שגם אם אין זמן ופניות עכשיו לצאת, כן חשוב לחזק את הביחד, אפילו מהבית.

אתמול סוף סוף הצלחנו לעשות את זה (כולנו הרי בתקופת ערב פסח העמוסה, כאשר כל עול הנקיונות כמעט נופל על בעלי שעובד ממש קשה עוד מאז תחילת ההריון, רק עכשיו מצליחה להרגיש יותר טוב עם הבחילות ואז הגיעו הצירים וכאבי הגב ).

אז יצא ככה שכבר הרבה זמן הרגשתי שאנחנו צריכים לפנות זמן שהוא נטו לעצמינו, ולא הצלחנו.. פשוט לא, כל התכנונים נפלו כמו מגדל קלפים רועש...   מוכר מה?

אז אתמול החלטתי שלא מתכננת גדול מדי ולא הרבה מדי, מתכננת שעתיים זוגיות כפיות בבית, בערב.

אז התארגנו מראש עם הילדה שתלך לישון מוקדם (מבינה שיותר קשה כשיש כבר כמה ילדים..) ובעלי התפלל מנחה וערבית  מוקדם, ואכלנו והלכנו לנקות את מה שהצבנו לעצמנו לאותו ערב(מראש תכננו משהו מוגדר וקטן יחסית שלא יגמור לנו את הכוח וישאיר גם זמן) וכל הזמן כשעבדנו דרבנו את עצמנו שיש צ'ופר בסוף הערב (אני מתה על עצמי שאני מכלילה את עצמי ב"עבדנו" "ניקנו" אני בעיקר ישבתי על כיסא/ספה, מיינתי דברים ופטפטתי.. ).

ובעשר אפס אפס שמנו הכל בצד והלכנו לשעתיים זוגיות כפיות! מהבית! היה פשוט כיף ומחייה שאני לא יכולה לתאר. תמצאו לכם מה שמתאים לכם (ארוחת ערב, קפה ועוגה ומשחק, זמן זוגי כזה או אחר שהוא נטו שלכם).

שיתפתי אחרי התלבטות, במחשבה שאולי כיוון כזה כן יעזור לכם כי זה חשוב, מאוד!

האופציה היחידה להמשיך אצלה זה לעבור תקופת צינון ואינלי מושג כמה היא לוקחת בפרטי.

ואם אעבור למטפלת אחרת אז היא תדבר איתה ותגשר בין הטיפולים

באופן מיידי הייתי אולי פונה לקופה, אני חושבת שלעיתים ניתן להאריך זכרות אם יש צורך ואולי זה הכי טוב אם הטיפול שקיבלת הועיל לך.  או לבדוק מה יכולים לעזור לך נשמע מוזר שמפסיקים טיפול לבן אדם ואין מענה אחר. בד"כ יש עובדת סוציאלית שאמורה לעזור במקרים האלה

אם לא הולך - אולי לפנות לעמותת חיים של טובה שעוזרת בסבסוד .

בנוסף יש מרפאות שעוסקות בדיכאון בהריון/אחרי לידה יודעת על מרפאת חווה בתל השומר ואולי יש נוספות .

לטווח הארוך- נשמע שאתם חיים בבדידות וללא קהילה תומכת ובנוסף רחוקים מהמשפחה ?

אז אולי שווה לשקול שינוי. כדי שיהיה לכן לפחות אחד מאלה ... מאוד מאוד חשוב. קהילה עוזרת בדיוק במצבים האלה.. 

בעקרון זה המקסימום. המטפלת מנסה לשכנע אותם...

נכנסתי למעקב במרפאות הילה של הדסה עין כרם בעקבות ההמלצה של הרופאת נשים אבל צריך להגיע אליהם פיזית.

יש לנו קהילה מהממת ויש לי פה גם חברות טובות. אבל לא מרגישה בנוח לספר בזמן אמת... הרבה יודעות שבעבר היו לי דיכאונות. חורף אז בקושי יוצאים מהבית.

גם אף אחת לא יודעת על ההריון עדיין והחברה הכי טובה בדיוק עברה דירה לשכונה רחוקה יותר ובעלה התחיל מילואים אז לא חסר לה בעצמה...

