אבל כשמציגים את זה בדרך אחת אז כולם מרימים גבה, כשמציגים את זה אחרת אז כולם תומכים...

אצל בנות הדברים נתפסים כיותר עדינים וקל יותר לקבל אותם וזהו, זאת המציאות.

אין לי כח עכשיו. סורי

תוספת:

@אוויל מחריש.

אני מסכימה עם מה ש"כי בשמחה תצאו" ו"גפן36" כתבו לך..

התשובה הפשוטה היא שגברים שונים מנשים באלף ואחד דברים ..בהרבה מובנים לפי היהדות האישה נחותה מהאיש (זה נכון ולא יעזור כלום לאף אחד..האישה עזר כנגדו וכו'.).האישה פגיעה גם יותר ולכן צורת ניסוח כמו:להתחתן כי זה מצווה / לימוד תורה בטהרה ושלמות  וכו' באוזני אישה "נחותה" נותנת תחושה שרוצים להשתמש בה כדי להגשים אידיאל ומתייחסים אליה כאל כלי בלבד בלי שום התייחסות לרבדים אחרים שלה -עולם המחשבות והרגשות  שהיא נשמה וכו' וזה יוצר התנגדות וחוסר נוחות 

וכשאתה הצד החזק במשוואה לא יפריע לך מה שהצד החלש יאמר..

הבנת?

נשמע סופר פמניסטי, לא נכתב ממקום כזה.. אם לא הבנת אותי..לא נורא..

לגבי הנחיתות של האישה אני לא מסכים בכלל, זה לא מתיישב אפילו עם הפסוק שהזכרת, "עזר כנגד"...

וגם לו לצורך הדיון נניח שאת צודקת, אז לא מובן לי איך מצד אחד זה מפריע לה להשתמש במישהו כדי להגשים אידיאל אבל מנגד היא יכולה להתחתן כדי להגשים אידיאל...

לומר שמי שנמצא בפרונט ביהדות זה האיש,

האישה נמצאת יותר מאחורי הקלעים. אני חושבת שתוכל להסכים איתי לפחות שכשיש לדוג' הצגה הכוכב הוא השחקן הראשי בהצגה ולא המלבישה שמאחורי הקלעים...-מי שמקבל את הכבוד וההילה הוא השחקן ופחות מי שמנהל ענייניו מאחורה..לא?

אל תתפס לדוג 'הזאת תפוס את העיקרון.לא יתכן שאתה לא מסכים עם זה,

שכלית אתה אולי צודק ופה אנחנו עוסקים ברגשות ולכן צורת הצגת הדברים קריטית מאשר התכלס בשורה התחתונה שאפשר לומר שהיא די שווה.עובדה שיש פה ניקים גברים שהבינו, לדוג' "כי בשמחה תצאו" תוכל לראות שהוא עטף את התגובה שלו עם הרבה פוצ'י מוצ'י רגשי שמרכך את המכה לבנות..חח..כל הכבוד לו.הבין את הקטע.

מרגיש לי כאילו הן מרגישות ש'משתמשים בהן', חלילה,

כדי ללמוד תורה בטהרה, לקיים מצווה או להביא ילדים.

אולי זה מפני שהן הנפעלות מחד והמולידות מאידך,

והגברים הם הלומדים והמקיימים את המצווה.

אשה שרוצה גבר מסוג מסוים (אברך, קצין, רופא וכו'),

בסך הכל בוחרת אופי של בית ע"פ הגבר,

ואני באמת לא רואה סיבה שגבר ייעלב מדבר כזה.

כמובן, הצגתי את זה בצורה קצת ילדותית, מהצד הנשי.

לי ברור שאני מחפש שותפוּת,

ולימוד התורה בטהרה שלי יהיה שלה-שלנו,

כמו הילדים שלנו ואפילו המצווה שלנו

(כבר בראשונים כתוב שיש לה שותפות במצווה).

