אחרי כמה שנים של חיפושים ![]()
שמתי לב שעד עכשו כשקיבלתי הצעה שדי מתאימה למה שאני מחפש (מעניין למה תמיד הן מאותה עדה??), היא לא רוצה להמשיך אחרי פגישה אחת/שתיים/שלוש. סה"כ לדעתי הדברים שאני מחפש לא מוגזמים בכלל, והראיה שמצאתי בינתיים 5-6 כאלו שדי עונות על מה שאני רוצה. לעומת זאת, כשהבחורה רוצה בד"כ יוצא שאני זה שלא מעוניין כל כך. למה? עם האינטואיציה והניסיון שצברתי אני בד"כ יכול לזהות (די בהצלחה, לרוב זה לא כזה קשה) שהיא באמת בחורה טובה, עם מידות מעולות, אבל הראש/סגנון שלנו די שונים, ולעיתים גם האופי שונה, וזה לא ילך. גם כשבאמת ניסיתי לתת צ'אנס, למרות הפערים שזיהיתי בהתחלה, אחרי כמה פגישות זה נגמר, לפעמים גם מצידה. בקיצור, מרפי.
חשבתי שאם כשאני מוצא מישהי מתאימה והיא לא רוצה, ולעומת זאת כשאני לא רוצה היא דווקא כן רוצה, אז אם אי אפשר לשנות את המציאות, אולי כדאי לשנות את הראש. אולי דווקא לנסות לחפש ולהתחבר לסגנונות אחרים משלי. וגם מבחינה חיצונית, אם עד עכשו היו דברים ספציפיים שלא אהבתי, אולי כדאי לנסות כן לאהוב אותם. כמובן שזה יותר קשה. אין לי ממש מושג איך לעשות את זה (לפמפם בראש? לנסות למצוא בכל זאת נקודות חיוביות?). פעם שדכן שהציע לי מישהי והתלבטתי לגביה אחרי כמה פגישות, המליץ לי ללכת (לא הלכתי בסוף) לסדנה של מאמן לחתונה, שהרעיון שלו היה (אם אני זוכר נכון) להפוך את המצוי לרצוי, לשמוח במה שיש, להתבונן בנקודות החיוביות, לעשות עבודה על השכל ועל הנפש עד שמה שפעם היה נראה לי לא מתאים בכלל, היום דווקא יראה לי די מתאים. מקווה שהרעיון הובן..
מישהו עשה משהו כזה פעם? נראה לכם שזה יכול לעבוד?
התחושה שלי שזה יכול לעבוד אבל לא הרבה (למשל כשרוב הדברים מתאימים ויש מעט שלא, אז אפשר לנסות להתחבר גם לדברים הפחות מתאימים), יש גבול כמה אפשר למתוח את החבל בלי לקרוע אותו...
תודה מראש לעונים!

