שאפשר לדלג על קריאת התורה ולחזור אח"כ ואז לקרוא בתורה

אם אני זוכר נכון, הלכתית יש היתר לא להתפלל במניין בטיול

תשאל רב

הבהרה, אני לא פוסק ולא רוצה שיהיו שמועות שמותר אז לשאול רב!

הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, רבה של אלון שבות דרום וראש מרכז הלכה והוראה

שאלה:
אנחנו יוצאים לטיול שבו לא נוכל להתפלל תפילת ערבית ושחרית במניין. זהו טיול שמאוד משמעותי בשבילנו, ואחרת לא נוכל לקיימו. האם מותר לנו לצאת לטיול?
תשובה:

בגמרא בברכות ח ע"א נאמר שתפילת האדם עם הציבור נחשבת 'עת רצון', כלומר מציאות שבה התפילה מתקבלת יותר. הרמב"ם (הלכות תפילה ח, א) למד מכאן שצריך להתאמץ בעבור תפילה בציבור, שהרי אם הקב"ה נענה יותר בתפילה בציבור, האדם צריך להתאמץ ככל האפשר שתפילתו תתקבל "ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור".

מאמץ זה להתפלל תפילה בציבור מתבטא במקור נוסף: בשולחן ערוך (או"ח צ, טז) נפסק שאדם צריך להתאמץ בעבור תפילה בציבור ואף ללכת עד מרחק של ארבעה מיל (בערך ארבעה ק"מ) כדי להגיע לבית הכנסת, ואם בית הכנסת הוא בכיוון ההפוך להליכתו, צריך ללכת עד מיל (ק"מ) כדי להתפלל בעשרה (בימינו מסתבר לתרגם לזמן הילוך של מיל, שהוא בערך 18 דקות, לכל צד).

אם כך, צריך להתאמץ מאוד להתפלל בציבור, ועדיף שהתפילה תהיה בבית הכנסת, כי בתפילה בציבור השכינה שורה והתפילה מתקבלת יותר. בתפילה בציבור מרוויחים גם זכות לקדש את השם בקדיש ובקדושה, ויש הסוברים שבכך מקיימים מצווה מן התורה (עיינו שו"ע הרב או"ח צ, יז; שו"ת צמח צדק סימן קיג; עיינו עוד בשו"ת יביע אומר או"ח סימן לד, אות ב), וגם ברכת כוהנים ועניית מודים דרבנן וחזרת הש"ץ.

צריך להתאמץ עד זמן של 18 דקות (לכל כיוון) כדי ללכת לבית הכנסת, ואם האדם מתאמץ אף יותר מכך – תבוא עליו הברכה.

האם בכל זאת מותר לצאת לטיול כשייתכן שלא יהיה מניין?

שו"ת שבט הלוי (ח"ו סימן כא) פסק לאסור: "פשוט בעיני דאם נוסעים רק לתענוג בעלמא, דאיסור קעבדי". ואולם בשו"ת יד אליהו (הובא בשו"ת שבט הקהתי ח"ד סימן מד) כתב ש"מעשים בכל יום שהולכים אפילו לטייל כמה פרסאות ומבטל מלהתפלל במנין כל ימי משך עיכוב בדרך... והטעם דהולך ונוסע בשעת היתר ואין עליו שום חיוב אז, ואחר כך ממילא בא הפטור ולא עושה שום עבירה אז". כלומר מכיוון שבמקום הטיול אין מניין במרחק ד' מילין, ממילא אין כל איסור בכך שאיננו מתפלל במניין ואין איסור להימצא במצב כזה, שהרי עשה זאת לפני שהגיע חיוב תפילה זו.

ולמעשה לכתחילה יש לחשוב על מניין ויש לתכנן את הטיול תכנון כזה שהאדם יוכל להתפלל במניין, אך אם אין לו אפשרות להתפלל במניין נראה שהוא רשאי לצאת לטיול ולהתפלל ביחידות. ואולם כאמור ידאג עד כמה שיכול להתפלל במניין גם בטיול כזה, ויוודא גם בטיולים הבאים שבדרך כלל תהיה אפשרות למניין. כאשר האדם מתפלל ביחידות בטיול, לפחות ינסה להתאמץ ולכוון היטב ולא להתפלל בחפזה.


טיול בלי מניין - עולם קטן

ולא חלילה מתוך זילזול הרב רימון