חוץ מזה, ברור לי שאני כ"כ חסר,

ויש תחושה כ"כ קשה של ריקנות וחוסר משמעות

(ולא כי החיים שלי ריקים וחסרי משמעות, ממש לא),

ואני מחפש את השותפה שלי לדרך שבה נלך יד-ביד, בע"ה.

לזה כבר אין שום קשר לשום אידיאל,

אלא לזה שהקב"ה ברא עולם שעל כולו אמר כי-טוב,

חוץ מהרווק, עליו אמר הקב"ה 'לא טוב'..

זה נראה לי זהה לחלוטין במצב שמישהי מתחתנת עם מישהו כי הוא לומד תורה וזה חשוב לה, הוא מתחתן בשביל הערכים שלו (לימוד תורה / מצוות) והיא בשביל שיהיה לה חלק בערכים שלה דרך בעלה... 

לגבי אופי של בית, התייחסתי לזה במשפט:

(במקרה שהעניין הוא שיהיה בבית אווירת טובה / מידות טובות וכו' למיעוט הבנתי זה יותר תועלת וטעם אישי ופחות ערכי).

ומה עניינה של אותה שותפות לעניין? במידה ויש מישהי שאתה אוהב ורוצה שתהיה שותפה שלך לחיים אבל לא מתאים לה שתלמד עוד 5 שנים (לצורך הדיון נניח שזה רצונך) אתה תתחתן איתה או לא?

לגבי הסוף, אני לא אתייחס כי זה פחות רלוונטי ואני מתכנן בלי נדר לפתוח על זה שרשורים בעתיד...

לא בהכרח משהו שאפשר להסביר בשכליות לוגית עקבית, לטעמי.

גברים כנראה עובדים בצור היותר מופשטת שכלית, ונשים פחות, ב"ה.

מלבד זאת, עצם זה שהגבר פעיל ואישה סבילה בדרך החיים,

תורם במידת מה לתחושות ביחס לנושאים הללו.

דרך - גם וגם, כי כל הערכים חשובים,

ואדם בוחר אם להתמסר לתורה, צבא, יישוב הארץ או פריפריה וכו',

לפי נטיות נפשו ותכונות האופי שלו.

אם ה-5 שנים הללו מהותיות לדרך של הבית,

(כי בעל תשובה / אברך / רב / רוצה בית מאוד תורני וכו')

סיכוי סביר שלא שייך להתחתן.

כמובן, תלוי בהרבה גורמים אחרים.

השותפות היא הרצון ללכת יחד באותה הדרך,

ולהקים יחד את אותו הבית עם אותם הערכים.

זה מזכיר את השרשור על ההוא שרוצה גרעין וההיא שרוצה סגירות,

שאם אלה שני חלומות מאוד נוקשים - שלא יתחתנו, מה לעשות.

וגם לא איך זה היה קשור למה שכתבתי...

אבל לגבי הפסקה האחרונה:

אני מסכים לחלוטין שבחור שבוער בנפשו להיות רב לא יתחתן עם מישהי שלא תשים כיסוי ראש אבל זה בגלל חוסר התאמה באורח חיים תורני, מבחינה מוסרית פנימית לא יתפתח אצלו אפילו רצון בקשר כי ברור לו לגמרי שאין עניין להתחיל קשר אסור כמו שאין לו הווא אמינא בכלל לחיות עם גויה, להבדיל...  אבל מצב כזה הוא שונה לחלוטין ממי שמתחתן כדי לממש את השאיפות והערכים שלו... 

אז כנראה הגישה שאתה נוקט היא שיש לך דרך ללכת בה וערכים להנחיל ומתוך זה אתה רוצה מישהי באותו כיוון. לעומת אנשים אחרים שחושבים שהעניין הוא למצוא מישהי שרוצים ללכת איתה באיזה דרך שהקב"ה יבחר...

בהתחלה הרגשתי שיש כאן משהו שמפריע לי מבחינה רגשית ואז בעזרת השכל גיליתי מה זה...

