הלכתי לרופא שיניים אחרי שהיו לי כאבי שיניים. מה הפלא, חבילת שוקולד כמעט כל יום..

נכנסת, הרופא בודק, עושה צילום, אומר שאין כלום.

הולכת למכירה בחוץ.
אני : אפשר שאלה אישית?
מזכירה: כן
אני: הרופא הזה מקצועי? לא נשמע לי הגיוני שאין לי אפילו לא חור אחד ואני אוכלת ככ הרבה שוקולדים וכואב לי השיניים.
מזכירה: כן בטח מאד מקצועי. כנראה זה קשור שאת מצחצחת טוב. גם אני אוכלת שוקולדים.. ככה זה נשים..

מפה לשם הרופא מציץ לו מאחורה וכנראה שמע את כל השיחה


אחרי זה חברה אמרה לי שלא שואלים מזכירה אם הרופא מקצועי, כי ברור שהיא תגיד שכן..

בקשר לכאבי שיניים - נשמע קצת מוכר.

דבר ראשון אני מצחצחת עם משחת שיניים סנסודיין.
דבר שני, לא יודעת אם מוכח מחקרית, אבל שמתי לב שכאשר יש לי חוסר בויטמין D, זה יתבטא בכאב שיניים, וזה תזכורת בשבילי לקחת תוסף..


מעניין אם עשיתי לעצמי אאוטינג עכשיו 🙊

מסתבר שהרקמה בשיניים והרקמה שהאדם מושפעות מאותם הורמונים או משהו... אני כל הריון סובלת ממש

מה חשבתי לעצמי?!?
בטח שהוא אמר אח"כ לא🤪
ב"ה, אח"כ הכרתי את בעלי..

כשחזרתי פעם מהאולפנא ברגל, הלכתי בדרך בדיוק מול בית כנסת.
במרפסת של בית הכנסת עמד יהודי שניסה להשיג אנשים למניין לתפילת מנחה.
אז אני עולה בעליה ישר מולו, ואני רואה שהוא מנסה לסמן לי, ואני לא מבינה מה הוא רוצה, הרי אני בת ולא יכול לעזור לו. אבל הוא ממשיך לסמן לי ולשאול לגבי מנחה, ואני מרגישה לא נעים אז מנסה לסמן לו בחזרה שאני לא מבינה מה הוא רוצה.
אחרי כמה זמן שלא הייתי בטוחה מה הוא רוצה ממני ונעצרתי שם כי לא נעים להמשיך ככה בדרך, פתאום הוא צועק לי- אני לא מתכוון אלייך.
מסתבר שהיה מישהו מאחורי שאליו הוא התכוון, ואני סתם הגבתי בלי קשר...
כל כך התפדחתי שבגלל חשבתי לנסות להגיב לו, הרי באמת לא היתה שום סיבה שהוא יפנה אלי...🙈

שאנשים עשו לי שלום ברחוב וזרמתי כי פאדיחות, לא נעים להודות שאני לא מזהה, ובסוף עשו למי שלידי/מאחורי...

לפחות זה עם אנשים שאין כמעט סיכוי דאפגוש אותם שוב

בכל אופן...
הדרכתי בסניף חוץ, ופעם כשעוד הייתי חדשה יחסית הלכתי ברחוב עם המדריכה שהחלפתי, כלומר בוגרת של הסניף שבאה לשבת או משהו. ואז ראינו מישהי בצד השני של הכביש והיא ממש הסתכלה עליה, אז גם אני הסתכלתי בהנחה שאני אמורה לזהות אותה, ואולי גם נופפתי לשלום? לא ממש זוכרת כבר. ואחרי כמה רגעים זאת שאיתי שואלת אותי - מי זאת היתה? זאת מישהי מהסניף? אני פשוט עם עדשות אז קשה לי לזהות... רציתי לקבור את עצמי במקום, מסתבר שבהיתי בקטע מביך במישהי שאין לה מושג מי אני

מישהי ממש בירכה לשלום את מי שהיה מאחורי. ואני לא קלטתי עד שממש ממש התקרבנו.

להגנתי יאמר שעם המסכות זה יותר קשה לזהות אנשים.ומקווה שגם היא לא תזהה אותי כי יש מצב שאנחנו עובדות באותו מקום...

שלםעמים כשנוסעת באוטו ורואה מרחוק אוטו שנראה לי של חברה עושה שלום בשיא ההתלהבות וכשמתקרבים הופס מגלה שזו בכלל לא היא חח

אבל בעלה נוהג

קרה לי ולא פעם אחת

בתחילת הנישואין הייתי גרה בפנימיה של בנות שהייתי מדריכה בה- וגם החברה הכי טובה שלי. שתינו נשואות טריות.
בערב אני מורידה את המטפחת להנאתי.
חברה שלי שלחה לי אם יש לי משהו לתת לה- רסק עגבניות ניראלי, ואמרתי לה שתבוא.
דפיקה בדלת- אני פותחת בשיא הטבעיות.
בעלה מסתכל עליי מוזר.
קלטתי שאני בלי מטפחת.

לא קצת חוסר פרטיות לזוג שהרגע התחתן להיות בחברת בנות מתבגרות כל היום?

ו0 שכר דירה פלוס משכורת חצי משרה.
ניראלי זה לוקח

אני רק מדמינת סיטואציה של לצאת למקוה מפנימיית בנות.. אללה יסטור....
ישר מהחתונה באתם לשם?

יותר מר גר היה כשאחרים החתונה ישר גרנו אצל ההורים

הכל קטן עליכם עכשיו....

סתם אני מגזימה חחחח

זה איפה שאני חושבת שזה?

אז אני:
מכירות שהולכים במדרכה ובא מישו ממול
ושניכם זזים הצידה אבל לאותו צד
ואז לצד השני
ואז לצד השני
עד שמישו חוטף קריזה ונותן סופסוף לעבור?
אז קרה לי שבוע שעבר
עם איזה בחור קדוש כזה
ואני עם בטן של תשיעי...
כבר הזוי.
אממה
במקום להגיד סליחה
יצא לי "בהצלחה!"
🤭🤭🤭

בהצלחה במה, מטומטמת?
בלרקד מול הריוניות ברחוב?

אין לתאר.

פשוט עומדים במקום,לא זזים

ונותנים לשני ללכת לאיזה צד שיבחר

אז שניכם עומדים כמו סתומים ואז בסוף זזים שוב לאותו כיוון ובאותה השניה🤦😅

אני יוצאת עם השקית, פוני רטוב, וברחוב הצר של המקווה נתקלת בבחור שתופס חצי מדרכה, כולו עם פאות וזקנקן.
לפחות חמש עשרה שניות, שהרגישו כמו שעה, אנחנו מנסים לעבור. בסוף הוא נצמד לגדר של המקווה, ורצתי משם כולי אדומה🙊

לפחות יש בינינו טלפתיה, זזנו בתאום רבע דקה💁

שפכת

הוא בטח חזר אחרי זה הביתה וצם שלושה ימים

הבעיה איתי שאני שוכחת הכל חחח
אבל נהנית לקרוא אתכן

שרשור מצויין להעלאת הכוחות..

אשתדל לחשוב על משהו..

טפשת נעורות

לא דווקא בגלל התוכן, בגלל הביטחון בגיל הזה שיודעים ומבינים הכל בחיים 😏

אז פדיחה שקרתה לי פעם.. אבל רק בשביל הסיפור טוב שקרה.. כדי לצחוק על זה כל החיים.. 😆
חברה טובה התחתנה, וביום של החתונה הזמינה אותי לבוא איתה לכותל בבוקר.
רציתי לשמח אותה אז עברתי דרך שוק מחנה יהודה לקנות לה פרחים, וממש מיהרתי אז רצתי לרכבת הקלה להספיק אותה בשניה האחרונה לפני שנסגרות הדלתות, ותמיד מכניסים את היד כדי שהדלת לא תיסגר, וזה בדיוק מה שעשיתי.. הכנסתי את היד עם הזר פרחים.
אך הפלא ופלא.. הדלת נסגרה בכל זאת ורק הפרחים נשארו בפנים ואני מחזיקה את הגבעולים מחוץ לרכבת.. תדמיינו.. זה הזוי..
אז איש אחד נחמד שראה את הסיטואציה בא לעזרתי ומשך בחוזקה את הפרחים.. וכמובן שנשאר בידו רק הגבעולים.. והפרחים היו לתפארת תקועים עד התחנה הבאה שהדלתות נפתחו.
ואני כולי מבואסת חזרתי שוב באותו המסלול לקנות זר חדש בשביל הכלה המהוללה שלא אשכח את יומה...

באסה

לא למחיקה מהחיים אבל בהחלט מביך ביותר.

תחנה מרכזית בירושלים. הולכת עם חברות שלי מהכניסה האחורית. פתאום מגיע אוטובוס
אני פותחת בריצה חפוזה כדי שלא יהיה תור רציני בכניסה לתחנה.
רצה וקוקאת להן לרוץ גם
ופתאום קולטת את המאבטח עומד כך שיחסום את ריצתי - בכל זאת, הוא שם כדי לאבטח. ולא לאפשר מעבר מהיר למישהי שלא חושבת עד הסוף...
פאדיחות.

יום אחד אני עוברת, מעבירה את התיק שלי, והמאבטח חמור הסבר מעכב אותי ואומר לי שיש לי חפץ חד בתיק.
הדבר היחיד שיכול להיות לי בתיק זה סכין חד"פ מארוחת צהריים.
אני מתעקשת, והוא מתעקש, אני מאדימה מבושה והוא ממשיך בשלו, מעביר שוב ושוב את התיק ואני ממהרת.
לאחר כמה זמן והרבה מבטים מסביב הוא משחרר אותי לנפשי, מאוחר יותר אני מגלה שיש לי סכין מטבח רגילה בתיק שלקחתי יום אחד ושכחתי אי שם בתחתית התיק הגדול.
פאדיחות.

רק בלי הויכוח. מזל שלא היינו בצד הישראלי.
עוד המאבטח שואל בנימוס אם נרצה לחזור לעמדת המזוודות
אנחנו כזה, לא זה בסדר, נזרוק את כאן

המזכירה אמרה לנו לחכות לרופא עוד מעט הוא יגיע,

אנחנו מחכים, אחרי כמה דקות אני יושבת בכיסא של

הרופא, ושואלת את בעלי כן פנחס מה הבעיה, ופתאום

הרופא נכנס, נהייתי אדומה ולא דברתי רבע מילה עד

שיצאנו.

הורסת

לפני בערך 15 שנה... פנתה אלי בחורה עיוורת ברחוב ושאלה אם אני מגיעה אולי

לאיזור רח'... ואם אוכל לעזור לה וללוות אותה לשם. ברור שהסכמתי, נתתי לה יד והתחלנו ללכת.

הלכנו כ10 דק', היא לא דיברה ושקעתי במחשבות וכנראה שכחתי מעצם קיומה כי פתאום שמעתי

אייייייייייייייייייי

נחרדתי לגלות שהיא נתקעה בעמוד חשמל! 

 

עד היום בעלי לא יכול להירגע מזה (כשזה קרה כמעט בכיתי לה שם)

נראה לי כפרת העוונות של זה היתה כשלפני כמה שנים נתקעתי

בעמוד חשמל בעצמי...

מוכשרת ללא ספק.

רק כשהגענו ליעד נשמתי לרווחה

שפעם היה לי איזה גירוי בעין, שלא יכולתי לפתוח עיניים.

והלכתי עם בעלי לרופא.

אני הייתי על תקן עיוורת, והוא הוביל אותי.

מזל שהיינו מותרים...

בקיצור- הוא לא לגמרי השגיח.

לא הזהיר אותי לפני ירידה ממדרכה לכביש.

נתקעתי בענפים של עץ, וגם באיזה מישהו...

וגם סתם פדיחות ללכת ככה ברחוב.

לפחות לא ראיתי תגובות של אנשים...

ואלגנטית. בדרך אליה בטעות סגרתי את העין על איזה מעופף קטן, ומה שזה עשה לי. כמויות של דמעות, ותוך שניה העין נהייתה אדןמה כדם. עכשיו במקום להסביר לה מה קרה, החחטתי לא לומר כלום כי הייתי בת 16 וקצת סתומה, פשוט דפקתי, הבאתי את החבילה תוך שיורדות לי דמעות מעין אדומה, מול עיניה המשתאות, היא הסתכלה עלי מאד מאד מאד מוזר, וגם לא אמרה מילה. דוגמה לתקשורת בריאה.

שניים שאני זוכרת כרגע:
1. הייתי קטנה, בכיתה ג' או ד' בערך. ישבנו בדשא של הבניין, אני, אחיי וילדי השכנים. סיפרתי להם סיפור מפחיד שקרה לי בכיתה א': איך אחד הילדים מהבניינים הסמוכים החליט לרדוף אחריי, כאילו כדי להרביץ לי, בכל הדרך עד לבית-הספר.
תוך כדי שאני מספרת ומרחיבה, אחיי וילדי השכנים עודדו אותי להגביר את הקול. לא הבנתי למה, עד שבסיום הסיפור הם אמרו לי: "תסתכלי למעלה..."
הרמתי את מבטי, ושם, מעל הגינה של הבניין שלנו, עמד אותו ילד מהסיפור שלי, ושמע כל מילה...
האמת - לקחתי כלקח מהסיפור הזה להיזהר מאוד-מאוד מלשון הרע...
2. כשהייתי נשואה טרייה: בוקר אחד בעלי הלך לתפילה, ואני נשארתי להתפנק עדיין במיטה. כחצי שעה אחרי שהלך שמעתי פתאום דפיקות על הדלת. מבולבלת, ולא מבינה איך הוא חזר כבר ולמה הוא לא פותח במפתח שלו בעצמו, קמתי כדי לפתוח לו.
---רק כדי לגלות שזה חמי בפתח, שבא להביא לנו משהו...
(והייתי בפיג'מה ובלי מטפחת, כן? 🙈)

חמתי התקשרה לבעלי ולא ידעתי שהיא על הקו,

ובעלי אומר לי רויטל אמא שלי באה אלינו היום לישון,

ואני עניתי אם היא באה שתישן במחסן,(כמובן לבעלי זה היה בהומור)

וכל זה היא שמעה, וכל כך לא היה נעים עד שהסתדרתי איתה.

בסגר הראשון התחברתי למחשב של העבודה מהמחשב שלי בבית

יום אחד אני יושבת להנאתי לצפות בסידרה יושבת ככה שעות ואז מגלה

שאני על המחשב של העבודה מה שאומר שהבוס הנחמד רואה מה העובדת החרוצה שלו עושה

ווואי זה היה מביך לגמרי כי הוא דוס כזה... לא העזתי להגיב לו אחרי זה למיילים

בטח בסגר היו הרבה פדיחות כאלה

😢😅
הבוס ישב במשרד?

אצלי בעבודה מתחברים עם Citrix והמחשב המרוחק לא מפעיל את המסך.

בחיבור Remote Desktop ובחיבור Team Viewer המסך המרוחק ממשיך לעבוד.

אז אולי לא היתה פאדיחה בכלל?

אני מתחברת עם Team Viewer, והמחשב שלי נמצא במיקום שכל המשרד רואה

אז שבת ראשונה שהגעתי למשפחה של בעלי

מאופרת ומתוקתקת עם שמלה מהממת וחדשה (אבל.. מאליאקספרס)

יושבת ומדבת והכל זורם... פתאום עף לי הכפתור (באיזור החזה!!!!) קילומטרים ממני

בסוף עוד נפל על הריצפה

אני באה להרים וחמותי צועקת "זה מוקצהההה"

 

זהו... זה שאני פה לספר את זה, זה נס

 

ומי שזיהתה אותי שתכתוב

 

ומה עשית?? נשארת עם חזה פעור כל השבת??
זה מזכיר לי שחודש אחרי החתונה יצאתי עם בעלי לטיול בירושלים. לבשתי שמלה ממש צמודה אבל מבד לא ממש מבליט ככה שלא התבישתי להסתובב איתה. מפה לשם, תוך כדי הנסיעה אני מרגישה שהרוכסן הצדדי נפער לחלוטין ללא תקנה. הנס היה שהיתי עם חולצת בסיס מתחת. ובכל אופן פדיחות אש!! ירדנו בתחנה קרובה לבית של ההורים שלו במטרה לתקן את הנזק עם סיכות בטחון..
פני להטו כשנכנסתי לחדר בריצה ובעלי בחוץ מנסה להסביר לאמא שלו את הסיטואציה.. לאחר נסיונות כושלים אמא שלו נדבה לנו 100 שח לקנות שמלה בזויה...
דוקא היתה אחלה קניה..

יצאה מלכה 👑

הולכת ברחוב תוך כדי שבודקת הודעה בפלאפון.. ונתקעת במישהו 😐
מבקשת סליחה ומרימה את העיניים, קולטת שמדברת עם עמוד..
ממשיכה ללכת בתקווה שאף אחד לא ראה את הפאדיחה ומביטה בפליאה לאחור לעבר העמוד המוזר שהפריע לי באמצע
נתקעת בעוד עמוד 🤦🤦🤦🤦
מפה לשם למוח שלי יש שבע נשמות

כשיפול לו הוא ידע

כ''כ מתאים לי

ממש אחרי שהתחתנו בעלי נסע לאיזה ערב עם חברים עד מאוחר בלילה (חבר'ה חילונים מהצבא). בבוקר אני מתעוררת, הייתי לבושה בגופיה ותחתונים, הולכת בעיניים חצי עצומות לשירותים, וקולטת בחצי עין את אחד החברים מנופף לי לשלום וקורץ תוך כדי שהוא יוצא מהדלת בשקט. לקח לי כמה שניות לקלוט מה קרה פה. (המזרון והמצעים שהיו בסלון הסבירו). מזל שהוא בחור חילוני שלא מתרגש מבחורות עם תחתונים וגופיות;)

איך בעלך לא הזהיר אותךךךך???!

