אבל אף אחד שם לא ממש מקפיד על המצווה...
אז מי עמד בצפרא דיומא?בוז
אבל אף אחד שם לא ממש מקפיד על המצווה...
אנימחפשת^
החלפתי טיטול לילדה.
די התלבטתי בנידון
^^נקודה טובה
כואב לשמוע...מוטיבציה
אני. היינו בסופר.מוריה
אניכישוף כושל
בס"ד
הייתי באמצע הדרכה בעבודה מעשית
למה לא עומדים אצלכם? מילא ביום הזיכרון אפשר לעשות פרצופים על ציונות אבל ביום השואה?
יום השואה נקבע עי הרבנות לעשרה בטבתמשתדלת יותר
^^^יהודי!!
ולכן נוהגים בו דיני אבלות?41
יש את העומר שגם נוהגים מנהגי אבלות*שלי*
זה לא שלא עומדים כי לא מכבדיםבוז
לעמוד בצפירה זה לא מנהג יהודי... אם כבר עומדים אז נשארים לעמוד (או אם נמצאים בציבור, שאז אם לא עומדים זה חילול השם) אבל בתיכון שלי למשל כשהיתה צפירה היינו אומרים משניות למילוי נשמתם.
למה לא גם וגם?כישוף כושל
היום הרגשתי כמה זה משמעותי
אנחנו כבר לא בבית ספר ויש חיים אמיתיים וזה הכריח אותי לעצור ולחשוב עליהם
אני לא יכולה באמת להיות כל יום השואה סביב זה
אבל זה מבטיח שאתעסק בזה לפחות קצת
כי אם נהגו לעשות את זה בטקסים של כנסיות זה בעייתיבוז

תמיד זה היה נשמע לי טיעון לא ענייני לחלוטיןכי בשמחה תצאו.
אם עמדו דקה בשביל תפילה המונית,
זה אומר שא"א לתקן 2 דקות של שקט או תפילה,
כי עשו את זה לראשונה בכנסייה?
לא נכנס למחלוקת רמ"א וגר"א והמסתעף,
זה פשוט נשמע לי לא מתחיל...
תגידו שזה משהו של ציויינים, ואתם מתנגדים,
ונניח לכם בשקט.
כי אם המקור בעייתי כל העניין בעייתיבוז
ממה נפשךכי בשמחה תצאו.
תפילה בציבור הם לא המציאו (יותר גנבו מאיתנו)
ואם זו שתיקה ולא תפילה - זה לא מה שהם עשו.
יכול להיות שהמקור הוא המדינה,
והוא בעייתי לשיטתכם, ואז זה דיון אחר.
מה תפילה בציבורבוז
אולי במקומות של חבר'ה דתיים קצת אז גם מתפללים תוך כדי העמידה, אבל בכללי קוב העם בטוח שבעצם עמידתו הוא יצא ידי חובה
ואל תגיד שזה העניין, אתם סתם לקחתם את העמידה והלבשתם עליה תפילה. אף אחד חוץ ממכם לא לוקח את העמידה כ"זמן לתפילה המונית"
המקור בכנסייה הוא תפילה ציבורית, לא?כי בשמחה תצאו.
כך שמעתי
לא, עבדו עליךבוז
ופה בישראל גם- עומדים ולא זזים וזהו! קיימנו את מצוות השנה (זה היום כיפור שלהם).
לא ראיתי שהם מתפללים.
ההיפך, סבא שלי שונא תפילות ממש, והוא הראשון שיעמד למרות שהוא מחובר לחמצן ולא הולך אפילו לשירותים.
חוקות הגויים.
לא יודעכי בשמחה תצאו.
בויקיפדיה נראה שהצפירה לא החלה בכנסיות,
אלא שם מרגישים אותה יותר.
ממילא המקור כבר לא דתי,
וממילא זה שוב להיכנס למחלוקת הנ"ל.
המקור של הרבה דברים לא יהודיכישוף כושל
בס"ד
זה כלי טוב ואני לא מבינה למה לא להשתמש בו
זה שהם התחילו לא אומר שאנחנו לא יכולים להמשיך
לא יודעת מה לומר לךבוז
מה לעשות. הבדלי גישה, דיעות שונות.
את חושבת שאין דרך שנוכל לדבר על זה ולהבין אחת את השניה?כישוף כושל
בטח שישבוז
רוצה באמת?
כאן או בנסיופ?
לא נוח פה.
אני לא רוצה להתווכח אני רוצה להביןכישוף כושל
בס"ד
איפה שתבחרי
אבל תבחרי😅כישוף כושל
כשיהיה לי רגע שקט מהסלטונים
בוז
חחח כינוי חמודבא לי בירה
זה לא נכון ולא קשורהסטורי
תקיעת שופרנגרינסקי
הרי משם זה הגיע, שעומדים כל הציבור בדממה ועושים חשבון נפש לעצמם כשמה שמסמל רגע זה הוא התקיעה בשופר...
"צפירות זיכרון בישראל נשמעו לראשונה בנובמבר 1949,בא לי בירה
צפירת זיכרון – ויקיפדיה
אמנם נכון, כך כתוב...נגרינסקי
החיבור בין הצפירה לשופר היא סברא שלךבא לי בירה
לא החוק ולא ההיסטוריה מצביעים עליה
אם אחליט שיש עניין לתקוע בשופר על משהו
שלא כתוב בהדיא בהלכה,
תגיד גם על זה?