ועוד בשכל של גבר, שב"ה ניחנת בו.

יש תחושות שקשה להבין בשכל,

ותחושות נשיות (חלקן) - על אחת כמה וכמה,

בטח לא בשכל קר ומופשט של גבר.

זה מה ש@חיות צבעונית ניסתה לומר,

[ותודה לך על שירותי הדוברות]

לשאלתך האחרונה,

אני אטיל פצצה, ואצא עילאי ומתנשא רצח:

יותר חשוב למצוא שותף לדרך מאשר 'החבר הכי טוב'.

כמובן, זהות השותף תלויה גם בתכונות אופי, כימיה, משיכה וכו',

אבל יש דימיון שאם נמצא את זה שאהבה נפשנו יהיה לנו טוב.

אז זהו, שלא בדיוק..

מידת השלום והשמחה בבית תלויה הרבה יותר בשותפות,

שהיא הרצון לעבוד ולעבור תהליכים כדי להישאר יחד.

עם כל הכבוד ל'כמה כיף לנו יחד', ו'הוא החבר הכי טוב שלי'.

זה נשמע לי כמו פנטזיות.

לרוב, מגיעה אהבה מאוד גדולה עם תהליך נכון ותנאי פתיחה טובים.

תשאל נשואים, תגלה שמחלוקות על דרך חיים הן הרבה יותר מורכבות מכל מחלוקת אחרת

(לא מדבר על דברים שמתחדשים, כמו מחלה, בעיות נאמנות וכו'),

אא"כ הן לא קריטיות, ואז ממילא הן לא חלק מהדרך.

בחוויה שלי, החברים הכי טובים של הם כאלה שלא הייתי מסתדר איתם (אם היו נשים),

ואנשים שאני יכול להתנהל איתם הופכים להיות חברים מאוד טובים שלי.

ברור שמתחתנים עם האדם ולא עם דרך,

כמו שאני חבר של האדם ולא של 'דוס / לא דוס כמוני / לא כמוני' (איכס...).

אבל בנישואין, בונים שותפות להליכה יחד בדרך לתמיד,

ולא ממסדים חברות ובמקרה גם שנינו דוסים, אז...

לו יהי, שאזכה (וכולנו) שזה יהיה עם החברה הכי טובה שלי,

אבל זה כבר נראה לי בונוס.

אולי זה נכון רק לאנשים מהסוג שלי,

שסה"כ מתחברים לאנשים (גם מסוגים שונים) די מהר,

ואז הדגש הוא על הבדיקה של ההתאמה.

חוץ מזה,

תוהה בקול האם לחכות עד שתהיה החברה כי טובה שלי ואז להתחתן,

מסיבות של צניעות וכו'.

ברור שצריך בסיס כדי שזה ייתכן, 

אבל בנישואין יש קפיצת מדרגה, 

שנראה לי כדאי לבנות עליה גם לפני שהגיעה.

בפועל אני לא חושב שיש כאן עניין של הבנה בכלל כי מבחינתי הבעיה היא לא שמדובר בסתירה לוגית אלא זה שיש פה מעין צביעות וניצול בקשר, לפחות לפי איך שאני מבין את זה, ואת הבעיה הזו אני מנסה לפתור...

אז לעניות דעתי אין שום משמעות לדרך וההתקדמות בה אם היא לא נעשית עם חברת ברית שרוצים שתהיה שותפה לדרך. כלומר העיקר הוא להתקדם בכללי בעבודת ה' ע"פ הניסיונות שהקב"ה יזמן עם האישה המסוימת שרואים בה חצי שני. 

אבל עם מי באמת תרצה לעבור תהליכים? עם מישהי שרוצה ללכת בדרך כמו שלך ויוצא שאתם מתאימים ואז זה כמו שותף לעסק כזה. או עם מישהי שאתה רוצה ללכת איתה בדרך שתתאים לשניכם בזכות אהבתכם?

