כנסו..אנונימי (פותח)
שלום,
פתחתי כינוי חדש כדי שלא תזהו אותי..
אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמאוד מציקה לי, אולי זה ישמע לכם ממש מוזר, לא מובן ביחס לבעיות אחרות שאנשים פה כותבים אבל אני לא יכולה להתעלם מן המציאות ולומר לכם שזה לא כואב לי..
אז ככה-
אני גדלה במשפחה טובה, אוהבת שמעניקה ונותנת לי יותר מידי. ואני מדגישה יותר מידיי..
שום דבר ב"ה לא חסר לי, אני מקבלת הכל וההורים שלי מסורים ודואגים מאוד..
הבעיה מתחילה בבי"ס, בכיתה, יש בנות שמקנאות.
לא כולם, כמובן.. וגם לא הרוב, אבל המעט שכן מאוד מציק לי.. מאוד צובט לי..
אני עושה הרבה שזה לא יקרה..
אם למשל אחד ההורים שלי בא מחו"ל וקונה לי נעל יקרה, או סתם בגד מאוד יפה, גם אם אני ממש ממש רוצה ללכת איתו וללבוש אותו אני לא אעשה זאת.[ולמרות שיש בנות שלובשות מותגים אבל עלי משום מה מסתכלים]
שאני טסה לחו"ל אני משתדלת שכמה שפחות אנשים ידעו, ובחיים אני לא אביא תמונות לבי"ס כדי להראות.
כדי לחדד את זה אומר- שבסוף שנה,שהמורה חילקה תעודות ושאלה קצת על המשפחה, היא הופתעה שאני הבת
של ***, היא טענה שלא רואים עלי וממש כל הכבוד [תאמת שקצת התעצבנתי שהיא אמרה את זה , מפני שמבחינתי זה ממש מיותר..אני ממש כמו כולם, ושום דבר לא כתוב לי על המצח..]
מאוד עצוב לי לראות את המבטים של הבנות שאנו יוצאות מהבי"ס שאחד מההורים שלי מחכה עם המכונית שלו,הן הולכות ב2 אוטובוסים ואני עולה למכונית דיי  יקרה..[אין אפשרות לחנות רחוק יותר מבי"ס]
עכשיו בחופש- אנו רוצות לסוע לבריכה מחוץ לעיר,בחישוב קל יצא שהנסיעה תעלה יקר..
חשבתי שבמקום שכולן תוצאנה הרבה כסף, אזמין אותם לבריכה אצלי בבית,
אך אני חוששת- בנות שנימנעתי שהן תגענה לביקור אצלי מסיבות מובנות, תגענה ו..אני לא יודעת מה ההמשך..
אני רוצה המשך טוב, שהן תהננה והכל! אבל יכול לקרות גם מצב הפוך שהן יקנאו וירגישו רע..
מה אתם אומרים?
וגם..
איך אפשר להתמודד עם זה?
אני ממש ממש זקוקה ליעוץ, הכוונה..
תודה רבה!


ואו אין לי מוסג מה לענות לך...שלבוקית
אבל כל הכבוד לך על ההתחשבות!!!
וואו. את תותחית את!אוסנת
את ממש מדהימה.
איזו רגישות... איזו ענווה...
 
אני לא מכירה את המצב שלך, כי תמיד הייתי מהילדות ה"עניות" שאין להן כלום... אבל אולי דווקא הזוית שלי תעזור לך:
זה בהחלט מעצבן כשמתלהבים מהיכולות הכספיות וחושבים שזה הכל בחיים. איך ה"התלהבות" הזאת באה לידי ביטוי? לא בכך שאמא לוקחת אותך באוטו... יותר בכיוון של טושים שווים כל יומיים, מתנות מפוצצות ליומולדת, ללכת לקניון כל יום - וגם לקנות.
כל דבר חיצוני שבא להתלהב - מעצבן.
אבל את לא כזאת... את נזהרת לא לפגוע, וממש חושבת כל פעם מה נכון לעשות.
אני לא חושבת שאת צריכה להגביל את עצמך. רק לא להתלהב מהיכולות שלך.
 
