אנחנו קוראים את הכל במשפט אחד רצוף,
משפט שלם וארוך.
יש כאן רק בעיה אחת,
אין זמן לנשום אוויר,
אין מתי,
אף אחד לא אמר מתי לעצור,
חיים בלי פסיקים זה מסוכן מדאי,
זה קצת לשחק עם גורל שנקבע מראש ולחשוב שאתה תצליח לשנות,
חיים בלי פסיקים זה חיים עם מכונת הנשמה,
מוגבלים,
ובעיקר גבוליים.
אז בחרתי לשים את הפסיק הקטן שלי בחיים הללו..
להתראות.