היום הוא כבר למד יפה מאוד לא להתקרב לפה עם חברים בלי להודיע לי יום מראש.
עזבי את התחתונים, הכלים בכיור, פדיחה!

אני לא עוזבת את התחתונים 🤣🤣

טוב שלפחות היה משו...

פדיחת ווצפ.
בטעות הקלטתי לקבוצה שלמה של מלא מלא אנשים שאת חלקם אני מכירה הקלטת ווצפ בה תיארתי לבעלי כמה אין לי כוח לכלום וכמה כואב לי הגוף וכמה אני מסכנה ואיך העולם הזה הוא %$%# (היה לי יום רע🙊) הייתי במיטה והפלאפון היה מתחת לראש שלי וזה פשוט נלחץ תוך כדי שדיברתי איתו.
קלטתי את זה שנשלחה הקלטה רק אחרי כמה שעות שכבר מלא אנשים הקשיבו לה. נראה לי באמת אחד הדברים המביכים שקרו לי... רציתי למות...

את האנשים שנמצאים שם שוב... אחרי זה כל פעם שפגשתי מישהו שידעתי ששמע התכווצתי ומבחינתי היה לי ברור שזה מה שהוא חושב עליו כשהוא רואה אותי. מי יודע😬😬😬

זה נלחץ לי בטעות תוך כדי שדיברתי איתו

הרגע נפחה לי המטפחת בכיתה.
תמיד כשאני מקימה את היד להדליק את המקרן היד השנייה על המטפחת שלר תעוף.
היום, החולצה עלתה לי אז אוטומטית שלחתי יד לסדר אותה (למרות שיש לי עליונית)

ו המטפחת עפה.
מזל שבי. ספר ממלכתי
ילדים רגילים לראות שיער של נשים נשואות
ולא עשו מזה סיפור

אני נוהגת לספר את שער הראש מהחתונה.

פעם ראשונה לאחר החונה מתכוננת ללכת למקווה.

בעלי הלך לכולל אחר הצהריים, אני באמבטיה באמצע ההכנות, ווילון פתוח ואני משתכשכת להנאתי עם המים המוקצפים...

פתאום דלת האמבטיה נפתחת לרווחה ובעלי בוהה בי בימים אסורים ועם ראש מגולח להפליא.

לא נעלתי את הדלת כי ידעתי שאף אחד לא בבית והוא קפץ בהביתה - "רק" רצה לדעת אם אני בבית (כאילו איפה אני אהיה אם לא בבית).

טוב כנראה בכל אופן התרדש יתר על המידה.

מה, ממש מגלחת?.. מרשה לשאול אותך שאלות?
(רק אם ממש בנחת.. סליחה שמחטטת. זה מעניין אותי נורא)

תמיד זה מבהיל כשזה פתאומי, אפילו שזה רק הבעל.. ועוד בסיטואציה שלך...

אני רק חייבת לשאול- למה זה מביך שהראש שלך מגולח אם הוא גם ככה רואה אותו? או שהוא לא רואה אותך אף פעם בלי כיסוי? זה ממש מסקרן, אם בא לך להרחיב.. לא חייבת.

אני בבית תמיד עם כיסוי ראש כי זה לא נעים ללכת עם ראש מגולח.

יש לי חברה שהולכת ככה בבית כשהילדים לא בבית אבל זו תחושה לא נעימה.

זו הרגשה אחרת לגמרי מלהיות עם שיער גלוי.

מאלה שמגלחות כי ככה בטוח שום שערה לא תציץ מהמטפחת?

אז אם אני מבינה נכון גם מול הבעל את תמיד עם כיסוי ראש? גם במיטה כשזה רק שניכם לבד? וואוו.

וסליחה אם השאלות לא במקום. תתעלמי.

אכן כדי שלא יציצו שערות

וכן בגלל חציצה בטבילה.

גם כשאני לבד עם בעלי אני עם כיסוי ראש כי אצלינו  נוהגים לא ללכת בלי כיסוי ראש.

אני בטוחה שאם הייתי מגדלת שיער היה לי קשה הקטע  לא ללכת גלוית ראש

אבל אני מנסה למצוא את המעלות ולא את החסרונות.

אם אני מתרחצת אני לא צריכה פן ולא להסתרק ולא להיות לחוצה לגבי קשרים במקווה בשבת

לכל מטבע שני צדדים.

על זה שזה חציצה לא שמעתי אף פעם.
אז בעצם כל שיער בגוף הוא חציצה או רק הראש? מעניין

וצודקת. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.

אלא הקשרים שיכולים להיווצר בשיער ארוך.

אם בא לך בטוב לענות

למה לא לשים בבית (ובמיטה) פיאה?

לא נראה לי נוח לשכב במיטה עם פיאה.

ק"ו לשכב

אני עם פאה בחוץ ובשנייה שמגיעה הביתה מחליפה למטפחת

כנ"ל

תלמידות מתבגרות..
הייתה לנו מורה צעירה, נמוכה, מלאה עם חזה שופע...
כמובן שהיה נושא "חם".
פעם בשיעור בחדר מחשבים תיאמנו כמה בנות לעשות שטות ו.. אני הייתי זאת שביצעה.
ביקשתי מהמורה עזרה משהו עם המחשב והיא התכופפה לעזור ואז עם הברך נגעתי לה "בטעות" בחזה והבנות מסביב צחקקו...

מניחה שזה לא הדבר היחיד שעשיתי שהייתי רוצה לגלות שלא קרה...

(עכשיו זה מחוק לי מהחיים?)

מי נוסע בימים הקרובים ממקום x למקוםy? למרות המבוכה זה חשוב לי מאד כי יש לי משהו להעביר ולכן מפרסמת...
בעלי צופה בסטטוס.
"תגידי למה שאלת מי נוסע? אנחנו נוסעים לשם מחר..."
והעניין הוא שדברתי איתו לפני הפרסום וגם אחרי על הנסיעה אבל בגלל שהיא היתה למטרה אחרת זה לר עלה לי ...

את המטפחת... הקטע המביך שאי אפשר לשים אותה מיד כי זה עם קשירות, עכשיו לכי תפתחי את כל הקשרים שהיו שם כדי לשים על עצמך...חחח

היא הרבה אנשים בגינה?

שסיפרתי לבן שלי (בן 5), אתה לא מבין מה קרה לי במתקנים, *** הפילה לי את המטפחת !!(כנראה לא היה לי למי לפרוק), אז הוא לא הבין את הפאדיחה, הוא אמר לי -' מה, המטפחת התלכלכה?'

אם אין מישהו אחר

כל המשפחה המורחבת של בעלי וכולם שם דוסים כאלה, עפה לי המטפחת מול כולם. דודה של בעלי שמה לי על הראש סווצ'ר על הראש והלכתי ככה לשירותים חחח

אהה, נזכרתי..
את התואר שלי עשיתי במכללה עם לימודים נפרדים לנשים וגברים. אז בתור מכללה שמאוישת בשעות הבוקר רק על ידי נשים, התרגלנו שמותר לנו ללכת גם לשירותים של הבנים.. אז אחרי שיעור מתיש עם מרצה קשוח קפצתי שניה לשירותים של הבנים ואיך שאני פותחת את דלת התא כדי לצאת אני רואה את המרצה שלי עומד עם הגב אלי ומשתין במשתנה. וואי, נשמתי פרחה מבהלה שהוא יסתובב פתאום ויראה אותי, נתתי ריצה החוצה ועד היום אני תוהה למה לא חשבתי על היתכנות של האופציה שגם השלפוחית של המרצים מתפקדת

🤣🤣🤣🤣🤣 הייתי מתה. ומחליפה מרצה..

זה מזכיר לי שפעם רב הרצה אצלנו בבית ספר ואחכ היה צריך ללכת לשירותים של הבנות.. אז הוא גם היה לחוץ מזה מאד וביקש מבנות שישמרו על הפתח(של הכניסה הראשית כמובן)

בטוח חי שהיו לפחות מיליון

קיצור כל היום שיגעו אותי בשאלות יום אחד בטעות במקום לכתוב לחברה על איזה מישהיא שמשגעת אותי כתבתי בקבוצה ש××× משגעת אותי.. מיד מחקתי וכתבתי משהו מתנצל שאני עם הקטן בקופח (אמיתי) וככה יצאתי מזה איכשהו..

זה בדכ מאנונימי..

אני בשבע ברכות של עצמי, שיא החמודה רזרזונת מרפרפת לי בכיף הלוך חזור. 

אקיצר יוצאת לשרותים ל2 דקות וחוזרת...

