תרגילי פלאנק יעשו את העבודה טוב יותר.

היום כבר לא ממליצים על כפיפות בטן

תבדקי קודם היפרדות שרירי בטן,כי אם תעשי כפיפות עם היפרדות זה רק יחמיר

יש תרגילים מיוחדים להירדות

אני חושבת שכל מורה להתעמלות תדע לבדוק את זה

היפרדות ,זה קשור להריון

אז תמליצי לי. איפה קנית???

קלעת בול - זה לא הסגנון שלי אבל אין ברירה...השבוע יש לי אירוע ואתמול מדדתי את כל הארון שלי. שום דבר לא מתאים.

והכי מצחיק שחברה שלי שגם ילדה קצת לפני ראתה אותי השבוע ואמרה לי שהיא בהלם לראות איך שרזיתי. אבל זה לא זה. זה פשוט עיוות של צורת הבטן.

אימי היתה כל כך רזה כשהתחתנה. והיום בגיל 70 סובלת מכל כך הרבה בעיות בריאותיות בגלל המשקל שטוענת שהגיעה אליו אחרי שילדה חמישה ילדים.

אבל זה נראה לי תירוצים

חמותי ילדה 9 ילדים,ונשארה רזה כשהיתה

השמינה מאוד כמה שנים אח"כ,ועד היום בוכה שזה בגלל הלידות. לפי התמונות אין שום קשר

גם הכרתי אותה לפני הרבה שנים כהרבה הרבה יותר רזה והיא לא ילדה מאז

צריך לשמור,בלי קשר

זה מה שאני אומרת: שצריך לשמור. ולא לוותר מראש... ולחשוב שממילא הקיסרי אשם.

יש לי חברות שאחרי 2 לידות נראות כמו בנות 50,מזעזע בעיניי,ממש הזנחה

אני כ"כ מתאמצת לשמור ולהתעמל אחרי כל לידה,וזה שווה את זה

רובן

יותר מזה,משום מה הרבה נשים וגם אני בתקופות מלאות יותר שלי.פחות משקיעות בעצמן,איפור,בגדים וכו.

יש לי חברה שיולדת רק בקיסרי וחוזרת לעצמה מדהים - תזונה+התעמלות ונראית שטוחה ויפה

את אחרי לידה שישית! מלידה ללידה מצב השרירים מחמיר יותר ויותר אלא אם כן מחזקים אותם לאורך כל הדרך

תעשי התעמלות מותאמת (כמו שאמרו פה  - לבדוק הפרדות וכל זה) ובעז"ה תחזרי לעצמך 

כי לאכול בלי הפסקה כי את בהריון זה תירוץ

מכירה נשים שעולות 30 ו-40 קילו,ומתרצות בהריון.תאמיני לי שאני יודעת מה זה ,זה באמת קצת קשה יותר בהריון ובהנקה.אבל לא צריך להגזים.

לעלות 40 קילו ב9 חודשים זה אומר לבלוס בלי הפסקה

שתהיה שמנה אם אין לה שום בעיה עם זה.רק שזה מצחיק שמתרצים את זה בהריון

יש לי את הקושי הזה,ועוד איך..אחרי כל לידה עובדת קשה בשביל לחזור לעצמי ומלידה ללידה נהיה קשה יותר

את צודקת,הגוף משתנה גם בלי קשר לאוכל,ובהריון ובהנקה יותר רעבים

ובאמת קשה יותר לחזור לעצמי אח"כ,אבל התכוונתי שזה לא תירוץ לוותר לעצמך

וכן,יש נשים שאוכלות המון בהריון בלי פרופורציות,כאילו אם אני כבר ממילא שמנה,אז אני אוכל בלי אבחנה וחבל

שלכל אחד מאיתנו יש התמודדויות, חלקנו גם נתמודד עם דברים דומים במהלך החיים.

אבל, כל אחת מתמודדת עם דברים בצורה שונה ולכל אחד יש את הניסיונות והתמודדויות שקשים לה יותר. אשרייך (באמת!) שאת מצליחה לא לתרץ לעצמך בהריון ולתת לעצמך לגיטימציה לאכול, אבל יש כאלו שקשה להן עם זה, מאוד.

