שמעתי וקראתי הרבה רבנים מהמון סגנונות,

גם מהליטאים, גם מהחסידים, וגם מהספרדים,

גם בלימוד עיון, גם בהלכה וגם באמונה / עבויידע וכו'.

ואפילו נחשפתי להמון תורות של רבנים ליברלים,

(שזה כבר פחות הסגנון שאת מדברת עליו,

אבל זה גם קשור לעצם הנידון).

בסוף, אחרי הכל,

אני בחור די נורמטיבי מהישיבה הגבוהה אליה אני שייך,

למרות שיש בי המון רבדים ופינות שהן לא כאלה.

מה זה אומר על הבחורה שאני אחפש?

שהיא צריכה קצת לצאת מהשבלונות, הדוגמות והסטיגמות,

להיפגש עם האדם שמולה כאדם,

ולא כ"הסדרניק" / "קווניק" / "תורני-לאומי-ציוני-חזק" ושאר ירקות,

כי כל ההגדרות האלה הם מרור אחד גדול,

שכדאי לנו קצת לצאת לחירות ולהשתחרר ממנו.

לדעתי הענייה, כדאי שבעלך יכיל ויכיר ויזדהה עם העולם שלך,

אבל את ממש לא חייבת שהוא יהיה בדיוק באותו קטע.

טקטית, אם את שייכת יותר לעולם הציוני דתי תחפשי שם,

ובמקומות כמו בית-אל, רמת גן, רמת השרון וכו'

יהיו דברים שאולי תוכלי להתחבר אליהם.

אפילו בהר המור יש כמה חסידים (בוגרי 'שלום בנייך' ולא רק),

וכל שכן שבמרכז (ולא רק בעזרת נשים),

אז נראה לי כדאי לבדוק את הדברים לגופם, ולא לכותרותיהם.

כמובן, תורת החיים פחות ממותגת כדתי לאומי,

ויש בה פן חסידי, וזה יכול להיות כיוון עבורך,

אם את פחות מרגישה שייכות לציבור הד"ל.

המון הצלחה לך!!

תבשרי המון בשורות טובות בקרוב בע"ה!!

מסכים בגדול.

שמעי, בסוף זה את והוא,

ולא בחור ובחורה מציבור פלוני.

אם הדרך חיים שלו, לא משנה איך היא מוגדרת, מתאימה לך,

ובשאר העניינים יש התאמה ומציאת חן,

לא מבין מה צריך יותר מזה.

כמובן, לוקח זמן למצוא,

(מכיר את הבעיה מקרוב משהו)

אבל זה בגדול הסיפור.

ובתגובה למה שאמרת ל@הולך בדרכך,

מה זה השקפה חסידית?

שאין עוד מלבדו ממש וכו',

שהמדינה היא ס"א,

או שאשה צריכה לגלח הכל אחרי חתונה?

כי אלה 3 רבדים שונים לגמרי של השקפה,

שיש ביניהם המון השלכות לגבי הבחור שאתה מחפשת

יש המון כאלה בישיבות שהזכרתי למעלה.

נכון שיש עוד מישורים,

כמו אופי מתאים, מציאת חן, תקשורת וכו',

אבל לא לגמרי הבנתי מה כ"כ מסובך בזה,

מעבר לתסבוכת הרגילה של הפגישות?

או שצריך לדעת איפה לחפש,

או שאת כמה רמות מעל כולם,

ואני קצת מכיר הרבה מהרווקים באזור גילך מהמקומות האלה,

ורבים מהם ברמה מאוד מאוד גבוהה.

אין לי אלא לאחל לך המון הצלחה,

ושמהרה תבשרי לנו טוב ותשמחי אותנו

אני גדלתי בתור דתי לאומי, בישוב דתי לאומי, בסביבה של דתיים לאומים..
והתחזקתי לפני שנה וחצי, ומצאתי את עצמי חרדי אחרי תקופה..

אני גם נגד הגדרות, אבל המציאות מחייבת הגדרות..
תנסי להבין מה את מחפשת ומה את רוצה..(חייבים הגדרות..)
בעלי תשובה זה סגנון שונה מהסגנון שגדלנו עליו..
 

אפשר להיות סופר חזק בכל מגזר(דתי)..וסופר חפיפניק גם בכל מגזר..

זה העניין של ה"לייט.."  לא?...

די כזה, למדתי ולומד עם ציבור חרדי, מצד שני בפועל אני מתחבר יותר לדרכו של הרב אריאל שליט"א ולרב יהושוע שפירא.

בזמנו כשיצאתי לדייטים פגשתי את המורכבות הזו אבל רק במקרים של מדוייטת אנטי השקפה מסויימת זאת בעיה, כמובן אשתי ב"ה לא כזו.

אני מכיר גם מהזרם החב"די שדי סגורים לעצמם, וק'"ו מהציבור החרדי.

לעניות דעתי מי שסגור בתוך השבלונה המגזרית שלו מפסיד, ואסביר:

אצל החרדים יש מסירות נפש ללימוד, אם כי פעמים יש לכך תוצר לוואי מאוד שלילי שמי שלא אברך הוא חי בדיעבד והוא "בעל בית"

וכבר דיבר על זה הרב אריה הנדלר ולכן חשוב ללמוד חסידות.

גם בחסידות יכולה להיות בעיה, למרות שאני אומר שבכל דרכיך דעהו ובכל מעשה שהאדם עושה הוא צריך לראות את החיבור לשמיא, וודאי וודאי שאדם צריך למסור נפש ללמוד תורה במגבלות המציאות ואני לא אומר שכיוון שיש בכל דרכיך דעהו לימוד התורה תופס מקום פחות משמעותי - ומי שמכיר יבין על מה אני מדבר.

