פעם היה מישהו שחשב וחשב מה לעשות, וכבר הגיע הלילה ולא הצליח למצוא, אז הוא הלך לישון.
הדבר היחיד שהצליח לגלות זה שכשאין לו אף אחד לדבר איתו, הוא לא עושה כלום. המחשבות שלו לא עולות.
אז הוא חיפש אוכל. וכשלא מצא , חשב לעצמו שאולי אם יתאמן בלהיות רעב יהיה לו על מה לחשוב.
דווקא נחמד האיש הזה, אבל באמת חבל שהוא לא מצליח לדעת איך ומה לעשות.
כמה הוא מקנא לפעמים בכאלה שיודעים למצוא דברים.
פעם שאלו אותו מה הוא יודע לעשות, אבל שום דבר שחשב עליו לא נשמע לו שכדאי להגיד. תמיד כשחשב על זה היתה לו דמות אחרת בצד שהזכירה לו את אותו הדבר, וזה נתן לו הרגשה של פחות טוב או דפוק.
דווקא נחמד האיש הזה, הוא באמת חושב שהוא נחמד. כמה חבל לו שאין לו למי להראות את זה.
אולי יום אחד הוא כבר לא יהיה נחמד, פשוט כי ישכח את זה. זה דבר שזוכרים רק ליד אנשים