דבר ראשון, היא סברה יפה...נגרינסקי
דבר שני, גם אם הגויים לא לקחו ישירות מתקיעת שופר, עדיין הרעיון לא הומצא אצלם אלא ביהדות בתקיעת שופר...
תסתכל בכתובת המצורפת, מאמר בנושאאלילימי
הרעיון בצפירה הוא לא לעורר להתבוננותבא לי בירה
זו המטרה של דקת הדומיה שהיא זו
שמוזכרת בחוק
הצורך בצפירה הוא פרקטי -
שכולם ידעו מתי הצפירה
ויפסיקו נהיגה ועבודה
ואתה צודק שזו סברא נאה
אבל מי שאומר (וצודק) שהיא לא מנהג
יהודי לא צריך להסכים איתה
אניחופשיה לנפשי
ב. מההרגל.
מביך קצת..איכה
פשוט הסתכלתי לצד השני מהבחור והמשכנו לעמוד.. וזה היה ליד מלא חרדים .. הזוי לא?
עמדתי לבדכי בשמחה תצאו.
פרקי תהלים עולים חרישית בפי,
וכולם לידי הולכים כאילו כלום
(לא רוצה לפרט איפה זה היה..)
גמאני הייתי במקום שפשוט המשיכו בנוהל.הפואנטה
האמת שבכלל ישנתי.. אבל היי, אפשר לומר שעמדתי במאונך!!מבקש אמונה
עמדתי באמצע הרחוב. לא כזה חסיד אדוק של העמידה,חסדי הים
נכון, זו גם הסיבה שאני עומדת כשאני בציבורבוז
ואיהיי זאת אני ..
לפתע חסיד שלא שמע את הצפירה הלך ליד כולם בתום ליבו קצת משתומם
כולם הסתכלו עליו
כמעט בלעו אותו
ואז הוא נעמד באחת......
אניאמיץ(ה)
וגם תמיד חונכתי (ומסכימה עם זה גם היום) שאין עניין לעמוד אלא פשוט לעצור מה שעושים ולומר כמה פרקי תהילים.
אנילב טהור:)
בס"ד
עם הילדים בגן..
זה שם אותי במאבק אינטואיציות מאוד מענייןבא לי בירה
תודעתית לפרקטיקה מאוד מסויימת של זכירה.
כאילו כדי לעצב את הדרך שאני זוכר ומתכנס.
אני רוצה כיחיד לזכור.
כיחיד להתכנס לתוך כל זה ולבחור מה לציין ואיך
מתוך העיון האישי שלי והמסע שלי.
מצד שני,
כשאני תוהה מה לעשות יותר מדי מרגיש לי
שאזיז הצידה את עניין הזכרון לטובת האמירה
החתרנית אם אכפה על עצמי לא לעמוד.
אז עמדתי.
גם לי עברו מחשבות על זהאילת השחר
נשמע מסקרן ממש
בא לי בירה
אכן..אילת השחר
צריכה להרהר בזה קצת..היה יום ארוך ועמוס,
בנוסף לקפיצה שקפצתי מבהלה למשמע האזע- צפירה.
כן.
גם אני תמיד נבהל בהתחלה חחבא לי בירה
יש לי סיבה טובה להבהל..אילת השחר
כן, חשבתי על זה! אצלי זה סיפור בפני עצמובא לי בירה
שמא זו אזעקה כלשהיא וכו'
לא באמת נרגע עד שזה נפסק
זה לא חח, זה מאוד מבהיר למה צריך את שתי הדקות הללוהסטורי
לא זכיתי. ישנתי אחרי משמרת לילה{ר}צינית
כל שנה בשרשור הזה אני חושהת לעצמי עד כמה אנשים יכולים להיותמוטיבציה
פעם חשבתי שיש נושאים שאין מה להתווכח לגביהם

באמת אין וויכוח, השאלה על מה?בא לי בירה
והסקנו מזה שכולם מזדהים אישית עם עניינה
ורואים בה צורך
מה שהיינו צריכים להסיק (ע"פ תער אוקאם)
זה שיש קבלה של הצפירה כחלק מהפרהסיא
במדינה הציונית בה אנו חיים
ואת זה גם השרשור פה לא סותר
^^ לגמרימקום בעולם
אם הם הגיעו מהגויים אולי זה מה שהם מסמלים?בא לי בירה
מוזמן לשתף אותי מה אתה חושב שהצפירה מסמלת לגויים.מקום בעולם
עצוב. מי שלא מכניס עצמו בצרת הציבור, לא יראה בנחמת הציבורהסטורי
יש מספיק ימים שמכניסים בהם -וע"י צום וקינות ולא עמידה לדקהמבקש אמונה
זה לא קשור.הסטורי
זה שלדעתך אין איסור לא אומר שכולם מסכימים עם זה.יהודי!!
שמישהו יסביר אחת ולתמיד מה האיסורהסטורי
(מי שלחוץ על ההבנה הכי מחמירה בדעת הגר"א בחוקות הגויים, שיבדוק קודם אם אף אחד מהבגדים שלו, לא נראה כמו בגדים של גויים)
מהיכי תיתי שהציבור עומד?בא לי בירה
במקומות העבודה יש חוק.
