[לגבי השאלה הכללית, שגם התייחסתי אליה בעצם שם במובאה מהגר"א, אני חושב שיש דברים שאכן צריך לעבוד עליהם טרם נישואין - אבל עבודת המידות בכללי, זו משימת חיים. אשרינו שיש לנו אותה. התרוממות תמידית. עבדו את ה' בשמחה]
וחיזקת אצלי נקודה שהייתה בהחלט צריכה חיזוק, אז תודה 
כיף תמיד לקרוא אותך
תודה על התזכורת של הבעש"ט
אז האם בגלל זה אתה לא ראוי לאהבה?
[זו קריאה קצת "נשית"..]
הוא דיבר אם הוא מצידו עם מידת מתוקנות דיין, למי שרוצה להקים בית, להיטיב עם אשתו, ולבנות מערכת יחסים עמוקה נפשית ואידיאליסטית. דיבר לפי מעלתו..
שב תתוועד עם חבר,
(אשמח לעזור אם בא לך)
ותמצא בעצמך את כל הנקודות הטובות,
את כל האור הבלתי נתפס שעצור בנשמתך,
את הרצון להטיב ואת היכולת להתקדם לשם.
אתה יהודי,
אתה קדוש,
אתה אהוב,
אתה רוצה טוב,
ואתה הכי בעיני ה'.
בסדר, לא מושלם.
גם אני לא, אף אחד לא.
יש בי, בך, בכל אחד מאיתנו,
המון אור, המון כוחות, המון יכולת,
וה' העיר אותנו גם הבוקר כדי להוסיף טוב,
ובמקרה שלך, נראה שאתה גם משתדל להוסיף וללכת.
מהקצת שהבנתי בכל הדרך הזאת,
'להיות מוכן' זה להיות מוכן לעבוד,
לעבור תהליכים עמוקים בשבילה, בשביל הבית.
להיות מוכן ללמוד, ועוד ללמוד ושוב ללמוד,
מה באמת ישמח אותה
(ולא מה אני חושב שישמח אותי, וממילא אותה).
איך לדבר נכון, לתת מתנות נכון, לכתוב פתק נכון,
לחבק נכון, להסתכל עליה נכון, להרגיש אותה נכון.
(קצת פרקתי פה, על הדרך...)
אם אתה מוכן ללמוד ולעבור תהליכים בלי הפסקה - אתה מוכן,
וצריך לעבוד על המידות, כמוני וכמו כולם, כל אחד ברמתו.
בהצלחה אח!
שבאים דווקא מתוך שכבר יש על מי להחיל אותן.
כשיש באופן בסיסי חסד, ואהבת הבריות, ועין טובה והתחשבות וכו' - אז פעמים רבות, עצם הנישואין, והשמחה בשני ואהבתו - גורמים למידות האלה "חלות" לצאת לפעל ולהתחזק. כמובן, צריך לשים לב לכך.
תודה!
כי בשמחה תצאו.אם אתה מוכן ללמוד ולעבור תהליכים,
מבטיח לך שתגיע לשם.
הרבה יותר חשוב להשתפר ככל יכלתך,
מאשר להתחיל טוב.
זה פשוט לימוד, פתיחת הלב, מוכנות.
מנסה להנגיש לך את זה קצת,
כאדם מאוד מאוד שכלי,
זה פשוט שריר שצריך לפתח,
השריר שמקשיב באמת בלי לערבב את עצמי,
השריר שחווה את הכאב (שלי ושל אחר) בלי לשפוט,
השריר שמוכן להתמסר, להשתנות, לעבור תהליכים.
זה לא לזרוק את השכל,
זה קצת להניח אותו בצד ולתת לשאר כוחות הנפש לקלוט,
להקשיב לסובב אותנו, להקשיב לעצמנו,
ואז לנתח בשכל מה חווינו, מה ספגנו
(ככה אני לפחות חושב שאני עובד...).
כל פעם שאתה מבין שהבנת בהתחלה לא נכון,
לנסות קצת להתבונן ולעבד את זה.
לנסות להבין את האחר גם אחרי ההבנה הראשונה,
לנסות לבחון תמיד האם אפשר להבין דברים בעוד דרך,
(ולא! לא כמו שעושים בסדר בוקר! טוב, בעצם, אולי קצת...)
כל פעם שמישהו (הכי קל זה עם הורים ואחים, גם החיילים שאיתך, במצבך)
מתנהל אחרת ממני - להתבונן, לנשום את זה,
להיזכר שאני לא לבד בעולם, שאחרים חווים ומרגישים אחרת.
כשחיילים משחנשים איתך (ואני בטוח שזה קורה),
לנסות להיות איתם, במקום שלהם,
לא לשפוט אותם ולא לנתח אותם,
פשוט לנסות לחוות איתם, להרגיש איתם,
ללמוד אותם, להתעניין באמת בעולם שלהם.
נראה לי...
ב"ה אתה בכיוון הנכון, שזה לא מובן מאליו. בהצלחה בדרך.
עד כמה שזה נשמע קישטי זה אמיתי - אל תראה את העניינים שצריך לתקן כ'בעיות' אלא כאתגרים. זאת גישה של אדם בן חורין. תהיה בן חורין.
תהיה מרוכז במה שאתה צריך לתקן ובעז"ה תראה ברכה. בהצלחה.
גם זה סוג של יצר הרע...
גורם לאדם להרגיש עצוב.. לראות דווקא במה הוא לא בסדר.
איך מבחינים? הרי חשבון הנפש זה דבר טוב. לראות מה יותר טוב, מה פחות, על מה צריך לעבוד..
אז אם אחרי שהאדם מצטער על מה שעוד לא בסדר, הוא מקבל מרץ והתעוררות לתקן ולהוסיף טוב, וגם רואה כל טוב קטן שיש בו, שמח בו ומתעצם ממנו - זה טוב. אבל אם המסקנה של חשבון הנפש זו החלשה, אז צריך עיון...
דומני שבשם הרבי הריי"צ ההבחנה, בין מרירות חיובית לעצבות שלילית - האם המסקנה היא מרץ לפעול, או ללכת לישון....
יש בך הרבה טוב. הרבה מאד. את זה אני אומר במבט אובייקטיבי, כמסתכל מהצד.
הגר"א אומר, שהאדם נברא לשבור מידותיו, "ואם לא, למה לו חיים".... אז זה תהליך של כל החיים, לקחת את הכחות של המידות הטבעיות לעבד אותם, לדחות מה שצריך, להעלות ולחזק מה שצריך, להוסיף טוב.
וחלק מההליך של הוספת הטוב, שגם הוא מידה טובה, זה עין טובה על הטוב שיש בו, כמו שמצטטים הרבה מהתורה הידועה של רבי נחמן, על "מעט טוב", שמתבוננים בו, אפילו בקצת טוב שיש באדם, וזה מרומם אותו. וכעין זה נמצא באורות התשובה, שהאדם חייב לראות את הטוב שיש בו, ואפילו אם מרגיש שאין - אז גם זה עצמו שיש לו תחושה מוסרית, זה כבר טוב, וכך, הוא אומר, ימצא את עצמו גם בתוך ההרגשות של הדיכוי היותר גדולות מרגשי התשובה, מלא מרץ ורצון לפעולה ושמחת חיים.
ובכללי - אנחנו יכולים להציב לעצמנו איזה מידות רוצים לתקן. לחשוב מה היעד, איזה תהליך כדאי בשביל זה, ואז להתחיל ללכת בו שלב אחרי שלב. במרץ ושמחה ובלי עצבנות... וגם ללמוד על המידות שרוצים בהם, מספרי מוסר טובים שמדברים אלינו. זה פועל מעצמו עם הזמן.
חזק ואמץ!...
