זה היה חג ממש עוצמתי.
אבל היה לי ככ קשה
הרבה מחשבות מעיקות עליו
אולי גם בעיקר מחשבות על המחשבות עליו.
אני לא יודעת מה יותר גרוע בשבילי- לראות אותו הרבה או לא לראות אותו בכלל.
מלא תפילות.
אני מפחדת שהלכתי אליהן גם בשביל לראות אותה.
נמאס לי שהיא מתייחסת אלי כאחת שלא מבינה שום דבר. אפילו שאולי זה נכון.
אני מתגעגעת אליה. ולרונצ. אני מתגעגעת לזה שאני עסוקה במלא דברים ככה שאני לא חושבת הרבה עליו, כי בסוף אני אתפוצץ לגמרי.
ואני גם מתלבטת אם עדיף שאני ארפה לגמרי או שהמחשבות האלו כן קצת טובות.
אני לא יכולה יותר להאשים את הגיל שלי בכל השטויות האלו.

הלוואי שיהיה לי שבוע מדהים. ובקטע טוב לגמרי.