מניין לנו מה עושים רוב היחידים בביתם?
והאם רוב הציבור טובים מהחרדי שעומד
רק בפרהסיא ורק כדי לכבד?
אין לנו מידע אמיתי בנושא כדי לומר:
כך נוהג הציבור, ואתה פורש ממנו.
לדעתי הושפענו מדי מהדרמות שהתשקורת
עושה כשהיא מחפשת מי הולך בצפירה.
ממש לא מהתקשורתהסטורי
נראה לי מוזר שבכלל צריך לדון על זה.
כולם עומדים מהזדהות או מבושה?בא לי בירה
אם הציבור לא עומד מהזדהות אלא
מחשש מבושה, אז מי שלא עומד בביתו
איננו פורש מהציבור.
לא חושב שעומדים מבושההסטורי
אני אגלה לך סוד נורא..מבקש אמונה
בערב יום השואה היה משחק כדורגל מאד מפורסם,
והוא לא שודר בטלויזיה הישראלית כי כמובן זה פוגע בצער של היום.
אז חצי מדינה- אם לא יותר -ראו את המשחק בערוצים זרים ודרך האינטרנט..
איך אני יודע? כי כל מי שראה דיווח שהערוצים נתקעו וקבוצות פייסבוק שלמות דיברו על איזה ערוץ הכי פחות נתקע.
אני אישית לא אכפת לי לעמוד כן? אבל הרבה כשהם בבית בכלל לא עומדים ולא מתעסקים ביום השואה.
לא נראה לי יש פה פרישה מהציבור...
בנוסף, ראיתי שכתוב בפניני הלכה (יש לי הלכה יומית בפלא')
שהוא כותב שכיוון שיום השואה נתקן שלא כהוגן בניסן לא מתעסקים בצער, אז שיתעסקו במצווה של הקמת משפחה היהודית שזה נגד מה שהנאצים רצו להחריב.
הגזמת, חצי מדינה לא רואה אפילו את הגמרבא לי בירה
תשאל את מי שכל כך קשה לו על ניסןהסטורי
(ועוד לא הזכרנו את הקינות, ששמונה מאות שנה קהילות אשכנז אמרו בתוך ברכות קריאת שמע בשבת מברכים אייר)
אתה שוב מניח הנחה שעם ישראל מתאחד סביב הזכרוןבא לי בירה
לא אתה ולא אני יודעים מה בלב הציבור
הציבור קיבל עליו, על ידי נציגיוהסטורי
אם על היום אני לא מסכים אזבא לי בירה
הדבר היחיד שעליו מדבר החוק הוא
דקת דומיה בעבודה ובתחבורה.
הווה אומר: בפרהסיא.
ומה לעשות אז? אפילו לא לעמוד:
פשוט לחדול מנהיגה או מעבודה.
עינינו הרואות שבאותה פרהסיא
(דווקא בפרהסיא ציונית, לא אחרת)
נהגו אנשים לעמוד דום.
כל דבר מעבר לנ"ל הוא תוספת מדעתנו.
לא שייכת פה וודאות כל שהיא.
אפשר להתפלפל בלי סוף...ד.
למעשה, רואים את האנשים ברחוב, רואים אנשים שעוצרים את הרכב שלהם בכביש, יוצאים ועומדים, ורואים מתוך איזו אווירה הם עומדים.
סתם אנשים, איכפת להם, גם מיום הזיכרון לשואה, גם מיום הזיכרון לחללי צה"ל. ההנחה הבסיסית היא, ש"בליבם" יש מה שניכר - ולא להניח שהם איזה "צבועים" שעושים רק בגלל בושה... איש לא יאמר להם כלום אם ימשיכו לנסוע על 120 בכביש בין עירוני (אני הייתי פעם בנהיגה בצומת מרכזית בב"ש. היחידים שהמשיכו לנסוע, היו בדואים מהסביבה. כל השאר עצרו, כולל ברמזור ירוק..).
לאנשים איכפת, הם מרגישים גם את הערך שכולם ביחד מזדהים, מכבדים. זה גורם לרוממות רוח. לתפיסה שזה משהו ששייך לכולם, לכלל הציבור, לכל המדינה. אני זוכר גם קצת יותר מ"פעם", היה לא פחות.. ומעומק הלב.
אין קשר לכך, שכל אחד יכול באופן אישי (והלוואי שיעשו כך..), לחשוב על עניינם של ההרוגים עקד"ה, ולהרגיש מה שעולה בליבו (למעשה, אנחנו רואים שמי שאינם שמים לב לימי הזיכרון הללו, לא מקדישים לכך בדווקא זמנים מיוחדים אחרים.. לפעמים הרבה פחות מאשר לעניינים כמו המנָיות שלהם וכד'..)
יש ענין של ציבור. גם את בריאת העולם וההתבטלות כלפי ה', כל אחד יכול (וצריך) לזכור באופן אישי, גם את יציאת מצרים, גם את השגחת ה' שמתבטאת בסוכות וכו'.
ובכל זאת, דרכה של תורה שקבעה מועדים לכלל ישראל. אנחנו עם ישראל, לפני שאנחנו אנשים מישראל.
ויש גם ענין בזיכרון כאומה. כמדינה. בוודאי כאשר מדובר על אנשים שנהרגו בגלל היותם יהודים, או עבור המדינה ושנוכל לחיות בה.
להשתתף עם הציבור בצערם, כדברי הרמב"ם.
לגבי הנושא של "מנהג הגויים":
היו מקומות מסויימים (אנגליה, הולנד) שציינו בעבר ימי זיכרון ע"י פעמונים או צפירה. היום זה כמעט לא קיים בשום מקום מלבד מדינת ישראל.
הטעם הפשוט, אינו כל מיני עניינים "גויים", אלא אמצעי לגרום לכולם להזדהות ברגע אחד, עם דבר ששייך לכלל ככלל, מעבר לעניינים הפרטיים של כל אחד בנושא.
הרמ"א פוסק מפורש, שגם מנהג שנהגו הגויים, ואינו בגלל עניינים של פריצות, או משהו חסר-טעם הגיוני (שאז החשש הוא שמא זה בא ממנהג אמורי או ע"ז של אבותיהם), אין בו משום מנהגי הגויים.
אפילו לדעת הגר"א, שאם מדובר במנהג גויים, אז צריך פסוק וכד' כדי לנהוג בו, זה אם לא היינו עושים כך מעצמנו.
ויש סברא, שאכן המדינה היתה מתקנת כך מעצמה. גם אם זה היה תקדימי. מתאים ליחס שלנו אל הנופלים (כמו שהתגלה שוב בפרשת זכריה באומל הי"ד - שאף גוי, כמובן, לא היה נוהג כמותנו בכך...). קביעה של רגע שבו כולם מתייחדים עם זכרם - והאמצעי לכך הוא צפירה. לא פחות מצפירה כאמצעי להזכיר כניסת שבת לציבור..
וכך שמעתי מת"ח חשוב, שכמו שיש מנהגים "פרטיים" (מכנסיים כמו של היום - לא של הכהנים.., חולצה, עניבה בוודאי.. זה התחיל מעם ישראל דווקא?) - כך גם ביחס לעניינים לאומיים, יש דברים שאחרי 2000 שנות גלות, לומדים ממדינות, מה מדינה כמדינה עושה לצורך התארגנות ציבורית.
ובוודאי שיש ערך בשתיקה - וידום אהרון - ובמחשבה וההתייחדות. וערך בכך שכל הציבור עושה זאת יחדיו ברגע מסויים. מותר קצת לשתוק... את הצדיקות של אמירת התהילים, אפשר להשאיר לרגע אחר... לא חייבים להיכנס לאובססיה של "ביטול תורה" בדיוק באותו רגע. כבוד המת דוחה לימוד תורה..
במקום להתפלפל נבדוק מה עושים גדולי ישראלמבקש אמונה
ואגב מה שכתבת בסוגריים
"למעשה, אנחנו רואים שמי שאינם שמים לב לימי הזיכרון הללו, לא מקדישים לכך בדווקא זמנים מיוחדים אחרים.. לפעמים הרבה פחות מאשר לעניינים כמו המנָיות שלהם וכד'.."
ממש -אבל ממש- לא נכון!
זה עצמו "פלפול"....ד.
"גדולי ישראל", זה לא רק מי שכותבים עליהם באתרים חרדיים וכד'..
גדול ישראל לא פחות, היו הרב הרצוג זצ"ל (שהרב אויערבאך זצ"ל נתן פעם על הראש למישהו לגביו, ואמר לו שהוא היה "מלך בתורה"), הרב עוזיאל זצ"ל, הרצי"ה קוק זצ"ל, הרב משולם ראטה זצ"ל, הרב גורן זצ"ל. ועוד רבים רבים.
"גדולי ישראל", בניגוד למה שמנסים לפמפם באמצעי תקשורת מסויימים, אינם נקבעים לפי השתייכות מפלגתית..
כך שהדיון כאן לא היה על זה.
מבחינת הענין ההלכתי, אם יש בעיה או לא או ההיפך - כבר התייחסנו עפ"י גדולי ישראל הקדמונים. וגם אחרונים שהביאו את דבריהם בנושא העקרוני ("חוקות גויים" וכד').
בוא נבדוק..מבקש אמונה
הרב עובדיה היה עומד ושותק? הרב קנייבסקי עומד ושותק? כמה שידוע לי הם גדולי ישראל גם בלי האתרים החרדים.
אבל תגיד מי כן עומד ושותק ומורה לאחרים לעשות כך.. אדרבא.
כמה שהבנתי הדיון הוא האם אני פורש מהציבור, והאם בכלל אני צריך לעמוד (ולשתוק, כמו שכתבת)
גם אם זה לא חוקות הגויים. זאת הטענה שלך לפחות..
הרי עניתי רגע קודם....ד.
הרצי"ה קוק זצ"ל, היה עומד ושותק ומורה כך לאחרים.
כך גם אלו שהזכרתי בהודעה הקודמת, למיטב ידיעתי.
גם הרצ"י טאו שליט"א, עושה כך ומורה כך.
הרב קנייבסקי שליט"א, בוודאי שיש חרדת קדש כלפיו ות"ח גדול מאד. אבל מה שנהיה בזמנים האחרונים, שכל מי שאינו רוצה לעיין יותר מידי באיזו הלכה, ובגישות השונות בכל מיני עניינים, אומר "הרב קנייבסקי", זה לא שייך. גם אם באתר חרדי מסויים כבר לא קוראים לו "הרב", אלא סתם "שר התורה".. מאד לא נוח, כשמידרג הרבנים נקבע לפי אתרי תקשורת, או "משאל דעת קהל". אני מניח שדעתו בוודאי אינה נוחה מזה.