 

אבל מה??? החצאית החמודה והעסיסית תקועה בגרביון מאחורה 🙈🙈🙈. 

ומי אם לא חמותי החמודה מסדרת לי את זה מאחורה...

 

עד היום אני מסמיקה כשנזכרת...

 

כמובן יש לי אחות שאוהבת להציג את זה 

 

הצילו.... פעם ראשונה שהוצאתי את זה. אולי זה ינקה לי את הלב חחחח

שהצילה אותך מפדיחה..

אני צריכה עוד קצת חיזוק לנושא חחח

תודה לך @פשיטא ולכל המשתפות

פעם יצאתי עם מישהו שסיפר לי שאבא שלו נהג אוטובוס.
מפה לשם, אני עולה על אוטובוס והנהג אומר *ברמקול*
"הנה הכלה היפה שלי"!!!!!
כולם מסתכלים עליי
אני לא מבינה מה הולך (אין לי מושג איך הוא נראה...)
ויצאנו רק ל-2 פגישות עד אז!!!!!

יורדת מהאוטובוס
ביי
😱😱😱
🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

יש פה סיפורים טראומטיים ביותר

זיהה אותי!!!!!

יצאתי עם איזה בחור , והוא מאוד מאוד רצה שההורים שלי יראו אותי. אז קבענו שנבוא לאחיו הנשוי וההורים יבואו הגענו, והגיסה שהיתה מאוד נחמדה שאלה את ההורים מה להכין להם לשתות.
האבא , מולי אומר לה, תכיני לי תה עם שיבה, כי שיבה זה תרגום של אשה ( בשפה שלהם, אולי פרסית..) והאשה של ××× הגיעה. יווו אני אדומה
מיותר לציין שזה היה פעם ראשונה ואחרונה שראיתי אותם 🙈

וזה לא בפרסית (לפחות לא בפרסית "שלי" 😁)

נכנסה לחצר שכנה והתחילה לדבר איתי.
מפה לשם היא שואלת אותי - "מאיפה הפאה?"
אני - "איזו פאה"?
היא - "יש לך כמה?"
אני ----
אני חייייבת ללכת
לשים מטפחת 😱🤦🏻‍♀️

אני צוחקת, אבל מאז החתונה היו לי כבר כמה ביעותי לילה כאלה שיצאתי בלי מטפחת בלי לשים לב. מפחיד אותי בטירוף😖

שעשע אותי שלא שמתי לב לזה, אבל לא מפחיד 😅

משהו בתת מודע אצלי ממש חושש מסיטואציה כזאת. היו לי מלא חלומות כאלה..

שיש לך שיער וואו!!

איזה כיף🤗

בדרך אמא שלי אמרה (חצי לי וחצי לעצמה) שהיא ממש לא אוהבת את הרופאה הזאת וחבל שאין עוד רופאה שפנויה עכשיו.

בקיצור אנחנו מגיעות לרופאה, מסיימות שם, באות לצאת
ואז, אני - "אמא, זו הרופאה שאמרת שאת לא אוהבת?????"

אמא שלי - חחחחחחחחחחח
הילדים האלה
בואי נלך
נו
בואי כבר

למדתי בבי"ס דוסי, ז"א הבנות היו ברובן ספרדיות עממיות וחמודות,🤸‍♀️
והמורות היו אשכנזיות כבודות כאלה👩‍🏫
(מחילה וזה)
א קיצער, היינו סגנון שלהרבה בנות הייתה טמבלוויזיה בבית, רחמונא ליצלן, ואם לא בבית אז בבית של סבתא( לי למשל).
התקופה הייתה תקופת "השיר שלנו" ושם נחשפתי, גיוועלד, לכל מיני שירים ישנים או כאלה שנכתבו לסדרה עצמה, כגון "לילה", "האור בחיי", ו"הבלדה שלי עלייך" ומושא סיפורינו- "אין לך מה לדאוג", של חייל השר לחברתו, רחמנא לשיזבן.
ואלו הן מילות הפתיחה של השיר: ( למי מביננו שאינה מכירה)
"אין לך מה לדאוג אני נזהר, ולובש גם סוודר,
אין לך מה לדאוג זה מיותר הכל בסדר..."
🎶🎶🎶🎶🎶🎶
יום אחד, (והימים ימי טלפון קווי נייח וללא שיחה מזוהה) צלצל הטלפון בביתינו, אחותי מרימה וצועקת-"השם בשימוש כבר, רוצים אותך"
הייתי באמצע לשיר את סוף הבית הראשון בשיר, אז תוך כדי שנגשתי לטלפון, בטוחה שזו אחת החברות, הגעתי בדיוק לפזמון, שמילותיו הן- "שלחי לי תחתונים וגופיות, כאן כולם כבר כמו חיות... " למרבה הצער הגברתי את קולי 🎤 בדיוק בשורה הראשונה, רק כדי לגלות שבטלפון..
המחנכת האשכנזיה הדויסית הכבודה והנכבדה ששמעה ה י ט ב כ ל מילה 🙈
"השם בשימוש כבר?" ( לקרוא בקול של תימון בעודו בולע תולעים)
לא זוכרת מה היא רצתה להגיד,
זוכרת רק ששקלתי העדרות ליומיים שאחרי
ושבושתי להישיר מבט בפגישתנו הבאה ולא רק בה...
אז, @באורות, היית שרה את זה לפחות לחבר של בעלך מהצבא, לא?!

היא עדיין עומדת עם הטלפון
מחווירה ומסמיקה
וממלמלת גוועלד!
מבטיחה לך!

שנעשה בחירות?

ואת בוחרת בשלי בלי להניד עפעף

לדעת מי זו חמותך...

או שפשוט נכריז על תיקו😁😁😁

בשפתה הציורית...

ואז אני לוקחת בענק

כדי שתכתוב מספר מילות הכירות?

אם כבר אז כבר🙈🙈🙈

במקום לשמור על הצאן בבטחה בבית.......

 

 

בכ"ז עברו מאז איזה 15 שנה...

כמות הפדיחות שהיתה לנו עם רבנים ומורות באולפנא....באסה שיש לי מוח קוטג' מהלידות ואני לא זוכרת כבר כלום...
אחת זכורה במיוחד (לא שלי..) זה של אחת הבנות צועקת בכיתה "יש למישהי תחבושת? נגמרו לי ואני צריכה עם כנפיים" בלי שהיא שמה לב שהרב של שיעור תושבע בפתח הכיתה. הוא כחכח בגרון שתשים לב שהוא שם והיא רצתה למות במקום וכולנו בכינו מצחוק ופדיחה... כן מה פניני הלכה הרב הלכות שבת כן כן... תמשיך ללמד אנחנו מרוכזות..

מורה מבוגרת (מעל 60) ומאוד רזה העבירה לנו שיעור רגיל ומאוד משעמם.. אני הייתי על סף נמנום, ופתאום, ללא התראה נופלת לה החצאית, והיא הייתה עם גרביונים שקפקפים מתחת (חורף). היא מרימה את החצאית וכל הכיתה בשקט בוהה בה במבט שוק של מה קרה פה עכשיו. והיא- "כן מה קרה כולנו בנות פה, הנה עכשיו אני אוריד בכוונה (*מורידה ומעלה את החצאית*) ותראו שזה לא ביג דיל". ובתוך הראש שלי 'גיוועלד! לא מספיק מראה הרגליים הגרומות שלך ילווה אותי הלאה אז פעמיים? מה פשעתי'🤣🤣🤣🤣

את ניצחת
את!!!!
😆😆😆😆😆😆😆😆😆😆

אני כבר מתחילה לחשוב שהיא הפילה את זה בכוונה כחלק ממופע חשפנות להעצמת העצמי

חודש תשיעי אבל חדה כתער

מהאלה הover שולטות במצב!!! חבל שהיא לא באה דרך קבע עם תחתונים, הרי היא רק מול בנות....

ממש אישה דוגרי ולעניין

ביסודי(כיתה ח) בית ספר בית יעקב סופר דוסי .
לפני מלן שנים אז יש לוח עם גירים.
מורה ממש ממש שמנה לבשה עליונית שחורה
וברוב חכמתה נשענה על הלוח.
היא מסתובבת לכתוב וכל הגב שלה מצוייר בפסים של חזייה מדוייקים להפליא.

מתחילות להתלחשש: חייבים להגיד לה, מסכנה אם תצא ככה מהכיתה (טובת הלב התורנית...)
לא. היא תלבש את הזקט ולא יראו
בואו נחכה...

כן שיעור הסטוריה. אנחנו לגמרי שקועות בהורדוס.
בקיצור אני מצביעה באימפולסיביות
המורה: כן מיש
אני: אמממ
המורה: יש לך שאלה?
אני: אמממממ לא בדיוק.
בקיצור מתפתלת למוות
היא מבינה שקרה משהו.
נעמדת עושה סיבוב ותוך כדי אומרת: מה קרה? נדבק לי משו?נקרע משו? פשוט תגידו את זה.
אני נחנקת ואומרת לה
פשוט יש למורה סימנים מהגיר
המורה: איזה סימנים?
אני: נו מאחורה
המורה: טוב, אני מבינה שחסר קצת ידע. קוראים לזה
חזייה, ח ז י י ה.
ותמותנה הבנות זו על כתפה של זו עד היום הזה.
🤣🤣🤣

שמתנדבת ליידע..

