בית חב"ד – חב"דפדיה

כאן ועכשיו 

אולי פשוט לתת מענה רוחני למי ששם, בלי כוונה להעלות אותו לארץ או להשאיר אותו שם.

בכל אופן הבעש''ט וגדולי תלמידיו (כמו גם הגר''א ותלמידיו) חשבו אחרת.

מה בדבר החסידויות שעלו לארץ עוד לפני השואה?

ישיבת סלבודקא ועוד ישיבות ליטאיות

חסידויות כמו גור, רוז'ין לענפיה;

אפילו תולדות אהרן ומונקאטש האנטי ציוניות הקיצוניות.

אולי זה לא בעדיפות ראשונה (אחרת היית עולה בעצמך)

אבל גם לא מנותק ממצוות ישוב הארץ.

וגם בהפיכת מקום בחו''ל למרכז רוחני עולמי (כולל לבני ארץ ישראל) "בית רבנו שבבל" ולקרוא לו "מקום המקדש" יש אמירה.

(אגב שרשור אחר @צ'יאל)

הרבי אמר לאנשים לא לברוח מהארץ, אבל האם הוא עודד אנשים לעלות לארץ?

הוא העביר שיחות על חשיבות העליה לא"י?

עד כמה שידוע לי לא.

וגם מי שבא לשאול אותו האם לעלות לארץ התשובה הייתה לא חד משמעית.

מאמין ומקווה שהיא לא משקפת את עמדת הרבי.

@חיה רוז?

קיבוץ גלויות הוא תוצאה, לא משהו שמגדיר את המצווה.

מצוות יישוב הארץ הייתה קיימת מימי יהושוע ומעולם לא פסקה, הגלות לא ביטלה אותה (וממילא התגלות המשיח לא מחזירה אותה) וזה גם בא לידי ביטוי בפסיקה (למשל "הכל מעלים לארץ ישראל").

ישיבת סלובודקה, חסידות גור הענקית, רוז'ין, מונקאטש ותולדות אהרן

הם כולם שוליים ביחס לאותו כלל חרדי.

וכמו שאמרו פה כמה פעמים - יש הבדל בין יחס לציונות לבין יחס לישוב הארץ

וכל שכן ישוב הארץ בגופך ממש.

ולא רק לגביהם.

פוניבז' למשל שמניפים את דגל ישראל בכל יום העצמאות,

אמנם לא ציוניים אבל בטח לא אנטי.

(כמובן תוך הסתייגות שהרב שך זצ"ל היה אנטי ציוני)

לפעול למען עליה לארץ וחיזוק ההתיישבות החרדית

אברהם מרדכי אלתר – ויקיפדיה

כי זה מראה שהנקודה היא לא העלייה או אי העלייה לארץ אלא השותפות עם הציונים החילוניים, ובאמת היו שעשו את ההפרדה ועלו בלי קשר לציונות.

ובקשר לחב''ד: מסופר שראשי תנועת ביל''ו (ר"ת (בית יעקב לכו ונלכה") ניסו לשכנע את האדמו''ר הרש''ב לעלות עם החסידים לארץ, הוא ענה שאם זה היה "באור ה'" הוא היה מצטרף.

והתשובה היא שהסוציאליסטים ומפלגות הפועלים הם אלו שיזמו ברמה הפוליטית.

גם כך רוב העולים בחמשת העליות לפני קום המדינה היו דתיים ושומרי מסורת.

אבל לא היתה להם תודעה פוליטית מפותחת כמו אצל הסוציאליסטים.

הם אפילו לא שלטו בלעדית במוסדות הציוניים הבין לאומיים (ההסתדרות, הוועד הפועל)

אבל כן פוליטית בישוב היהודי בארץ.

היו המון יוזמות עליה, ומבחינה מספרית החרדים לאו דווקא נפלו

מהסוציאליסטים באותן חמש עליות

מסכים, העליות הרביעית והחמישית התאפיינו כעליות בורגנים.

הפלג הבורגני בציונות הפוליטית - הציונים הכלליים - העדיף את

העשיה הדיפלומטית והעירונית על פני התבססות בפוליטיקה

של הוועד הלאומי.

בשנות העשרים על ראשיה ורבניה

על רבנים גדולי ישראל כמו ר' יהושע מקוטנא, האדר"ת, הרידב"ז,

ר' איסר זלמן, רי"צ דושינסקי ועוד

על חסידויות נכבדות - רוז'ין לענפיה שהתיישבה למשל בת"א

על חסידות גור - בראשות האמרי אמת מראשי אגודת ישראל שפעל

בכל כוחו לעודד עליה, ביקר רבות בארץ ועלה לבסוף

על בני ברק שיסדו בשנות העשרים חסידים פולנים בראשות גרשטנקורן

על שכונת נחלת יצחק בתל אביב שיסדו חרדים ליטאים תלמידי ה"בית יצחק"

ועוד ועוד

ג. רוב הציבור בעל-בתי וקשה לו מדי לעזוב לארץ שהסכנה בה לא פחותה.