וזו חלק מהבעיה בגישה הזו, שרוב הערכים לא אמורים להיות קריטיים יותר מהזוגיות, אבל אני מרגיש שכל הדיבורים על דרך ומחלוקות בעניין קצת לא ברורות לי, אז בבקשה באר את כוונתך בהתייחסות לדרך ומחלוקות בבחירתה.

אתה בוחר באדם, ולא מנצל אותו בשביל הדרך שלך.

אבל הדרך היא תנאי סף שא"א באמת להתפשר עליו 

(אא"כ מתברר שהוא לא באמת הדרך).

ברור שחלק מהבחירה היא בתקשורת, בכימיה וכו',

אבל קשר כזה אני יכול ליצור עם המון גברים (חוץ מהקטע של המשיכה, ב"ה) ונשים,

שלא בהכרח ירצו להיות שותפים איתי באותה הדרך.

מניח שכמוך,

נפגשת עם כאלה שהיו איתך ממש באותה דרך וסיימת על אופי ואישיות,

והיו גם אלה שבדיוק להיפך.

מניח שיותר שייך להזהיר מהאפשרות השנייה מאשר מהראשונה,

ויש לי תחושה (וכמה סיפורים מאנשי מקצוע)

שאנשים שהתחתנו למרות האפשרות הראשונה,

שמחים ואוהבים למרות הכל, אם הם עובדים נכון.

הערה: אופי זה לא מידות, זה שוני (קור / חום, שקט / רועש וכו').

על מידות עובדים. בשביל זה באנו לעולם הזה.

וכמה הדרך הזו אמורה להיות מסוימת? אם שני הצדדים מאמינים עובדים את הקב"ה ושומרים תורה ומצוות ממש לא מובן לי מה צריך יותר מזה ברמה של דרך... ואפילו הייתי אומר שאם יש דיוק מופרז בדרך אז זה עלול ליצור בעיות בנישואים כי זה חוסר איזון.

איזה דרך? אני לא מבין על מה אתה מדבר פה שזה כזה קשה למצוא מישהי באותה דרך, חוץ מזה מה כל הקטע של הדרך הזו?...

מה הבעיה באפשרות השנייה?

אתה מבין את ההבדל בין בית של רב, קצין, רופא, אברך, מהנדס?

או לחילופין אחות, מורה, קרייריסטית, סוכנת מוסד?

אתה מבין את ההבדל בין מקומות מגורים שונים ומשימות של בית?

ההבדל בין שאיפות כלכליות שונות לחלוטין, והמחירים שלהם (זמן עם משפחה, לימוד תורה, וכו')?

ההבדל בין חינוך ילדים במסגרת אינטגרטיבית או מתבדלת?

מה זה אומר על חיי החברה של הילדים, ואולי גם שלכם?

אם מישהו יאמר לי שהוא מפרק קשר על אחד הדברים האלה,

אני אגיד לו שהוא צודק.

ייתכן ויהיה מי שלא איכפת לו אם היא מורה או סוכנת מוסד (קצת הזוי, אמנם),

אבל אז יש הסכמה על כל אחת מהדרכים הללו.

וכל זה בלי להזכיר ניואנסים או שלא ביראת שמיים,

שבשביל זה אתה כנראה לא צריך אותי.

אתה מבין את ההבדל בין בית של רב, קצין, רופא, אברך, מהנדס?

על הקצין אני מבין כי זה תפקיד עם סיכון אז לגיטימי. רב - בדר"כ בעל מקצוע, אברך - אם יש צורך כלכלי הוא צריך לצאת לעבוד, מהנדס - בעל מקצוע רגיל, רופא - תלוי באינטנסיביות...

כנ"ל על סוכנת מוסד עם סיכון, קרייריסטית - כמו רופא, ותלוי בסביבת עבודה...

מקומות מגורים שונים ומשימות של בית - לא מבין כל כך את ההבדל...

