אתה עדיין כאן?

מה שלומך?

מצחיק שאנחנו מתראות די הרבה ולא יוצא לדבר כמעט בכלל
שלומי עייף, עמוס וקצת כואב, אבל חוץ מזה הכל בסדר
ואת? ואיך הולך עם כל הלימודים?

כן, זה באמת מצחיק.
עייפות זה באמת בעיה לא ישנתי נורמלי כבר הרבה זמן, איך אפשר לשחרר את העומס?
וכאב, פיזי?
בסדר זה לא משו בעיקרון.
אני סבבה ב"ה, הלימודים,ממ אני עובדת הרבה. לפעמים מתאכזבת. אבל צריך לעבוד עלזה יש לי ציפיות יותר מדי גבוהות.

בשביל זה יש את שבת אחלה זמן להשלים שעות שינה ועוד כמה דברים
עומס זה פשוט תלוי בתקופה, כרגע זו תקופה די עמוסה, פשוט צריך להסתדר עם זה ולהתאים את עצמך למצב.
כואב ללב שלי, סתם כי הוא נזכר במה שהיה פעם ולא יחזור וזה קצת צובט אותו, אבל מה נעשה?!
(בסדר זו המילה הקבועה שלי:-/)
בדיוק נזכרתי שאמרתי לך לפני שנה שהתקופה של הבגרויות לא כזאת נוראית כמו שכולם אומרים, מעניין מה תגידי עליה בסוף
ציפיות גבוהות משמע פרפקציוניזם?
אני טוענת שצריך לקחת הכל בפרופורציות, ושאלו יהיו צרותינו, אבל אני ממש יכולה להבין אותך
צריך לדעת שלפעמים זה פשוט לא תלוי בנו, במיוחד שעשינו את כל ההשתדלות וכו'..
בכל מקרה שיהיה ממש בהצלחה

(וואו כמה כתבתי)

כן, אבל זה גם הזמן היחיד בערך להיות המשפחה. צריך איזון וזה.
לפעמים עומס זה ממש מבורך.
כן, זה כזה כואב. ואין כ"כ מה לעשות. הלוואי וידעתי מה יכול לשחרר את הכאב הזה.
כן אני זוכרת את זה, באמת ממש מעניין. אני מקווה שיהיה טוב.
משהו כמו פרפקציוניזם.
אמן.
כן, כולם אומרים לי את זה. אבל זה לא כ"כ מצליח לי.
תודה מאמי