[מה היה עושה הרב עובדיה זצ"ל, אינני יודע. אני יכול לשאול נכד שלו, ת"ח, שאני פוגש מידי פעם.
מכל מקום, מציע למי שחושב שבשבילו הצפירה זה "ביטול תורה" כי הוא מניח שהרב עובדיה למד באותו זמן... שילמד גם בשאר הזמן בהתמדה שלו..]
בסדר, אז יש דעות לפה ולפה...מבקש אמונה
יצאת על מי שלא עומד ושותק כאילו איזה חוטא... זה לא בסדר.
וזה לא בגלל ביטול תורה -ממש לא.
אם מישהו קורא תהילים בצפירה זה כי הוא מאמין שזה מה שעוזר להם אם כבר מזכירים אותם.
לדעתי ולדעת עוד אנשים, יש תשעה באב שבו מתאבלים על כל הצרות שפוקדות את העם היהודי
וזה לא משנה איך כל אחד נהרג. ותאמין לי שאני אשכרה חושב על החיילים כשאני יושב על הרצפה.
(דווקא בשנים שעמדתי זה רק הכניס אותי לעצבות כי אין למה לצפות.. סתם זוכרים בלי פואנטה)
מי שחושב שהימים האלה שנקבעו לנו זה לא מספיק - חובת ההוכחה עליו לא עלינו.
נ.ב.
למעשה דווקא מי שתיקן את ימי הזיכרון האלה והצפירות ממשיך להקריב חיי יהודים
ולקחת את כספי ניצולי השואה שבשבילם הוא עומד.
אגיד לך..ןד.אחרונה
א. לא "יצאתי על מישהו"... לא דברתי על "מישהו", אלא על הענין. קרא שוב - ותראה.
אם מישהו אומר, "אני עושה כך וכך כי הרב שלי אמר", אין לי דיון איתו. עושה כי הרב שלו אמר, שיהיה בריא..
אני דיברתי על הענין. הן הלכתית - לגבי הנושא של שלילת הענין של "מנהג גויים"; הן מהותית, לגבי הערך של רגע שתיקה לכבוד, כולם ביחד; והן לגבי לא לאבד הרגשות טבעיות של השתתפות בצער, בגלל נימוקים שכאילו בשם "יראת שמיים". כשיראת שמיים, גורמת לדברים פשוטים להיות לא מורגשים, זו בעיה.
ב. עניינית - מה שאמרת שזה לא בגלל "ביטול תורה", אלא כי חושבים שאמירת תהילים תעזור יותר. כבר אמרתי, אני גם לא רואה "אסון" בכך שמישהו אומר אז תהילים... באתי להדגיש שלדעתי זה לא נצרך. למה? כי תהילים אפשר להגיד גם בזמן אחר; ולעמידה הזו בשתיקה - בניגוד למה שכתבת שזה "בלי פואנטה" ואין למה לצפות.. - יש ערך עצום. יהודי לא צריך לעשות לפעמים חשבון הנפש בשקט, בלי תהילים?.. אז זה חשבון נפש לא פרטי בלבד, כללי. יש הרבה מאד "למה לצפות". לחשוב על הערך של מסירות הנפש למען כלל ישראל, על הערך של ההרוגים עקד"ה, על מה שזכינו מתוך זה. זה חשבון עמוק מאד. אם הרגשת ש"סתם זוכרים" - אע"פ שגם זה לכבוד הנופלים ויש בכך ערך - אז כעת תזכור בצורה יותר גדולה, לא בצורה "חילונית"..
ג. תשעה באב לא ניתקן על זה. הוא ניתקן על החורבן - ונכון שממילא מזה גם שאר הצרות שפקדו ל"ע את עם ישראל. אתה חושב אז גם על הנופלים, יפה מאד.. אבל אפשר גם כל דבר בזמנו.
בפולין, קבעו תענית כ' סיון על פרעות ת"ח ת"ט. כולל אמירת סליחות. עי' בסידור "בית יעקב" לרב יעב"ץ עמדין, עדיין יש שם את זה. לא הסתמכו על כך שיש תשעה באב...
בנידון דידן לא תיקנו סליחות וכד', אלא יום שבאופן לאומי זוכרים, מכבדים, נותנים אל לב.
אז מה שייך "שהימים האלה שנקבעו זה לא מספיק".. לא נקבעו על זה. זו רק דוגמה איך בסברות כאילו-הלכתיות, מכופפים את השכל הישר.. מי שרוצה לומר כך למסקנה, שיבושם לו - אבל להגיד כאילו זו הסברא הפשוטה, ומי שאומר אחרת, "עליו חובת ההוכחה"?....
כך גם ההיפך - מלא ימי "פורים" נקבעו בקהילות השונות - ולא סמכו על פסח שכולל יסוד כל הניסים...
ד. להגיד "מי שתיקן את הצפירות הללו ממשיך להקריב חיי יהודים ולקחת את כספי ניצולי השואה", זה פופוליסטי למדי.