שבסוף השיעור היא בקשה ממני להוריד לה את האבק...😱😱😱

יופי מיש. תמשיכי להכניס את עצמך לסיטואציות בלתי אפשריות.

מאז יש לי הפרעת חרדה🙊🙊🙊

עם טישו מסמורטט
והיא היתה ממש שמנה
אז היה הרבה שטח🤭

באמת מתתי אז.
מאז עד עכשיו זו רק הרוח רפאים שלי...

ופגשתי רוחות רפאים בחיי (או שלא?)

רוח רפאים בתשיעי
שרובצת במיטה
עם בית הפוך
ומטונףףף

פחות הייתי קוראת לזה חיונית
אבל מתוק מצידך🤗

כבר ב 37?

בהפרש של שבוע...
אצלי התחילו קצת צירים ביומיים האחרונים .. מרגישה שזה קרוב

גמלי יש כל הזמן התכווצויות

יאללה נעשה תחרות?

אבל של מה בעצם?🤔


🤣🤣🤣

את הילדים להוציא במקומך מהגן????

עם לחצים ממש בקושי זזה
אבל גם בלי קשר מנסה לסגור קצוות בעבודה אז בזומים עד 15-16 ...
והאמת שנמאס לי מהעבודה ממש ודווקא השבוע פשוט מוציאים לי את המיץ אפילו ביום חופשי 😤😤😤

אני לקחתי בסוף שבוע מחלה
היה אחד המושלמים

לנו ביסודי, בכיתה ה' הייתה מורה לא אפויה בלשון המעטה.
והייתה תקופה שהרבה בנות הלכו בכיתה עם חצאיות קצרות מידי, היא התחרפנה ואמרה לנו-
אני יושבת פה מולכן ומה שאני רואה זה רק התחתונים שלכן!!!!!!

אני חושבת שהמורה הזאת מלכה 🙈🙈🙈🙈
ואי הכי הייתי מתפדחת בעולם אם היה קורה לי משהו כזה...

למדתי בבית ספר מאוד מאוד דוסי ואין אזכור למילים "אישיות"

ישבנו קבוצת בנות ודנו על דירות ומחיריהן

אחת החברות שאלה מישהי אם הם גרים בחזית,

וההיא שיש להם כמה כיווני אוויר בדירה, עונה לה "יש לנו כמה חזיות" (במקום חזיתות, כן?)

והיא האדימה כעגבניה בשלה , ואנחנו נקרענו מצחוק וצחקנו ברצף איזה 10 דקות.

טעות כיפית🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣

פעם כשהייתי בחורה עבדתי בחופש הגדול הסייעת במעון.
איזה הורה אמר/עשה משהו- ואני התלבטתי אם לומר לו, ודיברתי על סייעת אחרת ואמרתי לה, שמעי, אני לא רוצה לפתוח פה חזיות!
הכוונה חזיתות כמובן

ותמותנה הבנות וכו'...חחחח קורעת!

לק"י

והקטנה שלי מסתכלת עלי ומחייכת (במקום לישון).

שמע ישראל

זה שיר חמוד

לא את

כשאני חושבת על זה-איזה מזל שלא שרתי את שירו של אביתר בנאי(?) - הריון ולידה
אה?

-"מתי נתנשק,
קניתי לך פרחים,
יין ותפוחים.. "
אני מדמיינת את המורה שומעת את ז ה

"בואי לא נעשה מזה סיפור גדול" כפי שאביתר הצעיר והחילוני שר...

לנו אותן?

ואז המילים מתי נתנשק היו נראות לך שיא הבוטות פשוט כי לא הבנת את השאר

מילים לשיר מתי נתנשק - אביתר בנאי

אני פעם עליתי על טרמפ
רציתי להתפלל שחרית

ונצלו אוזניי
לא מהשיר הזה אלא מ שיר אחר.




מתלבטת אם לכתוב.
הגועל לא נותן לי.

כלומר, מבחינתי הוא כיפר על זה. עם אלוקים הוא צריך לפתוח חשבון נפרד 😝

הוא הביא לה יין ותפוזים, תפוזים זה מקור לויטמין c הידוע ובכך שקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך והביא לה את התפוזים הנ"ל הוא חיזק את המערכת החיסונית שלה, בזכותו היא נשמה בלילה דרך האף ולא קמה לקנח כל שעה כדי לנשום. ובגלל זה עד היום היא אוהבת תפוזים מאוד והמצב פנטסטי כי הברזל אצלה נספג חבל"ז והיא לא נדבקת בקורונה.

איך אניייי?

המדרש מגלה לנו שזה היה בחג פורים, אז הוא גם עשה משלוח מנות, וגם הביא לה יין שתהיה שמחה עד דלא ידע

חנקתתת

תביאי עוד דברים אני אפרשן לך🤣🤣

מבטיחה שמחרטטת פירושים מונפצים כמו קאסוטו אם לא יותר

ופינתה לי מקום לשבת. רציתי להגיד לה שזה באמת מאוד מרגש אותי כיוון שהיא האדם הראשונה שמפנה לי מקום לשבת לאור המצב, אבל לא עשיתי זאת כיוון שלא היה לי איפה לתקוע את המשפט בין הסירובים המנומסים לבין הפלטפוס שעמד להכריעיני אז פשוט התיישבתי.

תגובת השבוע שגרמה לי ליפול מצחוק...

ככה זכינו באומן אלוף , אחד ה- מוכשרים

חלק מפרסומת ברדיו או בטלוויזיה, לא זוכרת...
ו-חסום לי הקישור, עם מילים כאלו, מה נראה לך...

הרגת אותי. חסום קישור למילים לשירים??? אם את ממש רוצה אשלח לך באישי
שלא אואשם פה בדרדור הפורום (למרות שהשאלות שעולות פה לאחרונה מספקות מילים לעשר שירים כאלו 😆

לכל השירים...


וזה מבחירתי כמובן..

אלא אם כן זה חוסם לך את המילה מתנשק. שאר המילים הן מילים רגילות בפני עצמן רק החיבור שלהן יוצר ביטויים , כמו שבחורה תמימה לא תבין מה הביטוי אומר גם הסינון לא

בגוגל.
לא דרך הקישור פה.

מה, העסקן שלי יותר חזיר מהעסקן שלך???
🙈🙉🙊

יש כלמיני עסקנים בעולם😎

טוב לגלות שקנה לה פרחים, יין ותפוזים, ולא תפוחים, כפי שרשמתי
ו ל א טוב
לגלות עוד דברים
🙈🙈🙈

(נתנשק )

וגם לי הוא חסם!! כנראה הוא קולט את המילים איכשהו..
אל דאגה, נכנסת עכשיו מאינטרנט של הפלאפון😛

באמת לא משו....

כאילו הוא מואס בתרבות הזו

@יעל מהדרום , מה דעתך? שנצרף את הרקולסית לחבורת הפרשניות? אני בעד!!!

אבל אני ממש רצינית באינטרפרטציה שלי. אז אל תזרקי אותי לקטגוריה של הויטמין סי ;)

חח אביתרי שלנו כזה צדיק שמאס מההתחלה בתרבות הריקה..

וחיפוש מהיר בגוגל מאשר את התאוריה שלי
למי שזה באמת מסקרן אותה
https://e.walla.co.il/item/3087910
@מיואשת******

שירים גרועים יותר, דונט וורי

אפילו שאני לא מכירה את השיר...

חחחח

הביתה.
אני לא מסוגלת לעמוד במקום אחד ומתחילה לקפץ "קר לי קר לי קר לי קר לי קר לי"
בעלי מציע שנזמין מונית, אבל נראה לי יקר והאוטובוס צריך להגיע.
ממשיכה לקפץ לי ובעלי מנסה לא לצחוק

פתאום אנחנו שומעים איזו אישה חרדית אומרת לבת שלה - תעמדי יפה, לא לקפוץ פה! למדת מהילדה הזאת?
😱😱😱

מפה לשם היא הזמינה מונית לאותו מקום שהיינו צריכים ולקחה גם אותנו, אז סלחנו לה על זה
מאז תמיד כשאנחנו מחכים לאוטובוס, בעלי מציע שנקפץ בתחנה

צחקתי כמו שלא צחקתי בחיים @פשיטא תודה!
ותודה לכל המשתתפות!
עדיין לא נזכרתי באחד משל עצמי..

