הצלחנו להרגיש אושר צרוף, להגיע לדרגת גבוהות באמת של שמחה.היינו ילדים,
היינו תמימים,
מרוב תמימות היינו חופשיים.
אבל לאט לאט גדלנו, והמשאלה הכמוסה שלנו היתה להבין הכל, ובנוסף להשיג את כל הדברים החומריים שנוכל להשיג. זה התחיל מהפלאפון שקיבלנו בכיתה ו', עד לעבודות שניסינו ללקט אחר כך. כדי להרוויח כסף ולקנות עוד.
שכחנו את האמת, שכחנו מה צריך.
שכחנו לאהוב מתוך תמימות אמיתית יופי פנימי טהור.
וכך דרך החיים שלנו השתנתה, התחלנו לקנות חברים, ולכל איבדנו אותם תוך שניה. למה? כי ייחסנו לעצמנו חשיבות של קונה, ייחסנו לעצמנו את המעמד של מי שמחזיק בחפץ ולכן כביכול החזקנו החברים שלנו, וכשהם קצת התרחקו איבדנו אותם. כי תכלס, תמיד אפשר לקנות חדש יותר, מהיר יותר, טוב יותר.
העולם שלנו התקדם, העולם שלנו נעשה חומרי יותר, מהיר יותר ואנחנו ביחד איתו
אנחנו מחפשים אחרי הדברים הרועשים, המתקדמים, שפועלים מהר, חסרי רגש,
חסרי חיות.
ולכן היהדות מלמדת אותנו איך לנהוג,
היא מלמדת אותנו שמחה, היא מלמדת אותנו חרות ורגישות, היא מלמדת אותנו את ערכי החברות האמיתית.
היא מלמדת אותנו את כל הנפגעים מהעולם המערבי היום.
אני מאחלת לך ולי שנצליח לראות מעבר למה שאנחנו רואות, שנאהב באמת, שנכיל באמת, שנצליח לתת את כל כולנו בכל מקום בו אנחנו נמצאות עד המקסימום. שנצליח להרגיש את הביחד גם כשאנחנו לבד פיזית. שנצליח לאהוב את עצמנו, שנצליח להוקיר את עצמנו.
ושנמצא את האנשים שהופכים את המסע שלנו לטוב יותר)