והבעל נגיד יאכיל?

עם בת שנתיים וחצי וניו בורן, עד שהתינוק היה בן 10 חודשים.

קודם כל זה לא קל בכלל😅 לג'נגל בין הצרכים של שניהם. אבל היה כיף בסופו של דבר ואני מתגעגעת לזה🙂

מבחינת השינה- סידרתי את השעות שינה של הגדולה ככה שהיא תישן פחות או יותר 9-10 בלילה עד 9-10 בבוקר, ואז זה נתן לי קצת זמן לישון בבוקר. ואני גם מניקה מתוך שינה ובשינה משותפת עם הקטן, אז מבחינת שינה די הסתדרתי.

מבחינת לפתח את הגדול-לא רואה כזה צורך... מספיק מבחינתי להיות עם אמא ושיהיה מגוון של משחקים ותעסוקה והילד מתפתח לבד😅 כמובן עד גיל מסוים, אבל בגיל הקטן זה מה שהם צריכים לדעתי.

האתגר הגדול מבחינתי היה באמת מה עושים כששניהם צריכים אותי ביחד, אז למדתי לשמור מלאי של משחקים מהשקל לזמנים שהגדולה רוצה אותי ואני עסוקה עם הקטן, ולנצל את הזמנים הבודדים שהוא הסכים לישון בעגלה ולא על הידיים כדי לתקתק אוכל ופינוקים לגדולה ודברים בבית... וגם מנשא זה הצלה בזמנים האלה

מקווה שעזרתי😅

אצלי הפעוטה הייתה ישנה כשהתינוק ישן וגם אני...
אולי תלוי ילד ואופי. אבל היא הייתה קמה מוקדם, והייתה גם זקוקה לשנ"צ אז זה היה לי משולם!!!
תקופה מדהימה אגב!

למה שהקטן לא יישן בלילות?

לינה משותפת והנקה בשכיבה. ישנים יפה מאוד מגיל שבוע/ שבועיים (לא מכירה מישהי שעושה לינה משותפת והתינוקות שלה ערים בלילות)

לא קוראת לזה בשמות אבל תכלס התינוקות ישנים איתי במיטה..לא מאידיאל אלא מחוסר כוח

ובן התשעה חודשים עדיין ער לפעמים שעה וחצי שעתיים ברצף

וחוץ מזה עמובן קם להנקות כל שעתיים😅

אמנם ההנקה בשכיבה מאפשרת לי להתעורר רק חצי ועדיין זו לא שינה רציפה. 

והנקתי בשכיבה

והיא התעוררה מלא

עברה למיטה משלה והתחילה לקום הרבה פחות

היה תקופות שהיו לי גם 3 בבית.

את כולם הנקתי במקביל

והיו אצלי שנכנסו לגן קוראים או כמעט קוראים.

הבן שלי הקטן היה עם אחותו התינוקת היום הוא בן 4 והיא 2 נכנס לגן כשהוא יודע גם קמץ ופתח וחיריק,בגן הוא נעצר ואני התחרטתי שהכנסתי אותו למסגרת.

אחיו הגדול נכנס לגן בגיל 4 קורא שוטף. והיו לי איתו עוד 2 בבית.

אז קודם כל זה אפשרי.

הם היו הולכים לישון ממש מאוחר יחסית ומשלימים בבוקר,ובזמן שהם ערים בבוקר הייתי ממש משתדלת להיות איתם,לבנות פאזלים לצאת לטיול,לקרוא ספרים.ורק אחרי שהייתי איתם התפניתי לעשות דברים בבית לפעמים יחד איתם והרבה פעמים הם שיחקו לבד והעסיקו את עצמם.

כן לקחת בחשבון שלפעמים יום שלם יכול ללכת על לשחק איתם,ופחות להספיק לעשות משהו בבית.

והכי חשוב בלי לחץ,

בזמנים שממש הייתי עייפה והם היו ערים פשוט לקחתי אותם אליי למיטה ונרדמנו ביחד.