הפדיחות מודחקות עמוק🤦‍♀️

במקום שהיו בו עוד כמה סוכות של השכנים.
בקיצור מגיע הלילה, כולם ישנים ופתאום מאחת הסוכות נשמע קול "אמא אמא אמא אמא אמא" של ילד קטן.
בעלי ואני מחכים שהיא תענה לו כבררררר
וכל השכונה תוכל לחזור לישון,
אבל כנראה שלא בא לה.....

בקיצור אנחנו מתחילים גם לקרוא "אמא אמא אמא אמא אמא"
ופתאום רואים אישה אחת מציצה בחלון של הסוכה שלנו לראות איזה עוד ילד קורא לה ואיך הוא הגיע לסוכה שלנו 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

אנחנו:
היא:
אנחנו:
היא:
בעלי: לילה טוב שיהיה


פדיחות עלללל
עזבו את זה שקצת חוצפה מצידה להציץ לסוכות של אחרים, אבל עדיין השתדלתי לא להיתקל בה כמה שבועות אחרי 🤪

כבר חשבתי בסוף זה היה הילד שלכם שהעיר את השכונה 🤣

@כמה טוב שבאת היקרה בזכותך נזכרתי

 

בערך שנה וחצי אחרי  החתונה היה לי בעיה רפואית שעשיתי בדיקת דם,

והייתי במתח נורא, למחרת קיבלתי תשובה שאין לי את הבעיה ואני בריאה,

כל כך שמחתי והתלהבתי ,שמתי את השמיכה של התינוק על הראש, ושמתי מוצץ בפה,

ואני רוקדת ושרה ''אני תינוקת אני תינוקת'', בעלי מצלצל בדלת, ואני צועקת משמחה

פנחס אני תינוקת אני תינוקת, אני פותחת את הדלת וממשיכה לצעוק משמחה פנחס אני

תינו...  ורואה בפתח את חבר של בעלי הוא בא אתו, כמובן לא ידעתי מה לעשות, כמה

ימים לקח לי לחזור לעצמי.

 

 

 

אמאלהההההה

תקשיבי, אנחנו צריכות לעשות היכרות מחדש איתך!!!
לא דמיינתי אותך ככה 🤪

ופנחס מרוב שמחה התחיל לרקוד.

אני בוכה מצחוק... דמעות נשפכות כמים.

את מפתיעה כל פעם מחדש!

חנק
חנק
חנק


ומשום מה
הכי הצחיק אותי ה"פנחס"
😆😆😆😆

את מתוקה וקורעת! מצאת לך אחלה שיטה לבטא שמחה מתפרצת

חייבת לציין שזו דרך מוזרה לשמוח

1 - בימי התיכון העליזים היתה איזשהוא תוכנית, לא זוכרת כבר מה ומי...אני הייתי צריכה להיות בובה, ומאחורי עמדה מישהי שעשתה תנועות לאיזה שיר או דקלום.
הכינו לי תלבושת של בובה מבד סאטן, משו חאפר כזה...
הקיצר, אנחנו עולות לבמה , מרוגשות עד הגג. ומתחילות את השיר. הכל הולך טוב ויפה, אנחנו מבסוטות כי לא היה לנו הרבה זמן להתאמן ובכל זאת היה מושלם, נגמר השיר. הבת שעשתה תנועות מאחורי כנראה מהתרגשות עשתה תנועה חדה ו...הופ!
חצאית הסאטן המקרטעת צנחה לך לרצפה ותחתוני נגלו קבל עם ועדה לעיני כל! כללל בנות התיכון, המנהלת, צוות המורות ואנוכי🙈
אני חושבת שאם הייתי אז במחזור, ונוסף לכל היו מציצים לי גם כנפיים של תחבושת בשיפולי התחתון - לא הייתי כאן היום כדי לספר.
2 - חודש אחרי החתונה טסנו לאומן. נדלג על הסיבות שהביאו זוג טרי כ"כ לטוס עם כמה בחורים בוגרים + זוג צעיר נוסף😐.
היינו אסורים. ( כן, כן, נכון! אחלה ירח דבש)
בדרך חזור, הגענו לשדה התעופה ממש ממש באיחור. אנחנו עומדים בלחץ אטומי, מקווים להספיק את הטיסה. פתאום מתברר שהיתה פשלה רצינית בכרטיסים, והכרטיס חזור שלי להיום, כלומר לעכשיו. ושל בעלי למחר.
אוקיי, מפה לשם. עוד שניה המטוס ממריא, אחד הבחורים בעל קשרים ודובר השפה האוקראינית, קורא לאיזה פקיד בעל סמכות רחבה יותר. שלמען ה' יעצור קודם כל את המטוס ואח"כ ינסה לעשות משו עם הזוג התוהה שלפניו.
הכל קורה בלחץ מטורף. אין מה לעשות. אני נוסעת היום ובעלי מחר. אוקיי, עכשיו תקשיבו. הכרטיס שלי נמצא בידיו של בעלי, אנחנו אסורים. ועוד לא היינו משופשפים בסיטואציות כאלה...איך נעביר מיד ליד...
אנחנו עומדים באמצע אולם ע נ ק ודי ריק, מלבד הקבוצה שאיתנו. הפקיד עומד מולנו בלחץ שנעלה. אני מסתכלת על בעלי, הוא עלי- למען ה'! איך מעבירים את הכרטיס ממנו אלי??!
שמעו, שמנו ריצה של החיים עד קצה האולם. כווווווולם עומדים ובוהים בנו בתדהמה מוחלטת! אנחנו רצים מרחק רציני, מגיעים לדלפק בקצה האולם, בעלי מניח את הכרטיס על הדלפק, אני לוקחת, ושנינו שמים ריצה מטורפת חזור לפקיד ולעדה שלמה שעומדת ללא ניע עם עיניים פעורות באמצע האולם! והשקט שהיה באותם רגעים - צועק היה ממש.
עד היום אני מסמיקה אל תוך עצמי כשנזכרת בזה🙄
3 - באחד מלילי הטבילה הראשונים, אני מארגנת בהתרגשות שקית. אז הייתי לוקחת איתי הכל מהבית - מגבת, סבונים, מסרק וכ'ו. אני באה לצאת ואז מתבשרת שחברה קרובה מאוד התארסה! וואו, התרגשתי ממש! וכיוון שהיא גרה ממש על הדרך למקווה, חשבתי להכנס אליה לשמוח איתה כמה דקות...
אני מגיעה אליה, מניחה בתמימותי את השקית בחוץ ליד הדלת ונכנסת. היו שם המון חברות מרוגשות. רווקות , כלות ונשואות טריות . אמא של המאורסת, שכנראה עמדה במקומות האחרונים בתור לחלוקת טאקט, יצאה רגע לא יודעת למה. חזרה, ובקול גדול: של מי השקית פה בחוץ? יש בה מגבת ועוד כל מיני דברים?
ואנוכי, שכנראה עמדתי במקומות האחרונים בתור של אילתור, עונה אדומה כעגבניה : שלי...
עכשיו כולן שם בגיל ה"חם". כווולן הבינו...
לא נותר לי אלא למלמל משו אחרי כמה דקות ולצאת דחופות. אי מי משם שבורכה במנת תמימות ולא חשבה על כיוון של ליל טבילה- אחרי ההכרזה שלי פלוס יציאה חמקנית ומגמגמת - טפחה לעצמה על השכם : "עליתי עליה "...

צחקתי בקול! אמאלה

שהשארתי את הבת שלי אצל מטפלת בגיל 5 חודשים בערך (לצעריייי).
בכל אופן, החלטתי לבדוק אותה כמה פעמים, הגעתי בשעות לא שגרתיות וגם...
הקשבתי לה מחוץ לדלת.
מפה לשם פעם אחת בדיוק ירד שכן של המטפלת מלמעלה וקלט אותי עומדת שם. אני לא שמתי לב שהוא עומד שם.

הוא: את ממס הכנסה???
אני: (קופצת) אמא'לה!

כמובן שהמטפלת פותחת את הדלת!
היא: היי, באת לקחת את X?
אני: כן
הוא: אז פשוט לא ידעת איך דופקים על הדלת........

🤦🏻‍♀️

זה היה בחופש בבין הזמנים, יום אחד פנחס מתקשר לפלאפון(יש לנו רק כשר)

הוא היה אצל אמא שלו, ואני עונה ואומרת ילהה בא  כבר נמאס כבר מאמא 

הזקנה שלך ילהה תבוא אני צריכה,,,,ואני שומעת את חמתי מי זאת רויטל,

כמובן ניתקתי,עד פורים שהבאתי לה משלוח מנות יפה רק התפייסנו,

(כמה צריכים להיזהר מכל מילה שלנו.)

 

כל הפטפוטים העסיסיים שלך עליה, אותם זכתה לשמוע במו אזניה, זהו נס עצום בגדלו🤣🤣

ובעלך לא נפגע שאת ככה אומרת על אמא שלו?

