלילית אז ניסיתי לפזר אופטימיות
ובשבת בבוקר יצאו לי כבר גושים קטנים וההכתמות נהיו אדומות ולא חום אדום כמו בהתחלה. הייתי רוב הזמן בשכיבה. ובצהריים החלו לי כאבי תופת. הרגשה נוראית. הגעתי למיון בשערי צדק, בקבלה הקאתי, הכניסו אותי מהר ובדקו אותי, באולטראסאונד ראו שכבר אין עובר..
מה שכבר ידעתי והרגשתי אבל זה היה חותמת.
בהמשך הביאו לי בוריד אופטלגין 2 מנות מורפיום וולטרן אבל כל זה לא עזר צרחתי מכאב ובכיתי. מסתבר שהצוואר רחם היה סגור והכיווצים היו חזקים. נהייתי אפופה לגמרי מהמורפיום ואחרי כמה שעות ב"ה זה הפסיק והרגשתי טוב. הכיווצים הסתיימו ונראה שאני בהתאוששות. קצת חלשה עכשיו אבל בסדר. בחרדה שהכיווצים לא יחזרו פתאום. ומעכלת לאט לאט את האבידה..
אמרו לי לנוח 3 ימים ולבוא אחרי שבוע לביקורת.. זה תקין או עדיף לבדוק לפני (ראו בus שהרחם נקי..)
כמה ימים לדעתן כדאי לנוח לפני שחוזרים לעבודה..? שבוע זה יותר מדי? אני מרגישה שחוץ מהקטע הפיזי אין לי את הכוחות נפשית.