אני ממש אוהבת את התקופות הללו.הנחת רוח הזו בלי לחץ....

מתרחשת כאשר יש גרעון קלורי

זה לא קשור ישירות לפחמימות/ סוכר/ ספורט

שבועיים זה זמן קצר ביותר לתהליך כזה

גם אם מגיעים לגרעון קלורי

התהליך צריך להיות שינוי באורח החיים

הסתכלות אחרת על אוכל

ויצירת גרעון קלורי

לאורך זמן ובעצם לתמיד

גם כדי לרדת וגם כדי להישאר במשקל הנמוך

לדעתי.

(ואני לא חושבת שצריך כ''כ לסבול) 

צריך לאוכל בצורה מאוזנת ולא להוריד בבת אחת.

שבועיים וחצי זה ממש מעט זמן לראות תוצאות

חודש וחצי לפחות..

ולקחת בחשבון שווסת, מניעה הורמונלית,  בלוטת התריס, יכולים להשפיע.. 

וגם - במה החלפת את הפחמימות ומה את שותה

כמה את ישנה

מניעה הורמונלית

ובעיקר עניין של זמן והתמדה

אני אוכלת ירקות, (2-3 פירות) , חלבי, בשרי, דגים,

כוסמת, עדשים, חומוס.... ב''ה יש שפע טעים וטוב ואני לא מרעיבה את עצמי בכלל.

וכן, לפעמים ארוחת ערב ב22:00 בלילה 🤨 בעיה רצינית? 

צריך גם להתייחס ולבדוק עניין של חילוף חומרים

ואם אין משהו הורמנלי שמפריע לירידה...

ולא חייב בכלל להמנע מפחמימות... יש פחמימות מורכבות.. המח צריך אנרגיה

ככה יש לגוף זמן לעכל טוב את האוכל בצורה מועילה .

וגם

פעילות העיכול משלבת כל מיני הורמונים

שזמני הפעילות שלהם משתנים.

וממילא אם אוכלים נניח ב 11:00 בלילה

בעצם מתחיל תהליך עיכול חדש כשהגוף לא סיים עדיין את מה שהיה לו קודם

ואז זה מעמיס על המערכת ומקשה על עיכול תקין. 

וחוץ מזה שחלבון או חלבון מלא זה מעולה.

אלופההה

אל תתייאשי

כי אם את מניקה את חייבת פחמימות.

אני פעם אבדתי הכרה מדיאטה כסאח שהורדתי פחמימות והנקתי. לא ידעתי שמדי הגזמתי כי אכלתי מלא ירקות וחלבונים.

 צריך דיאטה מאוזנת. להוריד סוכר זה מושלם.

פחמימות- אחרי התייעצות שלי עם תזונאית

היא אמרה שחייבים מעט פחמימות לחילוף חומרים תקין. היא טענה שצריך בכל ארוחה גם פחמימה אך כמובן שתהיה מלאה.

תקשיבי, זה לא הוקוס פוקוס, ירידה נכונה במשקל לוקחת זמן

גם אני באותה סירה

מתאמצת מאד מאד אבל לא רואה תוצאות בכלל

כן רואה שלא עליתי כבר הרבה זמן... אז אולי זה עובד לאט

ממה שאני יודעת, חשוב להקפיד לשתות הרבה מים

לא לאכול יותר מידי סמוך לשינה

ולהתמיד, כי באמת שבועיים וחצי זה לא הרבה.

לגבי כושר - משנה סוג הכושר, ובדרך כלל זה תורם (וכמובן בריא), אבל לא מה שמכריע את הכף. הדבר המשמעותי זה תזונה.

מחלקים כושר לשני סוגים - אירובי כוח

כוח זה ספורט מחזק, אבל פחות שורף קלוריות

אירובי זה מה ששורף קלוריות, אבל כמו. משמעותית זה באימונים ארוכים (חצי שעה +)

שלא ישתמע שאני אומרת שזה לא משפיע גם בפחות

יש לזה המון יתרונות

אבל לא בהכרח שזה מה שישנה את המשקל

אחלה ספורט

מעולה לשרירי ליבה ולחיזוק

אבל לא אירובי. אירובי זה בדרך כלל מה שעובדים בו עם דופק גבוה. ריצה, שחייה וכו'

20 דקות פעם פעמיים בשבוע זה מעט.