פתחתי את השרשור מתוך צורך נואש לנקות את הראש עם קצת צחוק.
אני מתמודדת עם משהו מעצבן ולא נעים והמצב רוח נאכס בהתאם...
אז תודה לכל המהממות ששיתפו כאן והעלו חיוכים על פניי❤❤❤

והבת שלי (מתבגרת צעירה): "אמא, כשאני אהיה גדולה אני גם אוכל לקרוא בפורום שלך את כל הדברים המצחיקים האלה?"
לא, מותק, אין מצב שאתן לך להיכנס לפורום ולקרוא את כל הריכולים שלי עלייך...

גוגל שומר הכל לעד....
אלא אם כן זה יימחק משרתי האתר בעתיד.

ולכן את הריכולים האמיתיים אני שומרת לפורום הסגור

(בתי היקרה, הקוראת דברים אלה בשנת תשפ"ט, דעי לך שאהבתי אותך תמיד ושאני עדיין אוהבת אותך!!)

תודה @פשיטא

כל הזמן
דיברתי עם אמא שלו דיברתי עם אבא שלו... לא עזר... (מסתבר שהילד לא 100%)

הדפיקות היו ממש חזקות ובשעות לא צפויות

אמא שלו אמרה לי שהילד מפחד ממצלמות
ואם פעם אחת אצלם אותו יותר הוא לא ידפוק

אני יומיים מסתובבת עם מצלמה בהיכון מחכה לגמור עם זה

ולפתע הדפיקות המוכרות הגיעו

רצתי לדלת כמו ספיד עם המצלמה פתחתי לרווחה

ובחוץ
עמד
אדם זקן עם זקן

אני מרוב בהלה צרחתי את נשמתי

והוא גם צרח מרוב בהלה (פתחתי לו את הדלת עם מצלמה וצרחתי)

וטרקתי לו את הדלת בפרצוף

נראה לי הוא יזכור את הבית שלי לעולמי עולמים
כאן גרה המשוגעת לא לבקש כאן צדקה

מסתובבת
רואה שבעלי ישב על הרצפה וצוחק את חייו




אאוטינג רציני כי סיפרתי את זה
מקווה לא לקבל דשים

ניצחת! אני נקרעת!!!

יש לי מאגרי פדיחות בלתי נדלים🙈🙈🙈
אני בחורה רווקה בת 24 כזה
שיא השידוכיזם
גיסי האברכון הקדוש מחזיק את אחיין שלי והם הולכים הביתה ונפרדים לשלום.
אני באה לתת נשיקה לילדון 🤔
הוא מזיז את הראש.
מפה לשם אני נושקת לגיסי האברכון הקדוש ברכות על זקנו. 😱
הוא - מחוויר, מחשב להתעלף.
אני - בורחת לחדררררר
מחפשת דרכים יצירתיות להתאבד.

עד כאן.

פאדיחה על חלל

מחמאת בוטנים😎

הייתי מתההה

והיום את כבר מעיזה להסתכל עליו? 🙈🙈

מהרגע שהתחתנתי.
והוא היה המייעץ הראשי שלי בשידוכים...

אז זה כבר לא פאדיחה😆

וואי, אני מתגלגלת פה מצחוק... (והבן שלי רואה אותי וצוחק יחד איתי... אם הוא היה יודע ממה אני צוחקת----)

בדרך...

אין אייקון מתאים
וואי
לכי להיקבר ביחד עם @אהבתחינם

אנחנו כבר רוחות רפאים 👻👻

ממתי אשכנזים מנשקים, מיש, אה?! 🤔

@משמעת עצמית

אני לא.
אני נישקתי.

יש??

אשכנזיות זה לא מוצא.
זה אופי.
גם מזרחיות.


והמוצא שלי מגרמניה🤗

😘❤️💚💛

איזה כייף שלא מתנשקים יותר עם כל אשה זרה שפוגשים! (כי איפה שאני גרה זה מקובל כמו להגיד שלום ואני שונאת את זה)

לק"י

אז נשים זרות בכלל......
אוהבת נשיקות וחיבוקים של אהבה, לא של נימוס.

חבל שלא היה אז חתונות קורונה חחח

הקולניות והמיותרות....

הגעתי באיחור לסעודה ולא שמתי כיסוי ראש
שכחתי...

משטרת הצניעות הלא היא חמתי הצדקת
שמה לי מגבת ענקית על הראש
וככה הייתי מול 100 איש ביום שישי
למחרת זכרתי טוב מאוד לשים.

אבל נאלצת להוריד הילוך מהפורום בגלל מישהי מהמשפחה שזרקה לי שהיא מתייעצת באיזה פורום
🙈🙈🙈🙈

כבר אז התחיל הרומן המפעים ביניכן?
נהדררר!!!
😆😆😆

שבאתי עם מכנס חחחח

את נשארת עם המגבת??? וואט?

שיש בו מקומות כשרים.
חיפשנו בגודל ומצאנו 2 מקומות כשרים; אחת יקרררר פחד ומפונפן והשני סולידי.
טוב,
מגיעים למקום הסולידי
יושבים
מקבלים תפריט
שומו שמייםםםםם
התבלבלנו במקום

חושבים חושבים מה לעשות
מחליטים לקום ולצאת

מנסים לצאת בלי שישימו לב
יוהווו, אנחנו כמעט בחוץ

פתאום מגיע מלצר מולנו: איך היה?
בעלי: חוויה 😅

06:00 בבוקר
נוסעת לי באוטובוס לשירות לאומי
עייפהההה
עייפה
עייפה!

חייל אחד כמעט נרדם ומבקש ממני להעיר אותו כשמגיעים לתחנה X

טוב

הגענו

אני מנסה להגיד לו בעדינות שהגענו
שומדבר
לא מתעורר
"היי, הגענו"
יותר בקול
כלום

מבקשת ממישהו שישב קרוב אליו לנסות
הוא נוגע לו בכתף
הבן אדם לא מתעורר
מתחיל לנסות קצת יותר בתקיפות (יש שיקראו לזה אלימות)
בסוף הוא מתעורר
"מה קרה????"

אני: ביקשת ממני להעיר אותך כשנגיע ל-X
הוא: אני? לא ביקשתי...

בזוית העין אני רואה חייל אחר נקרע מצחוקקק

כן, כן
התבלבלתי בחייל

אוייי

את שופכת שאין דברים כאלה....

הימים ימי 2015 2016, טרור הסכינאות משתולל ברחובות ארצינו..
חברה שלי לוותה משכנתה (חברתנו המשותפת) פותחן בקבוקי יין.
לאחר יומיים ירדה להשיבו לה בשעת ערב.
בעלה של השכנה פתח לחברתי את הדלת, והיא הושיטה לעברו בתודה וללא מילים את הפותחן.
הוא: ( רץ אחורה, מגן על ליבו ב2 ידיו !!! ) "לאא!!"
(מסכן, בטח התאמן הרבה במה לעשות אם מחבל יפתיע אותך עם סכין)
ואז: "אה, סליחה.." לוקח את הפותחן וסוגר את הדלת.
חברתי, אחרי דקת דומיה הלומה, דוהרת במעלה המדרגות רק כדי לא לנשום מרוב צחוק ואח"כ לא נושמת כשמספרת לי את זה (וגם אני בוכה מצחוק רק מהניסיונות שלה לספר לי ואח"כ מהתיאור הצבעוני )

הפדיחה האמיתית היא של הבעל של השכנה, בטח הוא רצה לקבור את עצמו באותו רגע...

לי חיוך קטן.
לנצח תקשר לי דמותו
בסיפור ההוא

פעם נסעתי באוטובוס לירושלים..
ובכסא הקרוב אלי בשורה ישב חייל
אני מדברת עם חברה ופתאום ניתזים עלינו רסיסים ...
אנחנו לא מבינות מה זה
מתפללות שזה איזה מיץ או מים
מתברר שהחייל הקיא עלינו 😱
כל שאר הדרך לא יכולנו להפסיק לצחוק מרוב גועל ועצבים . ברמה שהסתכלו עלינו
והחייל המתוק אפילו לא הסתובב להתנצל 😝

נסעתי באוטובוס אחרי דייט ולא היה לי איפה לשבת, ישבתי ליד המדרגות ואז האישה שישבה בכיסא מעלי פשוט הקיאה עלי 😱
הפדיחה היא שלה, אבל אני ירדתי מהאוטובוס ורצתי הביתה להחליף בגדים..

אחרי געגועים רבים לכותל החלטתי לנסוע בנסיעה מאורגנת כזו.. קיצור לרוע מזלי כנראה חטפתי איזה וירוס ואיך שהגענו לירושלים(בתיכנון היה קודם מסעדה) התחלתי להקיא את נשמתי.. אוטובוס מלא נשים שכולן בטוחות שאת בהריון ואומרות לך מזל טוב
כאילו מה לא הבנתי נעלמו וירוסים לנשים לא יכול להיות קילקול קיבה..
קיצור ברוב פדיחתי לא הייתי מסוגלת אפילו לעמוד נשכבתי על המדרכה והתקשרתי לבעלי בוכה שיבוא עכשיו לקחת אותי..
אבל הוא שומר על הילדים מה שלא מציאותי להעלות לאוטו 4 ילדים ישנים ולנסוע שעתיים בשביל לאסוף את האישה שלא יודעת להתמודד עם מחלה..
בקיצור לקחתי מונית והכרחתי חברה לחזור איתי בכיתי חצי דרך ודיברתי שטויות העיקר בסוף הגעתי הביתה ומאז בעלי לא מרשה לי לנסוע באוטובוסים רוצה לנסוע קחי תאוטו..