אם את מרגישה שבנות כן נפגעות או נעלבות, תדברי איתן. תגידי להן בדיוק את מה שאת אומרת לנו, פה.
הן יבינו...
ואני בטוחה שיגידו לך לא להרתע מהרכוש שנפל בחלקך.
תלכי, תראי תמונות, תזמיני לבריכה, תביאי מתנות מחו"ל... רק לא מגבוה. ואת לא תעשי את זה מגבוה...
מדהימה ,תותחית!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
את מדהימה!
 
אין לך מושג עד כמה..
 
אני יסביר לך משו אני גם נחשבת בת של "עשירים"-לא בפרופרציות כמו שלך כן!
אבל פחות או יותר..
 
יחסית לבנות הכיתה אני נחשבת ואו-שהייתי קטנה זה היה בשבילי סבבה אבל באמת!כל שנה ילקוט חדש וחתיך..ואת הבגדים הכי יפים!
והכי מטופחת..סבבה ממש..
 
אבל באיזה שלב התחלתי לקלוט שהגיל הזה של גיל ההתבגרות זה גיל שרוצים הכול-קשה ללכת לחנות ולא לקנות הכול מה שגם ככול שיש לך בגדים יותר יפים פלאפון הכי חתיכי וכו' את הופכת להיות הכי שווה ביקום..
 
אז זה דיי מעצבן לראות אחת שיש לה הכול "ומשחקת" אותה שהיא לא מתה עלזה..
בעוד שלך בא פולים של דברים ואין לך כלום!
 
תסבירי להם פשוט שהקב"ה..כולם עשירים כול אחד זה בא לו העשירות באופן אחר..אחד עשיר בחוכמה אחד עשיר בחברים אחד במשפחה טובה..
 
ואת עשירה באופן גשמי..
 
לדעתי..תזמיני אותם לברכה..אל תדאגי ברגע שהם היו בתוך המים כל הקנאה תשכח מהם..מנסיון..;)
הנטייה שליעמישב
בס"ד ליקבה"ו
 
הנטייה שלי, שלא בהכרח תהיה הטובה בשבילך, היא כן להסתיר סך הכל את הדברים.
אני בעיקרון בא מבית די מבוסס (פלוס אפשר לומר), ופעם קנו לי דיסקמן יקר (בדיוטי פרי), ואני די לא אהבתי להסתובב איתו, כי אני לא בן אדם כזה שמנסה להיות שווה יותר מאחרים.
 
אבל יש צד מסויים שכשזה בא בשביל אחרים אז לא להסתיר שום דבר. הרי למה ה' נתן לנו את כל זה, בשביל שנשמור אצלנו? או כדי "להנות בהם בני אדם"?
אבל כאמור, יש צד שהן רק יקנאו. קשה לדעת מה לעשות במקרה הספציפי של הבריכה. אולי תשאלי את חברים מקשיבים? הם די עמוסים ומן הסתם יקח להם קצת זמן, אבל עדיין...
יקרתי..אנונימי (פותח)
בס"ד
 
ששואלים אותי תגידי רעות את עשירה?
 
וזה קצת השווצה לענות כן..
 
ואני גם משתדלת שלא יצא מפי דבר שקר..
 
אז אני אומרת כן אני עשירה=עשירה באהבת ישראל! ואהבתי העצומה לבורא עולם!
 