אני מניחה שלכל אחת מאיתנו יש התמודדויות שלמישהי אחרת יראה שזה תירוץ, אבל למי שחווה שאת הקושי, זה באמת קשה. וייתכן שזה ה-קושי שלה כרגע והיא מחליטה להרפות ממנו בינתיים. זה לא אומר שזה תירוץ, אלא זה אומר שזה מאתגר אותה יותר ממישהי אחרת וזו הדרך שלה להתמודד.

זו לא היתה כוונתי

מכירה מקרוב מאוד את ההתמודדות הזו,יש עלי כמה וכמה ק"ג עודפים.ואם הייתי משחררת רסן,ברור לי שהייתי ענקית עכשיו

הגבתי לזו שמעליי שאומרת שאמא שלה מבוגרת וטוענת שהבעיות שיש לה הן מהלידות וההשמנה שאחריהן.טענתי שזה תירוץ,כי גם אם השמינה היו לה מספיק שנים לחזור לעצמה. 

נתתי כדוגמא את חמותי שטוענת שהיא שמנה היום מהלידות,וזה לא נכון היא שהשמינה מאוד מאוד בקרוב ל20 שנה שאני מכירה אותה,והיא לא ילדה בהם. תאמיני לי שהיא חיה מעוגות וג'אנק פוד בכמויות.לפעמים אנחנו מספרות לעצמינו סיפורים בשביל לזרוק אחריות

ושוב מתנצלת,מי כמוני יודעת כמה שזה קשה

דיברתי על העיוות הזה שיש בבטן כתוצאה מקיסרי. אני לא חושבת שאני שמנה אני חושבת שצורת הגוף שלי השתנתה למשהו שלא הכרתי קודם!! ודיברתי בכלל על בגדים - כי אני צריכה לחדש את כל המלתחה שלי...

ומה שאמרתי על  אמא שלי זה עובדה שבזמן החצונה היא היתה רזה ועכשיו אחרי חמש לידות היא שמנה וכן היא טוענת שזה מהלידות- אם זה   תירוץ או לא זה לא אכפת לי זה פשוט עובדה בשטח...

אני רק אומרת שלדעתי עדיף להתאמץ לשמור כל הזמן ולא להגיד ממילא אני אלד עוד וכו... כי אמא שלי הגיעה למצב שזה כבר הרבה יותר קשה וכמעט בלתי הפיך( כמובן שזה תלוי בה אבל זה ממש לא פשוט)

אבל,לגבי חמותי זה ממש תירוצים,אבל היא טיפוס כזה בהכל,היא אף פעם לא אשמה בכלום.מכירה את סגנון האנשים של:אכלו לי,שתו לי?!

לגבי קיסרי אין לי ניסיון

סתם מעניין למה מישהי רזה שלא משנה כלל הרגלים מתחילה להשמין,באמת מעניין

מניחה שהשומן נובע יותר משרירים רפויים וכדומה...

לא בצורה כל כך משמעותית, אולי רק באזור הבטן

אישה שמשמינה רואים את זה על כולה - בפנים, בזרועות, בירכיים, בישבן 

ומי שירדה בקלות אחרי לידות בגיל צעיר בדר"כ תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לרדת אחרי לידות בגיל מתקדם יותר

היא בקושי אוכלת גם ככה

יש לי חברה שיוצאת מחדר לידה עם בטן שטוחה

אבל מלידה ללידה לוקח לה יותר זמן,בסוף זה תמיד חוזר להיות שטוח

יש כאלה שכשהן בקושי אוכלות הן לא יורדות כי הגוף נכנס לסטרס, הן לא מספקות לו את אבות המזון הדרושים

ודוקא כשמתחילות לאכול - אבל לאכול נכון! - אז חוזרות לגיזרה

ויש השפעה גם לגנטיקה ולספורט וגם העניין של חילוף חומרים משתנה מאדם לאדם

אי אפשר להשוות

רק אחרי עשרות דיאטות רעב

אז כשהוא מרגיש שמתקרב שוב רעב הוא משמר אנרגיה ואז קשה לרדת במשקל

אבל בנ"א שבטבע שלו לא אוכל ואף פעם לא אכל הוא יישאר רזה

לא שלא אוכל בכלל,אלא מעט מאוד,כי אוכל לא מדבר אליו

חילוף החומרים בגוף משתנה

יש שלב שכן צריך לשנות תזונה, שהתזונה שהיתה בסדר בשבילנו פעם כבר פחות מתאימה להיום

