בית חב"ד – חב"דפדיה

כאן ועכשיו 

אולי פשוט לתת מענה רוחני למי ששם, בלי כוונה להעלות אותו לארץ או להשאיר אותו שם.

בכל אופן הבעש''ט וגדולי תלמידיו (כמו גם הגר''א ותלמידיו) חשבו אחרת.

מה בדבר החסידויות שעלו לארץ עוד לפני השואה?

ישיבת סלבודקא ועוד ישיבות ליטאיות

חסידויות כמו גור, רוז'ין לענפיה;

אפילו תולדות אהרן ומונקאטש האנטי ציוניות הקיצוניות.

אולי זה לא בעדיפות ראשונה (אחרת היית עולה בעצמך)

אבל גם לא מנותק ממצוות ישוב הארץ.

וגם בהפיכת מקום בחו''ל למרכז רוחני עולמי (כולל לבני ארץ ישראל) "בית רבנו שבבל" ולקרוא לו "מקום המקדש" יש אמירה.

(אגב שרשור אחר @צ'יאל)

הרבי אמר לאנשים לא לברוח מהארץ, אבל האם הוא עודד אנשים לעלות לארץ?

הוא העביר שיחות על חשיבות העליה לא"י?

עד כמה שידוע לי לא.

וגם מי שבא לשאול אותו האם לעלות לארץ התשובה הייתה לא חד משמעית.

מאמין ומקווה שהיא לא משקפת את עמדת הרבי.

@חיה רוז?

קיבוץ גלויות הוא תוצאה, לא משהו שמגדיר את המצווה.

מצוות יישוב הארץ הייתה קיימת מימי יהושוע ומעולם לא פסקה, הגלות לא ביטלה אותה (וממילא התגלות המשיח לא מחזירה אותה) וזה גם בא לידי ביטוי בפסיקה (למשל "הכל מעלים לארץ ישראל").

ישיבת סלובודקה, חסידות גור הענקית, רוז'ין, מונקאטש ותולדות אהרן

הם כולם שוליים ביחס לאותו כלל חרדי.

וכמו שאמרו פה כמה פעמים - יש הבדל בין יחס לציונות לבין יחס לישוב הארץ

וכל שכן ישוב הארץ בגופך ממש.

ולא רק לגביהם.

פוניבז' למשל שמניפים את דגל ישראל בכל יום העצמאות,

אמנם לא ציוניים אבל בטח לא אנטי.

(כמובן תוך הסתייגות שהרב שך זצ"ל היה אנטי ציוני)

לפעול למען עליה לארץ וחיזוק ההתיישבות החרדית

אברהם מרדכי אלתר – ויקיפדיה

כי זה מראה שהנקודה היא לא העלייה או אי העלייה לארץ אלא השותפות עם הציונים החילוניים, ובאמת היו שעשו את ההפרדה ועלו בלי קשר לציונות.

ובקשר לחב''ד: מסופר שראשי תנועת ביל''ו (ר"ת (בית יעקב לכו ונלכה") ניסו לשכנע את האדמו''ר הרש''ב לעלות עם החסידים לארץ, הוא ענה שאם זה היה "באור ה'" הוא היה מצטרף.

והתשובה היא שהסוציאליסטים ומפלגות הפועלים הם אלו שיזמו ברמה הפוליטית.

גם כך רוב העולים בחמשת העליות לפני קום המדינה היו דתיים ושומרי מסורת.

אבל לא היתה להם תודעה פוליטית מפותחת כמו אצל הסוציאליסטים.

הם אפילו לא שלטו בלעדית במוסדות הציוניים הבין לאומיים (ההסתדרות, הוועד הפועל)

אבל כן פוליטית בישוב היהודי בארץ.

היו המון יוזמות עליה, ומבחינה מספרית החרדים לאו דווקא נפלו

מהסוציאליסטים באותן חמש עליות

מסכים, העליות הרביעית והחמישית התאפיינו כעליות בורגנים.

הפלג הבורגני בציונות הפוליטית - הציונים הכלליים - העדיף את

העשיה הדיפלומטית והעירונית על פני התבססות בפוליטיקה

של הוועד הלאומי.

בשנות העשרים על ראשיה ורבניה

על רבנים גדולי ישראל כמו ר' יהושע מקוטנא, האדר"ת, הרידב"ז,

ר' איסר זלמן, רי"צ דושינסקי ועוד

על חסידויות נכבדות - רוז'ין לענפיה שהתיישבה למשל בת"א

על חסידות גור - בראשות האמרי אמת מראשי אגודת ישראל שפעל

בכל כוחו לעודד עליה, ביקר רבות בארץ ועלה לבסוף

על בני ברק שיסדו בשנות העשרים חסידים פולנים בראשות גרשטנקורן

על שכונת נחלת יצחק בתל אביב שיסדו חרדים ליטאים תלמידי ה"בית יצחק"

ועוד ועוד

ג. רוב הציבור בעל-בתי וקשה לו מדי לעזוב לארץ שהסכנה בה לא פחותה.