ואז אני גם הופכת למאושרת!
.............זכוכית מגדלת
ואוו , כל הכבוד !!!
אני אישית לא כ''כ יודעת מה לענות לך...
מצד אחד מה את אשמה שהק''בה נתן לך דברים , את לא צריכה להסתיר את זה , אבל מצד שני לא להשוויץ , ואת לא משוויצה ואפילו ההפך לפי מה שכתבת , כי לפעמים תמיד יהיו הבנות שיבואו ויספרו על -6 הקומות שיש להן בבית בטון מתנשא שאומר, ''כן , את מבינה חמו'דלה , אני מרחמת עלייך , מסכנה שכמוך ....מה!? את לפעמים שומרת על האחים הקטנים , אין לכם פיליפינית ?!? מסכנים.... ''  
וזה גורם לך להרגיש מסכנה  באמת ,אפילו שההורים שלך ב''ה מרוויחים מצוין, ואת באה ממשפחה טובה , אבל כשאת שומעת את ''הרחמים'' בקולה של השניה , זה קצת מרגיז , מה אני אשמה שההורים שלה מיליונרים , ושלי  כשאר האדם?
אני יודעת שזה נשמע קטנוני , ושלא מודדים אדם לפי הכסף, אבל תמיד תהיה את הצביטה הקטנה הזאת בלב , של : למה היא כן , ואני לא? .
מסכימה אם זכוכית מגדלת!כיפה אדומה!!!
וגם אם עמישב!כיפה אדומה!!!
אשמח לשמוע עוד תגובותאנונימי (פותח)
ותודה רבה לכל מי שפינה מזמנו כדי לענות לי
אני קנאית אגואיסטית אז אני לא יגיבמתו"ש
וואוו...לא פשוט.אח..
להיות "עשיר" ו - להתנהג עני.
 
 
לעניות דעתי - אם את לא רוצה עוד [!] כאבי ראש על העושר שלך -
ו...מה שגם זה יכול לגרום לאחרים קצת צביטה בלב - אל תזמיני אותן לבית שלך.
זה לא מהענין ש..."סיבות מובנות" שאולי אחת מהן היא גם זו. אלא בגלל הסיבה הזו. ^
 
אז - הפתרון היחיד הוא:
בריכה ציבורית.
 
תלכי לחפש מקומות יותר זולים. יש כאלה מקומות שזה לא עולה המון כסף.
מקס' - אם יש לך "עודף" כסף [] , תוכלי לממן את ההסעה [כנראה שההורים לא בטוח שיסכימו עם זה...] - בסתר. להמציא סיבה שמותר להמציא ו...להגיד אותה.
[אם את עושה את ה"סתר" , תחשבי המון לפני...]
 
אז...אמרנו - לעניות דעתי >
לא בבית.
לא יקר.
ו...אם אין - לא זה ולא זה -
לא בריכה.
 
עם כל האי-כיף שבדבר ש..."לא נלך לבריכה?!" -
כן. לפעמים מוותרים על דברים.
ש...צריך. ו - כאן , לעניות דעתי - צריך.
 
 
בשורות טובות.
בהצלחה!
נראה ליii
שכן כדאי להזמין לברכה:
א. צריך להגיד/להראות/להבהיר להן שכל אחת עוזרת לכולן במה שהיא יכולה - אם אחד יכול לעזור לאנשים בלימודים, לייעץ במה שהוא יודע וכד'... - וגם אם עדיף לכיתה שהברכה תהיה אצלך - אז שיבואו כולן אליך...
ב. אני לא יודע אם הן יודעות על הברכה שלך - אבל אם לא, ואח"כ הן ידעו ולא הזמנת אותן, אולי זה יהיה גרוע יותר...
 
שבת שלום
קודם כל - באמת כל הכבוד!! יעל =)אחרונה
בע"ה
 
וואי זה כ"כ יפה שאת כ"כ מתחשבת.. באמת!
ובקשר לשאלה - לדעתי לא כדאי לך להזמין את החברות שלך אלייך הביתה, כי אז כולן יידעו שב"ה יש לך כסף, ואת מנסה להסתיר את זה כבר הרבה זמן לפי מה שכתבת..
אבל נראה לי שאם הנסיעה+הכניסה לבריכה מחוץ לעיר לא עולה יותר מ-65 ש"ח, אין טעם לא לנסוע, כי סביר להניח שחברות שלך עובדות (אפילו בייביסיטר), והן יכולות להרשות לעצמן פעם אחת באמת להנות בחופש ולנסוע לבריכה גם בסכום כזה, כי סה"כ זה החופש הגדול..

תהני..
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך