או האחד שלפניו,
חיכיתי לאליהו
בעינית של הדלת.
דמיינתי זקן לבן,
בגד לבן;
לא כמו הרב,
יותר כמו מלאך.
וחשבתי לעצמי:
'כמה טוב יהיה
כשהוא יגיע
בעינית של הדלת.
"אליהו, נקרא לו,
טוב שהגעת בזמן,
אתה לא מבין
כמה קשה בלעדיך;
המיסים עלו,
היוקר מחייה
והדת היא לא דת,
אלוהים נעלם"
והוא יחבק את כולנו,
כל אחד בתורו,
ילטף וירגיע,
ידביק נשיקה;
"אין מה לדאוג,
אני כאן עכשיו
לעשות סדר
בכל הבלאגן"
וכולנו נשתוק,
בעיניים נוצצות
נביט בנביא
מסדר את הכל.
והוא יחייך,
יקרין אור
"עד עכשיו סבלתם,
מעכשיו יהיה טוב"'
..
בפסח הקודם
או האחד שלפניו
(אני כבר לא זוכר),
חיכיתי לאליהו.
השנה אני לא מחכה
וזה לא שאני לא רוצה,
הוא פשוט כבר לא קיים,
אליהו זכור, לרוב.

- לקראת נישואין וזוגיות