גם משנה איזה ספורט. הליכה 20 דקות לדוגמה זה תורם להרבה דברים, מצב רוח, פעילות מעיים וכד' אבל לא ממש יזיז למשקל.

תנסי להכפיל את האימון ל40 דקות, פעמיים בשבוע פלס, לוודא שהאימון בעצימות מספקת (אם את עושה הליכה נגיד אז לשלב כל 4 דקות הליכה דקת ריצה קלה)

זה אומר באימון של 40 דקות, 8 דקות ריצה במצטבר (וגם הליכה אחרי דקת ריצה שורפת יותר מאשר רק הליכה)

לשתות מים

לשים לב לזמני הארוחות

לא ללכת על דיאטת כסאח אלא על תזונה שתוכלי להתמיד בה לאורך זמן.

והסתכלות לטווח ארוך יותר.

אני ירדתי בהתחלה רק חצי קילו כל שבועיים ועשיתי שינוי יותר משמעותי.

קילו לחודש (לא עקבי) היה מאכזב אבל בגלל ההתמדה לאורך זמן הגעתי ליעד בסוף. (וכמובן עצם זה שנעצרה הירידה)

וגם שריר שוקל יותר משומן. (שומן בנפח הוא פי 2 משריר)

זה אומר שאם מסת שומן יורדת ומסת שריר עולה,

המשקל לא תמיד יראה את השינוי, אבל ההיקפים כן.

בגלל שאת לא רוצה לרדת המון, אלא לשפר היקפים באזורים ספציפיים שווה לדעתי להשקיע באימוני חיטוב של אותם איזורים ולא להסתכל על המשקל.

זה יבוא לבד ככל שתתמידי.

יש מלא תרגילים באינטנרט. תכתבי חיטוב בטן, ירכיים, ישבן וכד'

בהצלחה!

אז למעשה צריך סבלנות, התמדה, יותר אירובי ולהתמקד בבטן ורגליים השמנמנות שלי 🫣

ולא לאכול מאוחר (בעיה).

טוב, שה' יעזור לי.

שנזכה לשמוח בגוף שלנו😅

לאט לאט..לנשום בין לבין ולחבק את עצמך מלא

את אלופה ויפה כמו שאת

זה יתן לך כוח להתמיד ולאט לאט תראי ירידה יפה 

ואם זה משמח ומכבד אותו, אז זה כיבוד הורים.

אני מכירה שנותנים לאבא/ סבא להיות סנדק, ולא דווקא לרב.

אצלנו זה מקובל שקודם כל מכבדים את הסבים ואחכ נותנים לאנשים מבחוץ.. 

וכל הכבוד לך.

בבנים הבאים אפשר לתת למישהו אחר. והאבא לא יפגע כי כבר נתתם לו את הכבוד. 

אז זה מה שעשינו.

תשמחו שכיבדתם את אבא ותכוונו לנקודות הטובות שבו.

וזה לא נשמע לי משהו בעייתי.

זה לא איזה אדם רשע חלילה.

עדיף מלקחת "רב" "צדיק" ולגלות אחרי כמה שנים שהוא רחוק מזה כרחוק מזרח ממערב...

(קרה אצלי במשפחה)

הכיבוד הורים והשלום במשפחה יותר חשוב מכל מיני חשבונות רוחניים שאין לנו השגה בהם. ולא צריך לעשות סולם של "כמה שיותר צדיק" למי יהיה סנדק.

כמובן יש מעלה בסנדק צדיק ואני לא מזלזלת בזה בכלל, אבל גם יש מעלה לכבוד במשפחה...

שמזמינים אותו להיות סנדק הוא מוכן רק אם האבא כבר היה (בברית הקודמת של האח).

קודם על מעל הכל- כיבוד הורים!

ומי שמרים גבה, שירים עוד אחת.

