פרשת בלק מכניסה את בלעם לתמונה, בשביל שיקוב את עם ישראל. הקב"ה סובב את העניינים ולבסוף בלעם ברך את העם.
כתוב ששתי האותיות הראשונות של בלעם ושתי האותיות שראשונות של עמלק יוצא: בלעם. ועד"ז בשתי האותיות האחרונות של בלעם עם שתי האותיות האחרונות של עמלק יוצא עמלק. כך:
בל עם
עמ לק
זה אומר, שהדרך להיפטר מהם זהו ע"י עניין שגם הוא באותיות שוות ומתחלפות שהוא: יראה ואהבה להקב"ה. כך:
יר אה
אה בה
ומדוע? כי בלעם ועמלק יכלו לומר את דברם רק בגלל שהיו שייכים קצת לעם ישראל [עמלק מעשו, בן יצחק. ובלעם מלבן שמבנותיו נהיה עם ישראל]. ולכן בשביל שעם ישראל לא יתרשמו מהייחוס המרשים שלהם, זקוקים לאהבה ויראה לקב"ה ובכח זה דווקא יוכלו לנצחם, ואז יתפטרו מעמלק ושותפו בלעם בן בעור.
א גוטן שאבעס לכולם! (צלי אש ! אל תשכח להכין צלי לכבוד שבת, אך לא לשכוח להדיחו ולמלחו קודם הצלי' כדעת רמ"א ביו"ד סי' ע"ו)
נ.ב. ישנם השבוע -כמו בכל פרשה- שיחות נפלאות, מה שנותר לנו - פשוט לתפוס ספר וללמוד... (כמו למשל מדוע נקראת פרשתניו ע"ש של רשע (שאף יהודי לא הי') ועוד....
טעמו וראו כי טוב ה' - פארזוכט וועט איר זהען: אז דער אויבערשטער איז גוט...