לגבי המחיר של כל דבר, כאשר המחיר דורש יותר מידי מהזוגיות אז סימן שצריך להפחית במינון, בין אם זה לצאת לעבוד ובין אם זה לחזור לבית יותר...

ההבדל בין מסגרות חינוך - זה שאלה הלכתית, לא מבין מה זה רלוונטי...

שמעתי פעם מאדם חכם את המשל הבא,

מעניק לך אותו באהבה רבה (קצת מפוייט אמנם, מודה):

יש אנשים שבאים לדיייט בתחושה של אודישן,

בו בתפקיד הראשי, הבעל, המפנק, האוהב וכו' - 'אויל מחריש',

ובתפקיד המשני, המכובד(!), - הכלה הנאה 'חכמה תחשב'.

כך אט-אט מתנהלות להן הפגישות בעצלתיים, או שלא,

ואויל מחריש מלהק לו כלה נאה וחסודה, שחכמה תחשב,

תוך שהוא בודק ללא הרף אם היא מתאימה לטייפ-קאסט,

לתסריט המפורט, או לדמות שהוא תפר לה.

מה שלעיתים נעלם מעיניו של 'אויל מחריש' אהובינו,

הוא שגם 'חכמה תחשב' באה עם תסריט,

בו היא הכלה המהוללה, הנאה והאחלה-חסודה.

גם היא בוחנת-בודקת-חוקרת את העלם 'אויל מחריש',

לדעת ההצליח דרכה אם לא, האם זהו הבעשערט,

והאם הוא נכנס לנעלי הבעל התומך, הרגיש, המסור והחתיך (געוואלד).

לו יצוייר והזוג התחתן,

הם מגיעים לבית אחד, שיש לו שני תסריטים שונים(!),

שזה מתכון בטוח למריבות, ויכוחים, מחלוקות ומה לא.

לשאלתי את החכם בעל הניסיון 'אז לבוא בלי כלום?',

נענתי 'אל תבוא עם תסריט, תבוא אם ז'אנר'.

אינו דומה מערבון לקומדיה, ואינו דומה סרט מתח לדוקומנטרי;

בהקשר שלנו, בית של קצין שונה מבית רגיל

(מה זה? ומי קבע מהי רגילות?);

זה לא רק הסיכון והסברות, אלא האווירה, האופי.

ה"ה כל הדוגמאות שנתתי למעלה.

אשה שזה לא מתאים לה תתחרפן,

וה"ה בעל שהאווירה בבית לא מתאימה לו.

זה לא קשור לפתרונות התעסוקתיים,

זה קשור לתסכול הבלתי-פוסק והבלתי-נסבל,

אותו חווה אדם שנמצא חוץ למקומו (ואולי חוץ לזמנו).

תנסה להקשיב, ואולי לשאול בעלי ניסיון,

כי אין חכם כבעל (!) ניסיון, כידוע.

זה הקצת שאני יכול להעניק לך מהניסיון שאין לי,

שהרי איני בעל

א. מי שמתחתן עם אישה על מנת לקיים מצוות שווה בעיניי לחלוטין למי שרוצה להתחתן כדי להתקדם רוחנית יחד/ למצוא שותפה לחיים רוחניים...

בהחלט לא היה יחס לאישיות ולמידות כי זה שלב נוסף, של התאמה אישית, ושם דנו על המניעים היסודיים...

ב. לא מדויק לחלוטין כי היו הרבה מגיבים שהיו פעילים באותם השרשורים (אני מדבר על דברים שהופיעו בשרשורים גם מלפני חודשיים בערך...) , חוץ מזה אני בא לשאול על תופעה שנראית לי כללית בפורום ולא רק בשרשורים שלי...

אתה מערבב בין המניע הכללי להתחתן, לבין הקריטריונים שלפיהם מחפשים אדם ספציפי להתחתן איתו.