משפחה קודמת

ואין כמו כיבוד הורים, ועוד לאבא שאוהב ועוזר ככה!

על אדם שתומך בך כלכלית שהוא קמצן?

קמצנים לא מוציאים כסף שהם לא חייבים.. אולי יש לו פשוט סדרי עדיפויות שונים ממך?

לא הייתי מתחילה לשפוט את מידת צדיקותו של אדם שאני בבירור לא מעריכה אותו כפי שמגיע לו... 

כאן הרבה פרטים

מעריכה אותו מאוד

תהיי בטוחה

אחרת לא היינו מבקשים ממנו להיות סנדק למרות שכולם הרימו גבה

והוא אמר לי שאם יש אבא בחיים הוא קודם.

עשית מצוות כיבוד הורים והילד יושפע מזה. 

וישאלו שאלות.

אנחנו נתנו לרב ושאלו למה לא נתנו למישהו אחר?

עשיתם מעשה נכון, כיבוד הורים.

אנחנו נתנו לרב ובבריתות הבאות לסבים ולדעתי זה פגע בסבים אפילו שלא אמרו. קודם לתת את הכבוד למי שמגיע ואחר כך לרבנים..

נתנו מצד כיבוד הורים והזכות הזאת בעז"ה תעמוד לילדים שלנו שיגדלו להיות טובים, יר"ש ומוצלחים

לא חושבת שנכון לפגוע באבא בשביל לתת לרב.

מה שכן, אומרים שעדיף שכל ברית יהיה סנדק שונה אז בשני הראשונים נתנו לאבות ובבאים כבר בחרנו את מי שהתאים לנו

ובכל מקרה, זה דבר שכבר נעשה אז זה מה שהכי טוב לילד שלך

מרגע הלידה נולד גם מצפון שכל הזמן מחפש מה עשינו ולמה זה לא היה טוב. אל תתני לו מקום והוא יילך.

בע"ה שתזכו עוד לכבד את אבא שלך לאורך הרבה שנים טובות ומתוקות.

עשיתם מצויין ולא צריך בכלל להתחרט גם אם הייתם מתייעצים ככל הנראה רוב המשיבים היו עונים לכם לתת לאבא שלך להיות סנדק. ועוד שהוא שומר מצוות ועוזר לכם! בכלל אין שאלה.

דבר נוסף, לא יודעת אם זה תינוק ראשון או לא, רוצה לומר לך שתמיד יהיו לאנשים הערות, לגבי גידול ילדים ובפרט תינוקות אז בכלל, יגידו לך שהוא רעב, קר לו, חם לו, הוא עייף, צריך לתת לו לבכות, צריך להניק אותו, צריך לתת לו בקבוק, את מחזיקה אותו יותר מדי או פחות מדי, וכן הלאה וכן הלאה. כדאי לסגל לעצמך את ההרגל להעביר את זה בלי להתעמק מדי או לקחת ללב. להכין לעצמך איזו תשובה קבועה, אפילו לומר לכל אחד כזה רעיון טוב תודה רבה, ופשוט להמשיך בשלך...

מזל טוב! 

בע"ה

כי תגדלו אותו ותחנכו אותו כך

ותתפללו עליו על כך

וזהו.

וזכיתם לכבד הורים. אשריכם.

אשריך שזכית לכבד אותו.

נותנים קודם כל לאבא ומתפללים שבזכות המצוה הילד יקבל רק את הטוב מהאבא ושמצוה של כבוד הורים תגן עליו.

סנדקאות היא הרבה פחות חשובה מהמעלה של כבוד הורים.

יכולה לשתף אותך בסיפור מתוך המשפחה הקרובה שלא נתנו לאבא להיות סנדק( הוא ממש לא היה אדם חיובי) והוא נפגע מזה והילד גדל ופשוט אין נחת ממנו.

וכשהאבא של הילד אכל את עצמו שנים.

וכשנולד ילד נוסף ובקש מרב ברכה על הילד והרב אמר לו שהמצוה תשמור לו על הילד,והוא כיבד את אביו,מהילד הזה יש לו המון המון נחת.

זה יכול להיות גם אופי נכון,אבל אני באמת מאמינה שיש פה עניין של מצות כבוד הורים.

מכירה מקרה נוסף שלא נתנו לאבא להיות סנדק,

וגם שם הילד לא מביא נחת ושם גם אם האבא לא הקפיד כן היתה לו אכזבה קטנה.

אולי זה שיבוש חד פעמי.

2 הריונות

הכל יכול להיות

הייתי בודקת ובכל מקרה הולכת לרופאה

לא יודעת אם להגיד הלוואי -

אבל שיהיה הכל בטוב ולטובה.

תור קרוב לרופאה כאן זה מינימום לעוד ארבעה חודשים

אולי יהיה להם איך לעזור.

תודה לך! 

בכל אופן, רופאת נשים היא הכתובת.
אם זה הריון, הדם ייעלם כלא היה לפתע

התייעצתי עם הרוםאת משפחה כי באמת התור לרופא נשים היה עוד כמה חודשים.

אמרה שלפעמים זה יכול לקרות חד פעמי. מושפע מלחץ/ועם היית חולה... באמת לא חזר לי והיה לפני כמה שנים טובות

כי אני לא הייתי חושבת שחשוב להבדק משיבוש חד פעמי.

ומעניין באמת אם היה לך עוד משהו.

לי זה מרגיש תחושות של מחזור רגיל...

זה קרה לי פעמיים שהייתי בטוחה שקיבלתי כי היה דימום רציני בסוף הריון תקין ברוך ה'

אך גם היה פעם אחת לא תקין

בשורות טובות!!!

אם עדיין לא נאסרתם כדי שלא תאסרו מהבדיקה

לא חושבת שכדאי להיאסר מזה,

ובטח לא לעבור סתם את הבדיקה.

 לא מאמינה שכזו כמות מפצע.

אני חושבת שכן אבדק בגלל כל מה שאמרו כאן שזה ממש לכאן או לכאן - והבוקר אני מרגישה כבדות בתוך האגן ובכיוון הגב, אני לא בטוחה שאלה התחושות שלי במחזור רגיל, משהו פה מוזר לי בקיצור.

צריכים לחזור אליי מקופת חולים.

אתן יודעות אם למרכז בריאות האישה צריך הפנייה?

השרשה והשני הפלה מוקדמת.

אצלי זה הסתדר כי הראשון גם הקדים ביום יומיים והיה חלש מהרגיל והשני היה דימום כבד מאוד.

אבל לא הייתה דרך לדעת בוודאות כי לא היה כבר כלום ברחם עד שהגעתי אליו (באותו יום הדימום הפסיק)

מיד אחר כך נכנסתי להריון ב"ה.

פשוט מניקה לפי דרישה

או מ2 צדדים כל שעתיים וחצי שלוש

קשה לי להתארגן על בקבוקים

הרושם שקיבלתי מחברות זה שהיונקים פשוט גרים עליהן ואין אפשרות לסדר להם את הארוחות

אם זה מרווחים כמו שאת מתארת באמת יותר הגיוני להתארגן על זה. כמה זמן לוקחת ארוחה ממוצעת ליונק? 

אבל אחרי חודש חודשיים זה מתחיל להתאזן

הכל תלוי בתינוק מבחינת זמן הנקה,אצלי לא עובר את העשר דקות

זה היה לי יותר קל מלעקוב אחרי השעות, בטח בלילה...

אבל תכלס צריך לזכור שהקשיים של ההנקה זה בעיקר בהתחלה, בחודשיים ראשונים ואחרי זה ההנקה בדרך כלל נהיית קצרה וקלה וכיפית.

אז לחודשיים האלה, או לפחות לחודש הראשון הייתי מתארגנת- לובשת רק פיג'מות הנקה שמאוד קל להניק איתם, משתדלת שיהיה מי שיאסוף את הילדים במקומי - ממילא עדיף שאישה אחרי לידה לא תעשה את זה😅 ולפעמים שכן יוצאת החוצה לקנות בגדים שכמה שיותר נוח להניק איתם וסינר גדול שמכסה כדי שיהיה אפשר להניק בקלות בכל מקום.

