היי,
אני ובעלי נשואים כ 3 שנים ואני מרגישה שאנחנו כול הזמן נופלים על אותם דברים.. הוא מבחינתו כמה שפחות לשתף אותי (גם בטוב וגם ברע) ואז הוא צובר המון דברים בבטן ומתישהו מתפוצץ. אני מרגישה שאין לי איך לדבר איתו כי השיחה לא תוביל לשום מקום והוא די אטום אליי אז אני גם שומרת בבטן עד שאני מתפוצצת.
ניסיתי לדבר איתו על זה שצריך לדבר על הדברים אבל כשאנחנו עושים את זה, השיחה לא מתנהלת טוב וזה כניראה גורם לו להבין שעדיף לשמור בבטן.. אני לא מצליחה לנהל איתו שיחה נורמלית..
אם אני אומרת לו שנפגעתי ממנו הוא מתעצבן עליי שאני רגישה מידי ולא נותן לי את המקום להיפגע, הטון דיבור שלי מפריע לו וזה משהו שאני לא מצליחה לשלוט עליו..כי אני..בן אדם עם רגשות וכשמשהו כואב הטון דיבור שלי מבטא את הכאב..
אם השיחה היא לא על דברים שהוא פוגע בי אלא על התנהלות כולשהי של שנינו אז הוא תמיד מפיל עליי שבגללי החלטנו משהו..למרות שאני תמיד דואגת כשכשמחליטים אז שהוא יהיה שלם עם ההחלטה.( אני באמת זאת שמשכנעת אותו לגבי הדעה שלי , כלומר באמת בסוף עושים את מה שאני רוצה אבל זה כי הוא וויתר והשתכנע , לא כי כפיתי עליו.. בטווח הארוך הוא שוכח מזה ומפיל את כול האשמה עליי)
באופן כללי, קשה לי לדבר איתו, כול מילה שלי שהיא לא במקום, הוא מתגונן ותוקף. אני מאוד משתדלת שהשיחות לא יהיו בקטע של האשמות כלפיו אבל גם כשאני משתדלת הוא תמיד מצייר את זה שאני תוקפת אותו.
אם הוא עשה משהו לא בסדר, הוא לא יודה בזה אלא יחפש איך להחזיר לי ולתקוף אותי (ותמיד יהיה לו איך להחזיר לי כמובן) זה כבר בלתי נסבל כי זה חוזר על עצמו שוב ושוב ..
חייבת עצות מזוגות שהיו בסרט הזה ויצאו מזה..איך עושים את זה?
אני ובעלי נשואים כ 3 שנים ואני מרגישה שאנחנו כול הזמן נופלים על אותם דברים.. הוא מבחינתו כמה שפחות לשתף אותי (גם בטוב וגם ברע) ואז הוא צובר המון דברים בבטן ומתישהו מתפוצץ. אני מרגישה שאין לי איך לדבר איתו כי השיחה לא תוביל לשום מקום והוא די אטום אליי אז אני גם שומרת בבטן עד שאני מתפוצצת.
ניסיתי לדבר איתו על זה שצריך לדבר על הדברים אבל כשאנחנו עושים את זה, השיחה לא מתנהלת טוב וזה כניראה גורם לו להבין שעדיף לשמור בבטן.. אני לא מצליחה לנהל איתו שיחה נורמלית..
אם אני אומרת לו שנפגעתי ממנו הוא מתעצבן עליי שאני רגישה מידי ולא נותן לי את המקום להיפגע, הטון דיבור שלי מפריע לו וזה משהו שאני לא מצליחה לשלוט עליו..כי אני..בן אדם עם רגשות וכשמשהו כואב הטון דיבור שלי מבטא את הכאב..
אם השיחה היא לא על דברים שהוא פוגע בי אלא על התנהלות כולשהי של שנינו אז הוא תמיד מפיל עליי שבגללי החלטנו משהו..למרות שאני תמיד דואגת כשכשמחליטים אז שהוא יהיה שלם עם ההחלטה.( אני באמת זאת שמשכנעת אותו לגבי הדעה שלי , כלומר באמת בסוף עושים את מה שאני רוצה אבל זה כי הוא וויתר והשתכנע , לא כי כפיתי עליו.. בטווח הארוך הוא שוכח מזה ומפיל את כול האשמה עליי)
באופן כללי, קשה לי לדבר איתו, כול מילה שלי שהיא לא במקום, הוא מתגונן ותוקף. אני מאוד משתדלת שהשיחות לא יהיו בקטע של האשמות כלפיו אבל גם כשאני משתדלת הוא תמיד מצייר את זה שאני תוקפת אותו.
אם הוא עשה משהו לא בסדר, הוא לא יודה בזה אלא יחפש איך להחזיר לי ולתקוף אותי (ותמיד יהיה לו איך להחזיר לי כמובן) זה כבר בלתי נסבל כי זה חוזר על עצמו שוב ושוב ..
חייבת עצות מזוגות שהיו בסרט הזה ויצאו מזה..איך עושים את זה?