3 שבועות אחרי החתונה, בשבת חתן של אחי בבית הכנסת כשהוא עלה לתורה.

מזל שגם אחיינית שלי הקיאה בסעודה שלישית, זה קצת עזר להרגיע את הריכולים.

זה היה אצלנו בבית ואחי (בדיוק עמד לפני חתונתו), שיהיה בריא, לא הפסיק לומר לה שזה נורמלי ולחייך כאילו הוא גילה את אמריקה. מפה לשם, "ההיריון" הזה לקח כמה שנים🤦‍♀️🤭

הרבה זמן לא צחקתי ככה .
תודה אלופות!!!
ותודה לך @פשיטא😘😘

שבת שבע ברכות, אחרי הסעודה אני עומדת בצד עם בעלי ואנחנו מדברים וחמתי מצטרפת.

בעלי מנסה להיות בעל חמוד ואומר לי בשיא ההחיוך והאהבה - "איזה חלוק יפה יש לך" ואני מהההההההההה איזה חלוק ואיזה נעליים? שמלה יפהפיה במאות שקלים, חלוק?

ואמא שלו גם כזה לא מבינה מה נסגר איתו ואומרת לו שזו שמלה וכו'

אח"כ הוא הסביר לי שמבחינתו - כשזה ארוך זה חלוק ושתי חלקים זה בגד (כי אימו שלו הולכת כך...)

אבל ברגע הראשון כשאמר את זה חשבתי שהוא לא 100%

כנראה שזה תופעה נפוצה...

נסענו לבקר חברה שלא הרגישה טוב וחזרנו במונית שרות

אני הייתי קטנה וצנומה ונוהגת לשבת בד"כ במושב האחורי בצד

 

השאר מאוחר יותר

מאוחר יותר..

זה זמן של לחץ

מע"מ מה שנקרא למי שמבינה....

 

יש לי עוד אבל לא כאלה חמודים

כמו למשל: אני תולעת ספרים. בעודי מתעמקת בספר אמא שלי בקשה ממני תקני לי בבקשה 3 גזרים

לא שמעתי 3 גזרים בודדים וקניתי לה 3 ק"ג גזר למרות שלא בהמתי למה היא צריכה כזה הרבה..

 

היא הייתה בהלם שבאתי עם 3 ק"ג והזכירה לי את זה עוד הרבה זמן...

 

אבל זה לא פדיחה צריכה להזכר במשהו יותר טוב

אז זה בהפוגה

הקיצר: חברותי ואני עלינו והתמקמתי במושב הצדדי ולא בסוף

חברה איקס שהיתה רגילה למושב ההוא שישבתי עליו

באה וישבה "עלי" בהפתעה והתחילה לומר:" לי נו איך זה" או משהו בסגנון תוך כדי שהיא מועכת ולא אותי

 

למזלה מי שישב שם זה בחור צנום ולבוש בשחור (כמו הקרטיגן השחור שהיה לי) וזה לא היה אני

 

והוא כולו מחוייך ואומר:" הי, לאט לאט"

 

צחקתי הרבה ימים אח"כ....והיא הייתה אדומה כעגבניה זה חיור להגיד עליה...

 

מסכנה איזה צער היה לה.

מסכנההההה 🙈🙈🙈🙈

אנוכי.
ושרדתי כדי לספר...

בתקופת הקורונה די בהתחלה, היה איזשהו ערב בריאות בטלפון.

מישהי שאני מכירה מהשכונה ביקשה שאתקשר (אולי אשתכנע, ארכוש מוצרים דרכה והיא תרוויח...)

אני מדיחה כלים ומקשיבה באיזהו שלב עברתי שיחה וביטלתי את ההשתקה ולאחר מכן חזרתי להקשיב להרצאה המשעממת.

 

קבענו לנסוע לשבת בעוד כמה שבועות לאנשהו והצלחתי למצוא איזושהיא דירת אירוח ללא עלות

תוך כדי שאני מקשיבה לערב בעלי צועק לי - מישהו התקשר אליי ושאל אם אני צריך דירה לשבת ואמרתי לו שלא , לא יודע על מה הוא דיבר.

ואני תופסת שהם רצו להיות בטוחים שאנחנו באים ואם לא הם נותנים למישהו אחר.

ואיך צעקתי לו:

רגע היא שאלה אותך אם זה משפחת XXX?

אתה לא נורמלי, עד שמצאתי מקום, למה אתה לא שואל אותי לפני שאתה ככה אומר לא? ביטלת לנו את השבת דיייייי!

כמה עצבנית הייתי

ואז לתוספת, המרצה של ערב הבריאות אומרת בקו "הגברת שביטלו לה את הדירה לשבת שומעים אותך, שימי על השתק"

חשבתי שאני מתה על המקום!!!!! התאבנתי ולא הצלחתי לנשום מרוב בושות.

לקח לי כמה ימים להירגע, כל הזמן שמעתי באוזני רוחי את המשפט "הגברת שביטלו לה את הדירה לשבת שומעים אותך, שימי על השתק"

ולמה הייתי צריכה לצעוק בריש גלי את שם המשפחה הלא נפוץ שלי? למה?

כבר חלפו שישה חודשים, חלקית התאוששתי מזה ואולי בזכות הפריקה אחלים לגמרי.

 

 

אהבתי את הרעיון.

או שהוא היה עונה לך כי אז הכל היה יכול להיות מביש הרבה יותר 🙈🙈🙈

לה את הדירה לשבת

שבועיים אחרי שילדתי את הבכורה היינו צריכים משהו משילב אז יצאנו אני אמא שלי ובעלי והתינוקת כמובן מפה לשם הקטנה פלטה ובעלי החזיק אותה אז הוצאתי חיתול בד לנגב לה ובמקום זה ניגבתי לאמא שלי את הסנטר בלי להתבלבל!!!
היינו בשוק לדקה והתפקענו מצחוק!!


(שילוב של חוסר שינה ושניה אחרי לידנ)

אחד מהחברים חתך את את השני בנסיעה ומישהו שלישי צעק "יאוו איזה חתיכה!!!" רק מה ,בדיוק אז מעבר לפינה הגיחה בחורה באמצע ריצה...

 

מזכיר לי את הבדיחה על עולה חדשה
שנכנסה לישיבה של בחורים במקום לפיצריה
(איך בדיוק מתבלבלים בין השניים? 🤔 נשגב מבינתי)
נכנסה למשרד של ראש הישיבה
וביקשה שני חתיכים עם פיטריות בבקשה 😅

כמה ימים אחרי לידת הבכור,
נאלצתי לנסוע למיון מס' ימים אחרי הלידה,
אממה, הייתי טרייה ירוקה, ולא חשבתי לקחת איתי רפידות הנקה, היה נראה לי שזה בסדר...
וכל הלילה ביליתי במיון עם 2 עיגולי חלב במקומות חשובים, והעבירו אותי ממחלקה למחלקה, מקומה לקומה... הקטע שהייתי כ''כ הרוגה מהלידה ומהבדיקות שעשו לי שזה לא בדיוק הטריד אותי. אבל עכשיו כשאני חושבת על זה. איזה בושות!!!!!!!!

כנראה לא שמת לב, בטח היית ממש תשושה אחרי לידה

ולילה במיון, ועוד כל המתח עם הבן הבכור.

הקטע ש*שמתי לב* במיון , רק שלא כ''כ הזיז לי כי הייתי טרודה בדברים אחרים...בטח מי שראה אותי התפדח בשבילי..

כשהייתי כלה צעירה בערך שלושה חודשים אחרי החתונה,

בעלי ישב בחדר ולמד תורה, אני קצצתי בצל ונהיה לי המון 

דמעות אבל ממש המון, דופקים בדלת אני פותחת כשכולי

דמעות, חמי היה בדלת איך שראה אותי עם דמעות התחיל

לצעוק פנחס פנחס מה עשית לאשתך, פנחס רץ מהחדר ורואה

אותי, וצועק אבא למה למה מה עשית לה למה היא בוכה, הם מתווכחים

ביניהם על הדמעות ואני יושבת מתגלגלת מצחוק, בסוף הבינו מה קרה

עד היום אני לא יודעת מי יצא פה הטמבל פנחס או חמי,(כמובן שניהם צדיקים)

משמח הלבבות!😆😆😆

אז אני מבינה ששם לחתינוק כבר יש לך? 😁

או חסיה
😎

מצאנו!