(כותרת אופטימית ומושכת לעין, זה לא ייגמר טוב)
תמונה חדשה, משקפיים חדשות, עבודה חדשה(?)
העולם רומז לי, יאללה, צא מתקופת הדיכאון הזאת, יש עולם חדש שמחכה שתטרוף אותו. טרוף אותו, נמר.
לאחרונה אני אומר אלוהים יותר מידי פעמים כי אולי בסוף הוא יתעצבן ויצא מהענן ויגיד חאלס, מה נסגר, שיגעת ת'מוח ומה אני אשיג מזה, כלום כנראה, אבל שווה לנסות.
עונות מעבר, הו, עונות מעבר. גשם, שמש חצי שעה, אובך. וצננת, מחלה שאין לה תרופה שאין לה מחלה.
והכל אוכל של פסח, כי פסח, אז אוכלים אוויר עם עוד משהו, קמח תפוחי אדמה זה לא קמח, אז בבקשה, אל תנסו למצוא תחליפים נוראיים לשבוע וגם אם כן אז לפחות תוסיפו מלח.
וכמו תמיד המון שורות שלא קשורות שמכסות על מה שבאמת תקוע בפנים כמו הציניות הזאת, שחונקת, שנפלטת מהפה בלי פילטרים.
אני אוהב אותם, חמודים, וכמה אני מקנא בדברים שאני לא מבין, ואהנה אני שוב מתחמק.
דיכאון. קנאה. אהבה. אכזבה. כאב. תשישות. תשוקה. תקווה. כישלון. ציפייה. ניצחון.
והלוואי ונוכל לעצור לקצת זמן את
השעון