[הכנה טובה ליום העצמאות.. מה שזכינו - שיש אנשים שתוך כדי שהם בצבא, זה מה שמעסיק אותם... עבודת המידות]
אצלי ראוי זה לא מושלם
אף אחד (או אחת במקרה הזה) לא מצפה שהגבר שלה יהיה כליל הטוב
צריך להיות "מספיק טוב"
בפסיכולוגיה קוראים לזה "אמא טובה דיה"
הרבה אמהות מסתובבות בתחושה תמידית שהן לא עושות מספיק לילדים שלהן
אי אפשר לחיות בצורה כזו
צריך לדאוג תמיד שנהיה בהתקדמות אבל גם צריך להיות שלמים ובעיקר לחיות עם עצמנו בשלום
לרוב האנשים שחושבים שהם ראויים לנישואים יש הרבה מה לתקן, בדר"כ זו מידת הגאווה. אני מציע להסיר את האמונה לגבי הנקודה של הראוי הזו, לא חושב שצריך להיות ראוי לאהבה, שהרי אהבה אמיתית אינה תלויה בדבר. אם מישהי חושבת שאתה לא מספיק ראוי לה אז תציע לה אחד שחושב שהוא ראוי לנישואים...
שים לב שאני מדבר על הנקודה המסוימת הזו, לפעמים אדם יכול להרגיש לא בשל בגלל סיבות טכניות והרגלים שצריך לתקן, אבל לפי דבריך משתמע שזאת לא הבעיה...
גבר רוצה אישה יפה (עם מידות טובות ויראת שמיים חלב ביצים סוכר)
אישה רוצה גבר יציב (עם שלוש תפילות ביום ויראת שמיים חלב ביצים סוכר)
המכוערות והבלתי יציבים רוקדים יחד אל הרווקות המאוחרת
דבר שני די כבר עם האין
יש הכל גם גברים יציבים
אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.
אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.
(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)
ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.
ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️
אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי.
ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?
בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.
בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..
אני אתחיל
די לאיפור
מוזמנים להמשיך
אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.
למשל "היא מכוערת" או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.
רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?
וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.
אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.
ולכן, וכו.
ההרגשה הזאת המרחפת שכיף, שטוב, שמעניין, שנעים.
טוענים שזו לא אהבה באמת שזה שילוב של הורמונים ופרשנות שלנו על המציאות.
למה לחפש את זה בכלל בתחילת קשר אם זו מערכת הורמונאלית ופרשנות עצמית למציאות?
תהיה מתוך יאוש
גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...
זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה
התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב.
התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.
כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו
כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.
בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.
ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.
וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב
נמאס לי ואין כבר שום סיכוי. ואני כל כך עייף 🙁
כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...
אחי היקר!
לכל אחד יש סיכוי!
חזק ואחוז עצמך!
כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...
רק עוד קצת סבלנות...
הישועה כבר מעבר לפינה...
האופטימיאתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?
וברצינות:
התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.
לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).
בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.
תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉
תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.
עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת
אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.
לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.
"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק
כאן לומדים איך לאהוב את זה
ואני עובד בזה
עד שהפחד בי יצחק"
כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק
Short קצר ויפה שלו בנושא:
בהצלחה!
אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן.
וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.
גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים
ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו
נפגשנו כבר כמה פעמים. מבחינה שכלית, אני מעריך אותה, נחמד ומעניין לי, לא קורה עם כל אחת. מצד שני, מרגיש לי כמו עם חבר, כיף אבל לא מחכה להיפגש, לא מרגיש איזה רגש כלשהו כלפיה, ניטרליות כזו...
היו אחרות שעל הפעם הראשונה כבר היה רגש ורצון להיפגש עוד.
השאלה כמה זמן לחכות שיתפתח רגש?
זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.
אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.
אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע
אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.
תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?
אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?
אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?
הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.
לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים
אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.
מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?
יש משיכה כלשהי גם אם קטנה?
דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?
לנסות להגיע לקומה הבאה..
יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..
וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..
לאסוף אותה. /ללוות לתחנה
לשאול אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..
להחמיא (ברמה המתאימה)
לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'
דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.
בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,
לשוחח על חלומות, שאיפות,
וגם על קשיים או כאבים,
זה יכול יותר לחבר.
ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.
לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,
אלא לשהות
להיות ברגע
בנוכחות
ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.
וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד
ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).
אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה
והמקום ללב להיפתח
בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר
בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק
וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".
וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.
המון ברכה והצלחה ב"ה 
דיברתי על נושאים יותר אישיים?
התקדמתם קצת בשיח?
אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..
היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..
אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.
נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.
בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.
אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.
שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).
מה עוזר לייצר רגש מאפס?
לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.
נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.
אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?
נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?
ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?
כרגע מה שעולה לי לראש:
עשיית מעשים למען האחר,
חשיפה של נושאים רגישים,
צבירת חווייות משותפות
ויש כמובן עוד..
הסדנא מתחילה בהיכרות,
היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.
כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.
אני הגעתי אליה עם 2 בנות.
עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).
היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.
בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).
עם אשתי,
היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.
וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.
לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.
אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).
לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.
אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.
לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..
עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.
עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.
רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.
(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך)
אין לי מה להפסיד. מקסימום מי שיקרא את זה בלי להתייעץ עם אחרים יפסיד. אז בקטנה.
ויותר ברצינות.
סיפור קצר. מקרה אמיתי.
כשהייתי בתיכון, היה לנו תלמיד אחד שאבא שלו היה קבלן יחסית מבוסס לתקופה.
זה היה בגיל שהיה לנו רישיון נהיגה.
והיו לו 2 רכבים.
רכב אחד ששווה 500,000 שקל בשווי של היום.
ורכב אחד ששווה 5,000 שקל בשווי של אז.
כשהוא מגיע לדייט הראשון, הוא לוקח את הרכב הזול.
בלי שרשרת זהב לבן, בלי משהו שיכול לשדר שיש לו כסף. כלום. הכי פשוט שיש.
אם הבחורה המשיכה לדייט שני (וגם הוא כמובן),
הוא היה מגיע עם רכב של 500,000 שקל.
ועכשיו תוך כדי שאני מקליד אני נזכר בסיפור נוסף. הורים של חבר.
לפני שהתחתנו,
לבחור שהיה בזמנו בן 28 ? משהו כזה..
כבר היתה דירה (משכנתא כמובן)
רק אחרי שהם התחתנו, הבחורה גילתה שיש לו דירה. לא דקה אחת לפני.
עכשיו לתובנות,
רוצה להדגיש שאני מסתכל על זה מנקודת מבט גברית. אני באמת לא יודע מה הכי מתאים לבחורה.
התחושה שלי שזה שונה. אבל אין לי מושג, כי אני לא בחורה. אני בחור.
עכשיו כמובן שאין כאן איזה נוסחא מדוייקת..
אבל אני באמת מאמין בזה, שזה חשוב מאוד לבוא לדייט הראשון הכי נקי שיש
ועדיף לעשות הכל כדי שהצד השני לא ידע כלום על דברים ממש ממש טובים. על נקודות חזקות במיוחד.
למה ?
למרות שזה כאילו מובן מאליו, אבל צריך להפנים את זה :
כי אם בחורה עדיין תרצה להפגש איתך למרות שהכל על פניו נשמע "פשוט",
אז זה אומרת שאתה, מי שאתה -באמת-, זה מה שהיא רוצה להמשיך להכיר.
בנוסף.
ברגע שאתה מציג את הצד הכי רגיל שלך, הכי פשוט שלך, בלי שום עטיפה, בלי שום הצגה..
