"הכל בסדר? את די שקטה"
מוציאה חיוך. בטח שהכל בסדר
הולכים.
עובדים.
"את בטוח בסדר?"
כן אני בסדר. אין כבר חיוך.
ממשיכים.
היא עוד פעם שואלת.
ופה? פה נגמרתי
ברחתי לשירותים.
לא.
אני לא בסדר.
אני לא.


בין קירות בודדים יצאו הדמעות
את לעולם, לא תתני לעצמך באמת לבכות
אין לך עוד כח אפילו לקום
לא, אין לך כח לכלום

את צריכה חיבוק שלא תקבלי
את צריכה חיוך שלא תחייכי
את צריכה לחיות
ולחזור להיות
ילדה קטנה
ואהובה.

(כמו שאף פעם לא היית)

סניף מעלה אדומים