זה בקצרה.

לכל מקום יש את המעלה שלו, ומכל מקום יש מה ללמוד ולכן אלה שפוסלים את מה שלא כמותם זו טעות.

וזו הבעיה במדוייטים מרובעים.

בהקשר שלך, בעזר ד' תמצאי אדם רחב אופקים,נכון זה יכול להיות קצת יותר מורכב.

אבל בעיניי זו הדרך הנכונה.

"התחככו ומשהו התערבב"... אהבתי.

אמנם אצלי זה לא היה דרך חסידות ממש

באמת זה מצמצם, גם אני מחפש פיתרון טוב

גם אשמח לשמוע אם למישהו יש רעיון

בס"ד

אני חושב שיכול להיות שלא מעט בציבור הדתי לאומי שגדלו בציבור הדתי לאומי ושלמדו או לקחו חלקים מהציבור החרדי או החסידי וכו'..

את יודעת להגיד במה זה יבוא לידי ביטוי כאשר בע"ה תקימי בית? באופן פרקטי? בחינוך , בבית שבע"ה תקימי וכו'... במה בעצם?

בנוסף בעקבות כך מה זה גורם לך לחפש במי שאת נפגשת איתו?

אולי זה יקל עלייך להבין מה בעצם את מחפשת ואולי יפתח רעיונות לאפשרויות שפסלת עד כה..

אז מה אתה מחפש? אבל קודם תחליט איפה אתה נמצא.

אמנם ציינו פה קודם אך הנה ישיבות שיכולות להתאים לסגנון שלך - 

תורת החיים של הרב טל ביד בנימין

הישיבה ברמת גן של הרב יהושע שפירא

ישיבת ההסדר בצפת

ישיבה לבעלי תשובה בבת עין

ישיבת תקוע אולי גם יכול להתאים

אולי יש עוד אך זה מה שעולה לי כרגע.

בישיבות האלה אפשר למצוא חברה שאוהבים להעמיק בחסידות וכו'.

ורק שתדעי שממש יש כאלה בחורים שהם כמוך! כדאי לעשות מאמץ לראות איפה הם מרוכזים או איזו שדכנית מכירה סגנון כזה.

למשל יש רבנית בצפת שקוראים לה הרבנית טובה בזק שעשויה להכיר כאלה והיא עוסקת בשידוכים

בתאל גרינשפן מירושלים (שדכנית)

בתיה כהן מבת עין (אם אני זוכרת נכון את שמה... אולי שם משפחה אחר... לא זוכרת בדיוק. אבל נראה לי שקוראים לה בתיה כהן)

ממש בהצלחה. וטוב לרכז את הכוחות במקומות הגיוניים לסגנון שלך.

בהצלחה מאוד מאוד!

חג שמח!

ושתדעי שגם אני הייתי פעם במקום דומה לשלך. לכן אני מכירה... היום אני בכיוון קצת יותר חרדי. אם כי גם מחפשת את המקום שלי. כי יש לי נפש חסידית ואומנותית ותוהה גם לגבי עצמי איזה כיוון יכול להתאים לי. בעז"ה. כל זה בגדר השתדלות ומהשם אישה לאיש.

ביום יום אני לא מרגישה את זה.

אבל בשידוכים זה ממש בולט הבלבול, והשאלות מי אני ולאיזה מגזר אני יותר משתייכת..

ועם איזה סגנון בחורים תהיה יותר התאמה.. 

ומסקרן אותי ממש איזה רבנים את שומעת בחסידות  

את הרב יובל אשרוב מכירה ברוררר

אבל הרב אריק נווה לא.. מעניין.. 

אבל ראיתי קצת ביוטיוב לגבי הרב אריק נווה.. נשמע דברים גבוהים

תסבירי למי שמחפש לך - מה הכיוון שלך (כמובן בדברים שהם מהותיים עבורך, עבור אופייך וכיוונך).

יש לא מעטים כאלה היום, שנהיו תורניים יותר, וגם עם נטיה "חסידית".

תבנו בית תורני, ולאומי, וחסידי, ושמח...

אבל לא חייבים להיצמד דווקא לכך שאצל פלוני שמעתי שיעורים...

העיקר הכיוון הכללי.

בחורים "תורניים לאומיים", עם נטיה חסידית, יש רבים למדי.

אחרי החתונה, או שתלך עם הכיוון של בעלה, או שתשמע גם שיעורים בפני עצמה. אין בעיה..

אני אישית גדלתי כמסורתי עד גיל 7-8 בערך והייתי בבתי ספר דתיים רגילים

אח"כ ההורים חזרו בתשובה ועברתי ליותר חרדי, ואיכשהו הגעתי לישיבה חרדית עם כובע וחליפה..

לא התחברתי לעניין הזה של הסגירות, ויצאתי לרחובות ועזבתי כמעט הכל כמה שנים

ואז חזרתי בתשובה ויצא שאני קצת חרדי, קצת נמשך לד"ל תורני - עם הפתיחות לעולם יותר והשמחה וזה, וגם ברסלב...

בקיצור, שקשוקה!! 

מה עושים?? לא יודע תאמיני לי

אבל נראה לי שבעיקר תתאים לי חוזרת בתשובה או סתם מישהי שאין לה קטע של מוסכמות חברתיות

מסתבר שזה כבר לא סתם סירה, אלא שייט היכרויות!

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

בשלות לרוב באה עם הגיל. ולא כל בחורה בת 18-19 בשלה 

נכון שזו הכללה אבל בעיקרון הפנימי פה  צריך לכור שיש גילאים שבהם לא בטוחים במה שועשים

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!