"כאשר גברים יאמרו שהם רוצים להתחתן כי זה מצווה / לימוד תורה בטהרה ושלמות" - כאן ההתייחסות היא למניע. אני מניח שגם אם תשאל את הגברים מהאסכולה הזאת, יהיו להם קריטריונים משלהם שיתייחסו להגדלת האפשרות לחיות עם נשותיהם בשלום ובאהבה. כי המצווה / הטהרה / השלמות שהם הזכירו - זאת הדרך שבה היא מתממשת, בשלום ובאהבה, וזה ברור.

"כאשר נשים יאמרו שהן רוצות בעל שיהיה דווקא חייל / אברך / אידאליסט או בעיקר בשביל להביא הרבה ילדים" - כאן ההתייחסות היא לקריטריונים (מלבד המילה "בשביל" - שאני בספק אם היתה בניסוחים המקוריים). התשובות האלו הן לא לשאלה "למה את רוצה להתחתן מלכתחילה".

אם ננטרל את ההבדל, ונשאל את הגברים והנשים את אותה שאלה - לגבי קריטריונים, ציפיות מהמשפחה שיקימו - כמו שכתבת בעצמך, תשובות כמו "להקים בית של תורה" / "לעבוד את הקב"ה ביחד" / "להתקדם יחד רוחנית" / "לגדל דור ישרים וצדיקים" לא יהיו מוזרות בכלל, לא אצל גברים ולא אצל נשים.

כלומר, אין כאן שום דבר להיות מופתעים ממנו. סוף פסוק.

בוא ניקח מצב תאורטי, מישהי פגשה מישהו והייתה בטוחה שהוא הולך להיות אברך בכיוון לרבנות, במהלך הפגישות היא נקשרה אילו וגילתה שהיא אוהבת אותו והם מתאימים מהרבה בחינות אך לפתע מתגלה שהוא למעשה לא בכיוון לגמרי והייתה אי הבנה וכו'. עכשיו מה היא תעשה? אם היא מתחתנת בעיקר מתוך מניע ערכי (שחשוב שיהיה רבנים ות"ח וכו'), הרי שבמידה והוא יגבר על שאר המניעים היא תעצור את הקשר. אם מניעים אחרים תופסים אצלה חשיבות רבה יותר אז היא כן תמשיך בקשר...

עכשיו אישה מהדוגמה הזו, מתחתנת מתוך מניע ערכי, וזה שווה בעיניי לחלוטין למניע הערכי של הגבר.

התשובות האלה מבטאות אותו רעיון, חתונה לצורך מימוש ערכים...

"אם היא מתחתנת בעיקר מתוך מניע ערכי (שחשוב שיהיה רבנים ות"ח וכו'), הרי שבמידה והוא יגבר על שאר המניעים היא תעצור את הקשר. אם מניעים אחרים תופסים אצלה חשיבות רבה יותר אז היא כן תמשיך בקשר..."

והשגיאה שלך היא שהפסקת הקשר הזאת יכולה להיות גם בגלל קריטריון, לא בגלל מניע. זאת אומרת - אישה יכולה לדעת על עצמה שיהיה לה קשה מאוד להעריך מישהו שאינו אברך בתור בעלה, ולשמוח איתו, ולפיכך עם כל הצער על הפרידה מהבחור החביב, ברור לה שהם לא יוכלו להסתדר ביחד.

למעשה אני מאמין שברוב הפעמים זה עולה כקריטריון ולא כמניע, אם כי לא באמת בדקתי.

כפי שהזכרתי במשפט:" (במקרה שהעניין הוא שיהיה בבית אווירת טובה / מידות טובות וכו' למיעוט הבנתי זה יותר תועלת וטעם אישי ופחות ערכי)."

במקרה שזה מתוך התאמה אז זה פחות שיקול ערכי לדעתי. ובמקרה כמו שהזכרת אפשר לצורך הדוגמה גם לנטרל את הקריטריון הזה ע"י גורם הערכה שונה (לדוגמה היא מאמינה באברך והוא גמר תואר בגיל 19 למד בישיבה 3 שנים ובמסלול איכותי בצבא)

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