אפשר להתרושש רק מעצם הניסיון לעלות.

כשאתה מצפה מהרבנים להצליח להעלות אחריהם את קהילותיהם מתוקף

הבנה דתית גאולית אתה לא לוקח בחשבון את השכל הבעל-בתי בזמנים של

התעוררות מודרנית באירופה.

ועדיין כמו שציינתי היו הצלחות גדולות מאוד.

הם ניסו ככל יכולתם לסחוף - ומה נעשה שהיכולת היתה מוגבלת.

עולמם של ראשי הישיבות, האברכים, האדמו"רים והחסידים עדיין רחוק

מעולמו של בעל הבית בעיר אירופית מודרנית.

[ציונים- כאלה שהזדהו במוצהר עם התנועה הציונית].

וגם התנועה הציונית עצמה, לא ממש דגלה בעלייה המונית מיידית, שתציף את הארץ באוכלוסיה שלא ברור שיש דרך לקלוט אותה.

[ז'בוטינסקי כן, כי הוא הבין שיהדות אירופה בסכנה, אם כי, גם הוא ככל הזכור לי לא חשב על השמדה].

בכל ההגדרות הללו

היהודי הפשוט היה הרבה פחות פוליטי והרבה פחות משויך מהיום.

כשאומרים דתי = שומר תומ"צ, זה לא שהוא אמר הלל ביום העצמאות

ושלח את הילדים לצבא.

זה לא שבעל הבית הדתי הממוצע היו לו רבנים אחרים מהרבנים החרדים.

הוא פשוט היה המעגל השני מהבחינה הרוחנית ביחס לישיבות,

לחצרות החסידים (כשכמובן הישיבות דאז זעירות ביחס לישיבות של היום).

היה מגיע לרבי לפעמים ושואל את הרב שאלות בהלכה

כמו כולם (או שלא).

רב הישוב היה רב הישוב, ראש הישיבה היה ראש הישיבה, הרבי היה הרבי.

כמה כוח היה לאותם רבנים למשוך אחריהם קהילות שלמות ביום פקודה? 

שאלה לא טריוויאלית בכלל.

אמנם, היו אז כבר אגודת ישראל והמזרחי, אבל בלי הקשר הכל כך הדוק

לחיינו ברמת המוסדות ומסלול החיים כמו היום.

וללכת לארץ שהיא אפילו פחות בטוחה מהארץ שאתה חי בה

מערים אירופאיות מודרניות ליברליות אל שלטון המנדט שמצדד בטרור הערבי.

לבוא בטענות על זה שלא עלו, כשכל הזמן שומעים על פרעות זה דבר שאני

לא מצליח להבין.

היה חסיד של הרב קוק יותר מאשר של הרבי ה"אמרי אמת",

אין ספק שהיה מקורב מאוד ומבאי ביתו.

כמדומני, שבתוך אגודת ישראל, דווקא העסקנים ממערב אירופה היו גורם שהתנגד יותר לעלייה, ואילו חסידי גור מפולין היו גורם הוביל את יוזמות העליה. גם הגורמים הארץ ישראליים באגודת ישראל, שבוודאי היו סמן קיצוני מבחינת 'פתיחות', תמכו בגדול בעליה.

היו גם ביהדות גרמניה האורתדוקסית תומכי עליה, וכשהמצב של יהדות גרמניה התדרדר בגלל עליית הנאצים, אז מי שיכל עלה, [וגם המוסדות הציונים נתנו באותה תקופה עדיפות לאשרות עליה ליהודי גרמניה].

אמנם ביהדות הונגריה, באמת היה שילוב בין קיצוניות חרדית להתנגדות לעליה.

העלייה הראשונה הייתה ברובה הגדול של יהודים שומרי מצוות.

גם חלק גדול מהעלייה השניה - [אבל אז כבר החילוניים בלטו בהתיישבות]

הפגיעה הגדולה בישוב הישן במלחמת העולם הראשונה, ביחד עם העלייה השלישית שכנראה באמת הייתה בעיקר של חילונים, לצד כאלה שהגיעו לארץ והתחלנו,  שינו מאוד את האופי של ההתישבות בארץ.

אח"כ מגיעה העלייה הרביעית, שבתוכה הייתה העליה החרדית מפולין וכו'.

מאיזה שהוא שלב, הרכב העלייה הושפע לא רק במי רצה לעלות, אלא גם במדיניות לגבי חלוקת הסרטיפקטים, שלהנהגה הציונית היה כח משמעותי לגביה, והחרדים לא היו בראש סדר העדיפויות מבחינתה. [וגם הרביזיוניסטים לא].