בקיצור לכל דבר כמעט אפשר למצוא פיתרון, ואם זה מאמץ גדול מדי בקבוק זה דבר נהדר😅

אחרי פיג'מות כמובן😅 עם חולצה שמתחתיה גופיית ספגטי. ואז אני מרימה את החולצה ומושכת את הגופייה למטה וזה ממש נוח. ויש גם חולצות ייעודיות להנקה עם רוכסנים מהצדדים, אבל הם יקרות יחסית (יכול לעלות חופשי 250 לחולצה...)

ומבחינה נסיעות- אפשר או להעיר לפני, או לעצור בדרך ולהניק אם צריך

ואם תצליחי אולי למצוא נגיד לעוד שבוע מישהי שתאסוף אותם בתשלום? שייך?

את זה יעשו חכמות ממני.

אבל שווה לך ממש לקרוא לעומק על יתרונות ההנקה האדירים, לטווח הקצר וגם המאד ארוך.

על היתרונות של הנקה בלעדית (!) ללא שילוב תמ"ל עד גיל חצי שנה.

ומשהו שלא תקראי שלאחרונה נחשפתי אליו בהרצאה, שמעבר לכל היתרונות הבריאותיים של ההנקה,

היא מאד עוזרת גם לכל התחום של תפקודי פה, חיזוק שרירי לסת, מנח נכון של הלשון, מבנה השיניים ועוד ועוד.

בקיצור- זה אולי השקעה, בעיקר בעיקר בחודש חודשיים הראשונים (אחר כך בדרך כלל זה הרבה יותר קל מבקבוק)

אבל היתרונות לבריאות התינוק הם פשוט בלי יחס להשקעה.

אז נכון, שתינוקות גדלים נהדר עם בקבוק- אבל זה חייב להיות רק כשממש אין ברירה ובכלל לא כברירת מחדל 

(תמ"ל זה מזון מעובד, צריך לזכור את זה, הרבה הרבה פחות מתאים להתפתחות התינוק מחלב אם שפשוט נועד לו)

איך להקל על ההנקה.

כי בעיני, כשמישהו מכיר בערך האדיר של המאמץ שלו, אז ההשקעה נעשית קלה יותר ונעימה יותר.

בעוד שכשאנחנו משקיעים במשהו שבכלל לא בטוחים ביתרונות שלו, אז הקושי מתעצם.

אני למשל מניקה בלעדית, והיום כשחזרתי לעבודה, גם שואבת, כיף לי לשאוב בעבודה (למרות שהתינוקת שלי היא היחידה 

בכל הקבוצה (8 תינוקות) שמקבלת מזון שאוב) כי אני יודעת שאני מעניקה לבת שלי את הדבר הכי הכי מבורך

והכי בריא - ממש לכל החיים. אז מה זה שאיבה של כמה דקות בעבודה- מול כל זה?

אם את נוסעת ברכב לאיסופים אז בכלל, אפשר להניק ברכב.

ללבוש מראש משהו נוח וזהו.

אם ברגל אז אפשר לעצור בדרך על ספסל או בגן

כי ההנקות ארוכות ותכופות יותר

אני היום מניקה תינוק בן 4 חודשים

יצא לו לינוק ברכב ליד כל אחד מהגנים של הילדים ;), ובדרך לגנים, וברכב אחרי שסיימתי לפזר את כולם.

האמת שיותר מאתגר לי בבית כשכולם סביבי ןכל אחד דורש את שלו

לי מה שהכי הכי עזר זה שהיה לי רצון להצליח.

בלידות הקודמות זה לא היה לי חשוב

אין לי בגדי הנקה כי לא הבנתי איך זה מסתדר עם חולצות בסיס.

יש לי את החולצות של היום יום ומרימה כשמניקה

אם אני באוטו אז לא מתכסה, אם במקום ציבורי אז עם סינר הנקה בעיקר כדי לכסות אותי מהצד כשאני מרימה את החולצה ורואים את המותן

הנקה אצלי מגיל חודשיים בערך לוקחת בין 12 ל14 דקות