אז מי שתגיד "אוקי, הבנתי שאין כאן שלמות, אני מעוניינת"
זה אומר שהיא רואה את מי שאתה באמת ומקבלת את זה.
היתרון הוא, שמכאן זה רק יכול לעלות ולהתשפר.
החסרון הוא שתפסיד חלק מהבחורות. אבל איזה בחורות תפסיד ? תענה בעצמך. לדעתי התשובה קלה וברורה.
שלב השאלות
שאלה : אוי לא..רק לא שלב השאלות
תשובה : מה הבעיה בשלב השאלות ?
שאלה : נו...
תשובה : מה נו , תשאלו
שאלה : זה לא עמוס מדי להציג בדייט ראשון את כל התמונה, גם חולשות ?
תשובה : תראה, אם זה חולשות שאתה יכול לשפר ואתה יודע שזה יכול להפריע לבת הזוג אז תשפר...אם לא, אז בכל מקרה היא תגלה את זה מתישהו.
נכון שיתכן שיהיה קליק ריגשי לפני שהיא תגלה ואז כאילו יהיה לה יותר קשה לשחרר, אבל הקליק הריגשי במהשך יכול להיות בדיוק בכיוון הפוך. המח זוכר הכל. תהיה בטוח.
שאלה : דוגמא ?
תשובה : נניח אתה בן אדם שמקשקש המון. זה מי שאתה. אתה מדבר פי 2 יותר מבן אדם ממוצע. או הפוך, אתה מדבר מעט מדי ביחס לבן אדם ממוצע.
אם זה מי שאתה, אם אתם שלם עם זה, אם אין לך מה לעשות בנושא הזה, אז תתנהג ככה בדייט הראשון. תהיה מי שאתה. לטוב "ולרע". תהיה אתה.
שאלה : אוקי, תחדד לי את זה.
תשובה : אתה נפגש עם חבר ותיק בפעם ה 300. איך אתה מתנהג בגדול ? אותו דבר בדיוק. זה הדייט הראשון שלך.
שאלה : תסכם לי את זה.
תשובה : תבוא הכי פשוט שאפשר. תסתיר את כל היתרונות שלך (עבודה בשכר גבוה ,תהיה עבודה בשכר רגיל, תפקיד מיוחד יהיה תפקיד ממש רגיל ונפוץ, בצבא אם היית בסיירת ועשית מצבעים מעבר לקווי האויב תספר שהיית חייל פשוט וואל תכנס לנושא הזה יותר מדי).
שאלה : בטוח שיש בזה הגיון ?
תשובה : לא
שאלה : אז כל החפירה הזו ואתה לא בטוח שיש בזה היגיון ללכת בגישה הזו ?
תשובה : נכון. כי אולי זה לא מתאים לכל אחד. נתתי זוית מסויימת וכל אחד צריך לבדוק עם עצמי מה הוא לוקח מזה ומה לא.
שאלה : לגבי..
תשובה : זהו, אין יותר שאלות. אני צריך להכין דגים.
שאלה : רגע, אם תפגש עם מישהי תגיד לה שאתה יודע לבשל ?
תשובה : ברור שלא . מקסימום חביתה. אבל לזה יש כמה סיבות. נדבר על זה בהמשך.
שאלה : אבל..
תשובה : שבתתתתת שלוםםםםםםםם.
הערה טכנית - הפוסט לא עבר בדיקה לפני שליחה, עמכם הסליחה. עייפות החומר.
למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…
זה דברים שאתה פרקטית עושה.
ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)
להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?
או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?
וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…
אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...
אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.
לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי
מתברר שיש לו מתכנת זריז
נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.
10 נקודותארץ השוקולדאחרונה
בחור עצובשהפורום הזה הוא הפורום הכי פעיל?
לק"י
פעם הוא היה באמת פעיל...
(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).
פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.
היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..
היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.
