היא לא יודעת כבר מה הקשר שלנו כי אני כל כך נחמדה לכולם.
ואולי היא עוד אחת שאין לי כח אליה. תכלס, אולי.
אני מזוויעה את עצמי עד כמה נמוך אני יכולה לרדת
יועצת מינית נהייתי, יופי.
אנשים שנוטים לראות בי אובייקט, לכו לעזה.
הייתי אומרת מילים יותר גסות, אבל אז התעצבנו עלי פה.
הפרסומות שקופצות כל שניה, ימח שמחם, אתן קוטעות לי את חוט המחשבה, מה רציתי לומר?! אוף
מחר משמרת בוקר, אחכ נרד לים.
נראה לי אתחיל לחיות את היום כאילו אין מחר. רק היום.
היום, מה נעשה בו.
אם נמות מחר, מי ישאר פגוע?
לחיות את היום כי זה מה יש,
לתפוס חזק באיזה מעקה לא ליפול יותר נמוך, ככה זה כבר מספיק.
הכל כבר עשיתי, חשבתי
ולא.
מחשבות שלי, לכו תזדיינו!
לכו קיבינימט!
הגוף שלי כל כך צריך כבר, כל כך.
אייגו.
כתבתי על תשוקה וזה יצא מסריח, טוב שצריך לצנזר פה. באמת טוב.
הוא אמר שיש חוקים לבית הזה וזה לא מקובל עליו, אחלה.
אנשים ממציאים תורה ועובדים לעצמם.
לאלוהים לא אכפת שיש לי מכנס מתחת לחצאית ולא גרביון. אני לא חושבת שזה נפקא מינא בשבילו אם זה נגמר בקצות האצבעות או בסוף הרגל, נו באמת.
אוךך מה יהיה?!
תודה אלוקים,
שנשמתי היום
שהתקרבתי ממש לבור הזה ולא החלקתי לתוכו
שאני עדיין שפויה.
