לא. לא מטאפורה.
יש עלי צו איסור דיבור בבית, תכף אצא מדעתי.
אני שונאת אותה יותר ממה שאני אוהבת את עצמי, וזה נורא
זה נורא.
זה נורא, כי אני מסוגלת להרוג את עצמי משנאה אליה.
טוב, כבר בכיתי את זה, בעצם. מה זה משנה..
בינתיים לבכות מותר לי.
חג של איסוף וריכוז חארות. שיגמר כבר.
ואז אזכרה של אמא.
נזכוררררר ולא נשכחחחחחח
לא זוכרת כלום בכלל.
למה אני בוכה?!
מי את, יא אישה שנטשה אותי בלידתי???????????