אגודת ישראל נאבקה לקבל יותר סרטיפיקטים, שלדעתה היו מגיעים לה, בהתאם לחלקה ביהדות אירופה, והצליחה בצורה חלקית מאוד.

לא כולם הסכימו אז עם גור, אבל גור בהנהגת האמרי אמת הייתה הגורם הדומנינטי ביותר באגודת ישראל אז.

ואגודת ישראל הוקמה בתרע"ב, לפני השנה שהזכרת ולפני מלחמת העולם הראשונה, אבל אני לא יודע האם זה רלוונטי לנושא.

נהרגו מאות רבות של חסידים ונמחקו משפחות שלמות ממחלות ובמפולת ומשאר מריעין בישין, לכן רבים מהם התייאשו מלעלות ואפילו חזרו לאירופה. לא היו להם האמצעים והטכנולוגיות שהיו לאנשי העליות מאוחר יותר. זו הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה שלהם ולא בגלל שלא הלכו בדרכי רבותם או היו גלותיים.

אבל לא התאפשר להם וגם נותרה המחוייבות לקהילה שלא עלתה אחריהם.

(רוב גדול של הקהילה זה לאו דווקא המעגל הפנימי של החסידים או תלמידי הישיבה

אלא כמובן בעלי הבתים ומשפחותיהם שהם צריכים לפרנס)

וזה לא שהסוציאליסטים הצטיינו דווקא בהעלאה של קהילות שלהם לארץ יותר מאשר

קהילות של דתיים ושומרי מסורת.

מכל העם היהודי, רק לסוציאליסטים היה עניין בהובלה פוליטית של היישוב בארץ

ממניעים של הגשמת האוטופיה הסוציאליסטית (לאור מקורות ישראל - יותר או פחות,

תלוי על איזו אחת מתנועות הפועלים מדברים)

אז מה הפלא שהם בנו את המוסדות והם בנו את הישוב לאור האידאולוגיה שלהם

בהיסטוריה לפי מה שלמדתי היו ניסיונות חרדיים גדולים ומיינסטרימיים

של התיישבות בארץ באופן רציף מאז סוף המאה ה-19 לפחות

לגבי הטענה שהעליה מטעמי קיום מצווה ולא גאוליים? מסכים איתך.

אבל לו אותם הצדיקים בדיוק היו עולים מטעמים גאוליים זה עדיין לא אומר

שהם היו אוחזים במושכות ההנהגה על פני הסוציאליסטים.

חשוב להבין שהמרקסיסטים והסוציאליסטים היו כוח עולה פוליטי בכל

העולם המערבי בשנות ה-20 וה-30.

היתה להם גם תשוקה וגם תיאוריה פוליטית מפותחת (מופרכת ככל שתהא)

שאיש מכל תנועה רעיונית אחרת לא התחרה איתה.

ולא עוד אלא שגם האידאולוגים של התנועות העולות המתחרות (פשיזם למשל)

או שהיו סוציאליסטים ששינו גישה או שקיבלו השראה מהסוציאליזם ובנו את

השקפותיהם על בסיס זה.

(אבל מה לעשות שלא היה עיסוק בתיאוריה מדינית אצל החרדים!

איך תבנה מדינה? איך תבנה פוליטיקה? אי אפשר מאפס)

הבעיה היא שכמיהה גאולית בקרב ציבור רחב היא תוצאה,

פרי של עבודה מסויימת.

היא לא דעה, שפשוט מספיק להחזיק בה וזהו.

מי היו מחליטים? הרבנים?

ה"אמרי אמת" החליט שהיהודים צריכים לעלות ארצה,

זה לא גרם לכך שלמחרת היום כל חסידות גור עלתה.

וגם לא אחרי שבועיים או שנתיים.

זה לא שמישהו זיהה את האסון ומישהו אחר לא.

והתשובה היא כן.

אי אפשר להאשים את כולם שלא השתכנעו מיד בתורה מורכבת ועמוקה

ולא מובנת מאליה כמו זו של הרב זצ"ל.

האם ניסו ממניעים אחרים? ניסו בכל כוחם.

כשמישהו מקיים מצווה אני לא שואל איפה זה ביחס למצווה אחרת)

אני מסכים עם ההנחה של @חסדי הים שמי שחשובה לו היהדות (ולהם לכאורה אכפת) צריך להיות אכפת לו גם מיישוב הארץ. התורה היא תורה אחת ומי שמחזק קיום מצוות באופן כללי אמור לחזק כל מצווה, במיוחד את המצווה הזו שנאמר עליה שבלעדיה כל המצוות הן בבחינת "הציבי לך ציויינים".

עד ההתגלות המליאה של מלך משיח שיגיע ויאסוף את כולם לאה"ק

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus