את צוחקת,
מתעלמת
מכל מה שמסביבך
נוסעת
חוזרת
נעלמת
וברגע של שקט שוב זה נופל לך
למה ברחת מההתחלה
את כל כך
כל כך
טובה בלהסתיר
להתעלם מהכאב ולצחוק משטויות
את יודעת להראות את החיים היפים
את יודעת להראות שיש לך לאן ללכת
את יודעת להראות שחזרת
את יודעת להראות שלא באמת היתה סיבה ללכת
את לא יודעת להראות את הכאב
את לא יודעת להראות שלא הכל ורוד
את לא יודעת להראות
שגם אם יש לך לאן לחזור
מיטה וכרית, לא אומרות שבאמת יש לך לאן
את מדברת
וצוחקת
את חיה
ומתה מבפנים
כי איפה מה שאת מראה, ואיפה באמת החיים?
(נמאס לי שאני לא יודעת להראות את הרגשות שלי
נמאס לי שאני לא יודעת לחבק או לקבל חיבוק
נמאס לי שאני לא יודעת להראות שלא הכל טוב
נמאס לי שאף אחד
אף אחד
לא יודע
מה קורה פה באמת
גם מי שיודע, אין לו טיפה של מושג
ואני נשרפת)
(את הולכת לישון
ומפחדת
ויודעת
שזה ממש לא נגמר)