"מי שתיקן" היו נציגי הציבור. והציבור הוא זה שממשיך את זה. ומי שהיו אז, בחלקם כבר לא נמצאים כאן היום, בוודאי לא בהנהגת המדינה... ובכללי, ב"ה, רוב מה שהנהגת המדינה עושה מבחינת "חיי יהודים", זה להגן עליהם - כולל עלינו שדנים כאן כעת - ולא ההיפך ח"ו. אן ענין לקטרג, בפרט כשהזכות מאד ברורה.
וגם לא "לוקחים כספי ניצולי שואה".. מתגלות מידי פעם עוולות, ובדרך כלל מי שמעלה אותם הם דווקא נבחרי הציבור. ומשתדלים לתקן.
לא שמעתי בכללפה לקצת
האמת,נחל
של השואה, של חללי מערכות ישראל..
היום פשוט לא יכלתי כי הפיצית אכלה אז פחות פרקטי.
אבל כמובן שאמרתי תהילים
התהילים של היום היו כיפיים להגדה

אצלי זה היה מסובך..
הולך בדרכך
ומצד שני אני חיי היום בהשקפה חרדית שאומרת שאין טעם בצפירה ופשוט לקרוא תהילים בזמן הזה..
אחרי מחשבות ארוכות בסוף קראתי תהילים בעמידה

חושבת שזה רוב מה שהדתיים עושיםמקום בעולם
לא....ד.
לדעתי, רוב הדתיים עומדים ושותקים.
וטוב מאד שעושים כך.
הרי עושים לכבוד ההרוגים עקד"ה - כך שאין בכך ביטול תורה - אז למה לא לשתוק?
כל שאר הימים לומדים ואומרים תהילים? כולל "חרדים".. ואם רוצים לומר תהילים, אי אפשר רגע לפני או אחרי (אם כי באמת אין אסון אם גם לוחשים אז פרק תהילים..)?
למה "אין טעם" (זה לתגובה שלפנייך), לעמוד רגע בשקט, ו"יש טעם" לכאלה שעושים שעה "התבודדות" בלי להוציא מילה מהפה?...
למה "אין טעם" בצפירה שגורמת שכל הציבור בבת אחת יתייחד עם זכרם וכבודם של ההרוגים על קידוש שמו ית'?
ואצל עם ישראל אין דבר כזה, שעמודים בגלל הכבוד? בוודאי שיש. אין "וידום אהרון" של קבלת הדין ומה שזכה בגלל זה? יש.
הרי מובא בשם בעל התניא דומני, שעשרה יהודים שעומדים יחד באיזה מקום, אפילו לא עשו כלום, מלאך נשרף על ידם.. מכח קדושת הציבור, אז כל הציבור ביחד?
ולמה לא להקדיש זמן לחשוב על ערכם של היחידים שמוסרים נפשם על קידוש השם, איך הוא מתרומם לקדושת הכלל, ועל הגודל של מה שזכינו, שבשבילו הוקרבו קרבנות כאלה, ושבגללו אנחנו כבר כאן ולא "שם"..
ולהזדהות עם צער האומה, והיחידים, מעומק הלב - ולצאת מזה יותר טובים?..
לדעתי, ההפסד כולו של מי שלא עם זה.
לא מבין למה לא לעמוד? לא אוהב אנשים שעושים פרנציפקראנץ שוקולד
במיוחד שזה סתם יכול להגביר שנאה, הרי בעייה הלכתית אין בכלל עם זה, אז למה לא? סה"כ דקה אחת או שתיים.
עמדתיזית שמן ודבש
והרהרתי תהילים בלב
בוודאי עמדתי...ד.
ומי ש"לא מקפיד שם על המצווה" - חוששני שזה יכול לפעמים לומר כמה דברים מעבר לכך, גם כשזה באיצטלה של "יראת שמיים"..
הוא "מקפיד" על זמן בשנה שהוא ממש חושב על מה שהיה בשואה? או שבגלל שלא מחוור לו איזו "מצוה" זו הוא לא עושה את זה?..
בעיני, עקום לגמרי. יש זמן, שהמוני יהודים ביחד עומדים ומקדישים לכבד את זכר אלו שמתו על קידוש השם בשנים האיומות הללו. חושבים רגע, מזדהים עם צער האומה - אז אי אפשר להשתתף בזה? לדעתי, רחמנות על מי שנוהג כך. מפסיד הזדמנות גדולה של מה שכותב הרמב"ם לגבי "מצטער בצערם"..
[לפעמים יש אפילו כאלה, שממש באותו רגע פתאום נדלקת אצלם החשיבות העצומה של לימוד תורה בהתמדה ולא לבטל רגע...]
הרשב"ש כותב, על מקום שהיו זורקים פיסות נייר בלוויות, שלא יבטלו את זה. כי זה נעשה בתור דבר שהוא "לכבוד המת". אע"פ שלא מובן בדיוק ה"ענין" שבכך. אבל ככה התקבל שם לכבוד. קל וחומר, לעמוד, לשתוק, כולם באותו זמן (הרבי מלובאוויטש הציע פעם באמריקה, שיתחילו כל יום ב"רגע של שתיקה"..)
אמר פעם הרצי"ה זצ"ל, במוצאי שבת פרשת אחרי מות-קדושים,שהיתה סמוך ליום הזיכרון לחללי צה"ל: "מה ענין הצפירה - זכרון קדושים. אז בגלל שהמדינה עושה, לא צריך לזכור קדושים? ישרים דרכי ה' "..
מאותה סיבה שלא עומדיםמושיקו
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב
אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?
אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.
כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.
ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.
לפחות בכלליתמשה
לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.
בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.
לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד
אם איחרת ביותר מרבע שעה
אבל מזהה אם הקדמתמשה
וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.
שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה
מאשר לאחר מראש
עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר
המלצה למטריותרועישםטוב
מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.
סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם
כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)
זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא
כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.
המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).
אל תתקמצנו על מטריות.
הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה
אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח
החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.
סודות בחוות?צמר-ארד
סתם מעלה פה נושא..
תגידו יש פה עוד מישהו
שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות
עם בעלי חיים וגילה סודות?
למשל עם כבשים..
איך החייה הזו מתפקדת
ומתנהגת כחלק מעדר
כל מיני תכניקות וטריקים?
תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר
כבר כמה שנים טובות
אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.
הכל נמצא בויקיפדיהרקאני
אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים
תשאל את גיפיטי
תתפלאיחסום לשעבר
ממה להתפלא?רקאני
תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות
(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)
לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר
איפה מחביאים את המפתחותעיונית
מה הקוד לשער...
סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה
חחח גדולצמר-ארד
נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר
ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר
מווונפשי תערוג
חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר
כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד
זה לא סודותנפשי תערוג
זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים
צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן
נגיד כבשים,
זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)
שהולכת כעדר,
לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים
יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן
בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)
כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד
ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים
אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,
לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו
כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה
לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה
אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח
גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי
גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה
אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים
אז אתה אומר...צמר-ארד
שצריך לשמור מהם דיסטנס?
שלא ייתפסו אומץ?
דיסטאנס ממי?נפשי תערוג
מהכבשים?
סודות.. חח...נתקה
אממ...
גם אבל בגדול נראה
שבנוסף לידע..
יש גם את הצד המנטאלי
שזה רק מי שנמצא יודע
לכן זה סוד
יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי
כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,
אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.
וואללה מסכים איתך..נתקה
כילו בשלב מסויים אתה
מתבונן ואומר לעצמך..
אוקיי אני גם כזה?
זאת הייתה כוונת המשורר?
שמע צמר...נתקה
מסתבר שיש פה לא
מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש
סודות בחווה נאמר זאת כך
אולי זה סוד של כל הרועים
ביחד
כן חח עוד נראה..צמר-ארד
כולם פה חאפרים
פפפפחסום לשעבר
קשוט עצמך תחילה ירקרק
האמתצאצא
אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....
אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,
אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,
אז לאט לאט לומדים את הסודות
זה כל עדר והסוד שלו,
כל עדר ואיך שרועים אותו
אין נוסחה
עד שאתה הופך להיות חלק מעדר
נסיון זה תמיד טובצמר-ארד
אני חושב אבל
שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב
ואפשר לעשות יותר טוב
ככה גם בעבודה הזו
יכול להיות רועה שכל הזמן
ינסה ליצור "שליטה"
והוא לא טפס את הנקודה של
שליטה מתוך רוגע
ברורצאצא
זה בדיוק מה שבאתי לומר.
אתה לומד לשלוט בנחת
אתה לומד אותם
הם לומדות אותך
שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר
שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה
אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע
וואוו כמה תשובותצמר-ארד
עוד משונתקהאחרונה
שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...
אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות
לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע
ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..
בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל
והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל
כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר
בהצלחה
מבקשת עזרתכםנחלת
היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות
שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,
קשה לי לעצור את עצמי.
אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.
תודה רבה לכם!
לבנות - מותר.
אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט
שלי.
זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.
הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.
בהצלחהארץ השוקולד
רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות
א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת
מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!
לא ניתן לדעתנפשי תערוג
ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.
^^^ארץ השוקולד
תודה רבה!נחלתאחרונה
מה עושיםפצל"פ
עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈
צא להליכה ולגינת כושרמשה
בטח, כשהכל רטוב
מבולבלת מאדדדד
את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה
כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).
דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד
המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ?? 
זה נכוןמשה
(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).
לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.
פחותפצל"פ
זה נראה לי רק יגביר לי
למה דיכאוןזיויק
כמאמר השירפצל"פ
למה לא כל יום שבת?
סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה
נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת
מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים
לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה
אהובה....זה מרגיע.
,
אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק
תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר
הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1
בערב
משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה
אתם חיים את החלום?ניגון🌿
אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום
אז אפשר לומר שכן.
איך בדיוק?כְּקֶדֶם
בימי דוד המלך הייתה שכינה
הייתה נבואה
היה מלך צדיק
אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת
זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.
יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..
אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.
בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.
היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.
החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.
מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.
לאכְּקֶדֶם
מסכים חלקית.קעלעברימבאר
גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.
מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.
בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה
דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר
ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?
וואי יצא לי עין רעה...
ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.
שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.
אמתקעלעברימבאר
תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה
לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)
אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין
שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים
מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -
בשלום.
(לזכור שנוהגים שם משמאל).
בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.
מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.
