ואכן.השמש זורחת והיא אפילו שורפת לך בפנים אבל עדיין.את נמצאת במכת חושך.למרות שעכשיו בני ישראל אמורים כבר לחצות את הים.
ואמא שבאה ומבררת ואת רק מחייכת ועייניך נפתחות גם לחיוך,כזה גדול,כאילו יודעות שזה תפקידן.להציג הצגה יפה של אדם שמח ומאושר.
והדלת חורקת חזרה.את מתכנסת לעצמך בשנית.
ערימות ערימות של שתיקות.את נעשית חולה.
אבל קיבלת על עצמך החלטה אז..
עצרי.
זהו.