אנחנו לא צריכים לחיות את החיים של ההורים שלנו אחד לאחד.

ולא צריכים להיות הם.

מה שחשוב שתשמרי את המידות הטובות והכלים שקיבלת בבית ומתוך כך לבנות את העולם שלך.

כמובן להשמיע את הדעה שלך בנעימות, ברוגע, בענווה גדולה

ולא לסתור את דבריהם בישירות.

לא צריך איחוד דעות, צריך איחוד לבבות וכבוד כלפיהם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....