כרגע לא.קעלעברימבאר
מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן
אמןניגון🌿
מה זה בשבילך החלום?
משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?
או בית מקדש
מעניין אותי
מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'
אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.
את היעדניגון🌿
לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים
החלום = היעד?ט'
אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.
כן,טאבי
אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.
זה גם טוב(;ניגון🌿
לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂
ב"ה כןLavender
ב"ה כןהמקורית
כן, ב"ה 🙂אלישבע999
בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה
ואו כיף לשמועניגון🌿
אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?
אגבניגון🌿
אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו
נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...
ובסדר אפשר גם להתנדב קצת
אבל עדיין...
לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן
ו...
מבאס קצת לחיות ככה
לא?
יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999
אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.
מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם
ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.
את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…
והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה
בגדול כןזיויק
שואף ליותר בע"ה
הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה
יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.
אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.
לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר
למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.
או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה
חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.
זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר
חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.
הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.
או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה
זה נכוןמשה
סדר הבחירות:קעלעברימבאר
שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"
שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.
מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :
אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.
נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.
והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.
בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.
וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.
היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.
והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.
בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.
משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.
אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!
אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!
טרף בקלפי ושלשל מעטפה.
ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.
אמת מה נהדר היה בוחר גדול.
אשרי העם שככה לו.
חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון
לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.
מעתיק ושולח הלאה 
חביבחושבת בקופסא
יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד
ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית
לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר
הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם
הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד
אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.
האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?
אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות
זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר
יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")
מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?
ברור שזה השניארץ השוקולד
איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?
אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל
מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר
עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?
אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.
ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס
אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיע
ארץ השוקולד
ב. איך 1,050 שנה?
תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.
מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)
מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.
אנחנו בשנה ה79 למדינה.
סך הכל 630 שנה.
העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר
אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.
צדקיהו מלך בממלכה יהודית
תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד
והיא לא עצמאות.
כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.
הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.
מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".
ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.
ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.
ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"
א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד
ב. על מגילת תענית שמעת?
היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.
ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.
ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?
ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)
ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"
ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".
א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים
אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד
ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים
ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.
איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר
א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון
ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.
מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.
מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.
מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.
לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה
ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.
בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)
חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד
בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון
חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר
הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.
אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד
מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,
ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?
אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר
מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.
אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).
כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.
ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.
איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים
אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד
לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה
אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר
על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.
כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.
בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.
העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם
אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה
ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.
חוץ מזה שכחתי לומר תודה
קעלעברימבאר
האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת
בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?
כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה
לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם
לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....
בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו
כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם
כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות
רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה
ומתוסכלת.
דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם
אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....
זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי
אבל משהו, משהו....בכל זאת.
היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.
לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28
ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.
הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.
איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.
יום לאלפי אנשים.
יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.
הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.
ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.
כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.
מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.
מוצר בגודל של כפתור גדול.
שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.
מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.
אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת
העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני
רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.
מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה
להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.
זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...
לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש
לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)
כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור
לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...
אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי
להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי
מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין
וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,
וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון
של הבידוק הראשון...
מעניין מי יהיה.
בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים
בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....
או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....
הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!
חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!
אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.
אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.
מסביר את האובדן שלו…
כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.
אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.
נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת
עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)
הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה
אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת
רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.
מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.
עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.
מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים
מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.
תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת
הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי
פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט
שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות
להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.
הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...
אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150
בבוקר בטיסה ל.......?
שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?
סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...
תודה!
ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.
בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.
מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).
הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.
מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד
1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.
2. Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).
3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air
במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:
• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.
• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.
• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations
4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.
5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון עקיפת בעיית השירות הטלפוני חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:
• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.
• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.
• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.
6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות
זכויות נוסעים לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.
7. Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"
⚠️
IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.
בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.
בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.
הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:
1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.
2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.
3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.
כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת
החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?
כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.
באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!
נמצא!!נחלת
אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך
מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.
הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.
מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....
עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא
בלרנקה. אשאל את הAI.
חן חן.
ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.
תודה רבה על העדכון המשמח
ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת
מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..
תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת
לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...
(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר
על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)
אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה
לי ברירה רק להיזרק על השם;
הם לא מבטאים את המילים באנגלית
(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא
אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת
כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה
יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....
נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,
מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות
ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.
ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי
בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -
המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן
כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...
בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר
קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני
זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ
הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...
לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...
טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה
המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -
משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,
אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.
אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של
עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי
בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...
שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....
בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק
התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם
אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...
לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת
בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט
ואין מסגדים!
רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך
רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)
באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט
(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,
והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת
כל פעם לכביש...
הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי
שיהיה לך מה ללבוש....
!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,
ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר
מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי
נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...
כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי
לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -
לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות
כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!
שבוע טוב!
