..עיגול שחור
(שהיינו ילדים היה לנו קל מאוד לראות את הדברים החשובים באמת, הצלחנו לאהוב ללא תנאי.
הצלחנו להרגיש אושר צרוף, להגיע לדרגת גבוהות באמת של שמחה.היינו ילדים,
היינו תמימים,
מרוב תמימות היינו חופשיים.
אבל לאט לאט גדלנו, והמשאלה הכמוסה שלנו היתה להבין הכל, ובנוסף להשיג את כל הדברים החומריים שנוכל להשיג. זה התחיל מהפלאפון שקיבלנו בכיתה ו', עד לעבודות שניסינו ללקט אחר כך. כדי להרוויח כסף ולקנות עוד.
שכחנו את האמת, שכחנו מה צריך.
שכחנו לאהוב מתוך תמימות אמיתית יופי פנימי טהור.
וכך דרך החיים שלנו השתנתה, התחלנו לקנות חברים, ולכל איבדנו אותם תוך שניה. למה? כי ייחסנו לעצמנו חשיבות של קונה, ייחסנו לעצמנו את המעמד של מי שמחזיק בחפץ ולכן כביכול החזקנו החברים שלנו, וכשהם קצת התרחקו איבדנו אותם. כי תכלס, תמיד אפשר לקנות חדש יותר, מהיר יותר, טוב יותר.
העולם שלנו התקדם, העולם שלנו נעשה חומרי יותר, מהיר יותר ואנחנו ביחד איתו
אנחנו מחפשים אחרי הדברים הרועשים, המתקדמים, שפועלים מהר, חסרי רגש,
חסרי חיות.
ולכן היהדות מלמדת אותנו איך לנהוג,
היא מלמדת אותנו שמחה, היא מלמדת אותנו חרות ורגישות, היא מלמדת אותנו את ערכי החברות האמיתית.
היא מלמדת אותנו את כל הנפגעים מהעולם המערבי היום.
אני מאחלת לך ולי שנצליח לראות מעבר למה שאנחנו רואות, שנאהב באמת, שנכיל באמת, שנצליח לתת את כל כולנו בכל מקום בו אנחנו נמצאות עד המקסימום. שנצליח להרגיש את הביחד גם כשאנחנו לבד פיזית. שנצליח לאהוב את עצמנו, שנצליח להוקיר את עצמנו.
ושנמצא את האנשים שהופכים את המסע שלנו לטוב יותר)
..עיגול שחור
עבר עריכה על ידי עיגול שחור בתאריך כ"ז בניסן תשע"ט 22:12
תנו לי לאהוב את עצמי בשקט,
אני צריכה לחבק את עצמי
ולשמור על הגוף הקטן הזה שלא מצליח לשרוד.
תנו לי להוקיר את עצמי בשקט,
ולהיות גאה.
כל כך גאה.
תנו לי, לא ביקשתי כלום.
ולא ביקשתי עזרה
רק תתנו לי את האפשרות, ואל תתערבו

הגוף כואב לי פיזית,
ואני מכחישה את זה לפחות חודשיים
אני חייבת לנוח
ואין לי זמן
אין לי זמן, זה ביזבוז זמן לנוח
נחים בלילה.

אני הזויה?
טוב נו. כואב לי לצחוק בוזו די.
אני מחייכת, אני מחייכת.
גנבו לו את הפלאפון באמצע שדיברנו בוידאו.
מזל נאחס.
בסדר, אולי ככה הוא יחזור יותר מהר.

למה אנשים קוראים אותי לעזאזל.
..עיגול שחור
אני מדברת עם אלוהים,
התפילה סתם מפריעה לי.
אנחנו מתרחקים בגללה.
אולי כואב לי מדי, לקרוא את המילים האלו.
אלוהים שלי,
הוא אחר.
אני לא רוצה את אלוהים שלכם
אלוהים אוהב אותי,
ולא באלי לפחד ממנו
תפחדו אתם
לי טוב ככה.
נמאס לי שאנשים מפחדים ממני,
כאלו אנשים מפחדים שאולי לא יודעת מה
אני לא נחמדה
אני נחמדה מבטיחה
מותר לכם לדבר איתי.
לא נושכת, אולי קצת. אבל ממש טיפונת
אני שונאת אנשים ילדותיים ג'אד

באלי לשמוע שירים טובים
גיליתי שאני מכירה המון שירים
(זה ממש יפיפהפרפר נחמד&
ממש. כל פעם שאני קוראת משו חדש שכתבת אני נפעמת מחדש)
תודה ילדה.עיגול שחור
טוב לשמוע
תודה לך.עיגול שחוראחרונה
תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

לא נגמרהמפוזר מהכפר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

...המפוזר מהכפר

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

....המפוזר מהכפר

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

...המפוזר מהכפר

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

..מבולבלת מאדדדד

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

🥹המפוזר מהכפר

תודה

ממש ככה

...המפוזר מהכפר

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

..מבולבלת מאדדדד

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

...המפוזר מהכפראחרונה

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((

...המפוזר מהכפר

תודה לך השם על שכל פעם מחדש אתה שולח לי את התזכורות הקטנות שאתה איתי בכל מצב

קשה לי אבא, קשה לי מאד

מרגיש שהכל תקוע, לא מצליח לראות איך הלאה

המצב הולך ומסלים

כואב לי בלב

מבחוץ אפחד לא רואה, אבל מפבנים...

משדרים עסקים כרגיל

יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף

נווה תלאות, כל העולם הזה נווה תלאות

פה זה לא עולם של שקט ושלווה

עולם העשיה, עבודה יומיומית

יסורים של אהבה

פפפפפהמפוזר מהכפראחרונה

קשה ככ

חזרתי משם אחרCan you hear me

לא יודע למה הפסתי לכתוב

האנשים הקשרים הקשיים בשבתות

יש לי יותר תירוצים מאמת תשובות

כואב לי? חד משמעית! קשה? גם כן.

אז למה? אני באמת לא מצליח להבין למה אני כבר לא משחרר את כל החרא שיש לי על הדף, הגיטרה, הפסנתר או אפילו סתם על קיר או שק אגרוף.

הלב שלי מוצף ברמה לא שפויה וקשה לי אלוהים אוי כמה שקשה לי, אבל אני לא לבד אני בטוח אתה כאן איתי ואיתה ועם כולנו יחד, רק תן לי יד לכתוב עוד שיר, עוד לחן, עוד מנגינה אחת שרק תשאב אותי פנימה. שאני אחזור לכתוב כמו שלא שמע איש מעולם, אבל שישמעו אותי, שיראו אותי, שירגישו כל מילה כמו פעם, מילה אחת מול עשר לבבות שבורים ובכל זאת המילה תנצח עם כל הכח של לבשבור

--מחכה לרחמים~

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה

את בדרך הנכונה


זה המעשה הנכון

וזה מפחיד נורא

אבל זה יהיה שווה את זה

בעז"ה

יהיה לך טוב

--מחכה לרחמים~אחרונה

הבטן מתהפכת

כואבת נורא

הלב על 250 או 300

מרגישה כל חלק בגוף

הכל כואב

הכל צורח הצילו

איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון

אולי יעניין אותך