זה לא דוקא ההריונות כמו הגיל

ככל שהגיל עולה צריך לשמור ולהשקיע הרבה יותר בשביל להשאר בגזרה סבירה - לא שחייבים, אבל אם רוצים אז... זה שונה מאד מאשר כשצעירים

שגם אלה שאכלו מה שרצו ולא השמינו,הם מתחילים להשמין

בכלל את הרגלי התזונה והכושר שלך לעומת ההרגלים שלפני ההריון ובכל זאת עלית הרבה? כמה עלית בהריון הראשון?

ירדת את זה בקלות או לא?

כשאמרתי שקצב חילוף החומרים יורד עם השנים לא התכוונתי להבדל בין גיל 20 לגיל 21, יותר בכיוון של ההבדל בין גיל 20 לגיל 30 ומעלה  

אבל יש מצב גם שההריון עצמו גורם להאטה בקצב חילוף החומרים

אחרי הלידה לא הכל ירד אבל לא המשכת להשמין עד ההריון הבא, נכון? נשארת באותו מקשל עודף, את ההריון הבא התחלת עם עודף וסיימת עם עודף יותר גדול וכן הלאה.

אם אחרי הלידה לא הכל ירד לבד וזה סביר אז מי שרוצה להוריד את זה צריכה להשקיע מאמץ לתקופה מוגבלת - בתזונה מוקפדת/דיאטה והתעמלות - להוריד את העודף ואחרי זה יכולה לחזור לתזונה שהיתה רגילה והמשקל נשאר ככה עד ההריון הבא

זה נכון למי שהתזונה שלה באופן כללי בריאה/סבירה והמצב הבריאותי סביר

כמובן שיש הבדלים בין אדם לאדם

לעומת זאת בגיל 30, 40 זה כבר לא כל כך ככה - גם אחרי שמורידים את העודף צריך להמשיך לשמור כי מגיעים לשלב שבו אם לא שומרים משמינים גם בלי הריון, השלב שבו קצב חילוף החומרים מתחיל לרדת.

זה לגמרי בסדר לבחור להרפות ולא להלחם בזה! 

אבל תמיד כשאמרתי לעצמי שההריונות היו רק התירוץ התכוונתי בדיוק לזה (אמא שלי למשל שהיתה רזה כמוני כשהתחתנה והיום ה' ישמור... והיא מאשימה את ההריונות והלידות וזה תירוץ כי אם היא היתה משקיעה ויורדת אחרי כל לידה היא לא היתה מגיעה לכזה מצב)

תמיד אמרתי לעצמי - אצלי זה לא יהיה תירוץ. אני ארזה אחרי לידה ולא אגרור את זה מלידה ללידה. 

כל אחת והבחירות שלה, סדרי העדיפויות שלה, מה שחשוב לה יותר - הכל בסדר

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר

אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד

והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!

הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
 

מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..

כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה

תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,

אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.

ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.

אבל זו באמת לא משימה מורכבת אצל מי שלא מפריד להרבה סוגים/ יש לו הרבה בגדים עדינים.

אבל בעלי לא ריסס, ונראה שרוב הכתמים ירדו (או שדוקא אז לא היו כמעט כתמים..)

אני לא עושה יותר מ800

רק סמרטוטים

ביקשתי מבעלי שיאסוף את הילדה מהחברה כשהוא חוזר מהעבודה, וככה יחסוך לי לצאת מהבית יחד עם כל שאר הילדים ולהיגרר הלוך חזור.

אחרי זה חשבתי לעצמי אולי לשלוח לו הודעה עם הכתובת המדוייקת קומה וכו', ואמרתי לעצמי מה אני מזלזלת באינטיליגנציה שלו, גרנו פעם ממש מולם והילדה הייתה אצלם עשרות פעמים.

אחרי 10 דקות הוא מתקשר אליי מה הכתובת ומה הקומה 😅😂

רק איך משרשור פרגון

זה נהיה בדיחות

ועכשיו אני רואה שהיא כתבה גם לכתוב דברים משעשעים אז זה הולם ;)

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.