על מושגים שמדברים בהם היום ומשתמשים בהם בהפך הגמור שלהם.
לדוג'- חירות. היום מסבירים את המושג הזה כחופש לעשות "מה שבא". מה שה"אני שלי" רוצה ולא מה שמכתיבים לי. רוצה קנאביס - קיבלת. רוצה להתחתן לא ברבנות - זכותך. וכו'...
הפירוש הזה הוא הפוך לפירוש הנכון! "אין לך בין חורין אלא מי שיושב ועוסק בתורה. זה החירות האמיתית. להבין שללא חוקים והרכנת ראש בגאווה (נשמע לכם תרתי דסתרי? חבל.) אנחנו מאבדים משמעות ואת עצמינו. אנחנו בעצם לא חירותיים ולא חופשיים. אנחנו כבולים ברצונות ובנורמות חברתיות הרסניות.
דוגמא שנייה ונפוצה לא פחות - פמיניזם. משום מה אנשים נוטים לחשוב שפמיניזם זה לדאוג לשוויון בין הגבר ולאישה כדי להיטיב עם האישה. "הפוך גוטה, הפוך!" מסכנה האישה! למה היא צריכה להיות כמו גברים? לא חבל? היא אישה, שתשאר אישה! בשבילה!
זה הפמיניזם האמיתי. הדאגה והערכת האישה מהמקום האמיתי שלה! להעריך את האישה בגלל מה שהיא ולא בגלל מה שהיא לא. אף אחד לא היה רוצה שיגידו לו להיות מישהו אחר. "תהיה אתה" כולם אומרים. "זה הכי חשוב". אז למה שזה מגיע לזה פתאום כולם מזדעקים וקוראים "שוביניסט"? אולי הפוך? מי שרוצה לשנות את האישה שתהיה משהו אחר, שווה למשהו אחר ולא למה שהיא, הוא השוביניסט והאדם ששומר על זכויותיה האמיתיות של האישה בתור אישה ולא בתור משהו אחר, ומעריך אותה בזכות מה שהיא ולא בזכות מה שהיה רוצה שתהיה, הוא הפמיניסט האמיתי?