אפשר להתרושש רק מעצם הניסיון לעלות.

כשאתה מצפה מהרבנים להצליח להעלות אחריהם את קהילותיהם מתוקף

הבנה דתית גאולית אתה לא לוקח בחשבון את השכל הבעל-בתי בזמנים של

התעוררות מודרנית באירופה.

ועדיין כמו שציינתי היו הצלחות גדולות מאוד.

הם ניסו ככל יכולתם לסחוף - ומה נעשה שהיכולת היתה מוגבלת.

עולמם של ראשי הישיבות, האברכים, האדמו"רים והחסידים עדיין רחוק

מעולמו של בעל הבית בעיר אירופית מודרנית.

[ציונים- כאלה שהזדהו במוצהר עם התנועה הציונית].

וגם התנועה הציונית עצמה, לא ממש דגלה בעלייה המונית מיידית, שתציף את הארץ באוכלוסיה שלא ברור שיש דרך לקלוט אותה.

[ז'בוטינסקי כן, כי הוא הבין שיהדות אירופה בסכנה, אם כי, גם הוא ככל הזכור לי לא חשב על השמדה].

בכל ההגדרות הללו

היהודי הפשוט היה הרבה פחות פוליטי והרבה פחות משויך מהיום.

כשאומרים דתי = שומר תומ"צ, זה לא שהוא אמר הלל ביום העצמאות

ושלח את הילדים לצבא.

זה לא שבעל הבית הדתי הממוצע היו לו רבנים אחרים מהרבנים החרדים.

הוא פשוט היה המעגל השני מהבחינה הרוחנית ביחס לישיבות,

לחצרות החסידים (כשכמובן הישיבות דאז זעירות ביחס לישיבות של היום).

היה מגיע לרבי לפעמים ושואל את הרב שאלות בהלכה

כמו כולם (או שלא).

רב הישוב היה רב הישוב, ראש הישיבה היה ראש הישיבה, הרבי היה הרבי.

כמה כוח היה לאותם רבנים למשוך אחריהם קהילות שלמות ביום פקודה? 

שאלה לא טריוויאלית בכלל.

אמנם, היו אז כבר אגודת ישראל והמזרחי, אבל בלי הקשר הכל כך הדוק

לחיינו ברמת המוסדות ומסלול החיים כמו היום.

וללכת לארץ שהיא אפילו פחות בטוחה מהארץ שאתה חי בה

מערים אירופאיות מודרניות ליברליות אל שלטון המנדט שמצדד בטרור הערבי.

לבוא בטענות על זה שלא עלו, כשכל הזמן שומעים על פרעות זה דבר שאני

לא מצליח להבין.

היה חסיד של הרב קוק יותר מאשר של הרבי ה"אמרי אמת",

אין ספק שהיה מקורב מאוד ומבאי ביתו.

כמדומני, שבתוך אגודת ישראל, דווקא העסקנים ממערב אירופה היו גורם שהתנגד יותר לעלייה, ואילו חסידי גור מפולין היו גורם הוביל את יוזמות העליה. גם הגורמים הארץ ישראליים באגודת ישראל, שבוודאי היו סמן קיצוני מבחינת 'פתיחות', תמכו בגדול בעליה.

היו גם ביהדות גרמניה האורתדוקסית תומכי עליה, וכשהמצב של יהדות גרמניה התדרדר בגלל עליית הנאצים, אז מי שיכל עלה, [וגם המוסדות הציונים נתנו באותה תקופה עדיפות לאשרות עליה ליהודי גרמניה].

אמנם ביהדות הונגריה, באמת היה שילוב בין קיצוניות חרדית להתנגדות לעליה.

העלייה הראשונה הייתה ברובה הגדול של יהודים שומרי מצוות.

גם חלק גדול מהעלייה השניה - [אבל אז כבר החילוניים בלטו בהתיישבות]

הפגיעה הגדולה בישוב הישן במלחמת העולם הראשונה, ביחד עם העלייה השלישית שכנראה באמת הייתה בעיקר של חילונים, לצד כאלה שהגיעו לארץ והתחלנו,  שינו מאוד את האופי של ההתישבות בארץ.

אח"כ מגיעה העלייה הרביעית, שבתוכה הייתה העליה החרדית מפולין וכו'.

מאיזה שהוא שלב, הרכב העלייה הושפע לא רק במי רצה לעלות, אלא גם במדיניות לגבי חלוקת הסרטיפקטים, שלהנהגה הציונית היה כח משמעותי לגביה, והחרדים לא היו בראש סדר העדיפויות מבחינתה. [וגם הרביזיוניסטים לא].

אגודת ישראל נאבקה לקבל יותר סרטיפיקטים, שלדעתה היו מגיעים לה, בהתאם לחלקה ביהדות אירופה, והצליחה בצורה חלקית מאוד.

לא כולם הסכימו אז עם גור, אבל גור בהנהגת האמרי אמת הייתה הגורם הדומנינטי ביותר באגודת ישראל אז.

ואגודת ישראל הוקמה בתרע"ב, לפני השנה שהזכרת ולפני מלחמת העולם הראשונה, אבל אני לא יודע האם זה רלוונטי לנושא.

נהרגו מאות רבות של חסידים ונמחקו משפחות שלמות ממחלות ובמפולת ומשאר מריעין בישין, לכן רבים מהם התייאשו מלעלות ואפילו חזרו לאירופה. לא היו להם האמצעים והטכנולוגיות שהיו לאנשי העליות מאוחר יותר. זו הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה שלהם ולא בגלל שלא הלכו בדרכי רבותם או היו גלותיים.

אבל לא התאפשר להם וגם נותרה המחוייבות לקהילה שלא עלתה אחריהם.

(רוב גדול של הקהילה זה לאו דווקא המעגל הפנימי של החסידים או תלמידי הישיבה

אלא כמובן בעלי הבתים ומשפחותיהם שהם צריכים לפרנס)

וזה לא שהסוציאליסטים הצטיינו דווקא בהעלאה של קהילות שלהם לארץ יותר מאשר

קהילות של דתיים ושומרי מסורת.

מכל העם היהודי, רק לסוציאליסטים היה עניין בהובלה פוליטית של היישוב בארץ

ממניעים של הגשמת האוטופיה הסוציאליסטית (לאור מקורות ישראל - יותר או פחות,

תלוי על איזו אחת מתנועות הפועלים מדברים)

אז מה הפלא שהם בנו את המוסדות והם בנו את הישוב לאור האידאולוגיה שלהם

בהיסטוריה לפי מה שלמדתי היו ניסיונות חרדיים גדולים ומיינסטרימיים

של התיישבות בארץ באופן רציף מאז סוף המאה ה-19 לפחות

לגבי הטענה שהעליה מטעמי קיום מצווה ולא גאוליים? מסכים איתך.

אבל לו אותם הצדיקים בדיוק היו עולים מטעמים גאוליים זה עדיין לא אומר

שהם היו אוחזים במושכות ההנהגה על פני הסוציאליסטים.

חשוב להבין שהמרקסיסטים והסוציאליסטים היו כוח עולה פוליטי בכל

העולם המערבי בשנות ה-20 וה-30.

היתה להם גם תשוקה וגם תיאוריה פוליטית מפותחת (מופרכת ככל שתהא)

שאיש מכל תנועה רעיונית אחרת לא התחרה איתה.

ולא עוד אלא שגם האידאולוגים של התנועות העולות המתחרות (פשיזם למשל)

או שהיו סוציאליסטים ששינו גישה או שקיבלו השראה מהסוציאליזם ובנו את

השקפותיהם על בסיס זה.

(אבל מה לעשות שלא היה עיסוק בתיאוריה מדינית אצל החרדים!

איך תבנה מדינה? איך תבנה פוליטיקה? אי אפשר מאפס)

הבעיה היא שכמיהה גאולית בקרב ציבור רחב היא תוצאה,

פרי של עבודה מסויימת.

היא לא דעה, שפשוט מספיק להחזיק בה וזהו.

מי היו מחליטים? הרבנים?

ה"אמרי אמת" החליט שהיהודים צריכים לעלות ארצה,

זה לא גרם לכך שלמחרת היום כל חסידות גור עלתה.

וגם לא אחרי שבועיים או שנתיים.

זה לא שמישהו זיהה את האסון ומישהו אחר לא.

והתשובה היא כן.

אי אפשר להאשים את כולם שלא השתכנעו מיד בתורה מורכבת ועמוקה

ולא מובנת מאליה כמו זו של הרב זצ"ל.

האם ניסו ממניעים אחרים? ניסו בכל כוחם.

כשמישהו מקיים מצווה אני לא שואל איפה זה ביחס למצווה אחרת)

אני מסכים עם ההנחה של @חסדי הים שמי שחשובה לו היהדות (ולהם לכאורה אכפת) צריך להיות אכפת לו גם מיישוב הארץ. התורה היא תורה אחת ומי שמחזק קיום מצוות באופן כללי אמור לחזק כל מצווה, במיוחד את המצווה הזו שנאמר עליה שבלעדיה כל המצוות הן בבחינת "הציבי לך ציויינים".

עד ההתגלות המליאה של מלך משיח שיגיע ויאסוף את כולם לאה"ק

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז